הון אנושי נוכחי

בגיל 40 (כיום בת 50) לאחר 20 שנה במגזר הפרטי סה"כ 3 מעסיקים כמעט כולם מאותו המגזר (תשתיות ) עשיתי שינוי ועברתי להיות שכירה בעמותה במגזר השלישי ולעשות באמת מה שאני אוהבת.
בעלי בן 53, שכיר עוסק במקצוע שאוהב (לא הייטק)
למרות שלא סיימתי תואר (למדתי קורסים שונים בנושאים שאני אוהבת באוניברסיטה הפתוחה, מלבדם הקפדתי תמיד ללמוד ולהתמקצע בתחומים בהם עבדתי או שאותם אהבתי (פסיכולוגיה, הנח"ש, ייבוא/יצוא, אימון עיסקי, גישור וכו')

סיוע חיצוני

בעלי ואני גדלנו במשפחות ברוכות ילדים בשכונות מצוקה.
סיוע חומרי מההורים לא היה אך חינוך לאהבה, תמיכה וסיוע לאחר – קיבלנו ובשפע.

פירוט הכנסות אקטיביות

סך הכנסות מעבודות כשכירים – 20 אלף
בנוסף הכנסות משכ"ד – 14 אלף

הוצאות בהווה

בערך 18 אלף + 15 אלף משכנתאות

שווי נקי נוכחי

חסכונות פנסיונים כ – 900 אלף
קרנות השתלמות 50 אלף
דירות בשכירויות בשווי 4.5 מיליון (משכנתאות בערך1 מיליון)
דירת מגורים בשווי 3.5 מיליון (משכנתא 1.5 מיליון – בעקבות מכירת דירה וגרירת משכנתא).

מצב משפחתי צפוי בעת הפרישה

בשאיפה שהילדים יהיו נשואים ועצמאים מחוץ לבית...

הוצאות בפרישה

הוצאות שוטפות בערך 4 אלף ובנוסף טיולים ושאר פינוקים 6 אלף. סה"כ 10 אלף

מודל הפרישה שלי

על הנייר פרישה – בפועל – נמשיך לעבוד ולעסוק במה שאוהבים אך במסגרת זמן מצומצת , נעמיק את חלק ההתנדבות בקהילה אך בעיקר – נטייל בעולם וארץ

כמה זמן ייקח לי להגיע אל קו הסיום?

היעד לפרישה הוא בעוד כ 10 שנים.
מבחינת אפשרויות – יכולים גם כעת

איך אגיע אל קו הסיום?

דירת מגורים + 4 דירות (לפחות) בשכירות שמהוות את דמי הקיום שלנו.
ללא משכנתאות או הלוואות.

שולי ביטחון

בכל רגע נתון ישנה אפשרות מכירת דירה

בחירת השקעות

בתחילה ללא כל ידע או מחשבה על העתיד.
פשוט רציתי לתת להורי איכות חיים בעת זקנתם.
את הדירה הראשונה קניתי בשנת 2008 .
לאחר שנהנתי מתהליך (תודות לעו"ד שליווה אותו, יועצת המשכנתאות בבנק והחוק שמאפשר 90% משכנתא..) הרגשתי שזה כמו לשחק מונופול.
לאחר סיום הרכישה רכשתי עוד 2 דירת .
את הרכישות הראשונות ביצעתי כמו שכתבתי ללא כל ידע/ניסיון/ליווי מקצועי או תכנון עתידי.
לא הייתה לי מחשבה מה אני עושה אלה רק " עד שאסיים לשלם את המשכנתאות אצא לפנסיה ותהיה לי הכנסה נוספת".
עם השנים נחשפתי בעיקר ברשתות לכותבים ולפוסטים בענייני נדל"ן.
בעקבות קריאה והתעניינות נדלקתי ורכשתי עוד 2 דירות באמצעות מינוף והלוואות מקרנות פנסיה ליצירת הון עצמי)

תפיסתי את נושא הילדים

משפחה ברוכת ילדים מבחירה ורצון- 6 ילדים .
4 מהם מעל גיל 18 .
מעבר להשקעה הכלכלית בילדים – ההשקעה העיקרית שלי הינה בחינוך שלהם.
דחיפה של הילדים ללמוד מה שהם אוהבים, להשקיע, להתמקצע בנושא אך הכי חשוב – להיות אנשים טובים !
חשובה לי האחדות בניהם ושירשו מאיתנו לא רק את החומר אלה גם את הרוח.
חינוך פיננסי שונה ממנה שהיה לנו – תנסו, תעזו, תלמדו גם בורסה, גם השקעות וגם נושאים חדשים – מה שלא מבינים או יודעים שואלים אנשי מקצוע או בעלי ניסיון ורק אח"כ מחליטים.
כרגע 3 מהם מעל גיל 20 כששנים מהם כבר רכשו דירה (באמצעות מכירת דירה עזרנו להם בהון עצמי והשאר לקחו משכנתא)
ערכנו ייפוי כח מתמשך וכן צוואה. הילדים היו שותפים לעיקרי הדברים.

תפיסת הצרכנות שלי

לקנות מה שצריך ולא מה שרוצים.
מחנכים את הילדים כבר מגיל צעיר סדרי עדיפויות וניהול פיננסי (לא עם כולם זה עובד-אחד מהם ממש מאתגר אך אנחנו לא מוותרים)
תהנו מהחיים – עדיף שתטיילו ותהנו מאשר לקנות עד משהו כדי שיראו שקניתי.
תארחו והרבה – משפחה וחברים ישארו אתכם הרבה אחרי שהרהיט שכ"כ התאמצתם לקנות כבר לא יהיה אצלכם)

ויתורים אותם אני עושה או אעשה בכדי להגיע אל היעד

משתדלת לוותר לבעלי בענין הילדים מידי פעם (הוא עדיין בחסך מהילדות ולעיתים יוצא מגדו כדי לפצות אותם על חסרים שלו),
הקורונה עזרה לי במניעת נסיעות לחו"ל בשנה הקרובה.
מלבד זאת – לא מרגישה שמוותרת על משהו – יש לי כל מה שאני צריכה ויותר.

איך נדבקתי בחיידק העצמאות הכלכלית?

חשיפה לבלוגים ולכתבות בפוסטים ברשת.
מרגיש לי כמו לשחק במונופול.

כל דירה שהצלחתי לרכוש במחי שרציתי ולהשכיר במחיר שמכסה את המשכנתא ומשאיר לי עוד מרווח נתן לי דרייב שהכל אפשרי וכוחות להמשיך.