כמה מילים על מה זה "זיק של תקווה" למי שלא קרא את הפרקים הקודמים

אי שם לפני 3 שנים, תמהוני אחד החליט שזהו, חייו יוקדשו מנקודה זו ואילך להיחלצות משוק העבודה. הבריחה מאלקטרז. כזה הוא אותו אחד, בטלן מטבעו, "חלק מהספה" אם תשאלו את היפה בנשים.

אותו אחד, כפי שכנראה שיערתם הוא אני. זיק הולילנד, שם ספרותי.

לא, לא באמת אני שונא לעבוד. אני רק שונא את המחשבה שכדי לכסות את הוצאותיי אני חייב לעבוד. הבנתי לפני 3 שנים, שהיותי מחובר באינפוזיה לתלוש שכר זו מציאות שאני חייב לגדוע.

את התהליך המופרך הזה, החלטתי לתעד ביומן מסע בבלוג זה. למה? כי אולי זה מעניין מישהו. אם יש קוראים ל-SUN וצופים בגיא פינס, למי שלא יהיו קוראים משועממים שירצו לקרוא על איזה דביל שנמאס לו להתעורר בבוקר לעבודה לטובת איזה "חופש" איזוטרי שבו הוא מתקיים מ-8 אלף ש"ח ואוכל כוסמת לארוחת צהריים?

רבים חולמים על "חופש כלכלי". זה מונח לעוס מחד וערטילאי מאידך. כל אחד והחופש שלו. לא תוכלו ולא תרצו לשחזר את החופש שלי. אבל אולי, אולי, מישהו ימצא בתהליך שאני עובר השראה ורעיונות שיוכל לאמץ.

זהו הפרק ה-3 בסידרה הזו, "זיק של תקווה".

אז מה השתנה מאז פרק קודם?

על אף השינויים הרבים שתיכף אצלול אליהם, האסטרטגיה הכוללת נותרת פשוטה מאוד. מאמין גדול בפשטות אני מסיבה שאם זה מסובך מדי זה לא יכול להיות נכון. הקווים המנחים הם: רמות מינוף נמוכות, הפחתה למינימום של האינטרקציה עם הכסף, שאיפה לפסיביות ואוטומציה ככל הניתן. ההון כבר משמעותי ואני הולך לתת לו לייצר עוד מעצמו מבלי לחפש בנרות דרכים להגדילו דרך OPM. הכנסות גדולות מהוצאות הן בסיס עבורי בכל השנים האחרונות, והמרווח ביניהם אף גדל לאחרונה כפי שתיכף אציג. פער זה בשילוב עם הנכסים האחרים שעובדים הם חומר הבעירה של התוכנית.

הרבה זמן עבר מאז פרק 2. כל כך הרבה השתנה עד כדי שאני מעיין בפרק 2 ולא מאמין שזה הפער בין הפרקים.

פרקי ביניים סיפרו חלק גדול מהסיפור אך לא את כולו.

חוויתי טלטלות בתוכנית. ההוצאות גדלו, חלקן בעקבות גל ההתייקרויות הכללי במשק וחלקן בעקבות מאפיינים היחודיים למשפחה. דוגמאות בולטות הן העלאת שכר הדירה בשיעור ניכר של 400 ש"ח בחודש ורצף של אבחונים שנדרשנו לבצע עבור ילדנו עם צרכים מיוחדים. בה בעת, ההכנסות נותרו קבועות ונשחקו אל מול ההתייקרות. גם תיק ההשקעות לא נותר חסין אל מול הסנטימנט השלילי הכללי מתחילת 2022.

נטשתי מקום עבודה לטובת מקום חדש. אך על זה אדבר תיכף בהרחבה.

לאחר פרק 2, הגדרתי לעצמי מספר משימות לביצוע. התקדמתי בחלק מאותם יעדים, חלקם עוד ידרשו טיפול ויעדים חדשים צצו וגם היתה עמידה בהם.

ביצעתי התקדמות במספר תחומים:

טרקתי את הדלת על עבודתי הקודמת, ובכך טיפלתי במוקד הכאב שכבר לא יכולתי להתכחש לו: הרגשתי שאני קמל במקום העבודה שלי שלא מביא את יכולותיי לידי ביטוי. הסברתי על כך באריכות יתרה כאן. היתה זו מאותן הנקודות שנדרשות בהן פעולה. המשך התמדה בתוך כלוב הזהב, כפי שעשיתי במשך זמן מה, חדלה מלהיות אפשרית.

אני מסכם חודש וקצת בעבודה החדשה וליבי זורח. כפי שפיללתי, יש אתגרים מעניינים יותר בהם אני מביא עצמי לידי ביטוי. כל יום מתחיל בפעילות ספורטיבית עקב הזמן החדש שנוצר. איני שורף יותר מ-20 דקות בדרכים ביום, זו התייעלות מדהימה שרק עליה ניתן לכתוב מגילה.

הגדלתי את הכנסותיי באופן משמעותי למדי. זה כולל גם את העבודה השכירה וגם הכנסות מבלוג זה. הבנתי על בשרי שהכנסה נתונה אינה גזירת גורל. יש המון שפע שם בחוץ שמחכה שיקצרו אותו. השינוי נותן הרבה דלק לקמפיין הפרישה, כפי שאצלול תיכף למספרים.

שיניתי את תפיסתי בנוגע לפנסיה. רק חמור לא משנה את דעתו. זיק של פעם האמין בכלל 300 לבדו תוך התייחסות לפנסיה כתוכנית גיבוי. ככל שהמשכתי להקשיב לדעות נוספות וגם לבהות ביעד הפרישה מתרחק למול האילוצים החדשים, הבנתי שאני עומד לכלות שנים מיותרות בשוק העבודה באופן שאינו מחויב למציאות. לא רק ששיניתי את דעתי בערך בתקופת הפוסט הזה, אימצתי אל חיקי לחלוטין את הפנסיה כחלק אינטגרלי מהתוכנית עד כדי שילוב הפנסיה במחשבון הפרישה המוקדמת. זה עוד לא מושלם, זה לא לגמרי מכויל ומדויק אבל זו איטרציה מהפכנית בגישת החישוב שתיכף תוודעו להשפעתה דרך הדוגמא שלי.

דייקתי מעט את תפיסתי לגבי סדר המשיכה, אך יש עוד loose ends. הבטחתי לכם דיוק מוחלט, כרגע הוא לא קיים. אני חושב שמקרן ההשתלמות אמשוך בשלב הראשון שלאחר הפרישה. הקרן צריכה להספיק לכ-7 שנים. אנליזה מתקדמת שלי מראה שהקרן יעילה לטווחים קצרים יחסית (אין עדיין פוסט אך יש מחשבון כדאיות). לאחר מכן, במהלך כ-13 שנים אמשוך מהתיק הממוסה לפי 25% מס ריאלי. כאן מופיע עוד סימן שאלה והוא האם למשוך פנסיה מ-60 או מ-67. בחישוב שתיכף אציג אתחיל בגיל 60. עם זאת, יתכן ואחליט למשוך דווקא מ-67. אם מ-67, אז 7 שנים אוכל למשוך מתיק ההשקעות לפי מדרגות מס מופחתות. זה בערך. וזו התפתחות מחשבתית. יש עוד בשר למיקרו-הבנה ואופטימיזציה. אשמח לשמוע את האינפוט שלכם. בינינו? זו אופטימיזציה מסדר שני.

התקדמתי ל-IRA, פשוט לא הגיוני שאביר ההשקעה בניהול עצמי ישקיע בקרן השתלמות מנוהלת. והנה, לכשהגעתי אל מינימום הצבירה המאפשר פתיחת חשבון IRA בחברה נורמלית (שאינה סלייס), יצאתי לבלי שוב לדרך ה-IRA. עשיתי זאת פשוט כי בכדי ליהנות מהעוצמה הגלומה בקרן ההשתלמות, חובה לייעלה.

העברתי את כל הפנסיה למסלול מחקה מדד פסיבי. אין הרבה מה לפרט על זה. זה ברור מאליו לרוב הקוראים ואני ביצעתי את המעבר בתחילת השנה.

החופש קרוב מתמיד, קרדיט: תום כתר באמצעות אתר dall-e.

נצלול עתה לחישוב הפרישה.

אז מה העיקרון המנחה של מחשבון הפרישה המחודש?

מחשבון הפרישה עובר המון תהפוכות. אין גבול לכמה עוד ניתן לתחכם אותו. אני משתנה ואיתי משתנות תפיסותיי והמחשבון הזה הוא בבואה של התהליך. עוד יהיו שינויים בעתיד. מי שיעיין ב"זיק של תקווה פרק 1ב" וב"זיק של תקווה פרק 2" יגלה שם מחשבון שונה ומבנה תוצאות שונה. לא לגמרי שונה, אבל למדי שונה.

בפשטות, ניתן כעת להתחשב בפנסיה דרך סימון תיבה יעודית במחשבון הפרישה המוקדמת. מחיקת הסימון תחזיר את המחשבון לתצורה הקלאסית המזניחה את קיום הפנסיה, כמו שחישבתי בעבר. כאשר מתעלמים מהפנסיה, יש להזין את כלל הפרישה הקלאסי, למשל 300 אם רוצים למשוך 4% מהתיק בכל שנה. כאשר מתייחסים לפנסיה, יש להזין, במקום כלל פרישה, את "אחוז הביטחון" שתיקי ההשקעות שאינם פנסיה (תיק פרטי+קרן השתלמות) לא יאזלו לפני תחילת המשיכה מהפנסיה. אחוז הביטחון הזה תואם את הטרמינולוגיה של מחקר טריניטי. הזנה סבירה היא בתחום של 80-100%. באופן אישי, כיום אני כבר מחשב בשיטה החדשה, כפי שתיכף אציג.

סקירת הנתונים לחישוב תאריך עדכני לפרישה

כעת אסקור בתמצית את הנתונים שמשמשים לחישוב הזמן לפרישה מוקדמת, לרבות הכנסות, הוצאות, נכסים, הלוואות. כלל הנתונים עדכניים ל-31.07.22.

1. התחשבות בפנסיה - הוספתי כאמור אפשרות להתחשב בפנסיה ובחישוב זה אני בוחר לעשות זאת. אחוז הביטחון ב"הגדרת המשיכה" הוא 90%.


2. עו"ש - יתרה של 69,251.14 ש"ח.
   קרן לשעת חירום דרושה - 60,000 ש"ח.


3. הכנסות
   
   
   
   1. מיגיעה אישית (תיפסק בפרישה) - 20,000 ש"ח
   
   
   2. משכר דירה (תימשך אחרי הפרישה) - 2200 ש"ח


4. הוצאות כיום - 9700 ש"ח בחודש.
   
   
   
   1. מתוכן, סך של 9000 ש"ח לטובת כיסוי חלקי בהוצאה משותפת. מדובר בחלק העיקרי של ההוצאה שכולל, מזון, תחבורה, דיור, בילויים, ילדים וחתול. בכדי לקבל פירוט בנוגע להוצאות המשותפות תוכלו לעיין בספר המקוון ב"כסף לא יפריד בינינו".
   
   
   2. מתוכן, כ- 700 ש"ח לטובת הוצאות אישיות (טלפון, ביגוד, מתנות, ביטוחי בריאות).


5. הוצאות בפרישה - 8500 זו עליה ביחס ל"זיק של תקווה 2" (7000 ש"ח). חווינו גידול בהוצאות בין היתר בסעיף הדיור. אמנם עד הפרישה יפסק תשלום על צהרון של הבכור, אך מעדיף לשמור על כרית ביטחון. זו מתאפשרת גם הודות לשיקלול הפנסיה בחישוב שמאפשרת הגדלת הוצאת בלי שינוי דרמטי בזמן לפרישה.


6. תיקי השקעות (פטורים וממוסים)
   
   
   
   1. תיק ממוסה - יתרה של 616,279 ש"ח. זהו התיק העיקרי והגדול ביותר שישמש בפרישה המוקדמת הקולט את כל ההפרש בין ההכנסות להוצאות (כ-12K בחודש). ד"נ 0.35%, הנחת תשואה לחישובים 5%. הרכב התיק מופיע כאן תחת "תיק זיק".
   
   
   2. תיקים פטורים - קרנות ההשתלמות שנפתחו על שמי במרוצת השנים.
      
      
      
      1. קרן השתלמות לא פעילה על סך 105,148 ש"ח, ד"נ 0.35%, הנחת תשואה לחישובים 4.65% (5% פחות ד"נ).
      
      
      2. קרן השתלמות פעילה על סך 178,355 ש"ח והפקדות של 3400 ש"ח, ד"נ 0.4%, הנחת תשואה לחישובים 4.6% (5% פחות ד"נ).
      
      
7. פנסיה - נתוני קרן הפנסיה
   
   
   
   1. צבירה בקרן הפנסיה - 396768.
   
   
   2. הפקדה חודשית לפנסיה - 4000.
   
   
   3. תשואה משוערת - 5%.
   
   
   4. דמי ניהול - מצבירה 0%, מהפקדה 1.85%.
   
   
8. הלוואות - על שמי 2 הלוואות
   
   
   
   • הלוואה 1 על סך 55,000 ש"ח שניטלה ב-15/09/2019 בריבית פריים-0.2 (כיום 3.3%) למשך 7 שנים, מסוג "בלון".
   
   
   • הלוואה 2 על סך 70,000 ש"ח שניטלה ב-14/12/2021 בריבית פריים (כיום 3.5%) למשך 5 שנים, מסוג "גרייס".

אז מתי זה קורה?

כלל הנתונים הוזנו למחשבון הפרישה המוקדמת. הערה: לדוגמא כיצד יש להזין את הנתונים ניתן לעבור על פרק 1ב. הערה: יש הבדלים קלים בצורת המחשבון מאז פרק 1ב אך הם אינם מהותיים ועיקר העבודה זה להתאים את הנתונים לשדות מתאימים במחשבון.

הזנת הנתונים וביצוע חישוב הובילו לתוצאות הבאות המסוכמות בטבלה ובגרף:

הפרישה המיוחלת הוקדמה, ביחס ל"זיק של תקווה פרק 2", ל-דצמבר 2024!!!!

חרף הגידול בהוצאות, מה שעשה את מירב ה-impact היה מאמץ להגדיל הכנסות וגם עידון החישוב כך שיכלול פנסיה השפיע באופן ניכר. למה לחרב זמן במשרד אם ניתן לרבוץ מול הנטפליקס? לא באמת אעשה זאת, אבל היכולת להגיע במהרה למצב של שינוי פאזה שאיני חייב לעבוד כדי לשרוד היא פרייסלס.

השווי הנקי של תיקי ההשקעות (ממוסה+פטור) בניכוי הלוואות יהיה 1.4 מש"ח. משני התיקים האלו (עוד צריך להחליט באיזה סדר), אמשוך קצבה חודשית של 6300 ש"ח. בנוסף אקבל שכ"ד של 2200 ש"ח וסה"כ אתכנס להוצאה של 8500 ש"ח. תכנון כזה יכלה כמעט כליל את תיקי ההשקעות עד גיל 60. יש לציין שהתיקים יגמרו תחת הנחות מחמירות מאוד. יש סיכוי לא רע שהתיקים לא יגמרו ויאפשרו לי לשפר רמת חיים מגיל 60. בהגיעי לגיל 60 אוכל למשוך כסף מהפנסיה בסכום חודשי של כ-6200 ש"ח בתוספת של שכ"ד של 2200 ש"ח ושאריות מתיקי ההשקעות.

איפה האינפלציה בסיפור? משיכה מתיקי השקעות לפי מחקר טריניטי היא בהתאם להצמדה למדד. גם את שכר הדירה ניתן להצמיד.

מהם מרווחי הביטחון של התוכנית?

ויתרתי על הפנסיה כתוכנית גיבוי וכעת יש לה חלק אינטגרלי בתוכנית. מרווחי הביטחון יהיו מעתה שניים. הראשון הוא תיק השקעות שמן של כ-800 אלף ש"ח בבעלות משותפת עם היפה בנשים. מקווה שלא אזדקק לו, אבל הוא שם לכל צרה שלא תבוא. ככלל, הייעוד שלו הוא פינוקים ובלת"מים.

מרווח הביטחון השני הוא המשך עבודה. אני הולך לפרוש בגיל, פאקינג, 40. אף אחד לא מסוגל להיות בבית מ-40 ועד עולם. יהיו לי הכנסות אני משוכנע בכך, הן פשוט לא יגיעו מתוך לחץ קיומי, אלא מתוך עיסוק מהנה בעצימות נמוכה שאבחר לי.

Damn אני כמעט שם

הבנתי שאני יוצא למסע ב-2019, התיעוד החל במאי 2021 עם "זיק של תקווה פרק 1". שלוש שנים חלפו ועוד כשנתיים וקצת נותרו עד שאהיה חופשי.

זו סטירת לחי להבין כמה קרוב אני ליעד שבו מרדף אחרי כסף כבר לא יכתיב את סדר יומי.

יש לציין שאני לא סובל כיום. אין טעם לחיים נגועים בסבל. אני מרוצה מאוד מחיי, עובד בעבודה שנותנת משמעות לחלק גדול מיומי (הודות להחלפת מקום עבודה), חי חיי משפחה מאושרים משיכולתי לחלום עליהם. בא לומר, אותו דצמבר 2024 לא יהיה בסימן הטלת רימון במשרדי החברה בה אני עובד. אני אפילו לא משוכנע שאהיה בלחץ להתפטר על השניה הראשונה שאוכל.

אני כן מתחיל לעצב מחשבתית את היום שאחרי. יש לי כמה רעיונות למה שאעשה.

אני חושב שרק עכשיו אני מתחיל לעכל כמה זה קרוב. עד כה המסע הזה היה בסימן ביצוע טכני של פעולות מבלי לחשוב על היום המיוחל. פתאום אני מתחיל לדמיין שאי שם בעוד כשנתיים, אוכל, אם ארצה, לומר "זהו, עבדתי מספיק".

יצאתי למסע הזה לבלי שוב ופניית פרסה היא לא אפשרות, בטוח לא עכשיו.