למה השאיפה להגדיל הכנסות היא בעצם החסם הכי גדול בדרך לחופש כלכלי

16/10/2022 | 4 תגובות | 3 דקות קריאה

זיק שמח לארח את דבורה שלפר, משקיעה ויזמית שמאמינה ומיישמת חופש כלכלי. אחרי שנים כבעלת עסקים בתחומי העיצוב ובתחום הייעוץ שיווקי ופיננסי לבעלי עסקים, דבורה בחרה לעשות שינוי בחיים, לשלוח את הכסף לעבוד, לנצל את הידע והכישורים שרכשה בעולמות הדיגיטל והפיננסיים כדי לבנות אפיקי הכנסה פסיביים ולצמצם משמעותית את העבודה האקטיבית. את הזמן שהתפנה לה מעבודה היא משקיעה בשיתוף התהליך שלה לחופש כלכלי בבלוג שלה ובבלוג הטיולים שלה בו היא משתפת מידע וטיפים לטיולים בעולם ומיישמת בפועל את החופש הכלכלי לנדוד ולהנות מהחיים.

צמד המילים "חופש כלכלי" הפכו להיות מעין מילת באז, מושא השאיפות של כולם. אינסוף מילים נכתבות ברחבי האינטרנט על איך להשקיע, להגדיל הכנסות, לייצר הכנסות פסיביות או אחרות וכן הלאה. חלק מדברים על חסכון, הימנעות וויתורים היום כדי להגיע לחופש הכלכלי המיוחל בעתיד. ובין כל הדיבורים והגישות לעיתים מרגיש לי שלא שמים מספיק דגש על הדבר העיקרי שימנע מרב האנשים להגיע לחופש כלכלי.

בעיני החסם הכי גדול לחופש כלכלי הוא המילים "יותר" "מגיע לי" וכל וריאציה שלהם. כל עוד אתה כל הזמן עסוק בלהגדיל הכנסה עוד ועוד ועוד כדי שתוכל לממן עוד ועוד דברים, לעולם לא תגיע באמת לחופש כלכלי ולא ממש משנה כמה ההכנסה שלך גבוהה.

יצא לי לראות לא מעט אנשים עם רמת הכנסות מאוד גבוהה שבפועל רחוקים מאוד מחופש כלכלי כי לתפיסתם מגיע להם והם הרוויחו את הזכות לא לחסוך ולא לוותר על שום דבר. כל אחד והפינוק שלו כמובן. לאחד זה יהיה בית יותר גדול או רכב חדש ויוקרתי, לאחר חופשה שכל הצעה להוזיל אותה נתקלת בהתנגדות כי מה פתאום לחסוך? מגיע לי ואני יכול להרשות לעצמי יותר.

יש הטוענים שבכלל לא צריך לחסוך רק להגדיל הכנסות עוד ועוד. אני חושבת שאם לא יודעים מתי יש לנו מספיק, לעולם לעולם לא נהיה בחופש כלכלי. כי מה שקורה בפועל זה שאנשים מגדילים הכנסות ואז מעלים הוצאות בהתאם. כי מגיע להם. כי הם הרוויחו את זה. כי הם רוצים להנות מהחיים. הכל טוב ויפה, אבל זה משאיר אותנו במירוץ העכברים להשיג עוד ועוד כדי שנוכל להמשיך לצרוך דברים ולהמשיך להשתדרג. כל שני וחמישי עולים פוסטים של אנשים שמכניסים 30, 40, 50 ואפילו 70 אלף ש"ח בחודש וזה לא מספיק כדי לייצר להם חופש כלכלי. ומנגד יש אנשים שיצאו לחופש כלכלי גם עם הרבה פחות.

מה זה אומר מספיק? איך אפשר לדעת שסכום מסויים מספיק לנו? זה מתחיל בעיני מהבנה שחופש כלכלי לא אומר אינסוף כסף. זה לא אומר שאפשר לקנות כל דבר שרוצים ולא צריך יותר לעולם להסתכל על תווית מחיר של שום דבר. זו ההגדרה של עושר ולא של חופש כלכלי. חופש כלכלי מבחינתי אומר שיש לי מספיק הכנסות פסיביות כדי לאפשר לעצמי את רמת החיים שאני רוצה ללא תלות בעבודה. ורמת החיים הרצויה ממש לא חייבת להיות בסגנון העשירון העליון. אנחנו חיים בחברה צרכנית שמעודדת אותנו בכל רגע נתון לרצות עוד ועוד דברים. אין ספק שקשה לעמוד בפיתויים שמקיפים מכל עבר ומשכנעים אותנו שלרכוש מוצר כזה או אחר, זה מה שיעשה את החיים שלנו טובים יותר. אבל ברב המקרים, אם עושים חשיבה עמוקה עם עצמנו, מגלים שיש דברים שבאמת חשובים לנו ותורמים לאושר שלנו, ויש דברים אחרים שלא.

Responsive image
חופשה משפחתית ארוכה בנורבגיה

מי שמכיר אותי יודע שאני ממש לא חיה בסגפנות אבל החופש הכלכלי שלי התחיל מבחירה ותעדוף של מה שבאמת חשוב לי ומהגדרה של סכום ספציפי שדרוש לי כדי לתחזק את רמת החיים שאני רוצה. אני לא בריצה אינסופית להגדיל עוד ועוד. אני כן בוחרת על מה להוציא כסף ועל מה לא. כך למשל, טיולים הם סעיף כבד אצלי בתקציב. למישהו אחר זה אולי ייחשב מותרות אבל בשבילי טיולים הם אויר לנשימה ותורמים ישירות לאושר שלי ולכן אני טסה הרבה ולא מוותרת על זה. למותגים לעומת זאת אין אצלי סעיף כי זה בכלל לא מדבר אליי. ודברים לבית לעיתים אעדיף לרכוש יד 2, זה גם יותר זול וגם ידידותי לסביבה אז שתי ציפורים במכה. העדיפויות של מישהו אחר יכולות כמובן להיות שונות לגמרי משלי. אין פה נכון לא נכון, זה אינדיבידואלי לגמרי. אבל כן לגיטימי לגמרי בעיני להחליט על מה שווה לי להוציא ועל מה לא וזה לא סותר תודעת שפע או חופש כלכלי.

כל האמור לעיל משקף כמובן את דעתי האישית בלבד. זו לא תורה מסיני ולא מחייב אף אחד. אז אם מישהו לא מסכים, לגמרי סבבה וזכותו המלאה. לגיטימי גם לרצות עושר או בכלל לא לחלום על פרישה מעבודה כי נהנים בה ושואבים ממנה סיפוק והגשמה עצמית. כל האמור לעיל מתייחס למי שכן שואף להגיע לחופש כלכלי ולפרישה מעבודה.

שורה תחתונה - לחיות בחופש כלכלי לא אומר להיות עשיר מופלג שיכול להרשות לעצמו הכל ולא צריך לחשוב על שום הוצאה. זה פשוט אומר לדעת מה חשוב לך ושווה לך להוציא עליו, ומה מיותר ואפשר לוותר בלי להרגיש בכלל. אם אתם רוצים להגיע לחופש כלכלי, תתחילו מלהחליף את המילה "יותר" במילה "מספיק". אם תצליחו בזה, כבר עשיתם חצי מהעבודה.

avi.z ו-זיק הולילנד אהבו את זה

רוצה לקבל התראות על פוסטים חדשים למייל? לחץ כאן

כתיבת תגובה לפוסט

4 תגובות

זהבה בתאריך 18/10/2022, 05:56

אהבתי את הדגש על סדרי עדיפויות שנים אצל אנשים שונים.
מטרה זהה - דרכים שונות.
תודה !!!

דבורה שלפר הגיב לזהבה בתאריך 19/10/2022, 20:18

הדרכים שונות וגם העדיפויות עצמן שונות. הרעיון הוא לא לחיות בתחושת ויתור ומניעה. אם משהו חשוב לך באמת, אין סיבה לוותר עליו. מוותרים רק על מה שלא באמת תורם לנו :-)

זיק הולילנד בתאריך 18/10/2022, 18:44

פוסט מצוין, מציף את נקודת הכשל שתמנע כנראה מרוב הציבור להגיע לחופש כלכלי.
האם לדעתך מי שחיי "כאילו אין מחר" עושה זאת כי הוא באמת נהנה מהחיים האלה או מאחר והוא לא עצר רגע לחשוב "מה באמת מסב לי אושר?"

דבורה שלפר הגיב לזיק הולילנד בתאריך 19/10/2022, 20:21

בדרך כלל זה נעשה בלי לעצור ולדייק. לפעמים אתה באמת חושב שהסמל הצלחה הבא הוא זה שיעשה אותך מאושר ואז כשאתה מגיע אליו מסתבר שלא, ומציבים עוד יעד וחוזר חלילה. אני בעד להנות מהחיים ולא לחיות בסגפנות מוחלטת בשביל עתיד רחוק. אבל אפשר לעשות את זה וגם לבנות עתיד, אם רק מדייקים את מה גורם לנו להנאה אמיתית ומה סתם מיותר.

עוד תכנים ברשתות החברתיות

המקום לשאלות שלכם וללימוד משאלות של אחרים הוא בקבוצת הפייסבוק הייחודית צועדים יחד עם זיק הולילנד לחופש כלכלי.

בדף הפייסבוק האישי עלילות זיק אני משתף סיפורים קצרים על השקעות ועל המסע לפרישה מוקדמת.

מי שבקטע של ציוצים, יכול לעקוב אחריי בטוויטר.