אז איך אני הולך לנצח את המערכת ולנטוש את המירוץ לידה-לימודים-עבודה-מוות?

בכדי לענות על שאלה זו אני מתחיל סדרה של פוסטים בסגנון "יומן מסע" שתלווה אותי עד לפרישה המיוחלת. כשחשבתי לעצמי מה הרגש העיקרי שדוחף אותי להמשיך את המסע, הבנתי כי מדובר ב"תקווה". על כן, סדרה זו תקרא "זיק של תקווה", הגרסה שלי ל"חומות של תקווה". מי שהיה רואה את המשרד היה מבין במהרה את האסוציאציה.

אין לי ספק כי יהיו תפניות במסע, ידרשו התאמות ועדכונים וכי תאריך הפרישה הנכסף שיצוין עתיד להשתנות. לכשהצרכים או המספרים ישתנו, אפרסם פרקים נוספים לעידכון הסטטוס. כל זה יקרה עד לפרק ה-"f**k you money" שיסיים את המסע. סדרה זו של פוסטים, באופן מיוחד, הינה רגישה וחושפנית מבחינתי. אני הולך לציין כאן סכומים מדויקים שנכנסים לחשבוני, סכומים שיוצאים ממנו בהווה ומתוכננים לצאת ממנו בעתיד, אחשוף את שווי הנכסים. נדרשים מאמצים נפשיים לא מעטים לחשוף אותם, למרות היותי "מוגן" מאחורי זהות בדויה. ברור לי כי המחיר של חשיפה מסוג זה היא ביקורת שעלולה להימתח. מראש אציין כי אין לי כל עניין להצדיק את המספרים ו/או אופן ההתנהלות שלי בתא המשפחתי שלי. המטרות של יומן המסע הן מאוד קונקרטיות מבחינתי: מעקב אישי אחר ההתקדמות, הצגת תוכנית לדוגמא שממנה הקוראים יוכלו לשאוב השראה ותובנות לגבי בניית תוכנית פרישה עבור עצמם.

אם כך, זהו הפרק הראשון ביומן המסע אל עבר החופש. עקב היותו הפרק הראשון, אשקיע כאן בפירוט ברמה גבוהה, בכדי שהקורא יוכל להבין היטב את מתווה התוכנית ("תכנית העל"), האסטרטגיה ברמת המאקרו, ההנחות בחישובים, מקור המספרים ואיך אני רואה לנכון לקחת אותם בחשבון במחשבוני הפרישה לטובת קבלת היעד המדיד לפרישה. אחדד כי כל פרט ופרט כאן יכול להשתנות בעתיד. אני ביקורתי כלפי עצמי ונכון לביצוע שינויים והתאמות. עם זאת, הכוונה שהתוכנית המפורטת שתוצג כאן תהווה מסגרת ובסיס לעידכוני הגירסה העתידיים. הפוסטים העתידיים יתבססו על התוכנית הזו ויכללו את פירוט ההתאמות והשינויים לכשידרשו.

מאחר והפרק הנוכחי יהיה מפורט באופן מיוחד, הוא יחולק לשני חלקים. החלק הנוכחי, חלק א', יכלול את התוכנית ברמה הרעיונית, ההנחות לתוכנית ולחישובים ויפרט את המספרים הרלוונטיים השונים: ההכנסות וההוצאות עד לשלב הפרישה, שיערוך הההוצאה אחרי הפרישה, הנכסים שישמשו לפרישה ואלו שלא, אופן הצריכה מהנכסים בשלב הפרישה ומנגנוני הביטחון שצפויים לספק שכבות הגנה בשלב הפרישה כדי להבטיח את הצלחת התוכנית בטווח הארוך. החלק הבא, חלק ב', יוקדש לתרגום התוכנית לחישוב תוך שימוש בשני מחשבוני פרישה לקבלת יעד מדיד לפרישה - תאריך המזל, מספר הקסם, שיהווה את קו פרשת המים בחייו של זיק.

אסטרטגיה כללית

I prefer dangerous freedom over peaceful slavery, Thomas Jefferson

היוצאים למסע אל עבר החופש ניתנים לשיוך לנקודות שונות על הרצף שבקצהו האחד פרנואידים שמייצרים תוכנית חסינת כדורים ומרווח ביטחון שיבטיח הצלחה של 100%, בקצה השני בעלי אופטימיות הגובלת בטמטום שבונים תוכנית על טהרת האופורטוניזם. אני קרוב יותר לקצה השני. דפדוף במאות ציטוטים אודות חופש, הוביל אותי למשפט של תומאס ג'פרסון שהוצג לפני מספר שורות. הוא היחיד שמתאר בצורה נאמנה ותמציתית את תפיסת התוכנית שלי אל עבר החופש. המשפט מתאר בצורה כה זכה ואלגנטית את הקו המנחה של התוכנית, עד כדי שכל אשר יכלול פוסט זה מנקודה זו ואלייך הוא לא יותר מאוסף דקויות טכניות. במילותיי שלי - אני מוכן לקחת סיכון של יציאה החוצה אל החופש בפרק הזמן המינימלי ביותר שיתאפשר לי, על פני המשך גסיסה נוחה ואיטית תחת המזגן המטפטף. על כן, אנקוט בגישה שיש המכנים פרישה חלקית אבל לא במובן הרגיל שלה. אפרוש לכשנכסיי יכסו באופן הגבולי ביותר את הוצאותיי. מרווח הביטחון יתאפשר בעיקר הודות לנכונותי להמשיך לעבוד במשרה חלקית. אני לא קורא לזה המשך עבדות מאחר ועבודתי בפרישה תהיה בהיקף מצומצם ביותר, רק בעיסוק שאני אוהב ובעיקר לא הכרחית להשרדות אלא רק ליצירת שול ביטחון. רמת הגנה נוספת היא קיומן של רזרבות שלא יעשה בהן שימוש אלא אם יהיה צורך.

תפיסת רמת הפירוט של התוכנית. הגעה לחופש דורשת תוכנית. כמה מפורטת על התוכנית להיות? אני מאמין בתוכניות שמפורטות דיו תוך השארת דרגות חופש. קיבוע מוחלט של התוכנית ופירוט יתר הם לא מציאותיים וגם חסרי תועלת מעבר לסף מסוים, עקב מספר רב של נעלמים שאיני מודע לקיומים. כמו כן, עודף ניתוח עלול לתסכל אותי מבלי שהוא תורם להגברת דיוק של התוצאות. ברור לי שתדרש גמישות והתאמה תוך כדי תנועה. מספרים ישתנו. החיים יזמנו הפתעות קטנות או גדולות. כוונתי היא לשגר טיל עם בקרת שיוט שמתקן את עצמו תוך כדי ריחוף. כפי שפירטתי בהרחבה בפוסט, עצם קיומה של תוכנית הוא חשוב לטובת ה-mindset הנכון וקבלת יעד מדיד שאליו אוכל לחתור. ברגע שראיתי את התאריך שאציג בפניכם בהמשך, רמת האדרנלין שלי המריאה מאחר ויש יום אחד שעשוי לשנות את מציאות חיי לנצח.

מדוע אני בכלל צריך את כל זה? ראשית, מאחר וכך אוכל ליצור בעלות הזמן ורמת העניין
בעיסוקים שלי ושנית, מאחר והתנהלות פיננסית נכונה במשך רוב חיי אפשרה זאת.

כעת, בואו נצלול לפרטים...

תזכורת לגבי המבנה החשבונאי של המשפחה

כזכור, משק הבית שלנו מתנהל דרך 3 חשבונות - שני חשבונות פרטיים לבני הזוג, לשם נכנסות המשכורות ומשם יוצאות ההוצאות הפרטיות והחלק של כל בן זוג לכיסוי הוצאות משותפות המועבר לחשבון המשותף. חשבון שלישי הוא החשבון המשותף הקולט את החלק של כל בן זוג וממנו משולמות ההוצאות המשותפות. על המוטיבציה מאחורי שיטה זו פירטתי בפוסט נפרד. מה שחשוב לפוסט הנוכחי הוא שבשיטה המוצעת החיסכון שנצבר בחשבוני הפרטי ישמש את הפרישה המוקדמת.

תמונת מצב נוכחית

עובר ושב

היתרה שלי נכון ל-30/04/2021 היא 78612 ש"ח. הקרן לשעת חירום אותה הגדרתי לעצמי היא 60,000 ש"ח (כלומר יש לי בעו"ש מעט יותר מהמוגדר).

ההכנסות שלי כיום

1. סך הכנסה חודשית ממוצעת שאינה פסיבית (לא אפרט את המקורות) - 18000 ש"ח. כשאני אומר שהכנסה זו אינה פסיבית, אני מתכוון שהיא יוצאת כולה לגמלאות ביחד איתי לכשאפרוש.


2. הכנסה חודשית משכר דירה - 2200 ש"ח. הכנסה זו מגיעה מהשכרת דירה בבעלותי בעיר לוד.

ההוצאות שלי כיום

ההוצאה החודשית הממוצעת שלי מתחלקת לשני חלקים עיקריים:

1. הוצאה לכיסוי חלקי בהוצאות המשותפות - 9000 ש"ח. כיום ההוצאה המשותפת הממוצעת של המשפחה היא 15000 (ערך זה מתבסס על נתונים חודשים של פעילות מסגרות חינוך מלאה מאז שיש לנו 2 ילדים). סדרה של פוסטים עתידיים יפרטו בדיוק במה הוצאות אלו כרוכות. בשביל לסבר את האוזן: אנו מתגוררים בשכונה איכותית בעיר רחובות, מגדלים 2 ילדים שאחד מהם בבית ספר יסודי והשני בגן פרטי, מחזיקים רכב צנוע יחיד.

   אני מעביר כל חודש סכום של 9000 לחשבון המשותף בכדי לכסות את חלקי בהוצאות המשותפיות וקצת יותר, כך שתתאפשר צבירת מרווח נשימה לבילויים או בלת"מים. הסכום המועבר גמיש וישתנה במידת הצורך ובהתאם תתעדכן תוכנית הפרישה. אציין בהזדמנות זו, כי בנוסף לחיסכון שכל בן זוג מנהל בחשבונו הפרטי, יש לנו תיק השקעות משותף על סך כ-800 אש"ח. הסיבה העיקרית לכך שאני מעביר סכום עודף לחשבון המשותף היא מניעת מצב של צורך במשיכה מתיק ההשקעות המשותף, לפחות עד לשלב שבו אפרוש. תיק זה עתיד לשמש כרית ביטחון נוספת לאחר היציאה לפרישה.



2. הוצאה פרטית - 700 ש"ח בחודש. ערך זה כולל בעיקר הוצאות קבועות של 160 ש"ח על הוצאות טלפון וביטוחי בריאות. 540 ש"ח זה שערוך לתוספת עקב הוצאות חד פעמיות למיניהן (מתנות, גאדג'טים לשימוש אישי, השתתפות באירועים, תיקונים בדירה להשקעה). ההוצאה עשויה לגדול נקודתית כתלות בבלת"מים. המשמעות תהיה עיכוב בפרישה בסדר גודל של חודשים ספורים. מאחר והחיסכון החודשי שלי הוא כ-10000 ש"ח, הוצאה חריגה ברמה זו, מעכבת בחודש אחד את הפרישה. מסיבה זו אני לא משקלל כיום unknown unknown זה, אלא אקח אותו בחשבון תוך כדי התקדמות ליעד ואעדכן את המספרים בהתאם.

תיק השקעות

ברשותי תיק השקעות שרשום על שמי שיהווה שחקן מפתח בתוכנית הפרישה. נכון ל-30/04/2021 היתרה שבתיק ההשקעות היא 410874 ש"ח. תיק זה קולט מדי חודש בחודשו את כל ההפרש בין ההכנסות להוצאות על סך כ-10,500 ש"ח. דמי הניהול המשוקללים הם 0.28%.

הנחה לצורך חישובים: התשואה של תיק ההשקעות תהיה כ-5% לשנה.

קרנות השתלמות

קיימות ברשותי 2 קרנות השתלמות לפי הפירוט הבא:

1. קרן השתלמות ללא הפקדות פעילות על סך 104228 ש"ח (נכון ל-30/04/2021), בדמי ניהול של 0.35%.


2. קרן השתלמות פעילה שיתרתה 152985 ש"ח (נכון ל-30/04/2021) עם הפקדות פעילות של 1571 ש"ח בחודש, בדמי ניהול של 0.4%. הערה: הפקדות אלו יפסקו עם הכניסה לפרישה מוקדמת.

הנחה לצורך חישובים: התשואה של קרנות ההשתלמות תהיה כ-5% לשנה.

התחיבויות

על שמי הלוואת בלון יחידה שנלקחה ב-15/9/2019 על סך 55,000 ש"ח בריבית פריים-0.2 (כיום 1.4%) למשך 7 שנים.

נתונים והנחות לגבי שלב הפרישה

רמת ההוצאות בפרישה

עבורי זה הנעלם הגדול, וגם לכם אני ממליץ לתת לו יחס מיוחד של כבוד וחשיבה. אחד מילדי מסיים בקרוב את המסגרת הפרטית שלו, כלומר ההוצאות יפחתו בכ-2000 ש"ח בחודש ביחס להוצאה הנוכחית. זה מוביל להוצאה של 13000 ש"ח. אחמיר בשלב זה ואסמן הוצאה של 14000 ש"ח, מאחר והוצאות יכולות לעלות מסיבות שלא ידועות כעת. הערה: איני מתכוון לעליה באינפלציה, מאחר והנכסים שמהם תתוקצב הפרישה צריכים להיות מוגנים ברמה כזו או אחרת (שכ"ד ניתן להצמיד ומתיק השקעות מותר למשוך לפי כלל משיכה בצמוד לאינפלציה). מכאן, אני מסמן את יעד ההוצאה בפרישה על 7000 ש"ח בחודש.

הנכסים שישמשו בפרישה ואלו שלא

1. הכנסה משכר דירה - רמת הכנסה זו היא 2200 ש"ח פטורים ממס. במידה ותהיה אינפלציה, סכום זה יוצמד למדד. הדירה נמצאת באזור עם ביקוש גבוה מאוד לשכירות, על כן לא צפויות תקופות ארוכות של דירה ריקה, מה גם שמתגוררת דיירת במשך שנים רבות שאין לה כוונות לעזוב בעתיד הקרוב. הוצאות אחזקה מגולמות כחלק מסעיף "הוצאה פרטית ממוצעת".


2. תיק השקעות וקרנות השתלמות - בהתאם לעקרונות הבסיסיים שמאחורי תיאורית רכישת החופש, ניתן לממן חלק מההוצאות ע"י משיכה ב"תחום הבטוח" מתיק ההשקעות. בהיבט זה, תיק ההשקעות וקרן ההשלתמות באים כאן באותה נשימה עקב הדימיון המסוים ביניהם. משניהם ניתן לממן חלק בפרישה דרך משיכה לפי כלל משיכה. כמו כן, שניהם גדלים בערכם (בתקווה) וצוברים דיבידנדים לתוך שוויים. ההבדל העקרוני הוא בהיבט חבות המס. עקב הטבת המס האדירה בקרן ההשתלמות, אעשה כל מאמץ לדחות ככל הניתן צריכה ממנה. על כך אפרט בחלק ב'.

מה לא ישמש כבסיס לחישוב הפרישה? קרן הפנסיה בחוץ. יש לי בפנסיה צבירה מסוימת אך מאחר וגיל קבלת הקצבה רחוק מאוד ממני, אין לי עניין להכליל אותה בתחשיב. על כן, אני מתכנן יכולת לפרוש באופן מלא גם ללא כל שימוש בקרן הפנסיה. לכשאהיה זכאי לקצבה מהפנסיה, היא תגדיל את ההכנסה החודשית או לכל הפחות תספק כרית ביטחון מסוימת. תשלום מס דרקוני בכדי למשוך את כספי הפנסיה מרתיע אותי מספיק כדי שלא אפזול לכיוון. בנוסף אציין כי ישנן דרכים למשוך מהפנסיה גם ללא מס, אך כרגע אשאיר גם נשק זה בצד.

כלל המשיכה מתיק ההשקעות בפרישה

אמשוך מהתיק בכדי לממן חלק מההוצאות בפרישה לפי כלל 4% (כלל 300). הסיבה לכך היא הרצון לצאת לפרישה בזמן המינימלי ביותר ולפי נתוני העבר 4% זהו הערך שהיווה מעין אופטימום בין ביטחון סביר מחד ויציאה לפרישה בזמן הנראה לעין מאידך.

מרווחי הביטחון

החיים יכולים לזמן הפתעות. דרושים לתוכנית שולי ביטחון. אין זה נכון לחיות על הקשקש. העובדה כי תוכנית הפרישה היא גבולית ברמת יעד ההוצאה וכלל הפרישה מתאפשרות הודות לשולי ביטחון שקיימים בהתאם ל-3 מקורות:

1. תיק השקעות משותף. ברשותנו תיק השקעות משותף שערכו כיום כ800 אש"ח. איננו מושכים ממנו אלא מאפשרים לו לצמוח. עד לפרישה (בחלק ב' נשערך מתי היא תתרחש), ערכו צפוי לעלות לכ-900 אש"ח. תיק בגובה כזה יכול לאפשר משיכה של כ35 אש"ח בשנה מבלי שיאזל. זהו סכום שיכול לאפשר התמודדות עם עליה בהוצאות מחיה (אפילו קבועות) של כ3000 ש"ח בחודש. או לחלופין מימון הוצאות חד פעמיות. כמובן שאם אין זה הכרחי, לא נמשוך בשנים מסוימות מתיק זה, ואם פתאום יתעורר צורך נוכל למשוך אף מעל הסכום השנתי המותר בכדי "לפצות" על שנים ללא משיכה.


2. נכונות לעבוד. הסיבה העיקרית שאני מרשה לעצמי להיות על הקשקש של שימוש בכלל 300 ויעד ההוצאה שאני מסמן היא הנכונות שלי לעבוד באופן חלקי שיספק את ה-margin הדרוש לשרידות התוכנית. בסבירות גבוהה, אוכל ליצור הכנסה של כ-4000 ש"ח תוך השקעה של כ-15 ש"ע בחודש תוך עיסוק שמסב לי הנאה. אחת הדרכים האפשריות היא הוראה כמרצה חוץ באקדמיה שתתאפשר עקב התארים האקדמיים שצברתי במוסד נחשב וקשריי באקדמיה. אחשב בחלק ב' כמה הכנסה חודשית דרושה בכדי לאפשר משיכה של 3% בלבד בשנה מתיק ההשקעות ובכדי להשלים את סכום הכסף שהולך לטובת מס רווחי הון בכל משיכה. התקווה היא שהשלמה זו תהיה מתחת להכנסה עקב עבודה במשרה חלקית של 4000 ש"ח שציינתי.


3. קרן הפנסיה - אם להיזכר בכך שקיימת קרן פנסיה, מודל הפרישה המוקדמת צריך למעשה לתפקד ב-100% תפוקה רק עד גיל הפרישה הקלאסי, מאחר ואז קרן הפנסיה תוכל לשאת בחלק מהנטל. מאחר ואין כוונתי לגעת בקרן הפנסיה ואולי אף להמשיך להפריש אליה אם אעבוד במשרה מצומצמת, זו צפויה לאפשר קצבה נוספת בגיל הפרישה הקלאסי.

בחלק ב', כל הסיפור הזה והנתונים יכנסו למחשבוני הפרישה (הבסיסי והמפורט) לטובת שיערוך שעת השין, הלא היא יום הפרישה המיוחל.