התאמה של מחקר טריניטי לעידן מס רווחי הון

17/06/2021 | 11 תגובות | 14 דקות קריאה

תאוריית הפרישה המוקדמת המודרנית נשענת על המחקר של אוניברסיטת "טריניטי". לפי מחקר זה, משיכה של 4% בשנה תוביל לסיכויי הצלחה של 96% לשרידות התיק על פני 30 שנות משיכה במידה ולתיק הקצאה של 50% מניות לפחות. נגזרת ישירה של מחקר זה היא שגובה תיק ההשקעות הדרוש למימון הוצאה מסוימת שווה ל-300 כפול גובה ההוצאה אותה נרצה לממן (מכאן כינויו "כלל 300"). תרצו קצבה חודשית של 7,000 ש"ח? חסכו 2.1 מיליון.

בפוסט תוארו מספר קשיים פרקטיים ביישומו של כלל 300. אחת הסוגיות העקרוניות שדורשת התמודדת איתה בבואו של הפורש ליישם את כלל 300 הלכה למעשה היא סוגיית מס רווחי הון. כידוע, בארץ מוטל על רווחי הון מס בגובה 25% על הרווח הריאלי. מדובר בגזרה מהותית על משקיעים בשוק ההון בכלל ואלו המעוניינים להשתמש בהשקעתם לטובת מימון הוצאות באופן פסיבי בפרט.

מס רווחי הון בגובה 25% הוא, לטעמי האישי, גזרה לא מידתית על הציבור. גובהו עלול לפגוע בציבור המשקיעים בשני אופנים. ראשית, אין לי ספק שמס כה גבוה עלול להרתיע משקיעים רבים שמחפשים את דרכם אל עבר רווחה כלכלית או חופש פיננסי מלא מלבחור בדרך של תיק השקעות פסיבי, ובכך לנתב אותם אל אפיקי השקעה מחוץ לשוק ההון. משקיעים אחרים שבונים על תיק השקעות פסיבי כמקור הכנסה עיקרי בתקופת הפרישה, עלולים לשאוף לכרית ביטחון עבה מדי לתיק ההשקעות עד כדי הגדלתו ב-25% ביחס לערך שמתקבל מכלל 4% הבסיסי. להגדלת תיק השקעות באופן מוגזם השפעה מהותית על הזמן שנדרש בכדי להגיע אליו ועל כן המשקיע עלול לגלות בדיעבד ששעבד שנים מיותרות מחייו לטובת המטרה.

לפיכך, הסיבה שאני כותב שורות אלה היא בכדי לבשר: "אחיי המשקיעים, אל תיפול רוחכם! ייתכן ונדרש תיק השקעות קטן בהרבה ממה שאתם עשויים לחשוב, כך שגם אחרי שמס הכנסה יכניס את ידו לכיסכם, יוותר להם די למימון הוצאתכם בפרישה". כדי לבסס אמירה זו אני מגולל כאן פוסט טכני למדיי שעוסק רובו ככולו בניסיון להתאים את מחקר "טריניטי" המיתולוגי לעידן מס רווחי ההון ולשרטט תמונה בהירה יותר בעבור החותרים לחופש כלכלי (ביניהם אני).

אזכיר כי כלל 300 הוא לא אמת חלוטה אלא הערכה ראשונית בלבד לסכום הדרוש למימון פרישה. גם לאחר ההרחבה שאציג בפניכם כאן, המצב לא ישתנה. מדובר בלא יותר ממפת דרכים המבוססת על הנחות רבות ושאינה יודעת לחזות את הלא נודע. כלומר, מאמר זה אמנם ישפר את דיוק שערוך תיק ההשקעות הדרוש והזמן לעצמאות כלכלית, אך הוא לא מהווה תחליף לצורך לבצע חישובי מסלול מחדש תוך כדי תנועת הפורש בהתאם לנסיבות שהחיים יזמנו לו.

ישימות מחקר "טריניטי" וכלל 4% לתיק השקעות החייב במס

בטרם נצלול לדינמיקה של משיכה מתיק השקעות שצבר רווחים (ועל כן המשיכה חייבת במס), נכיר בעובדה פשוטה - במידה ומושכים אחוז ברוטו מסוים מתיק ההשקעות, סיכויי השרידות של התיק נותרים זהים בין אם מדובר בהשקעה חייבת במס ובין אם לא, באותה מידה בדיוק. מדובר בהיגד טריוויאלי אך קבלתו חיונית לניצול תוצאות מחקר "טריניטי" במציאות בה רווחי ההון ממוסים. נסביר. תיק ההשקעות משתנה בערכו ברוטו על פי ההפקדות המבוצעות אליו ועל פי התשואה של התיק. שני אלו לא תלויים במס רווחי הון שמוטל רק במכירה. במידה ונמשוך מהתיק אחוז מסוים מערכו ברוטו, ערכו לאחר משיכה יישאר ברוטו זהה ללא תלות במס רווחי הון המוטל על המכירה. באופן משיכה זה של אחוז ברוטו, במידה ונמשוך לפי אחוז משיכה בטוח כפי שעולה ממחקר טריניטי, השרידות של התיק תהיה זהה. למשל, אם סיכויי ההצלחה שלנו הם 96% במשיכה של 4% (כלל 300), סיכויי ההצלחה יהיו זהים לתיק פטור ממס ולתיק ממוסה ב25% על הרווחים. מכאן, נשקפת הרובסטיות האדירה של מחקר טריניטי שתקף גם לתיקי השקעות החייבים במס רווחי הון, מאחר והנחת המחקר היא משיכה של אחוז ברוטו מהתיק. אם כך, השפעת המס במשיכה ברוטו מתנקזת לנטו הנותר בכיסו של המשקיע לאחר מימוש כמות היחידות בהתאם לאחוז ברוטו שקבע לעצמו.

הנחות


  1. אחוז המשיכה בדוגמאות הבאות הוא 4% ברוטו בשנה, השקול לכלל 300.

  2. משיכה FIFO - חישובי המיסוי בוצעו על סמך ההנחה כי היחידות נמכרות לפי הסדר שבה הן נקנו, First in first out. שיטה זו נהוגה בברוקרים בארץ וכרגע אין בארץ אלטרנטיבה "רשמית" אחרת. בברוקרים זרים ניתן לבחור בשיטת LIFO שבה סדר המכירה הפוך מסדר הקניה. בארץ קיימות דרכים יצירתיות לעקוף את האילוץ של מכירה ב-FIFO ולדמות תהליך מכירה ב-LIFO. נתמקד בפתרונות אלו ובשונות ביחס לתהליך הסטנדרטי של מכירה ב-FIFO בפוסט אחר.

  3. תשואת התיק קבועה ולכן פילוג המס רציף וחלק על פני היחידות. כלומר, ביחידות הוותיקות בהכרח רווחים צבורים גבוהים יותר מהחדשות יותר. יש להבין מה המשמעות של הנחה זו. מחקר "טריניטי" לוקח בחשבון את סיכון רצף התשואות שהוא מצב בו התשואות לא קבועות על פני השנים וקיימות שנים טובות מאוד ושנים רעות ומשבריות. אחוז המשיכה הבטוח אמור, על פניו, לספק הגנה גם מפני טלטלות שהגורל יזמן. כמו כן, כפי שהסברנו קודם, שיעור משיכה שהיה בטוח ללא מס יהיה בטוח גם כשיש מס. כל שישתנה עקב שונות בתשואות השנתיות הוא הסכום נטו שנותר בכיסו של המשקיע לאחר מס. כלומר בפועל הנטו לא ישתנה בצורה חלקה כפי שתיכף נציג אלא יהיה עם תנודות מסוימות.

  4. התשואה גבוהה מהמשיכה - ניתן לבצע תיכנונים שונים מזה, אך הנחה זו היא בבסיס החישובים במאמר זה וקוראים רבים ימצאו בה ערך פרקטי לטובת הצלחת פרויקט הפרישה שלהם.

  5. הוצאה זהה לפני ואחרי הפרישה - הנחה זו חשובה במקומות בהם משתמשים במונח "אחוז החיסכון".

  6. הפקדה קבועה לתיק/אחוז חיסכון קבוע - זוהי הנחה שבהגדרה לא יכולה להתקיים בדיוק מלא, עקב שינויים בהוצאות ובהכנסות. עם זאת, אם ניתן לשערך הפקדה/אחוז חיסכון באופן ממוצע, החישובים צריכים לספק אומדנים סבירים.

  7. דמי הניהול מגולמים בתשואה שתונח בדוגמאות.

  8. בתחשיבי המס יש שימוש ב-25%, על כן ההנחה כי כל הרווח הוא ריאלי. בנוסף, קיימות דרכים להפחית בפועל את תשלום המס בפרישה. מסיבות אלו, התוצאה שתתקבל כאן היא במקרים רבים החמרה למס שיהיה לשלם על חלק תיק ההשקעות הממוסה.

הערה 1: למאמר זה צמוד מחשבון קצבה מתיק השקעות וכל התוצאות שיוצגו מתבססות עליו. בעוד ההנחות שפורטו קודם לכן חיוניות ל-scope של הפוסט, רובן אינן מגבלה בשימוש במחשבון. אם הקורא ירצה לבחון מצבים אחרים שלא במסגרת ההנחות הוא יוכל להסתייע במחשבון. כך למשל: בחינת אחוזי משיכה שונים מ-4%, בחינה של שיטות משיכה שאינן אחוז קבוע (קצבה קבועה נטו, מקדם המרה), בחינה של משיכה לפי שיטת LIFO, תשואה נמוכה מאחוז המשיכה (במצב זה התיק קטן בערכו ול"תקופת המשיכה" חשיבות גבוהה), דמי ניהול כלשהם.

הערה 2: פוסט זה מתמקד בתיק השקעות המנוהל בחשבון ממוסה. כמובן שזוהי רק חתיכת פאזל יחידה במערך הנכסים של המשקיע. קיימות דרכים מגוונות להשקיע באפיקים פטורים ממס, למשל: נדל"ן, קרן השתלמות, קופת גמל במשיכה כקצבה. טוב יעשה המשקיע אם ישקול לנתב חלק נכבד מנכסיו לאפיקים פטורים שעבורם הדיון הבא יהיה מיותר. מכאן, שיש לקראות פוסט זה כרלוונטי רק לחלק הוצאה בפרישה שיבחר המשקיע לממן דרך משיכה מתיק השקעות ממוסה.

דוגמא להשפעת המס על הקצבה המתקבלת ממשיכה לפי אחוז ברוטו מהתיק


ראשית, בכדי לקבל אינטואיציה לגבי הסכום נטו שנותר בכיסו של החוסך לאחר ניכוי המס, ניעזר בסיפורו של יוחאי. יוחאי הפקיד לתיק השקעות שהניב תשואה קבועה של 6.1%, סכום חודשי של 9,000 ש"ח במשך 13 שנים. בתום תקופת ההפקדה יוחאי החל למשוך 4% בשנה. נחלק את תקופת הצריכה מהתיק ל-3 חלקים: התחלה, אמצע, סוף. בגרף הקרוב מוצג הסכום ברוטו שמושך יוחאי (לפי 4%) והסכום נטו שנותר בכיסו.

Responsive image

בתחילת תהליך הצריכה מהתיק, שווי התיק הוא כ-2.12 מש"ח ברוטו (ניתן לקבל ממחשבון ריבית דריבית). יוחאי מעוניין למשוך קצבה חודשית באופן ששיעור המשיכה השנתי יהיה 4%. על כן, הוא מושך 0.327% בחודש הראשון לפרישה. אחוז משיכה זה שקול ל-6940 ש"ח ברוטו שנמשכים מתיק ההשקעות. לו התיק היה פטור ממס, היה זה גם הסכום נטו. בפועל, מוטל מס על רווחי ההון. נשערך כמה ישאר נטו בכיסו של יוחאי לאחר שהמדינה תיקח את חלקה. לשם כך, נחשב את הרווח על ה-9000 ש"ח הראשונים שהושקעו בדיוק לפני 13 שנים. ב-13 שנים, בתשואה שנתית של 6.1% לשנה, סכום זה הוכפל ב-2.16 ושווה לכ-19430 ש"ח. מכאן ש-10430 ש"ח הינם רווח. בעת המשיכה יגבה מס של 25% רק מהרווח על היחידות הראשונות שנרכשו. על כל שקל שימשוך יוחאי מהיחידות הראשונות, 0.54 שקל הוא רווח. המס יוטל על הרווח ועל כן על כל שקל, 0.134 יתרמו למס הכנסה. מכאן, שמבחינת יוחאי, המס על הסכום שהוא משך בחודש הראשון הוא 13.4% על המשיכה ברוטו. אם כך, על ה-6940 ש"ח שנמשכו ברוטו, יוותרו בכיסו של יוחאי כ-6000 ש"ח. זהו רמז ראשון לכך שאין בסיס אמיתי להגדלת תיק ההשקעות ב-25% עקב מס רווחי הון.

ככל שתקופת הצריכה מהתיק מתקדמת קיימות שתי השפעות. השפעה ראשונה היא של גידול הרווחים על כל היחידות שטרם נמכרו. אחוז המס מכל משיכה ברוטו יעלה בהתמדה (ראה את האיור הבא). במקביל גם ערך התיק ברוטו יעלה עם הזמן מאחר ושיעור המשיכה נמוך משיעור התשואה (כפי שהנחנו קודם). שילוב שתי השפעות אלו אינה טריוויאלית באופן כללי. עם זאת, אין ברצוני להיכנס כאן לניתוחים מורכבים יתר על המידה, אלא לספק כלים פרקטיים לקורא. על כן, בפשטות אומר, שברוב המקרים, כאשר שיעור המשיכה מספיק קטן ביחס לתשואה, הנטו שיוותר בכיסו של הפורש יגדל בהתמדה. זוהי תובנה מרחיקת לכת, שכן היא משרטטת כלל אצבע חשוב ביותר - אם תיק ההשקעות מספיק למימון הוצאה בחודש הראשון של הפרישה, הוא צפוי להספיק גם מרגע זה ועד עולם, תחת ההנחות שפורטו קודם לכן (משיכה לפי אחוז בשנה שנמוך מספיק מהתשואה על התיק). יתרה מכך, הקצבה נטו צפויה לגדול בהתמדה.

הערה לא מהותית אך חשובה לשלמות המאמר: מצבים בהם ההפרש בין התשואה למשיכה קטן אך חיובי הם מתקדמים יותר ובהם הקצבה נטו הראשונה אינה הנמוכה ביותר אלא תיתכן הפחתה של הקצבה נטו על פני משך זמן מסוים עד שהיא תתחיל לעלות בהתמדה. המחשבון ידע לשרטט מצבים אלו ולקחת אותם בחשבון בחישובי הזמן לעצמאות ותיק ההשקעות הדרוש.

Responsive image

כעבור זמן רב, ימשכו היחידות הצעירות ביותר שנרכשו, אך המפגש איתן יתרחש בזמן רחוק כל כך שמרכיב הרווח בהן יהיה דומיננטי ביחס לקרן המקורית. המשמעות - מכל משיכה ברוטו יגבה מס ההולך ומתקרב ("שואף") ל-25% שהוא מס רווחי הון (כפי שרואים בבירור באיור הקודם). יש להפנים שאין זה אומר שקטסטרופה מתקרבת, מאחר ובזמן רחוק מאוד התיק צריך לגדול לרמה כזו שלמרות נטל המס על היחידות, נדרשת מכירה של כמות יחידות קטנה מאוד עקב שוויין שצמח והתיק לא צפוי לאזול.

מכאן, תובנה חשובה שתלווה אותנו בהמשך המאמר - בייחוד בתחילת המשיכה, חלק קטן מהסכום הנמשך הינו רווח ועל כן, בכדי למשוך נטו סכום מבוקש כלשהו, אין צורך להגדיל את תיק ההשקעות ב-25%. בכמה כן יש להגדילו? נבין בהמשך.

הערך המוסף הבלתי צפוי של חסכנות קיצונית


הגדרה - "אחוז חיסכון" הוא היחס באחוזים של החיסכון מתוך ההכנסה.

אחוז חיסכון הוא ערך שגור בפי אלו שנושמים "פרישה מוקדמת". מה החשיבות הרבה של ערך זה? נתחיל מלהתבונן בתיק השקעות פטור ממס (תיק ממוסה ייבחן כהרחבה של מקרה זה). בהנחה שההוצאה בפרישה שווה לזה שלפני הפרישה, אחוז החיסכון קובע את זמן ההגעה לעצמאות כלכלית. קל להבין את המשמעות מרחיקת הלכת של אמת פשוטה זו דרך דוגמא. גבריאל וטופז חוסכים בכל חודש 7000 ש"ח. גבריאל מרוויח 20000 ש"ח ואילו טופז 10000 ש"ח. מי מהם יגיע לעצמאות כלכלית ראשון? אולי האינסטינקט הראשוני הוא לומר ששניהם יחד. עם זאת, בחינה מדוקדקת יותר תגלה שבעוד גבריאל "מבזבז" 13000 ש"ח בחודש, טופז מוציא 3000 ש"ח בלבד. מדוע זה חשוב? בהנחה שטופז ימשיך גם בפרישה להוציא 3000 ש"ח בלבד, ידרש לו תיק השקעות קטן בהרבה משל גבריאל הזקוק ל-13000 ש"ח בכדי לממן את הוצאתו החודשית. המסקנה המיידית היא שהזמן לעצמאות כלכלית לא קשור ישירות לגובה הכנסה כמו שהוא קשור ליכולת להתאים את ההוצאות להכנסה באופן מיטבי. חישובו של הערך הטכני של אחוז חיסכון יצביע באופן מיידי על אמת זו בדיוק. אחוז החיסכון של גבריאל הוא 35% ואילו של טופז 70%. מכאן, שאם הם מושקעים בתיק השקעות בעל הרכב זהה ולא ישנו את הרגלי הצריכה שלהם בפרישה, טופז יפרוש לפני גבריאל. מתי זה יקרה? בהמשך הפוסט יצורפו טבלאות מדויקות. זהו, כאמור, הרובד הבסיסי והמוכר, אך כזה שאין להפריז בחשיבותו, של אחוז חיסכון בתהליך המסע אל עבר החופש הכלכלי.

כעת אגע בעוד השפעה בלתי צפויה של אחוז החיסכון. בכדי להבין זאת, נחזור לדוגמא של יוחאי בה בחנו מצב של תיק ממוסה. נניח שהמטרה של יוחאי היא הגעה לקצבה נטו של 6000 ש"ח בחודש, בדיוק כפי שהתקבל כאשר חסך 9000 ש"ח בחודש במשך 13 שנים. נניח שחיסכון זה בוצע מתוך משכורת של 15000 ש"ח. אחוז החיסכון המכובד במקרה זה הוא 60%. כעת נבחן מה היה קורה לו משכורתו של יוחאי היתה פוחתת ל-10000 ש"ח, אך הוצאתו לפני הפרישה וכן הקצבה הדרושה היו נותרות על 6000 ש"ח בחודש. במצב זה, החיסכון היה פוחת ל-4000 ש"ח לחודש שהם 40% מתוך ההכנסה. במצב זה, יהיה על יוחאי לחסוך במשך 22.4 שנים (תוודאו במחשבון). על פניו, אין כל דבר חדש או מעניין בתוצאה זו, שכן ברור כבר ממה שנאמר בפיסקה קודמת שכעת יוחאי חוסך אחוז נמוך יותר ממשכורתו. בעוד במצב המקורי אחוז החיסכון שלו עמד על 60%, כעת הוא חוסך 40% ממשכורתו. אבל, מעבר להשפעה הבסיסית של הפחתת אחוז החיסכון להגעה לתיק השקעות מסוים, כאן קורה עוד משהו. בעוד באחוז חיסכון של 60% תיק ההשקעות הדרוש לקצבה נטו של 6000 ש"ח בחודש עמד על 2.12 מש"ח, כעת ערכו של התיק הדרוש הוא כ-2.25 מש"ח. מדוע זה קורה? חיסכון איטי יותר הוביל לכך שברגע שיוחאי יגיע לרגע המיוחל בו הוא מוכר את היחידות הראשונות שלו לטובת מימון ההוצאה החודשית, יחידות אלו "מבוגרות" יותר, הרווח שהן צברו דומיננטי יותר ביחס לשווי שלהן והמס ממשיכה ברוטו גבוה יותר. כעת, המס המוטל על היחידות הראשונות הוא 18.4% מהערך ברוטו שלהן ועל כן נדרש תיק גבוה יותר כדי שבמכירה של 0.327% בחודש הראשון לפרישה, תתקבל קצבה נטו זהה לזו שהתקבלה באחוז חיסכון גבוה יותר.

אם כך, אחוז החיסכון גבוה מתגמל את החוסך פעמיים. פעם ראשונה הוא מתגמל אותו בכך שהוא יגיע לתיק השקעות ברוטו מסוים מהר יותר. פעם שניה הוא מתגמל אותו בכך שבקצב חיסכון גבוה הוא ידרש לתיק השקעות ברוטו נמוך יותר בכדי לממן אותה הוצאה. המסקנה היא (לא נציג כאן הוכחה) - זמן הגעה לעצמאות כלכלית וגובהו של תיק השקעות הדרוש לעצמאות כלכלית תלויים באחוז החיסכון במצב הכללי שמוטל מס על הרווחים. זוהי התוצאה החשובה ביותר של מאמר זה.

כמה (באמת) כסף צריך כדי לפרוש ומתי (באמת) נוכל להיפרד ביגון קודר מהמשרד?


הבנו עד כה שבמצב עם מס רווחי הון, הגדלת תיק ההשקעות עקב מס והזמן לפרישה תלויים ב - אחוז חיסכון, תשואה ואחוז משיכה ברוטו מתיק השקעות. אם נניח תשואה ואחוז משיכה מסוימים, ניתן להציג בצורה אלגנטית את הזמן לעצמאות כלכלית והאחוז שבו יש להגדיל את תיק ההשקעות עקב מס, כתלות באחוז החיסכון בגרף או בטבלה פשוטים ופרקטיים. נחדד שוב שכל ההנחות שסוכמו בתחילת המאמר תקפות (שיוויון בין הוצאה לפני ואחרי הפרישה, משיכה FIFO, תשואה קבועה וגבוהה משיעור המשיכה ומגלמת את ד"נ).

בכדי לחשב את הזמן לפרישה ואת הסכום הדרוש לפרישה כל שנדרש הוא לחשב את אחוז החיסכון (חיסכון חודשי המחולק בהכנסה נטו). לאחר מכן יש להתבונן ב-2 הטבלאות הבאות ולמצוא בהן את אחוז החיסכון. הטבלה הימנית כוללת את הזמן הדרוש להגעה לפרישה עבור שני מקרים: "ללא מס" ו"עם מס". הטבלה השמאלית כוללת את האחוז שבו יש להגדיל את תיק ההשקעות עקב מס ביחס לתיק של כלל 300. בכדי לקבל את תיק ההשקעות בפועל, ראשית יש לחשב את התיק כפי שנגזר מכלל 300. למשל אם ברצוננו לממן הוצאה של 10000 בחודש, נכפיל ערך זה ב-300 ונקבל כי התיק הבסיסי ללא התחשבות במס הוא 3 מש"ח. כעת נחפש בטבלה את ההגדלה עקב מס. למשל עבור אחוז חיסכון של 50%, יש להגדיל את התיק ב-16.9%. מתקבל תיק השקעות הלוקח בחשבון את השפעת המס של כ-3.5 מש"ח.
הערכים חושבו תחת הנחה של תשואה 5% ואחוז משיכה של 4% (כלל 300).

Responsive image

נתונים אלו מוצגים גם בגרפים הבאים באופן אקוויוילנטי לטבלאות:

Responsive image

הערה: במידה וברצונכם להניח תשואה שונה על השקעות ו/או אחוז משיכה שונה ו/או דמי ניהול כלשהם (שלא מגולמים בתשואה), יש להשתמש במחשבון קצבה מתיק השקעות במוד "חקירת גודל תיק וזמן דרוש לקצבה" עם תשואה, אחוז המשיכה ודמי הניהול המעודכנים. לאחר לחיצה על "חשב" יתקבלו טבלאות וגרפים לפי הפרמטרים המעודכנים.

אז הכצעקתה והאם נדרש היה להגדיל את תיק ההשקעות ב-25% כדי לנצח את מס רווחי ההון? חד משמעית לא ורואים זאת ויזואלית מהגרף האחרון. גם כאן משתקף היתרון של אחוז חיסכון גבוה. למשל - מי שחוסך 60% מהכנסתו, ידרש להגדיל את תיק ההשקעות ביחס לנדרש על פי מחקר "טריניטי" המקורי ב-13.8%. לעומתו, מי שיחסוך 30% מהכנסתו ידרש להגדלה של 24.4% ביחס לתיק ללא מס. אני מקווה שזה יהווה תמריץ נוסף לשנס מותניים ולשפר יחס של חיסכון להכנסה. כידוע, ניתן לבצע זאת ע"י הפחתת הוצאה או הגדלת הכנסה.

אחרית דבר


מס רווחי הון גורם למשקיעים רבים להדיר רגליהם משוק ההון ולחפש קצת נחת בשדות הנדל"ן של ארץ הקודש או ארצות נכר. אחרים עלולים לשקול להגדיל את תיק ההשקעות יתר על המידה כדי שגם אחרי חווית שיתוף מס הכנסה ברווחים, יוותר די לקיום בכבוד בפרישה המוקדמת. פוסט זה הציג שערוך לגבי הערך המתוקן שנדרש עבור תיק ההשקעות עקב נטל המס והראה שבפועל, ברוב המקרים, יש להגדיל את התיק בערך הנמוך משמעותית מ-25%. אחוז החיסכון התברר כפרמטר מכריע בקביעת היעד לגובה תיק ההשקעות והזמן לפרישה. מי שייטיב לחסוך אחוז ניכר מהכנסתו יתוגמל בקיצור משמעותי של הזמן לפרישה גם עקב הפחתת חבות המס של היחידות הראשונות שימשכו. כנראה שאחרי הכל, השפעת מס רווחי הון על גודל התיק והזמן לפרישה היא לא איומה כפי שניתן היה לחשוב תחילה. אני עדיין מאמין שלמרות המס הזדוני, משיכה מתיק השקעות פסיבי היא דרך ראויה למימון הוצאה בפרישה. אל נא תיפול רוחכם ותשקלו דרך זו גם אתם.

זיק הולילנד ו-haymiz אהבו את זה

רוצה לקבל התראות על פוסטים חדשים למייל? לחץ כאן

כתיבת תגובה לפוסט

11 תגובות

יואל מרקוס בתאריך 17/06/2021, 14:30

תודה רבה, מאוד מעניין ומאיר עיניים

omerbp בתאריך 17/06/2021, 20:49

תודה רבה על הפוסט! נהנתי לקרוא ואני בטוח שהמחשבון יעזור לרבים. יש לי כמה הערות:

1. הלינק למחקר טריניטי שגוי (מפנה לקובץ שנערך בוורד ומופיע תחת דומיין הולנדי). למרות שהמסמך אליו אתה מפנה נכתב על ידי אותו סט המחברים, זהו לא מחקר טריניטי. הנה לינק למאמר המקורי מ 1998:
https://www.aaii.com/files/pdf/6794_retirement-savings-choosing-a-withdrawal-rate-that-is-sustainable.pdf

2. כפי שציינת, מחקר טריניטי לא התייחס למיסים ולא לעלויות קנייה ומכירה . הסיבה היא לא כי מדובר בגורם זניח או כי פעם קרא עוד »

זיק הולילנד הגיב לomerbp בתאריך 18/06/2021, 12:53

תודה על ההערות הטובות. הובילו למספר עריכות בפוסט.
1 - לגבי הלינק ששלחת, אני מכיר אותו היטב וזה אכן המאמר המקורי מ-98. מה שאני צירפתי זה לינק למחקר מאוחר יותר שכולל תוצאות עד 2010. נכון שאין הבדל מהותי אך העדפתי לצרף data עדכני יותר. זה נכון שיש משהו "פיראטי" בלינק הזה, אבל לא הצלחתי למצוא עותק "חופשי" של מאמר זה מ-2010...
2 - הוספתי חידוד להנחה 8. בנוסף הוספתי "הערה 2". בעצם קרא עוד »

Lior Cohen בתאריך 18/06/2021, 10:26

כרגיל ניתוח מושקע ומאיר עיניים!
עכשיו בוא תעשה לנו מחקר איך אני מצליח לרתום את היפה בנשים(שלי) להגדלת אחוז החיסכון?
:)

זיק הולילנד הגיב לLior Cohen בתאריך 18/06/2021, 12:55

אני תמיד אומר - "שלוט רק במה שאתה יכול"
המצב שאתה מתאר הוא כנראה נתון ותמיד אישית אעדיף שלום בית על פני קיצור זמן לפרישה מוקדמת.

אמנון בתאריך 18/06/2021, 11:08

מעניין מאוד מאוד.
לא אפשרי לפצל חלק מהסכום שחוסכים שצופים שיצרך אחרי גיל 60 לקופת גמל ira או אחרת ואז למעשה מגיל מסויים לא יהיה מס או תהיה הטבה משמעותית?
במיקרים מסויימים גם לפני ניתן יהיה להנות ע"י הלוואות אטרקטיביות על חשבון קופת הגמל מעט לפני גיל ההטבה כלומר מגיל 55 להלוות על חשבון הקופה וכל להנות מהטבע המס לשנים לפני.
ההנחה שלי להטבות מס היא גיל 60 בתקופת גמל אם אני קרא עוד »

זיק הולילנד הגיב לאמנון בתאריך 18/06/2021, 12:57

בהחלט יש פיתרונות מגוונים להפחית את המס המשולם. תיק השקעות ממוסה הוא רק חתיכה אחת בפאזל. זה גם מתקשר למה שהגיב עומר. אני אנסה לגעת בפוסטים עתידיים בפיתרונות הפטורים ממס.

הנרי בתאריך 18/06/2021, 15:39

הבלוג שלך פשוט מעולה! תמשיך לכתוב!
לאחר משחק עם המחשבון שלך נראה שLIFO יחסוך עלויות בצורה מאוד משמעותית. אני הולך ומשתכנע שעדיף לנהל את האופרציה דרך ברוקר אמריקאי. למה לא בעצם? רק בגלל הגשת הדוח השנתי?

זיק הולילנד הגיב להנרי בתאריך 19/06/2021, 11:56

LIFO זה לטעמי השיקול המרכזי בעד ברוקר אמריקאי. עמלות מסחר זולות הן עוד שיקול בעד. שיקולים נגד יכללו עמלות המרת הדולרים שהן חד פעמיות. גם הדיווח למס הכנסה הוא מציק אך לא מגבלה אמיתית לטעמי. חשש ממס עיזבון הוא גם שיקול נגד ברוקר אמריקאי.

ודים בתאריך 22/06/2021, 08:39

שלום רב,

השאלה היא איך ניתן להצליח לחסוך ברמות שכר נמוכות (8000 ש"ח)

זיק הולילנד הגיב לודים בתאריך 22/06/2021, 10:49

לא בטוח שיש לי תשובות שירצו אותך.
כמובן שחיסכון ניתן לשפר דרך הקטנת הוצאה או הגדלת הכנסה. כל אחד מהם זה עולם ומלואו.
הקטנת הוצאה זה אולי הפרמטר שיש הכי הרבה שליטה עליו ועל כן הייתי מתחיל ממנו ומתחיל לחתוך בהוצאות, אבל רק עד למצב שזה לא גורם סבל. יש גבול כמה ניתן לקצץ בהוצאה.
בשלב השני הייתי כן חושב על דרכים להגדיל הכנסה.
נ.ב. 8000 זו לא בהכרח משכורת נמוכה, אלא זה תלוי קרא עוד »

עוד תכנים ברשתות החברתיות

המקום לשאלות שלכם וללימוד משאלות של אחרים הוא בקבוצת הפייסבוק הייחודית צועדים יחד עם זיק הולילנד לחופש כלכלי.

בדף הפייסבוק האישי עלילות זיק אני משתף סיפורים קצרים על השקעות ועל המסע לפרישה מוקדמת.

עזרו לעלילות זיק לצמוח

תרמו 3$ בחודש כדי להראות אהבה או 5$ כדי לקבל חוויה משופרת דרך Patreon

רשימת תורמים שעוזרים להפוך את "עלילות זיק" לטוב יותר