בניית תיק השקעות פסיבי מורכבת מכמה שלבים שונים בחשיבותם. בפוסטים קודמים דנו בחשיבות הפיזור, בחשיבות התאמת רמת הסיכון לאופי המשקיע ולטווח ההשקעה, ביכולת לשרוד משברים ולהתמיד, וגם בחשיבות דמי ניהול נמוכים (פוסט עתידי). כל אלו בלי ספק נמצאים בבסיסה של מלאכת הרכבת התיק.

עם זאת, בסופו של דבר, צריך למלא את התיק בתוכן ויש לבחור ניירות ספציפיים. בכדי לצלוח משימה זו יש לקחת בחשבון שאת הקרן אנו רוכשים מגוף פיננסי (מנפיק) ספציפי כלשהו. זהותו של הגוף הפיננסי הזה תשליך על "המכניקה" של הקרן. בא לומר, יתכנו קרנות העוקבות אחר מדדים זהים לחלוטין, אבל, מאחר וכל אחת מונפקת על ידי גוף אחר או במדינה אחרת, החוויה שלנו תהיה שונה לחלוטין גם מבחינת רמת ההתעסקות שתדרש מאיתנו, גם מבחינת העלויות הסופיות שיושתו עלינו וגם מבחינת מס שאולי הצאצאים שלנו ידרשו לשלם בלכתנו.

בראיה שלי, בבסיס תהליך הבחירה בקרן ספציפית, נמצאת בחירת מקום ההתאגדות, או בלעז domicile. מקום ההתאגדות הוא מרכז הדיון בפוסט זה, שבו ננסה להבין אותו ולהתחיל לצלול להשפעת הבחירה מבין 3 אפשרויות: ישראל, אירלנד, ארה"ב. שני פוסטים נוספים יגעו בהשלכות של מקום התאגדות על התיק הפרטי והתיק הפטור ופוסט נוסף יסכם את כל התהליך לכדי תובנות שניתנות ליישום מיידי.

הערה: חשוב בהקשר זה להבין שגם האזרחות של המשקיע היא פקטור בהחלטה. מה שטוב לישראלי לא בהכרח טוב או בכלל מותר לאמריקאי וההפך. כאן אציין שהמיקוד של פוסט זה והבאים בתור הוא אזרחים ישראלים. בעלי אזרחות זרה מוזמנים לקרוא, אך עליהם לקחת בחשבון כי מערך השיקולים שלהם שונה.

ב-3 פוסטים אלו נעזרתי בעבודות מהבלוג תכלס כלכלה שסייעו לי לחדד מספר סוגיות חשובות. כאן אני מנגיש את הנושא עם הדגשים שלי ומלווה את הפוסטים בתוצאות ממחשבון ייעודי שבניתי כדי לתמוך בקבלת החלטות.

מה זה בכלל משנה איפה הקרן מאוגדת, לא אמרת שהעיקר זה דמי ניהול?

בסופו של יום, המטרה של כל אחד היא להישאר עם כמה שיותר כסף בכיס, זה ברור. מאחר ובתור משקיעים פסיביים לא ננסה להמר על המניה המנצחת הבאה ונשקיע במדדים מפוזרים, האופטימיזציה שלנו תבוא ממקום של כיול הפרמטרים שאנחנו יכולים לשלוט בהם. במקרה של קרנות מחקות יהיו אלה: דמי ניהול, מיסוי רווחי הון, אופן חלוקת הדיבידנד, המס עליו וצבירתו לתוך הקרן.

נשמע סבוך וזה אכן לא פשוט. אבל אם להתבונן ממעוף הציפור, בהינתן מדד מסוים שאנו רוצים לעקוב אחריו, מה שישפיע על הכיס שלנו יהיה: דמי ניהול (הברורים לנו) ומקום ההתאגדות. אותו מקום התאגדות יגזור "עלות סופית" שונה אפילו אם דמי הניהול הם זהים לחלוטין. במילים אחרות, מקום ההתאגדות משפיע בעקיפין על "דמי הניהול" שנרגיש בכיס. הסתכלות על דמי ניהול בלבד בבחירה היא צרה מאוד ועלולה להוביל לתוצאה סאב אופטימלית מבחינת המחיר של הסופי.

אל תדאגו, יהיו תובנות פרקטיות די ברורות, אבל אני תמיד אומר לא לקחת שום דבר as is, גם כי כדאי להבין במה משקיעים, גם כדי לא להיות מופתעים וגם כי לכל אחד מאיתנו יתאים משהו שונה בחלק מהמקרים.

מה הכוונה כשאומרים קרן אירית או קרן אמריקאית או קרן ישראלית?

ברגע שאימצנו את המונח "מקום התאגדות" כבר מבינים שזו מהות ההבדל בין קרן אמריקאית לקרן ישראלית לקרן אירית. אין קשר לתכולת הקרן. כשאני אומר "קרן אמריקאית" זה לא אומר שהיא בהכרח מחזיקה מניות אמריקאיות, קרן אירית לא בהכרח מחזיקה מניות איריות וקרן ישראלית לא בהכרח חשופה למניות ת"א 125. אז, ההגדרה נובעת ממקום ההתאגדות של הקרן.

דוגמאות לקרנות שמאוגדות במקומות שונים

בכדי לסבר את האוזן, חשוב לציין כמה קרנות לכל מקום התאגדות, שאת חלקן נפגוש גם בפרקים הבאים שיכללו דוגמאות.

1. קרנות אמריקאיות
   
   • VT - אולי הקרן האמריקאיות האולטימטיבית המהווה ייצוג של כלל שוק המניות העולמי (FTSE Global All Cap Index), בדמי ניהול של 0.07% מבית Vanguard.
   
   
   • VOO - קרן זולה במיוחד, גם כן מבית Vanguard בדמי ניהול של 0.03%, העוקבת אחר מדד הדגל האמריקאי S&P 500.


2. קרנות איריות
   
   • SSAC - קרן של Blackrock שעוקבת אחר המדד ACWI שנותנת ייצוג מעולה של שוק המניות העולמי ללא שווי שוק קטן (כ-85% ייצוג).
   
   
   • CSPX - קרן של Blackrock העוקבת אחר מדד הדגל האמריקאי S&P 500 בדמי ניהול של 0.07%.


3. קרנות ישראליות
   
   • קרן סל של קסם העוקבת אחר המדד ACWI שמספרה בבורסה שלנו 1147362 בדמי ניהול של 0.23%.
   
   
   • קרן מחקה של הראל העוקבת אחר מדד S&P 500 שמספרה בבורסה 5127527 בדמי ניהול של 0.02%.

מה ההשפעה של מקום התאגדות על המשקיע?

1. חשיפה למס ירושה - הסעיף הקטן הזה יכול לכשעצמו להכריע בתהליך הבחירה. קרן אמריקאית המוחזקת ע"י ישראלי עלולה להיות חשופה ל-40% מס ירושה בלכתו של המשקיע. ה-40% הם על כל הצבירה ולא על הרווח. מי שבונה על התיק כדי להשאיר ירושה לילדיו עשוי מתוך שיקול זה בלבד לא לבחור בקרן אמריקאית. קרן ישראלית או אירית לא תחשוף המשקיע לסיכון שכזה.


2. מדיניות גופי הניהול בנוגע לדמי ניהול - קרנות ישראלית של מנפיקים כחול לבן ידועות בתכסיס של הנפקה בדמי ניהול נמוכים והקפצתם לאחר גיוס לקוחות המוני. דוגמא מהעת האחרונה. מנגד, קרנות שמאוגדות באירלנד או ארה"ב נטולות היסטוריה שכזו, נהפוך הוא, ככל שהן גדלות והתחרות גדלה הן מורידות את דמי הניהול (דוגמא).


3. יציבות גופי הניהול וגודלם - ככל שהגוף המנהל גדול יותר והקרנות גדולות יותר, סכנת הסגירה שלהן קטנה. קרן ישראלית חשופה יותר לסכנת סגירה.


4. שיטת עקיבה - לא ניתן לומר שיש קורלציה חד ערכית בין מקום התאגדות לשיטת עקיבה אבל יש קשר בחלק מהמקרים. החזקה פיזית של מניות נחשבת לבטוחה יותר מבחינת המשקיע ביחס לשימוש בנגזרים פיננסיים.


5. אופן מיסוי הדיבידנד - על זה ממש בהמשך הפוסט.

תהליך מיסוי דיבידנד

בחירת מקום ההתאגדות לא יהיה שלם בלי להבין לעומק את עניין מיסוי הדיבידנד וההבדלים בעניין זה בין קרנות המאוגדות במקומות שונים. ברגע שהמשקיעים בקרן מחקה, ישנם 5 שלבים עיקריים בזרימת הדיבידנד והמס, המתוארים בתרשים הבא, עם הסבר מלא מיד אחריו:

תרשים זרימת דיבידנד ותשלום מיסים

פירוט השלבים:

• שלב 1 - חלוקת דיבידנד
  חברה כלשהי (במקרה זה מארגנטינה) מחלקת דיבידנד שמגיע לקרן המחקה.


• שלב 2 - הקרן המחקה משלמת מס על הדיבידנד למדינת הבית של החברה המחלקת
  הקרן מטפלת בתשלום מס על הדיבידנד בהתאם לאמנות המס בין מקום ההתאגדות שלה למדינת הבית של החברה שחילקה את הדיבידנד (במקרה שבאיור ארגנטינה). גובה המס תלוי במקום ההתאגדות של הקרן שלנו:
  
  
  
  1. במידה והקרן שלנו אמריקאית אז התשלום הממוצע על דיבידנדים ממדד עולמי יהיו 5% בלבד. הסיבה שרוב המניות אמריקאיות וקרן אמריקאית לא מחויבת בתשלום מס דיבידנד לארה"ב.
  
  
  2. במידה והקרן אירית אז עקב אמנות מס מקלות בין אירלנד ליתר המדינות, ישולם מס ממוצע נמוך של 12% על הדיבידנדים שחולקו. אירלנד נחשבת למקלט מס וזו הסיבה שעלה קרנן של הקרנות האיריות בשנים האחרונות.
  
  
  3. במידה והקרן ישראלית המחזיקה חוזים מסוג NTR אז הדיבידנד נצבר לאחר ניכוי של 30%.


• שלב 3 - תשלום מס על הדיבידנד למדינת ההתאגדות של הקרן
  כרגע רק ארה"ב דורשת מס זה. חובת התשלום לממשלת ארה"ב הוא 25% (זה משתנה ממדינה למדינה ויכול גם להשתנות בעתיד).
  הערה 1: תיאורטית יתכן מס נוסף על הדיבידנד גם למדינת ישראל לאחר שלב זה, אך עקב תקנת זיכוי מס זר, במקרה שהמס שולם לארה"ב, אז לא יהיה כפל מס ולא ישולם עוד מס של 25% למס הכנסה שלנו.
  הערה 2: מס זה משולם בלי קשר לתיק שאנו מחזיקים בו את הקרן מאחר ואת ממשלת ארה"ב לא מעניין אם אנו מחזיקים בקרן כמו VT בתיק ממוסה או בתיק פרטי.
  


• שלב 4 (אופציונלי) - השקעת דיבידנד שחולק
  במידה והקרן היא מחלקת, ברשות המשקיע בשלב זה דיבידנד נקי אותו הוא משקיע ברכישת יחידות נוספות של הקרן המחקה שלו.
  


• שלב 5 - מס רווחי הון למדינת ישראל
  בעת המימוש, על הקרן עצמה חל מס רווחי הון של 25% על הרווח הריאלי (בהנחה שזה אופן המיסוי של הקרן, עוד ניגע בזה בהמשך).
  הערה 1: אם מחזיקים בקרן בתיק פטור (קרן השתלמות IRA) אז שלב זה לא קיים.
  הערה 2: מבחינת מס הכנסה לא מעניין שבקרן צוברת שולם מס דיבידנד. הוא מסתכל על המעטפת החייבת במס רווחי הון. כלומר במידה והקרן היא אירית או ישראלית, נוצר מצב של כפל מס על הדיבידנד, גם ה-12% באירית הצוברת של שלב 2 (או 30% בישראלית) וגם 25% על הרווח הריאלי בשלב זה.
  

למה כל נושא הדיבידנד חשוב ואיפה נוצרת הדילמה?

1. תיק ממוסה - קרן אירית חוטפת פעמים מיסוי דיבידנד, את ה-12% למדינה של החברה המחלקת וגם את ה-25% בדמות מס רווחי הון למדינת ישראל. האמריקאית, מנגד, חוטפת על הדיבידנד רק את ה-28.75% ביום החלוקה (5% למדינות השונות ו-25% לארה"ב). יתרון לאמריקאית. העניין הוא שאת ה-25% על הדיבידנד דרך מיסוי רווחי הון האירית חוטפת הרבה הרבה אחרי האמריקאית ודחיית המס הזו לכשעצמה מסייעת לאפקט הריבית דריבית עד ליום המימוש בפועל. הקרן האמריקאית, לעומת זאת, כופה מיסוי של 28.75% על הדיבידנד בשלב מוקדם בחיי ההשקעה, זה פוגע בדחיית המס ויוצר יתרון יתרון לאירית. הסיפור מסתבך עוד אם לוקחים בחשבון שקרן אמריקאית היא זולה יותר ברוב המקרים. איזה אפקט מכתיב האת הטון? גובה המיסוי? העיתוי של המיסוי? או דמי הניהול? זה לא טריוויאלי והחלק הבא יצלול לעומקם של הדברים.
2. תיק פטור - כאן הסיפור מעט פשוט יותר. קרן אירית חוטפת מיסוי דיבידנד יחיד בגובה 12% למדינה של החברה המחלקת. האמריקאית מנגד חוטפת על הדיבידנד את ה-28.75% ביום החלוקה. את ארה"ב לא מעניין שהקרן מוחזקת בתיק פטור ישראלי. בשני המקרים המיסוי קורה באותו רגע חלוקת הדיבידנד אז אין הבדל בהיבט של דחיית מס. יתרון לאירית עקב גובה מס דיבידנד נמוך יותר. מנגד, הקרן אמריקאית היא זולה יותר ברוב המקרים וזה יתרון לאמריקאית. איזה אפקט מכתיב האת הטון? גובה המיסוי על הדיבידנד? או דמי הניהול? חלק 3 יכנס לעובי הקורה.

אחרית דבר

החזיקו חזק, הבינו לעומק את חשיבות מקום ההתאגדות וההשפעות על התיק הפרטי והפטור. המסקנות יהיו חד משמעיות ברוב המקרים ולא תצאו בתחושה של "מה הלאה?"