הון אנושי נוכחי

אני (36) מהנדס ראייה ממוחשבת במובילאיי, בעל תואר ראשון ושני בהנדסה מהטכניון (שם התואר יחשוף את זהותי - זה תואר מאוד אזוטרי).
התואר לימד מעט מהידע שלי בראייה ממוחשבת ועיבוד תמונה, אבל את הרוב למדתי בעצמי בתואר השני ובעבודה.
תמיד ידעתי שרציתי להיות הייטקיסט.
אשתי (34) עובדת כמשמרת עתיקות ויש לה את המשרד הכי יפה בעולם (לרוב על אחד מחופי הים התיכון, או על ההרים בגליל).

סיוע חיצוני

שני זוגות ההורים נתנו 50,000 ש"ח לחתונה כל אחד, ועוד 50,000 ש"ח כשרכשנו דירה. סבתא קנתה לנו רכב ב-20,000 לחתונה.
בנוסף ההורים שלי נתנו לנו כרטיס לתדלוק ב-3 השנים הראשונות, וההורים שלה נתנו המון אוכל מהמזווה בכל סופ"ש.
ההורים שלי מימנו לי סמסטר אחד בתואר ראשון (היו לי הרבה מלגות + פקדון שחרור), ההורים שלה מימנו לה את התואר הראשון והשני מחיסכון שחסכו מגיל 0 שלה.

ההורים שלי היו במינוס רוב הילדות שלי וכשעברנו לירושלים העבודה של אמא מימנה לה קורס כלכלת משפחה בחברת "יבולים" ז"ל, ושם גם המליצו על אבא עשיר אבא עני, וקראנו אותו כמשפחה ביחד. אמא שלי הייתה מעבירה לכולנו את השיעורים שלמדה בקורס (הייתי בן 14 אז), ומאז הם לא היו במינוס ורק צמחו עם הזמן.

התרומה העיקרית עם זאת היא לא הייתה כלכלית, הם עודדו אותנו להצליח בכל מה שאנחנו עושים, ולימדו אותנו להיות בני אדם, כלומר שהצלחה לא אומרת שצריך לדרוס אחרים בדרך.

פירוט הכנסות אקטיביות

ממוצע 12 חודשים אחורה:
עבודה כשכיר (כולל בונוסים הפרשות מעסיק לפנסיה בניכוי מסים ללא מענקי מניות) - 31643
עבודה כעצמאי (התחלתי לפני שנה) - 4,639
אשתי עבודה כשכירה - 7,233

הוצאות בהווה

19,260 לחודש מוטה חזק למעלה בגלל רכישת רכב בדצמבר 2020.
ללא הרכב - 16,177 לחודש.

שווי נקי נוכחי

תיק השקעות - ₪1,292,642 - תזרים שולי של דיבידנדים שמושקעים חזרה בתיק ההשקעות. הפקדה חודשית של בין 10-15 אלף ש"ח לחודש.
חסכונות פנסיוניים - 857,596 ש"ח. סך הפקדות חודשיות 8,443 לחודש (ממוצע 12 חודשים אחורה). לי זה מפוצל בין קרן פנסיה לקופת גמל IRA, לאשתי רק קרן פנסיה.
קרנות השתלמות - 268,335 ש"ח, הפקדה חודשית של 2171 ש"ח. שלי ב-IRA, של אשתי במסלול SP500.
דירה למגורים - 4 חדרים בצפון הארץ, בשווי ₪1,421,534 לפי המחשבון של יד 2.

התחייבויות - הלוואות בבנק שלקחנו על הדירה (בקבוצת רכישה אז לא יכולנו לקחת משכנתא קלאסית) - יתרה של 214,536 מתוך 467,000, החזר חודשי של 5,775.
הלוואה מקרן השתלמות של אשתי - 20,000 (בלון ל7 שנים) - החזר חודשי של 18 ש"ח.
מינוף בתיק השקעות - 514,368 ש"ח.

מצב משפחתי צפוי בעת הפרישה

כרגע עם שלושה ילדים, ייתכן עוד אחד עד הפרישה (מה שידחה אותו מן הסתם). יכול להיות שנביא את הרביעי עם הפרישה.

הוצאות בפרישה

לא מתכננים לעבור למרכז אף פעם, אז נמשיך עם התקציב של 16,000 לחודש (נגיד בממוצע עוד 2,000 על ילד נוסף - אז 18,000). מדובר בשקלים ריאליים, כלומר שינוי במדד המחירים לצרכן מן הסתם יעלה את ההוצאות שלנו.

מודל הפרישה שלי

הפרישה תהיה חלקית, פשוט כי חבל לא להמשיך להרוויח כסף בשנים הכי פוריות. אבל העצימות של העבודה תפחת משמעותית.
אני מתכנן להמשיך את העסק העצמאי שלי (תכנון פיננסי) כדי להרוויח 7-10 בחודש כבאפר מפנק מעל הסכום שאני יכול למשוך כל חודש.
בנוסף כלל הפרישה שלי הוא לפי אחוז משיכה של 3.75% שמתלבש על מודל U:
https://earlyretirementnow.com/2017/09/13/the-ultimate-guide-to-safe-withdrawal-rates-part-19-equity-glidepaths/
כאשר אנחנו נוריד את אחוז המניות מ-100 ל-60 בשלושת השנים שקודמים לפרישה, ובמשך 8-10 שנים נעלה את אחוז המניות בצורה איטית חזרה לכיוון ה100, אולי נעצור ב-80-90. בטח בגיל מופלג נהיה עם פחות תיאבון לסיכון מהיום.
לא "נכריז" על פרישה עד שתיק ההשקעות (כולל פנסיות והשתלמות) מגיע לפי 320 מההוצאות החודשיות שלנו(ההופכי של 3.75%) +10% כדי לכסות מיסים על ההשקעות. כלומר כל עבודה חלקית/עצמאית תהיה לתפנוקים נוספים מעבר לתקציב שלנו כיום (שכבר די מפנק).

אשתי מתכננת לעבוד במשרה חלקית/עונתית.

מבחינת המכניקה של ההוצאות בפרישה, אנחנו כבר היום משתמשים בעיקר באשראי אמריקאי להוצאות השוטפות, כל חודש נראה כמה צריך לשלם על הכרטיסים ונמכור את הניירות שמתאימים לסכום הזה פחות כמה שנרוויח מהמשרות החלקיות. לא אוהבים לעשות תתי-חשבונות לחסכונות ייעודיים, כל הוצאה גדולה פשוט תשולם בחודש שיוצא לנו לשלם עליה.

כמה זמן ייקח לי להגיע אל קו הסיום?

נכון להיום בקצב החיסכון וההוצאות הנוכחי מדובר על 7 שנים ו-3 חודשים.
הנחות:
תשואה - מניות לפי הממוצע ההיסטורי - 6.8% ריאלי, לאג"ח 0.5%
שיפור כושר השתכרות - ללא. קצב הוספת כספים לתיק מבוצע לפי ממוצע הכנסות והוצאות 12 חודשים אחורה, ומתעדכן כל חודש מחדש. כלומר עדכוני שכר מגולמים בדיעבד ולא כחיזוי קדימה.

איך אגיע אל קו הסיום?

תיק השקעות פאסיבי בלבד.
כנראה שנמשיך לשמור על דירה למגורים על שמנו.

שולי ביטחון

אינפלציה אישית - החישוב אם הגענו לקו הסיום מתבסס על הוצאות והכנסות 12 חודשים אחורה, לכן אינפלציה אישית אוטומטית מחושבת באם הגענו לפרישה או לא. ההערכה היא שתוספת הוצאות בפרישה תתקזז עם הוצאות שיש לנו בגלל שאנחנו שכירים במשרה מלאה.
רובסטיות ובלתי שבירות - בעיקר גמישות, אין לנו חובה להגיע בתאריך מסוים ליעד הפרישה. בעינינו ההווה והעתיד צריכים להיות מאוזנים לכן אם יהיה משהו היום שמאוד נרצה לא נהסס להגדיל את ההוצאות.
אבדן כושר עבודה - יש ביטוח.

בחירת השקעות

תיק ההשקעות שלנו הוא בגדול מדד המניות העולמי, אך אני נותן עדיפות למניות קטנות ושווקים מתפתחים מעבר למשקלם במדד. יש לנו גוגל שיטס שמוריד את המשקלים בסקטורים הללו ככל שמתקרבים לפרישה ואז התיק "מתכנס" לתיק העולמי.
איזון נעשה מכסף חדש בלבד. לא מאמינים בלשלם עמלות ומיסים כדי להצדיק את התיק שלנו, מודעים לגמרי שיכול להיות שהתיק העולמי ינצח את התיק המוטה שלנו.

הלימוד לגבי בניית תיק ההשקעות נעשה בעיקר בבלוגוספירה הפיננסית - ספציפית האתר של ג'ים קולינס:
https://jlcollinsnh.com/

תפיסתי את נושא הילדים

רוצים 2-4 ילדים (תלוי את מי מבני הזוג שואלים). כרגע יש 3 :)
לא נביא פחות ילדים בשביל להעניק להם יותר.
כרגע הם קטנים אבל הם מגיעים לשלב שהם עולים פחות, ואנחנו בכל מקרה רוצים קצת לנוח לפני שמחליטים על הילד הבא, אז נראה לאיזה כיוון הולכים ההוצאות (מתוך עניין, לא יהיה קשור להחלטה על הילד הבא).

נושא אחד שאני ואשתי הסכמנו עליו, זה שאם אחד מאיתנו הולך טרום זמנו, שהשני יהיה פנוי להיות עם הילדים (במידה וירצה בכך). לכן אנו מבטחים בביטוח חיים את הסכום שבין השווי הנקי שלנו לשווי הפרישה המחושב.
על כל 100K שאנחנו עולים בשווי נקי, מתקשרים לחברת הביטוח ומורידים 100K בביטוח חיים.
אנחנו יודעים שאנחנו כנראה משלמים יותר על ביטוח חיים מהמשפחה הממוצעת, אבל המטרה היא לאפשר לבן הזוג ה"שורד" לא לעבוד אם יבחר בכך.

תפיסת הצרכנות שלי

סקלת חסכן :)
לא אוהבים חפצים ובמיוחד לא יקרים, הטלויזיה נקנתה ב-800 שקל, למשל.
מתגאים בזה שאם יפרצו לנו לבית נרחם על הפורצים.
כן אוהבים להשקיע בחוויות/טיולים, כולל אוכל מבחוץ (פעם פעמיים בשבוע) ומסעדות עם הילדים (אחת לשבועיים, מתגבר בתקופות חופש).
אוהבים חו"ל ומודעים לזה שזה יקר, ולכן מצאנו דרך לשלם על זה בלי להוציא על זה כסף (כמעט) - וזה באמצעות הבונוסים שניתן לקבל על שימוש בכרטיסי אשראי אמריקאיים.
מנקים את הבית בעצמנו (112 מ"ר), אבל בעיקר כי לא מצליחים למצוא אאוטסורסינג לזה בצורה יציבה.

ויתורים אותם אני עושה או אעשה בכדי להגיע אל היעד

המגורים לגמרי במקום פחות זוהר, אבל זה טרייד אוף מובנה.
מראש העדפנו לקנות בית יותר זול, כי לאשתי היה חשוב שיהיה בית על שמנו והיא הייתה מוכנה לוותר על לוקיישן בשביל זה.
לא מעניין אותנו לגור בתל אביב רבתי בכלל!
העבודה של שנינו מאוד מעניינת, ושנינו לא עושים שעות נוספות (למעט אני בזמני לחץ בעבודה שזה יוצא 4-5 פעמים בשנה למשך שבוע).

לפעמים אנחנו מרגישים שאנחנו מחפשים יותר מדי משהו באינטרנט כשאנחנו רוצים לקנות משהו כי נוכל למצוא משהו יותר בזול ושורפים על זה זמן. אבל בשנים האחרונות, מצד אחד הבנו שלפעמים שווה לשלם על ערך + זמן, אבל נשארנו במנטליות שלרוב נוכל להסתדר בלי בהכרח לקנות משהו, גם אם במבט ראשון זה נראה מאוד הכרחי לקנייה.

איך נדבקתי בחיידק העצמאות הכלכלית?

ב-2014 קראתי כתבה בהארץ (מכל המקומות) על Mister Money Mustache ואחרי זה קראתי את כל הבלוג שלו בחודש בערך.
לאחר מכן פשוט גמעתי את כל הבלוגוספירה הפיננסית בארה"ב וקצת בארץ (הסולידית, פנסיוני).
התחלתי ב-2015 לתרום מהותית בפורום הסולידית, והצטרפתי ב2018 להרבה מהקבוצות הפיננסיות שצצו בפטריות אז (כעת צמצמתי רק לאחד - נינג'ה פיננסית - אין לי צורך ביותר מזה כי כולם חוזרים על אותם דברים, ובנינג'ה הם מאוד דואגים לסנן החוצה סוכנים עם אג'נדה וניגוד אינטרסים).