במאמר הקודם שטחתי בפניכם שיקולים בבחירת קרן מחקה לתיק הפרטי. ראינו שיש נקודת איזון בין קרן אירית לקרן אמריקאית בדמי ניהול זהים. שינויים בדמי ניהול עשויים להטות הכף לכיוון האמריקאית ומיסוי ריאלי עשוי להטות הכף לכיוון האירית בשקלים.

תיאוריות aside, מטרת הפוסט הנוכחי הוא להדגים את תהליך הבחירה עבור כמה קרנות פופולריות שמשקיע פסיבי עשוי למצוא עצמו מתלבט ביניהן.

ניגש ישר למלאכה.

מי אתן SSAC ו-VT?

Hands down, בבחירת הקרנות הספציפיות לתיק השקעות, והפרטי בפרט, כיסוי פלח המניות זו המשימה הנשגבת ביותר. התייחסתי בין היתר לנושא בפוסט הזה שדן בהרכבת פלח המניות מתוך היצע הקרנות הנסחרות בשקלים.

ללא צל של ספק, פשטות (פוסט עתידי) היא ערך שיש לקדש במלאכת הרכבת התיק. על כן הרכבת פלח המניות מנייר אחד זו אפשרות לגיטימית מעין כמותה. יתרה מכך, התיק כולו יכול להיות נייר אחד (פוסט עתידי).. כן, כן, נייר שהוא תיק. אלגנטי. היתרונות בכך רבים. רכישת נייר אחד ונגמרה מלאכת ההשקעה החודשית, לא יהיה מה לחשוב על איזונים ever, התיק נקי ויפה וככזה קל להתמיד איתו עידן ועידנים ללא חרטות. גם צמצום עמלות קניה ומכירה מהווה יתרון.

הערה: את הדיון אני עורך בכובע של משקיע ישראלי. משקיע אמריקאי לא מתמודד עם אותן דילמות שכן אין לו הרבה ברירה אלא להשקיע בקרן אמריקאית.

הקרן VT מבית Vanguard היא פאר היצירה הנסחרת בשוק האמריקאי, עוקבת אחר המדד העולמי FTSE Global All Cap Index המכסה 98% משוק המניות העולמי. הנייר המפוזר בעולם החולש על 9430 מניות בדמי ניהול של 0.07%. אין עוד נייר שבעבור כל כך מעט נותן כל כך הרבה. ועם זאת, בעוד הוא בחזקת no brainer לאמריקאי המצוי, הוא לא בהכרח אידאלי למשקיע הישראלי. ספק ראשון מתעורר נוכח החשיפה למס הירושה הדרקוני בגובה 40% בעולם הבא. אבל גם בעולם הזה יש חיסרון והוא דיבידנד כפוי שממוסה בסך הכל ב-28.75% בטרם הוא יכול להיות מושקע מחדש. על זה ניתן לציין גם חוסר נוחות בהשקעת הדיבידנד וגם עמלות הקניה הנלוות.

מנגד, ניצב לו הנייר האירי SSAC מבית Blackrock הנסחר בבורסה הישראלית בשקלים תחת הסימול 1159235. הנייר עוקב אחר המדד העולמי ACWI ונערך ע"י חברת המדדים MSCI. נייר זה מכסה אף הוא את העולם, לרבות שווקים מתעוררים אך מותיר בחוץ מניות שווי שוק קטן. המדד מקיף 2933 מניות המהוות 85% משוק המניות העולמי. דמי הניהול לנייר 0.2%. נזכיר שבממוצע הדיבידנד של הנייר ממוסה ב-12% בטרם מושקע אוטומטית חזרה.

איפה ההתלבטות?

הקרן האמריקאית זולה באופן מובהק בכמעט פי 3. מנגד, היא חוטפת מס דיבידנד כבד של 28.75% במועד החלוקה אך מרגע זה לא יחול על הדיבידנד מס רווח הון (אלא רק על הרווחים העתידיים שיצמחו ממנו). באירית הדיבידנד ממוסה ב-12% ומושקע חזרה במעמד הקרן. ביום מן הימים מס הכנסה ימסה שוב את הדיבידנד הזה מאחר והוא אינו מבחין בפעולות שארעו בתוך הקרן. אז מחיר נמוך או דחיית מהלומת המס העיקרית על הדיבידנד? זו מהות ההתלבטות.

צוללים

בכדי לבחון סוגיות אלו לעומק נשתמש במחשבון להשוואה בין קרן אמריקאית לקרן אירית.

נתונים והנחות:

• עליית ערך שנתית של 8%.


• תשואת דיבידנד 2%. נתון זה מבוסס על תשואת הדיבידנד של VT בין השנים 2008-2022.


• דמי ניהול: 0.07% ל-VT האמריקאית, 0.2% ל-SSAC האירית (מעודכנים נכון לכתיבת הפוסט).


• מיסוי דיבידנד: 28.75% על האמריקאית (5% שארה"ב משלמת למדינות אחרות ו-25% לארה"ב), 12% על האירית (ממוצע משוקלל). הרחבה בפוסט אודות מקום ההתאגדות.

מחשבות על אופן המיסוי של הקרן האירית SSAC בשקלים

יש חוסר ודאות לגבי אופן מיסוי של הקרן האירית בשקלים. באופן כללי בכל הקשור לתקנות מס הכנסה כדאי לנקוט במשנה זהירות. מה שנכון להיום לא בהכרח הוא מה שיהיה. קיים חשש סביר שקרנות העוקבות אחר מדדים זרים ימוסו לפי הצמדה למטבע חוץ (ולכל הגרוע ב-25% על רווח נומינלי) בעוד כיום הן ממוסות ב-25% על רווח ריאלי. הסיבה לחשש היא "יישור קו" עם קרנות נקובות במטבע חוץ. כפי שהסברנו בפוסט אודות ההבדלים בין מיסוי ריאלי למיסוי נומינלי (פוסט עתידי), קיים יתרון הסתברותי מהותי לטובת מיסוי ריאלי.

כיום, אמנם, SSAC ממוסה לפי התשקיף ולפי תצפיות של משקיעים בשטח על הרווח הריאלי. זה כאמור מעולה לחוסכים הישראלים אך אין ודאות שכך ישאר המצב.

עקב אי הוודאות זו אציג שני חישובים: בחישוב הראשון האירית ממוסה ב-25% על הרווח הנומינלי, בעוד בשני לפי 25% על הרווח הריאלי. הסיבה לבחינת מקרה של 25% מס נומינלי היא החמרה לרעת הקרן האירית. באם הקרן תהיה תחרותית במצב זה, זה אומר שהיא קורצה מחומר מיוחד שגם בתרחיש קיצון תהיה משתלמת. תרחיש 25% מיסוי על רווח נומינלי עלול להתממש אם מתישהו הקרן תמוסה תוך הצמדה למטבע עיקרי. אז ילקח לצורך מס המינימום בין רווח במטבע עיקרי לבין 25% נומינלי. מאחר ואין לאיש (ובטוח לא לי) מושג מה יהיו שינויי מטבע, נבחר בתרחיש הגרוע ביותר של 25% מיסוי נומינלי. מיסוי זה יחול אם השקל יתחזק ביחס לדולר. כמובן שיתכן גם מצב הפוך שהדולר יתחזק ביחס לשקל והמיסוי יהיה פחות מ-25%, ועל כן, 25% על הרווח השקלי הנומינלי זהו המיסוי האפשרי המחמיר ביותר.

בחישוב השני נבחן את SSAC תחת מיסוי על הרווח הריאלי המשחק לידי המשקיע ככל שהאינפלציה גבוהה יותר. זהו כאמור המיסוי הנוכחי ויהיה מעניין כיצד התוצאה "משתפרת" לטובת הקרן האירית באם הוא ימשיך לחול עליה.

השוואה 1: SSAC במיסוי נומינלי מול VT

ההצבה של הנתונים במחשבון מובילה לגרף הבא בו רואים הפרש בין ערכי הפידיון נטו של שתי הקרנות. במשך 26 שנים מובילה הקרן האמריקאית ולאחר מכן לוקחת ההובלה הקרן האירית. על פניו יש כאן יתרון לאמריקאית במשך זמן משמעותי. אבל אם נפרוט את זה, זה לא כל כך ודאי. בסימולציה השקענו 1 מיליון ש"ח (סכום גבוה לכל הדעות). הפער שנבנה בשיאו לטובת הקרן האמריקאית הוא 32,000 ש"ח בלבד. לאחר מכן היתרון דועך ונעלם לגמרי על לכדי התחלפות ההובלה כעבור 26 שנים כאמור. היתרון של האמריקאית כאשר האירית ממוסה באופן המחמיר ביותר הוא קטן יחסית וגם חסום.

לאחר 26 שנים היתרון של האירית מתחיל לגדול אקספוננציאלית, כלומר מתפוצץ. כעבור 35 שנה הוא עומד על 253K. זה משמעותי מאוד כי זה אומר שבטווח זמן בלתי ידוע וככל שיש סיכוי שהוא יתארך, הבחירה באירית היא הסבירה יותר. תוחלת הרווח השיורי במשך השקעה בלתי מוגדר היא גבוהה בהרבה לטובת האירית. אם משך ההשקעה יהיה קצר, לא נפסיד הרבה ביחס לאמריקאית, אבל אם משך ההשקה יתארך, נסיים עם פער גבוה מאוד. ולו ומאחר ואין ודאות מוחלטת לגבי משך החזקה עדיף מלכתחילה לבחור נייר שיעילותו שואפת לאינסוף בזמן אינסופי.

המסקנה המתבקשת היא שבחירה באמריקאית משיקולים של הגדלת התשואה נטו הוא פיתרון לא רובסטי שמגביל את משך ההשקעה וגם כולל ספקולציה שיתממש תרחיש קיצון של מיסוי באירית. כל זה כדי לקצור יתרון שיורי נטו של 3.2% על פני 15 שנה, 0.2% בשנה בלבד!! האם זו המטרה שלנו? רוב הסיכויים שלא. רוב הסיכויים שלא נרצה להתחייב על משך השקעה כה ספציפי. רוב הסיכויים שכלל לא נרצה להגביל את משך ההשקעה. בטוח לא בשביל יתרון זניח כל כך.

השוואה 2: SSAC במיסוי ריאלי מול VT

חוזרים על החישוב הקודם, אך הפעם מיסוי ריאלי לקרן האירית SSAC. זה כאמור המצב הנוכחי בשטח. נניח אינפלציה של 2% בשנה.

היתרון של האירית נבנה הפעם מרגע 0 ולמעשה יש פה ניצחון בנוקאאוט ללא תנאי.

אבל יש כאן יש עוד מסקנה. מאחר והלכה למעשה המיסוי כרגע על רווח ריאלי, ואפילו אם ישתנה בעתיד להצמדה למטבע, עד אז נרוויח מיסוי ריאלי. כלומר גם יתרון רעוע של האמריקאית כשהאירית ממוסה נומינלית הוא בפועל רעוע יותר.

אישית, אני נגד לתכנן לפי משהו שטרם קרה. כרגע המיסוי הוא על רווח ריאלי. אם המדיניות תשתנה בעתיד אז כפי שראינו זה לא gamechanger ולכל היותר יווצר יתרון קטן לאמריקאית בפרק זמן קצר.

בדיקת רגישות

ההנחות המשמעותיות ביותר שנלקחו כאן הן בדבר עליית הערך ותשואת הדיבידנד. מה שיכול לשנות את התמונה זה היחס בין הדיבידנד לעליית הערך. בין השנים 2008-2022 תשואת הדיבידנד היתה 2.11%.

נשווה ביחס לבדיקה הראשונה שלנו בה המיסוי על SSAC היה נומינלי. במידה והדיבידנד מצטמק ל-1.5% ההובלה של VT מתארכת ל-37 שנה. אם הדיבידנד יורד עוד ל-1% אז VT מובילה 114 שנים. מנגד, עליית דיבידנד ל-3% מקצרת הובלת VT ל-17 שנים.

עליית ערך נמוכה יותר של 6% (בעוד הדיבידנד נותר 2%) מאריכה את היתרון של האמריקאית ל-31 שנים.

מה יהיה הדיבידנד בעתיד? אין לדעת. עליית ערך? גם אין ברשותנו כדור בדולח. כל שיש ברשותינו הם נתוני עבר. לפיהם, 8% עליית ערך ו-2% תשואת דיבידנד הינם הנחות סבירות לאורך זמן. בשילוב עם העובדה שבכל מקרה ההובלה האמריקאית זמנית וחסומה, עדיין בדיקת הרגישות הזו לא צריכה לשנות את ההכרעה.

סוגיות נוספות שיש לקחת בחשבון

1. באמריקאית צריך להשקיע באופן ידני את הדיבידנד. זה גורר עמלות מסחר וטירחה. לאורך זמן זה עיסוק מעצבן מאוד. אמנם זה שיקול זניח, אבל ניתן לומר שזה עוד גורם תומך החלטה בעד האירית.


2. מס עיזבון הידוע לשימצה הוא 40% על כל הסכום (לא על הרווח) והוא מרחף על משקיע ישראלי. אפילו אם כרגע אין לכם צאצאים ואינכם גם שוקלים, never say never. רק מניח את זה פה.


3. לרכישת אמריקאית נדרשת המרת מט"ח ותשלום עמלה על כך. זה שיקול זניח, אבל ניתן לומר שזה עוד גורם תומך החלטה בעד האירית.

רגע, יש גם קרנות ישראליות ב-0% דמי ניהול

בכל רגע נתון יהיו קרנות ישראליות בדמי ניהול 0 לכל מדד שנרצה. דווקא היום לא מצאתי קרן כזו ל-ACWI, אבל "נפרגן" לתעשיית כחול-לבן ונניח שיש כזו.

קרנות ישראליות עוקבות אחר מדדי NTR המגלמים מיסוי דיבידנד של 30%.

נשווה קרן ישראלית ב-0% דמי ניהול (בכדי לספק לה יתרון) ביחס לקרן אירית צוברת ב-0.2% דמי ניהול. נניח לשתי הקרנות מיסוי על הרווח הריאלי, כי ניתן לצאת מנקודת הנחה שהמיסוי על 2 הקרנות האלה יהיה זהה לטוב ולרע. כל יתר הנתונים כמו בסימולציה הראשונה שעשינו. התוצאה בגרף הבא.

מרגע 0 נבנה יתרון לקרן האירית שצומח לכדי 435K כעבור 30 שנים על השקעה ראשונית של מיליון.

כידוע קרנות ישראליות משתמשות בטריק נבזי במיוחד של גיוס לקוחות ב-0 דמי ניהול והקפצתם לאחר מכן. במידה וזה יקרה בקרן כזו, אז ההפסד רק יעמיק, זאת עוד לפני שדיברנו על אירוע המס שיחול אם המשקיע יחליט לנקום ולהעביר כספו לקרן זולה יותר.

לסיכום

השקעות זה משחק של סבירויות וניהול סיכונים. נראה שתחת הנחות סבירות (עליית ערך, תשואת דיבידנד), השקעה בקרן האירית בשקלים SSAC תשתלם בכל תרחיש מיסוי (שזה גורם אי ודאות משמעותי), בטוח בפרספקטיבה של השקעה ארוכת טווח שזו צריכה להיות הנחת המוצא של קוראי בלוג זה. לכל היותר יהיה הפסד זניח ביחס לחלופה אמריקאית בטווח הקצר. גם נוחות היא ערך מוסף, השקעה בקרן אירית צוברת היא פסיבית על מלא ולא דורשת התעסקות עם דיבידנד ועמלות מסחר והמרות מט"ח.

גם בגיזרה הצרה שיש יתרון ל-VT הוא תלוי על כרעי תרנגולת עבור המשקיע הישראלי, גם בסיכויי התממשות וגם בגודל היתרון. הבחירה הזו לא רובסטית כי היא כרוחה בהגבלת משך השקעה ומספיק שמשך ההשקעה יתארך או שהמיסוי על הקרן האירית יוותר ריאלי וזה לא כוחות לטובת הקרן האירית. על זה נוסיף את חוסר הנוחות של השקעת הדיבידנד ב-VT, את העמלות הכרוחות בכך וכמובן מס הירושה הדרקוני ונגיע למסקנה הנחרצת - VT טובה רק לאמריקאים וגם זה כי אין להם הרבה ברירה.

ועם זאת, that said, אין כאן באמת תשובה "רעה". מדובר בשתי קרנות מדהימות, הטובות מסוגן. לו היה פיתרון מובהק כולם היה משתמשים בו. מאחר ועדיין יש דיונים בנושא, זה אומר ששתי האפשרויות טובות. כל החלטה פה היא טובה ואין באמת טעות באף אחת מהן, בטוח ביחס ללא להשקיע. מה שחשוב: הסגרו על חלופה שאיתה תרגישו בנוח ותוכלו ללכת איתה יד ביד לאורך כל הדרך ללא רגשות חרטה.

הטבה בפתיחת חשבון מסחר לניהול תיק השקעות פסיבי ותמיכה באתר "עלילות זיק"

אחת הדרכים הכי יעילות מבחינת דמי ניהול לפתיחת תיק השקעות היא בבית השקעות ישראלי. האפשרויות הקיימות כרגע הן: מיטב דש, אקסלנס, פסגות, IBI.

אני מנהל את חשבוני ב"אקסלנס" מזה כמה שנים, מרוצה מאוד מהשירות. בפרישה המוקדמת אממן את הוצאותיי מתיק זה.

אם תפתחו דרך הקישור חשבון מסחר תזכו להטבות הבאות:

• שנתיים פטור מדמי טיפול חודשיים!


• 100 ש"ח מתנה לחשבון המסחר.


• עמלות מסחר זולות מאוד: 0.07% לכל הניירות בשקלים (קרנות מחקות, קרנות סל, מניות). עמלת מינימום של 3 ש"ח.


• רכישה בדולרים: 1 סנט ליחידה ומינימום 5$ לטרייד דרך מערכת Global Extrade. תקף גם לרכישה בדולרים של קרנות איריות בבורסת לונדון (הכי זול בארץ!). שימו לב כי דרך מערכת משולבת Extrade PRO העלות 6$, יש לבחור במעמד ההצטרפות את המערכת למסחר בחו"ל.


• אחרי שנתיים, תשלמו את הגבוה בין 15 ש"ח ועמלות המסחר. ברוב המקרים מדובר ב-15 ש"ח בחודש.


• 40 רכישות חינם בניירות קסם.


• שני קורסי מסחר מתנה.


• מינימום לפתיחת תיק: 20,000 ש"ח.

אז, במידה וברצונכם לפתוח חשבון מסחר ב"אקסלנס" לניהול תיק ההשקעות הפסיבי שלכם, תוכלו לעשות זאת דרך הקישור שלי, לקבל תנאים מעולים ועל הדרך לתמוך בפעילות האתר "עלילות זיק".