מה למדנו עד כה ומה עושים הפעם?

בפוסט קודם למדנו על מקום ההתאגדות של קרן מחקה ועל השפעתה על העלות הסופית של הקרן מבחינתנו. עלות זו מורכבת מדמי ניהול ותשלומי מיסים. השיקלול הלא טריוויאלי בין השניים נותן את התשובה הסופית.

בפוסט זה נעמיק את הדיון עבור מקרה של החזקת קרנות בתיק הפרטי, היינו תיק שעל הרווחים שבו חל מס רווחי הון, נכון לכתיבת שורות אלה עומד על גובה של 25%.

הערה כללית: קיימות קרנות איריות צוברות וקרנות איריות מחלקות. הוכח מעל כל ספק שאין כל יתרון בקרן אירית מחלקת ועל כן כשנרשום "קרן אירית" הכוונה תהיה לקרן אירית צוברת.

מה המהות של ההתלבטות?

כנראה שאם הבחירה היתה קלה לא היה צורך בסדרת פוסטים בכדי ללבן אותה. מדובר בסוגיה המושפעת ממספר פרמטרים שנפרוט אותם תיכף. בתמצית, מהות הדיון היא להבין מי מנצח ובאילו מקרים: מיסוי דיבידינד נמוך אך שיש לשלם עליו מס רווחי הון ביום מן הימים או מיסוי דיבידנד גבוה שאין צורך לשלם עליו מס רווחי הון נוסף בעתיד. למתח הזה בין החלופות חוברים גם דמי ניהול שונים בין החלופות ושיטות שונות למיסוי רווחי הון (נומינאלי מול ריאלי).

פורטים את ההבדלים

מיסוי הדיבידנד

אם לחזור לתרשים המלא מפוסט קודם אז כל אחת מ-3 הקרנות (אירית, אמריקאית, ישראלית) עוברת בפשטות 2 שלבי מיסוי:

• מיסוי דיבידנד - בשלב זה מנוכה מס על הדיבידנד המחולק לטובת מדינת הבית של החברה המחלקת (שלב 2) ובמקרה של קרן אמריקאית גם לטובת ארה"ב בתור מדינת ההתאגדות של הקרן (שלב 3).


• תשלום מס רווחי הון - ביום המימוש של יחידות מהקרן, מדינת ישראל מבקשת 25% על רווחי ההון (שלב 5).

העניין הוא שבקרן אירית וישראלית מס הדיבידנד (כ-12% בממוצע באירית, 30% בישראלית) קורה בתוך הקופסא של הקרן ומושקע מחדש. מבחינת מס הכנסה "זה לא קרה" וביום שנמכור יחידות נשלם מס של 25% על רווחי ההון שמבחינת מדינת ישראל הדיבידנדים שהושקעו מחדש הם חלק מהם. בקרן אמריקאית מחלקת, משלמים מס בעת חלוקת הדיבידנד (28.75% סה"כ) ומשקיעים את הדיבידנד חזרה ידנית בקרן, ומנקודה זו ואילך החלק הזה שהושקע מחדש לא נחשב כרווח מבחינת מס הכנסה (אלא רק על מה שיצטבר בהמשך).

אם כך, אם משווים בין קרן אמריקאית לאירית צוברת, המאבק כאן הוא בין מס הדיבידנד נמוך יותר בקרן אירית של כ-12%, אך שיחול עליו עוד מס רווחי הון ביום המימוש למול מס דיבידנד גבוה יותר באמריקאית אבל לא יחול עליו מס רווחי הון נוסף.

הערה: כבר מכאן רואים את המגרעה העצומה של קרן ישראלית שבה מס הדיבידנד הוא 30% שקורה ברמת הקרן ועוד חל עליו עוד מס של 25% רווחי הון מאחר ומס הכנסה "לא מודע" לאירועי חלוקת דיבידנד שקרו ברמת הקרן. כלומר, ניתן לשלול כמעט על הסף קרן זו בגזירה לוגית פשוטה. הניואנס היחיד שיכול להשאיר בדל של יתרון הוא מיסוי ריאלי שתיכף ניגע בו.

אם נבודד הבדל זה בלבד ויתר הפרמטרים זהים (דמי ניהול, מיסוי על רווח נומינלי) נוכל ללמוד על המאבק בין שתי ההשפעות שתוארו כאן. ניעזר במחשבון ההשוואה עם הדוגמא הפשוטה הבאה: דמי ניהול זהים של 0.1%, קרן אמריקאית: מס דיבידנד 28.75%, קרן אירית: מס דיבידנד 12%, ללא מיסוי ריאלי (מחמיר). מתקבל הגרף הבא המציג הפרש בין הפידיון נטו של הקרן האירית לבין הפידיון נטו של הקרן האמריקאית. רואים שהחלופות מתחלפות אחרי 9 שנים, כלומר בהחזקה לתקופה קצרה מ-9 שנים עדיפה הקרן האמריקאית ובהחזקה של יותר מ-9 שנים עדיפה הקרן האירית.

כלומר כבר מהסתכלות זו מגלים כי אין אמת חד משמעית והכדאיות של החלופה הנבחרת תלויה בזמן בו המשקיע חפץ להחזיק בקרן. ככלל שהזמן ארוך יותר, תהיה עדיפות לקרן אירית. עם זאת, בזמנים קצרים לא מן הנמנע לבחור בקרן אמריקאית.

אבל על זה נוסיף 2 רבדי מורכבות שכל אחד מושך לכיוון אחר...

דמי ניהול

לרוב, בקרן אמריקאית דמי הניהול הם נמוכים מקרן אירית וגם מקרן ישראלית (להוציא מקרי הנפקה לטובת גיוס לקוחות אבל לא ניתן לבנות על זה לאורך זמן).
לרוב יתרון זה מושך לכיוון אמריקאית. מקרים קלאסיים הם VOO ב-0.03% ו-VT ב-0.08%.

נבחן השפעת פער בדמי ניהול ביחס לדוגמא קודמת. אם הקרן האירית מתייקרת ביחס לאמריקאית אז תקופת היתרון של האמריקאית תופח:

• פער של 0% בדמי ניהול - 9 שנים


• פער של 0.05% בדמי ניהול - 14 שנים


• פער של 0.1% בדמי ניהול - 20 שנים


• פער של 0.15% בדמי ניהול - 30 שנים

מסקנה מתבקשת היא שעם כל מופלאותה של הקרן האירית הצוברת והמיסוי המקל שלה ודחיית המס, אם היא יקרה באופן משמעותי מהקרן האמריקאית הזולה באופן מגוחך לרוב, אז יתכן ניצחון לאמריקאית בפרקי זמן בעלי משמעות (ולא 80 שנה זה לא בעל משמעות). על כן, לא מספיק שתהיה לנו קרן אירית היא צריכה להיות גם זולה מספיק.

מיסוי ריאלי VS נומינלי

זה נושא טיפה טריקי שהתייחסנו אליו בהרחבה בפוסט עתידי, אין מה ללחוץ. קרן הנקובה במט"ח, היינו לא נסחרת בבורסה בארץ, תמוסה על הנמוך בין 25% על הרווח בשקלים ל-25% על הרווח במטבע חוץ. מאחר ואין לדעת את כיוון המטבעות וניתן להניח כי בתוחלת לאורך זמן השינוי הוא 0, נניח כי המיסוי הוא 25% על הרווח השקלי. להרחבה נוספת בנושא ניתן לעיין בשירשור הזה ובפרט תגובתו של הגולש FIYaacov.

לעומת זאת, בקרנות שנקובות בשקלים, הלכה למעשה מתבצע מיסוי על רווח ריאלי. סטטיסטית, מדובר בהקלת מס עבור מי שמחזיק קרן בשקלים. זאת מאחר וניתן להניח כי לאורך זמן תהיה תוחלת חיובית כלשהי לאינפלציה בארץ, אחרי הכל זה יעד של בנק ישראל.

הניואנס שיש ללבן הוא כמה המיסוי הריאלי שחל בשטח "מעוגן חוקית" וניתן להסתמך עליו. ברוב המקרים התשקיף מראה כי אכן בסיס ההצמדה לחישוב מס יהיה מדד מחירים לצרכן, דוגמא לכך זה תשקיף הקרן האירית העוקבת אחר מדד ACWI. עם זאת, בתשקיף של חלק מהקרנות מצוין כי המיסוי יבוצע תוך הצמדה לדולר. דוגמא לכך זו קרן החוץ של בלאקרוק הנקובה בשקלים ועוקבת אחר מדד S&P 500 שלפי התשקיף בסעיף 14.1.1 רשום במפורש כי המיסוי יהיה לפי הצמדה לדולר. עקב הסתירה הזו, הצעתי היא לנקוט במשנה זהירות וככל שיש הבדל, להניח כי יבוצע מיסוי מחמיר, היינו 25% על רווח שקלי נומינלי.

בתהליך קבלת החלטות, כתפיסה, אם מנסים להשתכנע שקרן שנקובה בשקלים היא עדיפה, אז יש לוודא שגם במיסוי נומינלי זו מנצחת. אם בפועל המיסוי עליה ריאלי אז מדובר בוידוא הריגה שגם אם יפוג מתישהו עד אז קצרנו את פירותיו.

ככלל, יש כאן בעצם נקודה לטובת הקרן ישראלית ולטובת קרן אירית בשקלים.

אם נחזור למקרה קודם עם מיסוי ריאלי ואינפלציה של 2% בשנה, נראה כיצד התמונה משתנה בהתאם לאופן המיסוי.

• פער של 0%-0.2% בדמי ניהול לטובת האמריקאית - הובלה מרגע 0 לאירית


• פער של 0.25% בדמי ניהול לטובת האמריקאית - הובלה משנה 17 לאמריקאית

מגלים כי במידה והמיסוי ריאלי, היתרון של הקרן האירית יבנה מהרגע הראשון (כשהיא לא יקרה מדי). לא פחות ולא יותר, מיסוי על רווח ריאלי מוביל למחיצה של הקרן האמריקאית על חרבה של האירית. ועדיין אם האירית יקרה מדי, ביותר מ-0.25% לא יועילו יתרונות מיסוי הדיבידנד ומיסוי הרווח הריאלי.

זו דוגמא למקרה שדמי הניהול זהים בין שתי הקרנות והמיסוי על האירית הוא על רווח ריאלי (אינפלציה 2%):

מגילוי זה ניתן לגזור תובנה אסטרטגית - העוצמה של המיסוי על הרווח הריאלי היא עצומה. אם במקרה של הקרנות שלגביהן מתלבטים יש יתרון קל לאמריקאית בשנים ספורות ראשונות ולאחר מכן יש יתרון לאירית, אז אפילו אם איננו בטוחים לגבי עתיד המיסוי של הקרן האירית יש יתרון מובהק לקנות אותה. זאת מאחר ולכל הפחות היא תנצח בהחזקה ארוכה יחסית אך לכל היותר תנצח באופן מוחץ אם תמוסה בפועל על הרווח הריאלי.

חשיפה למס עיזבון

משקיע ישראלי בקרן אמריקאית חשוף למס עיזבון בגובה 35% על כל הסכום במידה ושווי הנכסים עולה על 60K. שיקול זה בלבד יכול להכריע בתהליך הבחירה עבור מי שיש בכוונתו להוריש נכסים אלו.

וחצי מילה על החלופה הישראלית

ארצה או לא, חלופת הקרנות הישראלית קיימת. לעיתים היא עשויה להראות נוצצת בעקבות דמי ניהול נמוכים. אתן פה את השנקל שלי בנושא.

ראשית, לא כל הנוצץ זהב. בגישה שלי אל תסתנוורו מדמי ניהול של 0%, הם יהפכו ל-0.5% ומעלה ביום מן הימים. התרגיל של גיוס לקוחות בדמי ניהול נמוכים לטובת הקפצתם וגזירת קופון מהיר ועצום הוא מוכר ומתועב. חשוב שיהיה כל הזמן בתת מודע שלכם כשאתם מתלבטים בין קרן ישראלית לקרן זרה.

הקרנות הישראליות כרגע נהנות ממיסוי ריאלי על הרווחים. בדומה למצב בקרנות איריות גם זה לוט בערפל עבור ניירות העוקבים אחר מדדי חו"ל. בכל יתר הפרמטרים היא נופלת מעמיתתה האירית (בהינתן כזו) באופן מובהק - מיסוי דיבידנד כפול, היעדר יציבות דמי ניהול, שקיפות בעייתית כיאה למוצרי כחול לבן. זאת ועוד, קרן ישראלית יכולה להתפרק ויהיה בכך מימוש כפוי עבור משקיעים כפי שקרה פעמים בעבר. בקרנות איריות תהיה כפיית מימוש בסיכוי נמוך יותר כי אלו נסחרות גם בחו"ל. אם תפסק פעילותה של קרן אירית בארץ הקודש תוכלו להסב לבורסה זרה ללא אירוע מס כפוי. לטעמי, אם יפוג מתישהו מיסוי ריאלי בקרנות ישראליות אז הן יהיו נחותות באופן מובהק גם ביחס לקרנות אמריקאיות מקבילות.

ועדיין, למען הסדר הטוב, אציין כי יש מדדים שעבורם אין כל חלופה פרט לקרנות ישראליות, מדדי אגרות חוב של ממשלת ישראל למשל. במקרים אלו אתם בני ערובה של פסגות, תכלית, IBI וכל יתר חובבי הקפצת דמי ניהול ב-1 בינואר כ"מתנה" לשנה אזרחית מוצלחת.

guideline לתהליך ההחלטה

מצוידים בכל הידע שצברנו, ניתן לסכם את תהליך הבחירה באופן הבא:

• הסגרו על חלופות מעולות למדד המעניין אתכם.


• הגדירו טווח להשקעה.


• הזינו את החלופות במחשבון ההשוואה. במקרה של קרן אירית ניתן לבצע החמרה ללא מיסוי ריאלי (הורדת checkbox).


• התבוננו בגרף המתקבל למציאת החלופה המובילה בפרק הזמן המבוקש. במידה וחלופה האמריקאית מנצחת הפרק הזמן הדרוש במעט אך נעקפת לאחר מכן ע"י האירית, שקלו להעדיף את האירית מאחר ומיסוי ריאלי יגרור ניצחון ודאי. ובייחוד אם יש התכנות כי טווח ההשקעה יגדל בעתיד.

אחרית דבר

אם לשקלל את הגורמים המעורבים בתהליך הבחירה, אין אמת מוחצת ויש בעצם את נושא מיסוי הדיבידנד שכבר יוצר חיץ בין החלופות בהתאם למשך החזקת הקרן. על זה מוסיפים שיקול בעד אמריקאית (ד"נ) ואחד לטובת אירית בשקלים (מיסוי ריאלי על רווחי הון) ויש כאן בעיה שמסתבכת והתשובה לה היא אינדיווידואלית בחלק מהמקרים ותלוית אופק ההשקעה. עם המורכבות, נדמה שבשקלול הנתונים, ברוב המקרים בהם ישנה קרן אירית עבור המדד בו אנו חפצים זו מסתמנת כחלופת ברירת מחדל, על אחת כמה וכמה ובהחזקה לטווח ארוך.

בפוסט הבא נדגים את תהליך הבחירה עבור שני מקרי בחירה קלאסיים. בדוגמא הראשונה נבחן קרנות החולשות על כל שוק המניות העולמי: VT האמריקאית מול הקרן האירית ACWI. בדוגמא 2 נבחן את VOO האמריקאית מול קרן אירית העוקבת אחר S&P500 ומול קרן ישראלית על המדד.

הטבה בפתיחת חשבון מסחר לניהול תיק השקעות פסיבי ותמיכה באתר "עלילות זיק"

אחת הדרכים הכי יעילות מבחינת דמי ניהול לפתיחת תיק השקעות היא בבית השקעות ישראלי. האפשרויות הקיימות כרגע הן: מיטב דש, אקסלנס, פסגות, IBI.

אני מנהל את חשבוני ב"אקסלנס" מזה כמה שנים, מרוצה מאוד מהשירות. בפרישה המוקדמת אממן את הוצאותיי מתיק זה.

אם תפתחו דרך הקישור חשבון מסחר תזכו להטבות הבאות:

• שנתיים פטור מדמי טיפול חודשיים!


• 100 ש"ח מתנה לחשבון המסחר.


• עמלות מסחר זולות מאוד: 0.07% לכל הניירות בשקלים (קרנות מחקות, קרנות סל, מניות). עמלת מינימום של 3 ש"ח.


• רכישה בדולרים: 1 סנט ליחידה ומינימום 5$ לטרייד דרך מערכת Global Extrade. תקף גם לרכישה בדולרים של קרנות איריות בבורסת לונדון (הכי זול בארץ!). שימו לב כי דרך מערכת משולבת Extrade PRO העלות 6$, יש לבחור במעמד ההצטרפות את המערכת למסחר בחו"ל.


• אחרי שנתיים, תשלמו את הגבוה בין 15 ש"ח ועמלות המסחר. ברוב המקרים מדובר ב-15 ש"ח בחודש.


• 40 רכישות חינם בניירות קסם.


• שני קורסי מסחר מתנה.


• מינימום לפתיחת תיק: 20,000 ש"ח.

אז, במידה וברצונכם לפתוח חשבון מסחר ב"אקסלנס" לניהול תיק ההשקעות הפסיבי שלכם, תוכלו לעשות זאת דרך הקישור שלי, לקבל תנאים מעולים ועל הדרך לתמוך בפעילות האתר "עלילות זיק".