1. מבינים את מקום ההתאגדות
  2. איזו קרן עדיפה בתיק הפרטי?
  3. קרן אירית מול קרן אמריקאית בתיק הפטור (פוסט נוכחי)
  4. הבשורה האירית בשקלים (עתידי)
  5. איך בוחרים את הקרנות הספציפיות (עתידי)

קרן אירית מול קרן אמריקאית בתיק הפטור

26/04/2023 | 16 תגובות | 6 דקות קריאה

מטרתה של סידרת פוסטים זו לשפוך אור על ההבדלים בין קרנות מחקות שמאוגדות במדינות שונות ולתת סט כלים לבחירת הקרן שמתאימה לכל סוג של תיק. התאמה מדויקת של קרן בהתאם לסיווג התיק, ממוסה או פטור, יכולה להוביל לחיסכון של כסף רב ולמעשה להוות תשואה מוכמנת שמחכה להיגלות. אחרי הכל, בתור משקיעים פסיביים, תשואת השוק נתונה לנו והמוטיבציה העיקרית היא למזער למינימום האפשרי תשלום עלויות שגורעות ממנה כגון עמלות, דמי ניהול ומיסים.

הפרק הזה לוקח את התיאוריה הכללית המחשבת עלויות של קרן מחקה בתלות במקום ההתאגדות ומציג את המקרה הפרטי אם הקרן מוחזקת בתיק הפטור. מי שרוצה להתעמק בסוגיית הבחירה בתיק הממוסה ("הפרטי") יכול לקרוא את הפוסט הזה שכולל את כל הכלים התיאורטיים ואת הפוסט הזה שכולל דוגמת השוואה בין SSAC ל-VT בתיק הפרטי.

למען הסר ספק, עסקינן כאן בתיק פטור בניהול עצמי, או בשמו הנפוץ IRA. עבור מי שלא מעוניין לעבור ל-IRA, או שטרם הגיע לצבירה המספיקה לביצוע המעבר, פוסט זה הוא העשרה בלבד.

את הסיבות שבגינן ניהול קרן השתלמות ב-IRA צריך להיות משאת נפשו של כל משקיע פסיבי פרטנו בפוסט הזה.

הערה: יש לשים לב שכל הדיון בפוסט זה נוגע לכספים שמושקעים עד לתיקרת הפטור ממס רווחי הון המשתנה מעת לעת. לעניות דעתי, אין יתרון מהותי להפקיד מעל התיקרה וזו הנחת העבודה כאן.

ההבדלים בין הקרנות בקונטקסט של התיק הפטור

מיסוי

גם במקרה של התיק הפטור נושא המיסוי הוא שחקן מפתח. הקרן האירית ממוסה בשלב החלוקה ב-12% בממוצע שמשולמים ע"י הקרן למדינות הבית של החברות במדד. הקרן האמריקאית ממוסה ב-28.75%. תזכורת בנוגע למיסוי דיבידנד ופירוט בנוגע לאופן קבלת המספרים תמצאו כאן. בשני המקרים הדיבידנד מושקע חזרה בקרן. בקרן האירית הצוברת זה קורה באופן אוטומטי ואילו בקרן האמריקאית נדרשת פעולה ידנית מצד המשקיע.

יש לשים לב שזה שהקרנות מוחזקות בתיק פטור לא מונע את תשלום מס הדיבידנד. זה לא מס שמשולם למדינת ישראל ועל כן את מדינות הבית של החברות (ואת ארה"ב במקרה של הקרן האמריקאית) לא מעניין שהקרן מוחזקת בתיק פטור לעניין מיסוי הון ישראלי.

מה שבעצם חשוב כאן שלא יהיה שלב מיסוי נוסף לטובת מדינת ישראל וזו גולת הכותרת של התיק הפטור. שינוי זה גודע את שלב 5 מהתרשים של הפוסט שתאר את התהליך הכללי של המיסוי. התרשים המפושט נראה כלהלן:

Responsive image
איור 1 - זרימת דיבידנד ומס בתיק הפטור. אין שלב מיסוי רווחי הון.

דמי ניהול

תמיד דמי ניהול הם פקטור בהשוואה בין חלופות השקעה וגם המקרה שלנו אינו חריג. קרנות אמריקאיות לרוב יהיו זולות יותר מקרנות איריות. הדוגמא שחוזרת על עצמה היא לקרנות המכסות את שוק המניות העולמי: VT האמריקאית עולה 0.07% ואילו SSAC האירית עולה 0.2% (כמעט פי 3). גם בהשוואה בין מדדים שקולים אחרים נחזה לרוב בפער לטובת קרנות אמריקאיות.

חשיפה למס עיזבון

חשוב לשים לב שבעוד בתיק הפרטי החזקה בנכסים אמריקאים חשופה למס עיזבון, בתיק פטור אין חשיפה למס עיזבון גם בהחזקה של קרנות אמריקאיות מאחר ובעלי החשבון הינם חברת הגמל ואילו העמית הוא מיופה כוח לביצוע פעולות מסחר. זו נקודת זכות לקרן אמריקאית שלא היתה קיימת בתיק הפרטי.

מה החישוב שנעשה להשוואת כדאיות?

האינטואיציה צריכה לזעוק שמה שיקרה במצב זה שהמשקולת העיקרית על הקרן האירית - כפל המס - מוסרת. והדרך ליתרון מרגע 0 סלולה. זה כבר לא משנה אם המס על רווח ריאלי או נומינלי, כי... אין מס רווחי הון!

אם כך, במקרה של התיק הפטור, ברגע שמס רווחי הון מוסר, העלות נחלטת בהסתכלות שוטפת. העלות הכוללת תורכב מדמי הניהול הישירים המשולמים למנהל הקרן והעלות השנתית עקב מיסוי דיבידנד. ברגע שנבנה ביטוי כללי שכזה ניתן יהיה להשוות תפוחים לתפוחים - עלות כוללת של קרן אמריקאית ביחס לעלות כוללת של קרן אירית צוברת. מי שמנצח בהשוואה הזו יהיה גם המנצח הסופי.

אינטואיטיבית, קרן אמריקאית מנצחת בדמי ניהול בעוד קרן אירית במיסוי דיבידנד, הגורם שמשפיע יותר יקבע את זהות המנצחת.

נוסחה כללית להשוואה

ניתן לבטא את עלויות דמי הניהול ומיסוי הדיבידנד בביטוי כללי אחד המספק את האחוז המשוקלל שיורד מהצבירה בכל שנה ביחס לצבירה בתחילת השנה. ביטוי זה נתון במשוואה הבאה (משוואה 1).

Responsive image

משוואה 1 - עלות משוקללת לקרן מחקה/סל בתיק הפרטי שכוללת דמי ניהול ומיסוי דיבידנד

במשוואה 1 הסימול f מבטא את דמי הניהול של הקרן, r את התשואה השנתית הכוללת (עליית ערך + תשואה דיבידנד), yd את תשואת הדיבידנד, td את המס על הדיבידנד.

דוגמא לחישוב עלות משוקללת עבור הקרן VT. נבחר דמי ניהול f=0.07%, תשואה r=10%, תשואת דיבידנד yd=2%, מס על הדיבידנד td=28.75% ונקבל שהעלות המשוקללת היא 0.65%.

מבט על תחומי היתרון של כל סוג קרן + דוגמא

את משוואה 1 ניתן לתרגם לגרף שמציג אזורי כדאיות של כל אחת מהקרנות בהתאם לדמי הניהול של הקרנות. בגרף (איור 2) מוצג קו המחלק את השטח לאזורי כדאיות השקעה בקרן אמריקאית ובקרן אירית. בכדי לדעת לבחור בין 2 קרנות יש למקם נקודה על הגרף כך שבציר x תתאים לדמי הניהול בקרן האמריקאית ואילו בציר y תתאים לדמי הניהול בקרן אירית.

הגרף מניח תשואה כוללת של 10%, תשואת דיבידנד של 2%, מס דיבידנד בקרן אירית של 12%, מס דיבידנד בקרן אמריקאית של 28.75%.

Responsive image
איור 2 - גרף בחירה בין קרן אמריקאית לקרן אירית צוברת

השורה התחתונה מהגרף שבכל קונסטלציה הגיונית קרן אירית צוברת מנצחת. אפילו אם קרן אמריקאית עולה 0%, אז קרן אירית צוברת מנצחת אם דמי הניהול שלה נמוכים מ-0.3%.

אם קרן אמריקאית מתייקרת, למשל ל-0.1% (נמוך לכל הדעות) אז היתרון של קרן אירית צוברת הוא עד 0.4%. כלומר, קשה מאוד להתמודד עם היתרון של האירית בתיק הפטור ולמעשה בחירה בה הופכת ל-no brainer.

הבנתם את הפואנטה.

למען הסדר הטוב נציין שבמקרים שבהם מתלבטים בין 2 קרנות העוקבות אחר מדד דומה שהפער ביניהן מעל 0.4% לטובת האמריקאית, יש לבחור בקרן אמריקאית. כאמור, ניתן להשקיע בקרן אמריקאית ללא חשש ממס ירושה. תמיד עדיף להיוועץ באיש מקצוע בטרם קבלת החלטות.

יש להדגיש גם שבניגוד למקרה התיק הממוסה ניצחון של קרן אירית הוא מרגע 0, כלומר הוא לא מותנה בהשקעה לטווח ארוך.

המפה (איור 2) מאפשרת גזירת מסקנה מיידית אודות בחירה בין VT ל-SSAC להן דמי ניהול של 0.07% ו-0.2% בהתאמה. מיקום נקודה כזו על הגרף חושף שהשוואה כזו היא עמוק בתחום היתרון של הקרן האירית. בחינת עלויות לפי משוואה 1 מראה כי העלות המשוקללת (דמי ניהול+מיסוי דיבידנד) של הקרן האירית היא 0.46% ואילו של האמריקאית היא 0.65%.

אפשרות נוספת להשוואה - מחשבון השוואה בין קרן אירית לקרן אמריקאית

בעוד משוואה 1 וגרף 2 נותנים כלים מספקים לבחינת כדאיות, יש מי שיעדיף שימוש במחשבון שלמעשה מחזיק מאחורי הקלעים את משוואה 1. היתרון של המחשבון על פני גרף 2 הוא שניתן לבחון תשואות שונות ממה שהנחנו ומס דיבידנד שונה מ-12% בקרן אירית (האחוז תלוי בהרכב הקרן). בנוסף ניתן לקבל גרף המציג את ההפרש על פני זמן בין החלופות. כמו כן, מתקבלת טבלה שבה נתונה הצבירה בסוף כל שנה.

לשם השוואה יש ראשית לפתוח את מחשבון ההשוואה בין קרן אירית לקרן אמריקאית.

יש להזין את הנתונים השונים ולהקפיד על בחירה במס רווחי הון 0.

נחזור לדוגמא ממקודם ונשווה בין VT ל-SSAC. למעשה נשאיר את כל המספרים כברירת מחדל אך נזכור לשנות את מס רווחי הון ל-0. מתקבל הגרף הבא המראה את הפער בין הקרן האירית לקרן האמריקאית. תוצאה זו מאשררת את אשר הבנו קודם - הקרן האירית פותחת פער על פני האמריקאית מרגע 0 שהולך וגדל אקספוננציאלית.

Responsive image
איור 3 - הפרש בצבירה בין קרן אירית SSAC לקרן אמריקאית VT בתיק פטור

לסיכום

קרן השתלמות IRA אמורה להיות תחנה אחרונה בנדודיו של משקיע פסיבי. מילוי של קרן IRA בתוכן צריך להיעשות מתוך שיקולי השוואת עלויות בין קרנות איריות לקרנות אמריקאיות. בהינתן קרן אירית וקרן אמריקאית העוקבות אחר מדד זהה קיים יתרון עצום להשקיע בקרן אירית צוברת ויתרון זה לא תלוי במשך ההחזקה. במקרים נדירים, בהם פער בדמי ניהול הוא 0.4% ומעלה לטובת קרן אמריקאית היא תהא עדיפה.

QPbmCRVM, זיק הולילנד ו-2 נוספים אהבו את זה

הפרק הקודם: ראש בראש: VT מול SSAC

רוצה לקבל התראות על פוסטים חדשים למייל? לחץ כאן

כתיבת תגובה לפוסט

16 תגובות

מתן בתאריך 26/04/2023, 19:14

תודה רבה על הפוסט!
תוכל אולי לכתוב כמה מילים על כספים שהופקדו מעל התקרה? האם המסקנה שונה לדעתך? האם יש בכלל הבדל?

זיק הולילנד הגיב למתן בתאריך 27/04/2023, 14:02

לכסף שהופקד מעל התיקרה צריך להתייחס כאילו הופקד בתיק ממוסה (פרטי). כתבתי על זה כאן . המסקנה לגבי כדאיות בין חלופה אירית לאמריקאית לא משתנה בהרבה. מה שכן, אם כבר זה כמו להשקיע בתיק פרטי אז עדיף להשקיע פשוט בתיק פרטי כי עלויות הניהול נמוכות יותר.

מתן הגיב לזיק הולילנד בתאריך 28/04/2023, 05:54

צריך להתייחס אליו כמו ממוסה מלבד זה שבira המיסוי תמיד ריאלי ואין סכנה למס עזבון גם בכסף שמעל התקרה,נכון? או שאני טועה?

זיק הולילנד הגיב למתן בתאריך 28/04/2023, 10:00

נכון לגבי מס עיזבון. לגבי המיסוי, תקרא את הפוסט הזה:
tachlescalcala.com/posts/קרנות-איריות-ומיסוי-דיבידנדים-חלק-ג/
יש בכל זאת חיסרון גדול לאמריקאיות.

מתן בתאריך 26/04/2023, 19:14

תודה רבה על הפוסט!
תוכל אולי לכתוב כמה מילים על כספים שהופקדו מעל התקרה? האם המסקנה שונה לדעתך? האם יש בכלל הבדל?

זיק הולילנד הגיב למתן בתאריך 22/05/2023, 19:57

כספים מעל התיקרה הם למעשה מעין תיק פרטי בתוך תיק פטור רק בדמי ניהול גבוהים יותר. אישית רואה בזה טעם רק בשלב הצבירה כדי להגיע ל IRA.

אברהם איידן בתאריך 27/04/2023, 08:51

תודה!
תוכל לעדכן עם דוגמה בין acwi ו acwi imi ?
לפי הבנתי בין 0.2 ל0.17 לא כדאי להחליף?

מצד שני האם acwi imi כולל zprv וzprx ivov advd?
אא

Liron Hershco בתאריך 07/05/2023, 10:43

תודה על הפוסט.
לא הבנתי איך אני יוצר את השילוש המקודש עם קרנות איריות?

זיק הולילנד הגיב לLiron Hershco בתאריך 07/05/2023, 11:04

בפוסט של גלריית התיקים יש פירוט מדויק.

שגב בתאריך 04/06/2023, 20:15

2 נק':
1. יש לומר שהקרן האירית נחותה לעומת האמריקאית.
2. יש לזכור שמי שמפקיד מעל התקרה, עדין צריך לשלם מס פעמיים (בחלוקה ובפדיון) בקרן האירית.

אני בתאריך 22/06/2023, 12:34

הקרנות האיריות של בלאקרוק שאפשר לקנות דרך הבורסה הישראלית מאוגדות באירלנד? לא בישראל? ואז מס הדיבידנדים שהן משלמות הוא 12% ולא 30%?
אז איך אפשר לקנות אותן כאן?

זיק הולילנד הגיב לאני בתאריך 22/06/2023, 12:40

כן זה 12%. כל המספרים במערכת המיפוי.
https://zekestories.com/managefunds/sort/stocks_essential

גיל הגיב לזיק הולילנד בתאריך 20/02/2024, 21:05

לפי ההשוואה, לתיק ira (קופת גמל) עדיף להיות קרנות איריות ולא אמריקאיות.
תוכל לתת דוגמא למספרי קרנות אירית, כזה שנותן את השילוש הקדוש?

זיק הולילנד הגיב לגיל בתאריך 21/02/2024, 04:26

כל המספרים ניתן למצוא בגלריית תיקי השקעות
https://zekestories.com/portfolio/portfolios_gallery

Yesh בתאריך 18/08/2023, 20:31

תודה!
באיור מספר 2 הקו הוא בעצם עלות משוקללת והצירים הם הד"נ?

זיק הולילנד הגיב לYesh בתאריך 21/02/2024, 04:25

הקו זה השחלוף בכדאיות בין החלופות. מעל הקו עדיף אמריקאיות ומתחת, איריות.

עוד תכנים ברשתות החברתיות

המקום לשאלות שלכם וללימוד משאלות של אחרים הוא בקבוצת הפייסבוק הייחודית צועדים עם זיק לחופש כלכלי.

בדף הפייסבוק האישי עלילות זיק אני משתף סיפורים קצרים על השקעות ועל המסע לפרישה מוקדמת.

מי שבקטע של ציוצים, יכול לעקוב אחריי בטוויטר.