עולם ההשקעות לא היה אותו דבר בלי קרנות נאמנות, על אחת כמה וכמה עבור משקיעים קטנים כמוני וכמוכם. כפי שתיכף נראה, מדובר בפיתרון הזהב להשקעה במדדים, כפי שחרוט על דגלו של המשקיע הפסיבי. אני משוכנע שאפילו אם לא השקעתם במוצר זה, לפחות שמעתם עליו. לפרק זה שתי מטרות עיקריות. האחת היא להבין למה שבכלל נצטרך קרנות נאמנות בחיינו ובתיק ההשקעות שלנו. המטרה השניה, לאחר שנשתכנע בחיוניות של קרן נאמנות, היא להבין לעומק יותר את המכשיר הפיננסי הזה, על סוגיו והגדרותיו. נדגים גם איך משתמשים ב"תשקיף הקרן" כדי להבין בצורה שלא משתמעת לשתי פנים במה ואיך מושקעת קרן נאמנות כלשהי.

מה הביג דיל בקרן נאמנות?

קרן נאמנות היא בראש ובראשונה מענה לצורך אמיתי בעולם ההשקעות. נסביר.

קראנו את הפרק אודות מדדים וכדאיות ההשקעה בהם. חלקינו אפילו יודעים מה המדדים שבהם הם ירצו להשקיע (מי שלא יודע מה המדדים שבהם ישקיע - אל דאגה, יוקצו לנושא מספר פוסטים שיסייעו). אבל איך באמת ניתן להשקיע במדד זה או אחר? בכדי לענות על שאלה זו, חשוב להבין שמדד הוא תוצאה של חישוב שמבוצע ע"י חברת המדדים, מספר ותו לא, ולא משהו פיזי שניתן לקנות בצורתו הטהורה כפי שמפורסמת ע"י חברות המדדים. נאמר ואני מאוד רוצה להשקיע במדד ת"א 125, כיצד לעזאזל אני עושה זאת? זו שאלה לגיטימית.

אפילו אם נתבונן באופן כללי יותר על עולם ההשקעות, גם בלי לטעון שהשקעה פסיבית עדיפה על השקעה אקטיבית (זאת נעשה בפוסט אחר), יש קונצנזוס כי להשקעה במקבץ גדול של ניירות (הרבה מניות, אג"חים וכו') יש יתרונות רבים על פני קניה של מניות או אג"חים ספורים (מניה של פייסבוק, אג"ח של "דלק" וכו'). הצורך להחזיק במספר רחב של מניות, אג"חים וכד' עשוי להתקיים גם עבור המשקיע הפסיבי וגם עבור חברו האקטיבי. משקיע פסיבי ירצה להפחית סיכונים דרך הצמדות למדד רחב מאוד ולפשט את חייו תוך שהוא חוסך מעצמו את הצורך לחקור דוחות של חברות. צורך זה גם קיים עבור מי שמאמין שיש להשקיע בצורה דינמית (אקטיבית) בין אם דרך הצמדות לאסטרטגיה של גורו כזה או אחר שמנתח נרות יפניים, בין אם דרך חשיפה לסקטורים או שווקים חמים בהתאם למזג האוויר, או בין אם ע"י שילוב של השניים.

השאלה שנשאלת היא איך ניתן, הלכה למעשה, להשקיע בהרבה מאוד ניירות?

דרך אחת היא לקנות באופן עצמאי המון ניירות בודדים. משקיע שרוצה להיחשף למדד רחב מאוד, למשל S&P 500, יכול טכנית לקנות באופן עצמאי את כל 500 המניות המרכיבות את המדד בדיוק לפי ההרכב העדכני. הבעיה היא כי טכנית מדובר במשימה מורכבת מאוד, שלא לומר בלתי אפשרית. רכישה של 500 מניות זו משימה סיזיפית ביותר. מעבר לכמות, יש לבצע זאת לפי משקלים מסוימים כפי שמגדיר המדד. ברגע שיש מניות המצויות במשקל נמוך מאוד במדד, יתכן וידרש לעגל כלפי מעלה או מטה, מאחר ולא ניתן לרכוש "חצי מניה". זאת ועוד, המדד מתעדכן, יש מניות שנכנסות ויוצאות מהמדד אחת לתקופת זמן. בכל שינוי שכזה יש לחקות את המדד דרך מכירה וקניה של המניות. כל זאת, מבלי שדיברנו על העמלות הגבוהות שישולמו בקניה ובמכירה, אירועי המס. מסקנה - לחקות מדד לבד זו משימה שאין כל היגיון לבצעה באופן פרטי.

אל חשש, יש גאולה. כמענה לצורך להיחשף בנוחות ובפשטות למספר עצום של ניירות במינונים מדויקים כפי שנקבעים עפ"י מדד או חזון השקעה כלשהו, נוצר מכשיר פיננסי שנקרא "קרן נאמנות". זוהי בשורה אמיתית כי דרך רכישה של נייר מורכב אחד ניתן להתחקות אחר ביצועי מדד רחב ביותר רק בלי כאב הראש הכרוך בניהול ההשקעה. המחיר? כמובן ששום דבר לא בא בחינם. על "הנוחות" יש לשלם דמי ניהול למי שעושה את העבודה עבורנו.

אנחנו חיים כרגע בעידן של מהפכה אמיתית בו הניירות האלה, המכונים "קרנות נאמנות", יכולים לעלות מעט מאוד כסף (מאיות האחוז) תוך שהם חושפים אותנו לביצועי מניות על פני כל הגלובוס. גלגל הצלה של ממש למשקיע פסיבי.

איך עובדת קרן נאמנות?

קרן נאמנות היא מכשיר פיננסי שמנוהל ע"י בעל תפקיד שנקרא "מנהל קרן" בהתאם למדיניות המוגדרת במסמך מחייב שנקרא "תשקיף". מנהל הקרן, אחראי בעצם על ניהולו של חשבון בנק שהוא לצורך העניין משמש כארגז. במסגרת כללי המשחק המוגדרים בתוך התשקיף, הוא ממלא את החשבון (הארגז) בניירות ערך שונים ומגוונים (מניות, קרנות נאמנות, אג"חים ועוד). כל מי שחפץ בכך, יכול להשקיע בקרן נאמנות מסוימת ולהפוך, בתמורה לסכום שהשקיע, לבעל יחידות בקרן הנאמנות. ערכה של כל יחידה שווה בכל רגע נתון לסך הנכסים שבאותו חשבון נאמנות מחולק בכמות היחידות. אם הנכסים בחשבון עולים בערכם, כך גם עולה ערכן של היחידות שבידי המשקיעים, ולהפך.

כשאתה אומר קרן נאמנות, מה אתה כולל תחת ההגדרה?

אם להסתכל במובן הרחב ביותר, תחת הכותרת "קרן נאמנות" ניתן לכלול, בפן הטכני, כל מכשיר שכפוף לחקיקה כפי שנגזרת מ-"חוק השקעות משותפות בנאמנות". תחת קורת גג זו נופלים מוצרים רבים, על אף השוני הפונדמנטלי בינהם באופן שבו הם מושקעים ונסחרים. דוגמאות עיקריות הן: קרן נאמנות מסורתית ("אקטיבית"), קרן נאמנות מחקה וקרן סל. אני בכוונה מחדד כאן את המינוח מאחר ויש רבים שברגע שהם שומעים "קרן נאמנות", ישר קושרים אותה לניהול אקטיבי מסורתי. בפועל, גם קרנות הסל שהולכות ונהיות המצפן או הסטנדרט של ההשקעות הפסיביות, נופלות תחת "השקעה בנאמנות" ועל כן נחשבות כסוג של קרנות נאמנות. בהמשך הפוסט נרחיב על תתי קטגוריות שונות של קרנות נאמנות.

מאפייני קרנות נאמנות

עושר קרנות הנאמנות הוא אדיר. משקיע שניגש למלאכת בחירת הקרן יתקל במגוון רב של הגדרות (בין אם זה באתר הבורסה, אתר כלכלי כגון גלובס או במסמך תשקיף) שהוא עשוי לאבד את דרכו בהן. אז לפני שאומר מה תכלס צריך לשים בתיק השקעות (יוקדשו לזה פוסטים נוספים), חשוב מאוד שנבין לפחות את החלק העיקרי של המונחים שמאפיינים את קרנות הנאמנות.

שם הקרן

שם, לרוב קצר, שאמור לשקף את מהות הקרן, לעיתים בצורה מוצלחת יותר ולעיתים בצורה מוצלחת פחות.

מס' קרן

מזהה חד ערכי הנתון בספרות בלבד של קרן הנאמנות. ברגע שנסגרים על קרן, דרך מספר זה ומספר זה בלבד מאתרים אותה במערכת המסחר.

סיווג קרן הנאמנות

הכוונה כאן היא סיווג ברמה המבנית של הקרנות שמבחינה פרקטית משליך על אופן המסחר בהן ואסטרטגיית ההשקעה (פסיבית/אקטיבית).

1. קרן נאמנות פתוחה - קרן שכמות יחידותיה בלתי מוגבלת. היחידות של הקרן הפתוחה אינן נסחרות בבורסה במהלך המסחר הרציף, על כן עסקה מסוג זה מכונה "עסקה מחוץ לבורסה". מחירן נקבע פעם אחת ביום המסחר בסביבות השעה 16:00.

   הקרנות הפתוחות זה שם מעט מתעתע שמחביא תחתיו שני סוגים חשובים ופופולריים של קרנות נאמנות:
   

   1. קרן נאמנות "מסורתית" או "אקטיבית" - זוהי קרן נאמנות נפוצה מאוד במחוזותינו שהמנהל שלה פועל באופן אקטיבי בכדי להשיג תשואה עודפת ביחס למדד ייחוס שנקבע במדיניות הקרן (להלן "תשקיף"). לרוב שירות אקטיבי זה יתבטא בדמי ניהול גבוהים.
   
   
   2. קרן נאמנות "מחקה" - זוהי קרן נאמנות שגם מסווגת כפתוחה ואף היא נסחרת פעם אחת ביום אבל השוני המהותי הוא שכאן, בניגוד לקרן האקטיבית, מטרת מנהל הקרן היא לעשות את המאמץ הטוב ביותר (best effort) בכדי להשיג ביצועים קרובים ככל הניתן למדד מסוים שמוגדר במדיניות הקרן. מאחר ומדובר בפעולה שהיא "טכנית" ולא דורשת הפעלת כישוריי אנלזיה ובחירת מניות "שהולכות להתפוצץ" של מנהל ההשקעות, נצפה לרוב לדמי ניהול נמוכים יותר בעבור השירות הזה.
   
   
2. קרן סל (סגורה) - קרן נאמנות פסיבית שמטרת המנהל שלה, בדומה לקרן מחקה, לבצע את המאמץ הטוב ביותר (best effort) להתחקות אחר ביצועי מדד ייחוס מסוים (benchmark). בניגוד לקרן מחקה, מוצר זה הוא קרן סגורה, שהיצע היחידות שלו מוגבל והוא נסחר באופן רציף במהלך כל שעות המסחר בדומה למניות. המחיר של קרן סל נקבע באופן דינאמי ומשתנה במשך היום בהתאם במחירי העסקאות שנסגרות. סוג זה של קרנות נאמנות צובר פופולריות הולכת וגוברת בארץ ובעולם. ניתן להקביל מוצר זה ל-ETF והוא הגלגול המודרני של מוצר שפסח מעולם ההשקעות בישראל שנקרא בשעתו "תעודת סל".

3. קרן חוץ - מוצר חדש שמתנהג במהלך המסחר באופן דומה לקרן סל. ההבדל הוא שבסיסן של הקרנות אינו בישראל. קרנות מסוג זה נסחרות בבורסות שונות בעולם במקביל, בכל אחת מהן במטבע המקומי. המשמעות היא שניתן לרכוש יחידות של קרנות אלו בשקלים בלי צורך להמיר למטבע זר. נכון לכתיבת שורות אלו, קרנות החוץ שפעילות בארץ הן מבית Blackrock המשווקות תחת המותג iShares בסיוע התיווך של אלטשולר שחם. כנראה שמדובר בשחקן החיזוק שמשנה מקצה לקצה את תעשיית קרנות הנאמנות בארץ ועוד נרחיב על יתרונותיו בעתיד.
   

עלויות

על שירות קרן הנאמנות משלמים דמי ניהול. מסיבה לא ברורה שכר הטרחה בעבור קרן הנאמנות הישראלית מתחלק לשני סעיפים: שכר טרחה של מנהל הקרן ושכר טרחה של נאמן הקרן. מבחינת המשקיע, העלות האמיתית היא חיבור של שני המספרים. השוס הוא שכאשר מדובר בקרן שכל מטרתה לבצע עקיבה "טיפשה" אחר מדד ייחוס, מדובר בעשיריות אחוז בודדות. כמובן שבתור משקיעים נרצה לשלם כמה שפחות מאחר ואין לנו אינטרס שמישהו ינגס יתר על המידה בהשקעתנו.

דמי הניהול מנוכים באופן שוטף מסך נכסי הקרן. אין כל פעולה שנדרשת מצד המשקיע. בכל רגע נתון מחירה של יחידה בקרן מגלמת את דמי הניהול המשולמים.

ככל שדמי הניהול נמוכים יותר, ביצועי הקרן יהיו קרובים יותר למדד הייחוס, במקרה של קרן טיפשה עוקבת. ככל שדמי הניהול יהיו גבוהים יותר, יתבטא הדבר בפער מצטבר בין מדד ייחוס (למשל S&P 500) לבין הקרן שנועדה לעקוב אחרי ביצועיו.

מעמד מס

קיימים שני מעמדי מס עיקריים לקרנות נאמנות.

1. פטורה - קרן שכל הפעולות המבוצעות ע"י מנהל ההשקעות, פטורות ממס ברמת הקרן. תשלום המס, בהתאם לגובה מס רווחי הון, יחול על המשקיע בקרן במועד הנזלת היחידות שברשותו.


2. חייבת - בדיוק ההפך מהמקרה הפטור. זוהי קרן שבה כל הפעולות ברמת הקרן חייבות במס ואילו מכירת היחידות ע"י המחזיק בהן תהיה פטורה ממס.

סיבכת את החיים, מה אני אמור/ה לעשות עם המידע הזה? קיימות כיום 24 קרנות חייבות שכולן קרנות מסורתיות שמטרתן להכות את השוק. כל הקרנות הפסיביות והרוב המכריע של הקרנות המסורתיות שמוצעות כיום למסחר בבורסה המקומית הן פטורות. מאחר וליבנו חפץ בתיק השקעות פסיבי, הגדרה זו לא רלוונטית כיום וספק אם תהיה בעתיד. נשמור איפשהו באזור צדדי במוחנו שיתכנו קרנות חייבות ונהיה עם האצבע על הדופק אם נזהה קרן פסיבית כזו.

פרופיל חשיפה

מטרת סעיף זה היא להציג בצורה ברורה את סיכוני המט"ח וסיכון החשיפה למניות. הפרופיל מחולק לשני תווים שיוצגו בסמיכות לפי הפורמט הבא:

1. מטבע חוץ - שיעור החשיפה למטבע זר. קרן שלא כוללת כל חשיפה למט"ח תסומן ב-0. קרן שלה חשיפה של עד 10% למט"ח תסומן ב-A (נראה סימון זה במקרים של קרנות מנוטרלות מט"ח או קרנות העוקבות אחרי מדדי מניות מקומיים). קרן שחשופה באופן מלא למט"ח (כלומר נטולת גידור) תסומן ב-D.


2. מניות - חשיפה למניות בקרן, ספרות שרצות מ-0 עד 6. משמעות 0 היא ללא מניות כלל, כלומר קרן אג"חית או כספית תסומן ב-0. קרן מנייתית שאינה ממונפת תסומן ב-4.

הקומבינציות השימושיות ביותר הן:

1. 40 - קרן מניות מקומית.


2. 4A - קרן מניות חו"ל מנוטרלת מט"ח או קרן מניות מקומית. במקרה של קרן מניות חו"ל מנוטרלת מט"ח, בשם הקרן יופיעו אותיות כגון "ממ" (מנוטרלת מט"ח), "מד" (מנוטרלת דולר), "מא" (מנוטרלת אירו) וכו'.


3. 4D - קרן חשופה למניות חו"ל ולא מנוטרלת מט"ח.


4. 00 או 0A - קרן של אג"ח מקומי או קרן כספית.

סיווג (בהיבט פרופיל השקעה)

קיימים סיווג ראשי וסיווגי משנה שנותנים מושג לא רע לגבי הנכס שבו יושקע הכסף. הסיווג הראשי נותן מושג כללי ביותר כגון: מניות בארץ/מניות בחו"ל/אג"ח בארץ/אג"ח בחו"ל. הסיווג הבא ממוקד יותר כגון: אג"ח מדינה, מניות גיאוגרפי. הסיווג הולך ומתנקז (יש פעמים שלא) עד לנכס הספציפי, כגון: STOXX EUROPE 600. הערה: נחמד להסתכל על סיווג אבל במקרים רבים הוא לא יתן מידע קונקרטי ויסתכם ב"מדד אחר"/"מניות לפי ענפים בחו''ל"/"גמישות". רוצה לומר - אם המידע ברור, מה טוב. אם לא, לא יהיה מנוס מלהתבונן בתשקיף שנפרט עליו בהמשך.

מטבע

במקרים רבים ההשקעה שלנו חשופה למטבע חוץ. הדבר ישתקף גם בפרופיל חשיפה, כפי שתואר קודם. בסעיף זה, יופיע המטבע אליו חשופה ההשקעה (דולר, אירו, יין יפני, ריאל ברזילאי וכו').

נכס ייחוס

אולי הנתון החשוב ביותר שמראה מי אותו נכס שמנהל ההשקעות מבצע מאמצים לחקות או מאמצים עוד יותר גדולים להכות.

מאתרים קרנות ומבינים לעומק במה משקיעים

המידע אודות קרנות הנאמנות בהתאם להגדרות שצוינו קודם לכן, מצוי ברחבי הרשת במגוון פורטלים פיננסיים המוכרים לכולכם. ניתן בהחלט לעיין בהם ולסנן דרכם. עם זאת, לדעתי, הדרך היסודית ביותר לאתר את הקרן שמתאימה לצרכיכם היא דרך האתר של הבורסה - Maya.

האתר שתגיעו אליו יראה בדומה למה שמוצג באיור הבא. בריבוע הירוק סימנתי לשוניות. בשלב זה, הלשוניות החשובות לכם הן: "כל הקרנות", "קרנות חוץ נסחרות". לחיצה על "כל הקרנות" תחשוף אתכם לכל הקרנות שנסחרות בבורסה שבסיסן בישראל (לרבות קרנות אקטיביות, מחקות וקרנות סל). לחיצה על "קרנות חוץ נסחרות" תאפשר עיון בקרנות החוץ של בלאקרוק.

דרך אחת לאתר את הקרן שאותה תרצו היא ע"י סינון פרמטרים כגון "סוג הקרן", "סיווג הקרן", "פרופיל חשיפה", "נכס ייחוס" שתארנו קודם. את הסינון עושים דרך בחירות באזור שסימנתי בריבוע כחול ולחיצה על "סינון". לאחר קבלת רשימת הקרנות הרלוונטית (ריבוע כתום באיור), ניתן ללחוץ על שם כל אחת מהן ולהגיע לעמוד עם פרטים ספציפיים אודות הקרן הנבחרת.

דרך נוספת לביצוע סינון היא דרך לחיצה על הכפתור של יצירת קובץ csv (ריבוע אדום). יווצר קובץ שניתן לפתוח באקסל ודרכו ניתן לבצע בקלות חיתוכים לפי כל הפרמטרים שתארתי קודם. הערה: לטובת הורדת הקובץ יש לבצע רישום קצר באתר.

כך נראה עמוד קרן לדוגמא שבו רואים את מגוון המאפיינים של הקרן (פתחו עמוד קרן בעצמכם ונסו לאתר את כל המאפיינים שדיברנו עליהם). חשוב: באיור מודגש באדום אופן הגישה למסמך התשקיף החשוב.

דוגמאות לשימוש בתשקיף

ברגע שמאתרים קרן שנראית מעניינת, מומלץ מאוד לפתוח את העמוד לה באתר מאיה ולהיכנס לקובץ "תשקיף" שהוא מסמך מחייב שכולל ריכוז של כל הנתונים שתוארו קודם. בתשקיף, בנוסף לכל ההגדרות הטכניות, יהיה רשום בצורה ברורה מהי מטרת הקרן (האם זה להכות או לחקות מדד ואיזה מדד). התשקיף עלול להיות מסמך ארוך ומייגע אבל לעיתים אין מנוס מלעיין בו בכדי להבין מה מהות הנייר.

להלן כמה דוגמאות לשימוש בתשקיף לצורך הסרת ספקות בנוגע לקרנות נאמנות.

דוגמא 1: חיפשתי לי בצורה תמימה למדי קרן שמשקיעה במדד S&P 500 ונתקלתי בנייר בעל השם התמוה "איביאי מחקה SP 500 LVHD" שמספרו 5123419. על פניו נראה שמדובר בקרן מבית IBI שהיא מחקה ומשקיעה ב-S&P 500. יש רק משהו חשוד באותיות LVHD. אם נגגל את השורה הזו נגיע כנראה למדד האמיתי שאחריו עוקבת הקרן (S&P 500 Low Volatility High Dividend Index), אבל בכל זאת נרצה להסיר ספקות. ניכנס לתשקיף של הקרן ושם נמצא תחת "מטרת הקרן" כי הקרן מנסה לעקוב בצורה הקרובה ביותר אחר מדד "(NTR) S&P 500 Low Volatility High Dividend Index". בנוסף, מופיע Ticker (מזהה חד ערכי למדד, בדומה למספר זהות): SP5LVHDN וקישור לעמוד של המדד. מעיון בעמוד של המדד מגלים שמטרתו של המדד שנעקב ע"י קרן זו הוא לברור את המניות בעלות תנודתיות נמוכה ודיבידנד גבוה מתוך מניות S&P 500. כנראה לא מה שרצינו וטוב שהבטנו בתשקיף לפני שהשקענו. בנוסף ניתן למצוא מידע שימושי שמגלה בצורה ברורה כי מדובר בקרן פטורה, קרן פתוחה, פרופיל חשיפה 4D. כמו כן, מצויינת גם תקרה של שכר מנהל ונאמן הקרן.

דוגמא 2: מקרה יותר קיצוני של חוסר בהירות לגבי אופן ההשקעה של קרן היא עבור קרן שמספרה 5125604 הנקראית בצורה מעורפלת S&P Financial. חיפוש בגוגל לא שופך אור על מה באמת מהות ההשקעה. מעיון בתשקיף מצוין נכס הייחוס "S&P Financials Select Sector", יש Ticker חד ערכי: IXMNTR, רשום בפירוש כי המדד מחושב לפי NTR (זה מעט מתקדם אבל חשוב) ויש קישור לעמוד של המדד באתר S&P.

דוגמא 3: מצב פרדוקסלי שנתקלתי בו בקרן שמספרה 5127378 שמופיעה באתר של מאיה ובכל האתרים הפיננסיים תחת פרופיל חשיפה 4D, כלומר קרן מנייתית שחשופה באופן מלא למטבע חוץ. בשם של הקרן, לעומת זאת, מופיעות האותיות "מד", כלומר מנוטרלת דולר. למי להאמין? התשקיף הוא מסמך מחייב, שברגע שפותחים אותו מגלים שפרופיל החשיפה האמיתי של הקרן הוא 4B.

סיכום

נו יופי, הסברת מה זו קרן נאמנות ולמה למען השם צריך אותה, למה נוח להיחשף דרכה למדד ומה זה תשקיף. קיימות בבורסה שלנו 2227 קרנות שבסיסן בישראל + 24 קרנות חוץ (נכון ל-25/07/2021). איך בוחרים את ה-2 עד 4 הטובות לטובת התיק שלנו? אין צורך להיכנס לפניקה. בפרק הבא נסביר מה הטקטיקה לברור את המחט מהשחת. אם זה לא מספיק, בפוסטים נוספים נציג ארגזי כלים ממוקדים ביותר לפי תחומים שמשם ניתן יהיה להרכיב תיק השקעות ממש כמו לגו.

הטבה בפתיחת חשבון מסחר לניהול תיק השקעות פסיבי ותמיכה באתר "עלילות זיק"

לפתיחת חשבון

אחת הדרכים הכי יעילות מבחינת דמי ניהול לפתיחת תיק השקעות היא בבית השקעות ישראלי. האפשרויות הקיימות כרגע הן: מיטב דש, אקסלנס, פסגות, IBI.

אני מנהל את חשבוני ב"אקסלנס" מזה כמה שנים, מרוצה מאוד מהשירות. בפרישה המוקדמת אממן את הוצאותיי מתיק זה.

אם תפתחו דרך הקישור חשבון מסחר תזכו להטבות הבאות:

• שנתיים פטור מדמי טיפול חודשיים!


• 100 ש"ח מתנה לחשבון המסחר.


• עמלות מסחר זולות מאוד: 0.07% לכל הניירות בשקלים (קרנות מחקות, קרנות סל, מניות). עמלת מינימום של 3 ש"ח.


• רכישה בדולרים: 1 סנט ליחידה ומינימום 5$ לטרייד דרך מערכת Global Extrade. תקף גם לרכישה בדולרים של קרנות איריות בבורסת לונדון (הכי זול בארץ!). שימו לב כי דרך מערכת משולבת Extrade PRO העלות 6$, יש לבחור במעמד ההצטרפות את המערכת למסחר בחו"ל.


• אחרי שנתיים, תשלמו את הגבוה בין 15 ש"ח ועמלות המסחר. ברוב המקרים מדובר ב-15 ש"ח בחודש.


• 40 רכישות חינם בניירות קסם.


• שני קורסי מסחר מתנה.


• מינימום לפתיחת תיק: 20,000 ש"ח.

גילוי נאות: אם תצטרפו דרכי, גם אני אקבל תגמול. כל ההטבות על חשבון "אקסלנס".

אז, במידה וברצונכם לפתוח חשבון מסחר ב"אקסלנס" לניהול תיק ההשקעות הפסיבי שלכם, תוכלו לעשות זאת דרך הקישור שלי, לקבל תנאים מעולים ועל הדרך לתמוך בפעילות האתר "עלילות זיק".