הנה בא ריבית גדול - זהירות רק לא ליפול

15/07/2022 | 4 תגובות | 15 דקות קריאה

זיק שמח לארח את גיא עצמון, בעלים של חברה לייעוץ בתחומי הטכנולוגיה והאסטרטגיה העסקית, לאחר 25 שנים בחיל האויר גיא פרש והקים את חברת הייעוץ שחלם עליה, כיום משמש כיועץ לחברות טכנולוגיות בתחום הפיתוח העסקי, מרצה למנהלים בנושאים השונים של ניהול בכלל וניהול פרוייקטים בפרט. בנוסף, מתנדב בגופים שונים בין היתר בפעמונים בהדרכה על התנהלות פיננסית נכונה בתיכונים, מנטור בתכנית ביתשאני בלב, ובעמותה שחרטה על דגלה ליישב את הנגב והגליל במסגרתה פיתח ובנה קורס לצעירים להקניית כלים להתמודדות במאה ה-21 ולניהול חיי צמיחה גם ביישובים מרוחקים ולכאורה ללא פוטנציאל כלכלי גבוה. במסגרת הקורס קיבלו הצעירים כלים בנושא התנהלות אישית נכונה כמו תכנון, קבלת החלטות, ניהול זמן וגם התנהלות פיננסית נכונה. בעבר התנדב בעמותת בני ציון והיה שותף לבניה וליווי מקצועי של קורס ליזמות אימפקט. השליחות של גיא היא לעזור לא.נשים לחיות את החלומות שלהם כבר היום ובתקופה זו שוקד על ספרו הראשון.

בואו נדבר על הריבית שעולה בעולם...

האם זו גזירת גורל או שיש פתרונות אחרים?

השאלה המרכזית היא למה בכלל יש תנודות בריבית ולמה הכלכלה פועלת בגלים (מחזורים). התשובה הפשוטה היא ככה עובד העולם (והיא גם נכונה באופן עקרוני, לפחות כך ההיסטוריה מוכיחה) אבל האם לכל אחד מאיתנו יש מה לעשות עם זה? איזה גל שווה לתפוס? ומאיזה גל שווה לברוח ? זו השאלה האמיתית.

מאחר ואני לא חבר קבינט ולא מתיימר להיות בעל השפעה על איך תתנהג המדינה בחרתי שלא לכתוב כאן המלצות למדינה אלא לנסות ולשפוך אור על הסיטואציה ולנסות ולתת כלים כדי להתמודד עם המצב ואפילו לנצל אותו.

לפני שנדון בריבית בואו נדבר על הכלכלה שבסופו של דבר בנויה מעסקאות חליפין שכיום עיקרן הוא החלפת מוצרים ושירותים בכסף. להרחבה אפשר לקרוא את הפוסט שפרסמתי בעבר בבלוג זה.

ואם היינו קונים רק מכסף שהיינו מרוויחים מעבודה או מייצור (העסק שלנו) מצב המשק והכלכלה היה בכי רע. קצב הייצור באופן כללי מתפתח בצורה לינארית, שזה אומר שאין גלים, משעמם, לא כיף ובעיקר חסר אדרנלין ופוטנציאל צמיחה.
ולכן, היה צריך להמציא את הריבית, סליחה, נכון יותר לומר את האשראי שהוליד את הריבית.

אשראי הוא הדלק המניע את הכלכלה או הכח שיוצר את הגלים

כאן בעצם אנחנו נכנסים לחלק המשמעותי ביותר בכלכלה והוא כמובן האשראי, הוא החלק הכי לא יציב והכי קשה לחיזוי. אשראי כמו כל דבר אחר הוא עסקה לכל דבר. האנשים שמחזיקים בכסף רוצים לעשות ממנו עוד כסף ולכן מלווים אותו לאחרים בתמורה לריבית, מוכרים כסף לאחרים (גאוני לא?!). ואנשים שאין להם כסף ורוצים לקנות בית, אוטו, להקים עסק מוכנים לשלם את הריבית כדי לעשות זאת כרגע. אשראי טוב הוא אשראי שמשרת את שני הצדדים בצורה טובה. חשוב לי להדגיש שבניגוד לדיעה הרווחת אני לא חושב שאשראי טוב הוא רק מינוף להשקעות ואשראי לצריכה הוא רע. כל אשראי הוא טוב כל עוד מבוצע בצורה מודעת ומושכלת תחת ההבנה של מה אני מקבל וכמה עולה לי הכסף והכי חשוב שזה מגולם בכושר ההחזר שלי קדימה ואני מודע להשלכות של זה על עתידי, הכי חשוב שזה יגשים לי את החלומות ולא יהיה רק גחמה של חוסר יכולת לדחות סיפוקים. סתם להמחשה אם יש לי הזדמנות להגשים חלום (טיול, תואר או כל צריכה אחרת) וכדי לעשות זאת אני לוקח הלוואה, אני בעד. בתנאי ששומרים על הכללים הפשוטים.

Responsive image

  1. מבינים את המחיר האמיתי שאני משלם על החלום ואני בסדר עם זה.

  2. מבינים איך זה משפיע על העתיד בטווח הקצר (תקופת החזר ההלוואה) על התזרים ואני מוכן לשלם את מחיר הצמצום.

  3. מבינים איך זה משפיע על העתיד הרחוק, דחיית הפרישה, הקטנת הקצבה וכו'.

אחרי שהבהרתי את הנקודה החשובה הזו נחזור לענייננו, כאן בדיוק הריבית נכנסת לתמונה, כשרוצים לעודד צריכה הריבית נמוכה וכשהריבית נמוכה הכסף "זול" יותר אנשים לוקחים הלוואה ולהיפך. אלה בעצם הגלים שאנחנו צריכים לבחור עם לגלוש עליהם או לוותר, למה לוותר? כי יש גם סיכונים. ולכן כדי שתתקיים הלוואה הלווה צריך להבטיח להחזיר עם הריבית הנקובה וכשהמלווה מאמין לו (הבנק או גוף פיננסי אחר, נא לא לבחון את עצמכם מול גופים אחרים כדוגמת שוק אפור או כל גורם מפוקפק אחר) מתקיימת עסקה וניתנת הלוואה.

נשמע חלום, נראה כי אפשר להמציא אין סוף כסף וליצור אשראי מהאוויר על סמך הבטחה להחזיר, אבל אשראי הוא מושג מאוד חמקמק, כי ברגע שהאשראי ניתן הוא בעצם באופן אוטומטי הופך לחוב. עבור מלווה החוב הוא נכס כי הוא צובר ריבית לאורך חיי ההלוואה ועד להחזר המלא של הכסף + הריבית. ולעומתו ללווה מדובר בנטל שעליו לשאת עד לסיום ההחזר. אז בעצם במתן ההלוואה טרם בוצעה העסקה אלא רק התקיימה הבטחה לבצע עסקה, העסקה מסתיימת רק לאחר השלמת החזרת החוב המלא והקשר בין הלווה למלווה מסתיימים. וכל מה שבדרך הוא סיכון בעיקר על המלווה, אבל גם על הלווה. רוב האנשים, לצערי, לוקחים הלוואה לסגירת מינוס, טיול לחו"ל, שיפוץ ושאר ירקות ובעצם אוכלים לעצמם את העתיד וחמור מכך מעמיסים החזרים על התזרים ונאלצים לצמצמם את איכות חייהם בצורה לא מודעת ומתוך מחשבה שהחיים קצרים וצריך להנות ובסוף מגיעים לקריסה כלכלית. (תזכורת: אני בעד להנות מהחיים רק לתכנן את זה מראש ולנהל את הסיכונים בהתאם).

Responsive image

נחזור לריבית, כשאדם מקבל עוד אשראי הוא יכול להגדיל את ההוצאות שלו, כשהוא מגדיל את ההוצאות שלו הוא בעצם צורך יותר או משקיע יותר, כלומר, עושה עסקאות, ההוצאות שלו הן בעצם הכנסות של מישהו אחר, דבר שמניע את הכלכלה כמו ששומעים בכל פעם שיש מיתון ורצון של הרגולטור ליצור צמיחה.

ממשלות רבות במהלך השנתיים האחרונות (תקופת הקורונה) הדפיסו כסף, הורידו או השאירו את הריבית נמוכה כדי להניע את הכלכלה, כלומר לגרום לאנשים לקחת יותר אשראי ולבצע יותר עסקאות שיצמיחו את הכלכלה.

Responsive image
אשראי זול הופך את השופינג למהנה יותר וזה הגל המסוכן מכולם, גל מושלם, מהיר אבל תמיד מסתיים בשובר הגלים

הבעיה עם אשראי שהוא הופך לחוב וצריך להחזיר אותו, אנשים שמרוויחים יותר כסף כתוצאה מאשראי שלקחו הופכים לראויים יותר לקבלת אשראי. כי הם מרוויחים יותר ויש להם איך להחזיר.

אדם ראוי לקבל אשראי מבחינת המלווים בדרך כלל בגלל שני תנאים או כל אחד מהם בנפרד. הראשון, כח ההחזר, כלומר, היכולת של אותו אדם להחזיר את הכסף. והשני, בטחונות, או במילים פשוטות נכסים פיננסיים כך שגם אם נוצר מצב בעייתי להחזר יש לו אפשרות למכור את נכסיו הפיננסיים ולהחזיר באמצעותם את החוב. וכך בעצם נוצר הגלגל שמניע את המשק. אנשים מרוויחים יותר ובזכות כך ראויים יותר לאשראי והם לוקחים אותו ומגדילים את הצריכה במשק דבר שגורם לאחרים להרוויח יותר ולהיות ראויים לאשראי וכך הלאה. משחר ההיסטוריה אנחנו עדים לכך שרמת החיים הולכת ועולה בקצב הולך וגובר דבר הדורש צמיחה מוגברת בכלכלה. כאן נכנס העניין שאם לא נצרוך גם עבור רמת חיים ונסתכל על החוב ה"רע" כפי שנהוג לכנות את ההלוואות לצריכה בקרב אנשי החופש הכלכלי, בעצם לא נוכל להניע את הכלכלה ולא תהיה צמיחה וגם הכסף שהשקענו לא יצמח. לכן כדאי להיות מאוזן ביחס החוב העצמי מול הנכסים ומול החוב לצריכה. ולכן, ככל שאדם יהיה יצרני יותר הוא יוכל למכור יותר להרוויח יותר ובהתאם לכך לקבל יותר אשראי ולצרוך יותר. דבר המביא אותנו לתובנה מס' 1 - גם בתוך תקופות חיינו עלינו להגדיל באופן מתמיד את ההכנסה שלנו = הייצור האישי שלנו בכדי לשמור על אותה רמת החיים שהולכת וגדלה ולכן עלינו כל הזמן להגביר את הייצור.

ניתן לראות באופן מובהק שאנשים יזמים, חדשניים, חרוצים הם יותר יצרניים ומרוויחים יותר ויותר עם התקדמות חייהם לעומת אנשים ש"תקועים" באותו מקום ומרוויחים משכורת שגדלה רק בהתאם לרגולציה כזו או אחרת כתלות במדינה בה הם חיים (הצמדה לשכר המינימום וכו') דבר שבהכרח אינו עולה בקנה אחד עם קצב הצמיחה במשק.

אבל.... בואו נסתכל סביב, כולם נוסעים במכוניות חדשות, בתי הקפה והמסעדות עמוסים לעייפה, נתב"ג מלא כל ימות השנה ולא רק בעשירון העליון.

וואלה...?

זה בגלל סיבה אחת שהיצרנות מצמיחה את הכלכלה בטווח הארוך. מה שקובע את הכללים בטווח הקצר הוא....

מקווה שניחשתם.... האשראי כמובן.

החדשנות והיזמות מצמיחים את הכלכלה בקצב לינארי יחסית (אם לא היה אשראי), לעומת זאת, כשאנחנו לוקחים אשראי אנחנו יכולים לצרוך יותר ממה שיש לנו. בעצם אנחנו מבזבזים יותר ממה שאנחנו מרוויחים או במילים אחרות אנחנו קונים על חשבון העתיד.

ניקח חייל שהשתחרר זה עתה מהצבא עם מעט כסף בחשבון, מענק שחרור ורצון עז לפרוק כל עול ולטוס להתפרק קצת בחו"ל אחרי שירות ארוך ומאתגר בתקופה מאוד לא פשוטה. הוא ייקח הלוואה היום וייצא לטיול, את ההלוואה הוא יחזיר ב5 השנים הקרובות בתשלומים של קרן+ריבית. התשלומים יקוזזו מסך ההכנסות שלו ב5 השנים הקרובות קרי הוא יצטרך להצטמצם במשך 5 שנים בסכום החזר שלו. בטיול הוא יפגוש את אהבת חייו והם יחזרו ויעברו לגור יחד במרכז הארץ שניהם יתחילו תואר באוניברסיטת תל אביב ואם אין להם עזרה מההורים יזדקקו להלוואה נוספת כדי לממן את לימודיהם ואת מחייתם במרכז הארץ תוך שהם עובדים קשה בעבודות מזדמנות להחזרת ההלוואות ושמירה על רמת חיים מסויימת.

בסוף התואר שניהם יסיימו אותו בהצטיינות ויתקבלו לעבודות נחשקות כל אחד בתחומו/ה ויחלו להשתכר בשכר גבוהה יותר, זוכרים? עכשיו הם הרבה יותר ראויים לאשראי מקודם. הם יסיימו את ההלוואה על הטיול ועל הלימודים ואפילו יש להם קצת כסף לסופ"ש רומנטי ביעד אטרקטיבי בו הוא יציע לאהובתו להתחתן. הם יחזרו לארץ יתכננו חתונה, יקחו הלוואה נוספת למימון הוצאות החתונה ועם קצת עזרה ודחיפה מההורים ייקחו משכנתא וירכשו דירת 3 חדרים לפתיחת חיים מאושרים....אבל עכשיו כבר צריך להוריד מעט את רמת החיים מלפני החתונה והדירה כי יש משכנתא לשלם והלוואה להחזיר וזה יורד מהשכר. ואז קידום בעבודה ושוב עלינו בסולם האשראי, והילדים וכך הלאה במחזורים קצרים של 5-8 שנים של לקיחת אשראי להזנקת רמת החיים וירידה קצרה ברמת החיים לצורך ההחזר רק בשביל להקפיץ אותם שוב וחוזר חלילה. נחזור אליהם בהמשך...

עצרתי את הסיפור במקום שנראה בסך הכל סטנדרטי ומייצג את רוב הזוגות בישראל, אז מה הבעיה עם זה? הבעיה שרובנו חושבים שרכשנו את כל רכושנו בכסף ולא מבינים שהרוב הוא אשראי כלומר, הבית "שלנו" לכאורה הביטחון שלנו הוא לא באמת שלנו, רובו אשראי, כלומר, חוב!!! זה אומר רובו של הבנק! בנוסף לכך צריך להבין שאשראי הוא בעצם ההמצאה שמאיצה את הכלכלה וכל הזמן אנחנו מגדילים אותו כדי להצמיח את הכלכלה.

לפני הקורונה בשנת 2018 בארה"ב כמות האשראי עמדה על 50 טריליון דולר!!! כן גם לי קשה לדמיין את המספר. לצורך ההבהרה כמות הכסף בארה"ב עמדה על 3 טריליון דולר בלבד!

התובנה השנייה היא שאשראי יכול לאפשר צמיחה מהירה רק בטווח הקצר!!! ולא בטווח הארוך ולכן הוא לא מחזיק לאורך זמן (באופן יחסי). ורק שלא יהיו הבנות אני לא נגד אשראי ולא נגד הלוואות. אני רק אומר שחשוב להבחין בין אשראי לטובת צמיחה כלכלית ומינוף ההון שלנו לבין אשראי שנלקח לטובת צריכת יתר חסרת תוחלת רק מסיבות רגשיות ולא חלק מתכנית סדורה.

זכרו: אשראי לרכישת נכס (לא אמרתי לקנות דירה למגורים, אבל גם לא אמרתי שלא בתנאים מסויימים) זה אשראי טוב באופן עקרוני אם עושים את זה נכון. לעומת, אשראי לצריכה מעבר ליכולת ההכנסה שהוא אשראי ממש רע.

עליה וקוץ בה - מגיע יום והאשראי המוגבר מוביל לאינפלציה, כל גל סופו להתנפץ אל החוף

נחזור רגע למחזור החוב לטווח הקצר ואנסה בפשטות להסביר למה נוצר המחזור מעבר לעובדה שאנחנו מבזבזים כסף היום שנרוויח רק מחר. כשהציבור לוקח יותר אשראי יש בחוץ יותר "כסף" לבזבז הבעיה שקצב היצור עולה בהדרגה אך לא בקצב האשראי שנוצר משום דבר ולכן, כשקצב הייצור לא פוגש את הדרישה בשוק אז המחירים עולים כי יש יותר כסף לבזבז ממוצרים לרכוש ואז כל מוצר עולה יותר. התופעה הזו נקראת אינפלציה – התייקרות של הסחורות כתוצאה מביקוש גובר. סתם כדי להכיר את המספרים קצב האינפלציה הממוצע נע סביב 2-3% בשנה. וזה אגב פועל בשני הכיוונים.

נניח שיש לי 100 אלף ₪ ואני שומר אותם בחיסכון בבנק כדי שחס וחלילה לא אפסיד אותם בשוק ההון. בתקופה שהריבית נמוכה כמו היום בסוף שנת 2021 (שואפת לאפס). הכסף שלי לא יצמח ויש שיגידו אבל לפחות לא אפסיד.

האמנם? אינפלציה של 2-3% בשנה אומרת שנכון שבעוד שנה יישארו לי מבחינה מספרית 100 אלף ₪ ולכאורה לא הפסדתי, אבל האם ב100 אלף ₪ שנה אחרי אני יכול לקנות את מה שהייתי קונה לפני שנה? כמובן שלו, תחשבו על נדל"ן, מניות או אפילו סחורות ולכן הכסף אמנם לא איבד מערכו אבל נשחק בכח הקנייה שלו.

Responsive image
אינפלציה - לא התגעגענו, אבל בכל ים יש תקופות בלי גלים או שיש מדוזות

העלאת ריבית - אנטיביוטיקה עבור האינפלציה, זהירות מהזרמים החזקים שמתחת לגל

הבנק לא אוהב אינפלציה גבוהה כי זה גורם לכל מיני בעיות בכלכלה שלא ניכנס אליהן כאן אבל כאן הוא מתחיל להתערב, כשהוא רואה שהמחירים עולים מידי הוא מפעיל את אחד מהכלים שלו לאיזון במשק ומעלה את הריבית בדיוק כמו שקורה בתקופה הזו.

האשראי הופך ליקר יותר, פחות משתלם לקחת אשראי דבר שמפחית את כמות הכסף בשוק לצריכה ולהשקעה והמחירים יורדים בחזרה, אז קצת סבלנות והמחירים יירדו בחזרה, תופעה זו נקראת דיפלציה. כמה זמן זה ייקח? מתי הם יירדו? האם יירדו המחירים בכל הסקטורים? בנדל"ן בפרט? זאת שאלת מיליון הדולר! מה עומק המשבר? כמה זמן עד שנתחיל לראות צמיחה מחדש? איזה סקטורים יעלמו איזה יוולדו מחדש (במה להשקיע? מה לממש? מה עושים עם החוב הקיים?). לפחות בנדל"ן בישראל אני יכול להיות קצת אמיץ ולהעריך שלא יהיו ירידות, במצב הגיאופוליטי הנוכחי, אבל גם כאן חייב לשים כוכבית, אם תקום ממשלה שתעשה מהלכים אמיצים ייתכן ונראה בעוד מספר שנים ירידות במחירי הנדל"ן, אבל זה כבר לדיון אחר.

כתלות בעומק המשבר מתקרב הפוטנציאל שניכנס לתקופה שבדרך כלל נשמע על המושג תקופת מיתון. ירידה בצריכה ובכמות העסקאות בשוק. אם הירידה תימשך מידי והמיתון יגבר הבנק שוב יתערב כי אין רצון לפיטורים וסגירת עסקים שמכניסים מיסים ומזינים את הכלכלה. הבנק יוריד שוב את הריבית ויחל מחזור חדש.

בועות כלכליות הן חלק אינהרנטי במשחק ארוך הטווח, לים יש סדר משלו מאוד קשה לחזות אותו

כל מחזור כזה מסתיים קצת יותר גבוה מהמחזור הקודם ואנחנו עדים לעלייה של מחירים ושל השוק לאורך זמן בגלל שתרבות הצריכה וטבע האדם דוחפים אותנו לעוד ועוד וכי זה מניע את הכלכלה קדימה. מבלי להיכנס לקיימות ולתרבות צריכה ולשאר ההשלכות שיש להביא בחשבון הדבר גורם לעלייה של החוב כל הזמן. וזה מוביל למחזור החוב לטווח הארוך. למה? כי אנחנו קצרי רואי והריבית שוב ירדה והכל טוב (לכאורה) והשוק עולה, והנדל"ן פורח ולוקחים אשראי זול נוסף להשקיע בעוד נדל"ן שמעלה יותר את שוק הנדל"ן ואנחנו לא רואים את החוב גדל ביחס לכסף.

זו בעצם תופעת הבועה שמתרחשת בנדל"ן, בהייטק ובשווקים נוספים בתקופות שונות, אבל צריך לזכור שלכל סקטור יש כוחות נוספים הפועלים עליו ובעיקר הביקושים וההיצע. אבל בסופו של דבר כל בועה מתפוצצת, השאלה מתי התמחור נחשב בועה ומה החוסן שלה מפני פיצוץ. במידה ויש פיצוץ בסקטור משמעותי מתחילים לראות את הבורסות נופלות, משבר כלכלי מקומי, עולמי וכו'. חייב לומר שתדירות המשברים משתנה לאורך 100 השנים האחרונות אם ניקח את המשבר הגדול והמדובר ב1929 שהוביל בסופו של דבר למלחמת העולם השנייה. נלך קצת יותר אחורה בזמן יש עדויות כבר משנת 33 לספירה על כך שהבנקים הרומיים חילקו יותר מידי הלוואות ללא ביטחונות דבר שהוביל למשבר כלכלי. המשבר הכלכלי באירופה במאה ה-17 בזמן המעבר מחברה פיאודלית לחברה מתועשת. המשבר הכלכלי במאה ה-18 עם "חברת הים הדרומי" שסילפה דיווחים על ביצועים והמניה שלה הרקיעה שחקים עד שהתפוצצה ב1720 וגררה משבר כלכלי חריף שליווה את אירופה עד סוף המאה. ומשבר הסאב פריים ב2008. כמובן שהיו אירועים חריגים אחרים כמו יום שני השחור אי שם ב1987 בו ביום אחד ללא שום סיבה נראית לעין צנחו השווקים באחוזים גבוהים דבר שלא הוביל בסופו למשבר.

אם כי ולמרות כל אלה, לאורך השנים ניתן לראות כי המגמות והכוחות של השוק פועלים ועובדים גם אם לא באופן צפוי ומחזורי כמו שחלק מהכלכלנים מנסים להגדיר, מה שבטוח שבכל פעם שזה קורה, הכלכלה מוצאת לעצמה את הדרך היצירתית לקום מהשפל ולצמוח לגבהים חדשים עם מתעשרים חדשים ולפעמים שווקים חדשים ומתפתחים.

מה קורה במשבר כזה?! בעצם הבועה מתפוצצת כי החוב גדול מדי על המשק אנשים לא מצליחים להחזיר הלוואות אז הם קונים פחות ומצמצים את רמת המחייה שלהם מה שגורם לאנשים אחרים להרוויח פחות ולהתקשות להחזיר את האשראי שלהם וכך הלאה, המלווים מתחילים להילחץ ולהפסיק לתת הלוואות, אנשים מוכרים את הנכסים שלהם כדי להחזיר חוב מה שמוציא הרבה נכסים לשוק עם פחות רוכשים ומחירי הנכסים יורדים (לדעתי האישית, לא רלוונטי כרגע לישראל מסיבות אחרות וכוחות אחרים שפועלים בשוק הנדלן אבל בהחלט מקום להזדמנויות גם בארץ וגם בחו"ל) שוק ההון מתחיל לקרוס וכך הלאה.

הבנק מנסה לעצור את ההתדרדרות ומוריד את הריבית אבל זה לא מספיק לעצור את כדור השלג ובשלב מסוים הריבית כבר אפסית ואין לאן להוריד אותה. מה שקורה בדר"כ באירועים מהסוג הזה זה שבעלי העסקים מצמצמים בהוצאות שלהם כדי להחזיר את החובות מה שעל פניו אמור להקטין את החוב, אבל בפועל עושה בדיוק את ההיפך כי הקטנת הוצאות של אדם אחד משמעותו הקטנת ההכנסות של אדם אחר דבר שמגדיל את יחס החוב עוד יותר מה שמוריד את ההכנסה ומוביל לעוד קיצוצים ולפיטורים שמקשים יותר על החזר החוב.

זה מוביל לשלב הבא שבו אנשים מפחדים שאנשים שלא מחזירים את ההלוואות לבנק יובילו בסופו של דבר לכך שהבנק לא יוכל להחזיר להם את כספם אז הם הולכים לבנק למשוך את הכספים שלהם ומאחר וכולם חייבים לכולם בסוף חלק מהאנשים לא מצליחים להחזיר את חובם והחוב מתפוגג ומי שחשב שירוויח מהלוואת כספו לאחר (רלוונטי לכל אפיקי ההשקעה שאתם יכולים לדמיין, רק הסיכון משתנה) בעצם הפסיד אותו, באופן עקרוני בעלי החוב לא רוצים להפסיד את החוב ולכן הם יסכימו בשלב הזה לפרוס אותו, לחתוך ממנו העיקר להוציא את המירב ולנסות להחזיר את מירב ההשקעה שלהם בחזרה. (לצאת או להישאר זאת השאלה?)

מה שמוביל אותנו לתובנה מס' 3 – לכל השקעה בכל פוטנציאל תשואה בסופו של דבר גלום גם סיכון ויש לשקלל אותו תמיד בחישוב הכולל של האסטרטגיה שנבחר.

חוזרים לנקודת ההתחלה, עונת הגלים מתחילה שוב

נחזור לשרשרת הקריסה, גם הממשלה כשחקן בעניין לא נשארת מחוץ לתמונה, יש יותר אבטלה, פחות ייצור ומכירות ולכן הממשלה מקבלת פחות מיסים ונאלצת לשלם יותר לאזרחים על אבטלה, תכניות צמיחה כלכליות ומגדילה את הגירעון. מאיפה הממשלה תביא עוד כסף לפצות על הפער בגירעון? ברור היא מעלה מיסים והיא תנסה ככל יכולתה וכוחה הפוליטי להעלות את המס למי שיכול לשלם כלומר, העשירים, כדי לממן את חלוקת הכסף לאלה שנזקקים לתמיכת הממשלה. מאחר וזה בדרך כלל לא מצליח כל כך זה מוביל בדרך כלל לשפל, עוני ומירמור של אוכלוסיות חלשות ולמחאות חברתיות ופוליטיות שיכולות להוביל לכל מיני תופעות חברתיות, פוליטיות ומדיניות. הבנק המרכזי נאלץ להתערב ולהפעיל את הכלי השני שלו, הריבית כבר אפסית אז לא ניתן להוריד אותה יותר ולכן זה הזמן להתחיל להדפיס כסף ולרכוש נכסים פיננסיים כדי למתן את הקריסה ולהתחיל בהצמחת המשק. אבל הוא יכול לרכוש רק נכסים פיננסיים וזה עוזר רק למי שיש נכסים כאלה. ולכן, הוא רוכש אגרות חוב ממשלתיות (אג"ח) תמורת כסף כדי שהממשלה תוכל לרכוש בכסף שירותים וסחורות ולהתחיל להזרים כסף לכלכלה להתנעת מחזור חוב טווח ארוך חדש.

בשורה התחתונה יש מספר כללי אצבע שכדאי להבין מההסבר הזה ומשם נוכל להתחיל לצמוח כלכלית

  1. אל תתנו לחוב שלכם לצמוח מהר יותר מההכנסה שלכם כי בסופו של דבר זה ימחץ אתכם – הדרך הקלה היא לחשב שווי נטו ולוודא שהוא תמיד חיובי וכל הזמן בצמיחה.

  2. אל תתנו להכנסה שלכם לצמוח מהר יותר מיכולת הייצור שלכם כי זה ימנע ממכם להיות תחרותיים – חופש כלכלי מהיר הוא לא בהכרח חיובי.

  3. והכי חשוב תמיד תגדילו את ההכנסה שלכם כי בסופו של דבר לטווח ארוך זה מה שקובע את קצב הצמיחה שלכם.

  4. אתם במסע של חייכם אז תצרכו בחוכמה ותשקיעו בחוכמה ותזכרו שהמסע הוא היעד.

Responsive image
צומחים כלכלית נכון

זיק הולילנד אהב את זה

רוצה לקבל התראות על פוסטים חדשים למייל? לחץ כאן

כתיבת תגובה לפוסט

4 תגובות

זיק הולילנד בתאריך 16/07/2022, 10:20

פוסט שקראתי 3 פעמים וכל פעם גיליתי בו משהו נוסף. מראה כמה עומק יש בתוכו.
אני חושב שהתובנה הפרקטית החשובה ביותר עבור הקוראים היא: אל תראו את האשראי בפריזמה צרה. במידה שהלוואה לדיור יכולה להיות הרסנית, הלוואה עבור אופנוע יכולה להיות נכונה בהתבוננות מקיפה. בנטילת הלוואה צריך לראות איך היא מקדמת מטרות ארוכות טווח ואיך היא משפיעה על קצב הגידול של השווי נקי. ניקח לדוגמא, נופש בחו"ל שעולה 30 אלף. אם קרא עוד »

גיא עצמון הגיב לזיק הולילנד בתאריך 17/07/2022, 00:24

איזה כיף
ממש ריגשת עם הפידבק

שחר בתאריך 16/07/2022, 21:05

"אל תתנו להכנסה שלכם לצמוח מהר יותר מיכולת הייצור שלכם כי זה ימנע ממכם להיות תחרותיים – חופש כלכלי מהיר הוא לא בהכרח חיובי."

לא ממש ברור, יש מצב להסבר נוסף?

גיא עצמון הגיב לשחר בתאריך 17/07/2022, 00:32

בשמחה
כשהכנסה של משק הבית גדלה כתוצאה מההשקעות בלבד ולא מיכולת ה״ייצור״ כלומר, השתכרות זה מגלם בתוכו סיכונים גבוהים ותחושת מזוייפת של ביטחון כלכלי
1. יש תקופות בהן יהיו ירידות משמעותיות בתיק (כמו עכשיו) והמשך משיכה מהתיק ללא יכולת השתכרות מעבודה עלולה להביא למצב של שחיקה גבוהה מאוד בקרן (גם הפסדים וגם קיבוע של חלקם על ידי משיכה לצורך קיום)
2. הגעה מהירה לחופש כלכלי דורשת צמצום גבוה של רמת החיים קרא עוד »

עוד תכנים ברשתות החברתיות

המקום לשאלות שלכם וללימוד משאלות של אחרים הוא בקבוצת הפייסבוק הייחודית צועדים יחד עם זיק הולילנד לחופש כלכלי.

בדף הפייסבוק האישי עלילות זיק אני משתף סיפורים קצרים על השקעות ועל המסע לפרישה מוקדמת.

עזרו לעלילות זיק לצמוח

תרמו 3$ בחודש כדי להראות אהבה או 5$ כדי לקבל חוויה משופרת דרך Patreon

רשימת תורמים שעוזרים להפוך את "עלילות זיק" לטוב יותר