על מה נדבר?

פוסט זה סוקר תקופה מדהימה בחיינו מהרבה בחינות בין השנים 2014-2019. השינוי המהותי שאיפיין תקופה זו, ביחס לתקופה שבין 2011-2013, הוא הצטרפותם של שני ילדים לחיינו. בנוסף גם חווינו תקופה של התפתחות אישית מואצת וגידול מהותי בהון שלנו. אם כך, אסכם כאן תקופה של 6 שנים במעוף הציפור שהתאפיינה בתהפוכות רבות, אך ממנה ניתן לראות במבט-על את השינוי שחווה משפחה ככל שהיא מתרחבת.

המיקוד בפוסט זה כמו בכל הסידרה הוא סקירת התמורות שחלו בהיבט ההוצאות שלנו כמשפחה תוך מתן דגש על הקשר בין השינויים שמשפחה עוברת לשינויים בהוצאותיה. הפוסט שזור שתי וערב עם נושא ההורות. מכל הרבדים של מה זה להיות הורה, הדגש כאן יהיה בהצגת המספרים. יש להפנים מעל כל צל של ספק כי המשמעות הכלכלית היא כבדת משקל. הערכים שיוצגו כאן אינם חקוקים בסלע, אלו רק הדוגמאות מחיינו. הנקודה היא שיום הגעת הילדים משנה את החיים לנצח בהרבה מובנים ויש להיערך לכך בהתאם, תקציבית, לוגיסטית, תכנונית, נפשית. אולי סקירה זו תיתן לצעירים מושג כלשהו לגבי מה צפוי להם בשלב דומה בחייהם, שבו המשפחה מתרחבת, בכדי לאפשר היערכות טובה יותר.

בסוף הפוסט יוצגו תובנות על סמך הניסיון של היפה בנשים ושלי מתקופה סוערת ומדהימה במיוחד. קשה ככל שהיתה לא היינו מחליפים אותה בעד שום הון.

כמה מילים על תפיסתי את נושא הילדים

ההבנה שאני רוצה ילדים היא אחת האקסיומות של חיי (מתישהו ארכז את כולן). לא נדרש הסבר שכלתני לבחירה זו. אין ספק שמי שמנהל את חייו האישיים כאילו שהיו חברה בעמק הסיליקון, חיש מהר ישתכנע שהילדים הם נטל. יסכים כל אחד - ממניעים נטו כלכליים אין כל היגיון להביא ילדים.

אני לא מתכוון לתרץ למה כן נכון להביא ילדים. כל פירוט מוגזם ל"מדוע כן ילדים" יעורר תגובות נוסח - "אתה עושה את זה בשביל עצמך". קראתי פעם מישהי שמספרת שהיא הביאה ילדים "כדי שיהיה עם מי להתכרבל", "כדי לא להזדקן לבד" וספגה קיתונות של ביקורת על האגואיזם שלה וכי אין אהבת חינם בעולם. אם אתחיל להסביר לעצמי באופן שכלתני כל דבר שאני עושה בחיים, מהר מאוד לא תיוותר בי שמחת חיים ואמצא את עצמי במוסד חולי נפש. באופן פרדוקסלי, עם כל השם שיצא לי כ"אנליסט" במהלך חיי, הגעתי למסקנה שהסוד לשלוות נפש טמון פעמים ברבות ב"לנתח פחות".

אם אנסה לנסח זאת באופן הכי פשוט האפשרי - אני מאמין ביכולת להעניק אהבה כמתכון לאושר בחיים וילדיי הם דוגמא בולטת לכך. עבורי, מניסיוני בחיים, האושר האמיתי מגיע כשניתנת הזכות לאהוב ולהיות משמעותי בחייו של מישהו. ברגע שאני מביא ילדים בכדי לספק להם אהבה, איני רואה בכך מעשה אגואיסטי, אפילו אם אני נהנה מהאהבה שחוזרת אלי.

על דבר אחד אין כל מחלוקת. מי שלוקח על עצמו את ההחלטה להביא ילדים, חייב לעשות זאת מתוך כוונה אמיתית והבנה של המשמעויות. אני מאמין שאין זכות לאיש להביא לעולם יצורים חיים מבלי יכולת וכוונה לדאוג לצרכיהם ולהעניק להם אהבת אמת וסיכוי להצליח בחיים.

כאן נכנסת לתמונה שאלת ה"כמה". לא אענה על שאלה זו שכן איני יודע את התשובה. סבורני שיש מנעד של תשובות נכונות. להיות "good enough parent" זו תפיסה רווחת שגם אני מחזיק בה. כמו שאין דרך אחת לעצמאות כלכלית, אין דרך אחת ללהיות הורה. בתור חובב מתמטיקה, אני אוהב להתבונן בשאלת "הכמה ואיך" גם בדרך השלילה. לי ברור כי יש דרכים ומינונים של הורות שחורגים מגבולות הסביר ועל דרך השלילה הם שגויים מבחינתי. פינוקים ללא גבול מובילים להשחתה. על הזנחה אני מעדיף לא לדבר.

הופכים מזוג למשפחה

חבר אמר לי פעם - "החל מהילד השלישי ניתן לומר שהופכים למשפחה. לפני כן, מדובר בקומץ של אנשים תחת קורת גג". תפיסה זו מוגזמת מבחינתי אבל יש בה אמת רעיונית. עבורי, הגעתו של הילד הראשון בינואר 2014, שנה בדיוק אחרי חתונתי עם היפה בנשים, סימנה את הפיכתנו מזוג למשפחה. יש לי המון מה לספר על התקופה הנפלאה והנוראית של חיים חדשים מלאי קסם תנועתי בבית שבאים על חשבון זמן איכות זוגי. אני מבטיח שאעשה זאת בעתיד בהרחבה.

בכדי להיערך לתוספת החדשה, נטשנו את דירתנו השכורה בת צמד החדרים בקומה ה-4 שהוזכרה בפרק הקודם. המציאות החדשה הובילה אותנה לעבור לדירה בת 3 חדרים בקומת קרקע בשכונת רמת ורבר בפתח תקווה. הדירה היתה צנועה לכל הדעות והיא המשיכה את הקו שהתוונו בשלב הקודם - התאמת המגורים לצרכים שלנו ולא מעבר לכך. תוספת של חדר עבור העולל ומגורים בקומה נמוכה (אם מתגוררים בבניין ללא מעלית) היו כורח המציאות.

הגעתו של ילד מעוררת יצרים רבים של לבצע מה שהכי טוב לבייבי. החלפנו את רכבינו לרכב חדש מתוך רצון להסיע את התינוק ברכב בעל סטדנדט בטיחות מודרני יותר ביחס לרכב הקודם. בדיעבד היה זה שינוי מצוין גם מבחינת רמת האמינות של הרכב. כפי שאציג בהמשך, ההוצאות על הרכב פחתו משמעותית, הודות להיפטרות מרכב רווי תקלות. כאמור, על הדרך קיבלנו רכב חדש עם מערכות בטיחות משופרות. הרכב נרכש בעלות של 55000 ש"ח במבצע של מועדון "חבר". רבים לא חולקים אתנו את התפיסה של לרכוש רכב ידני וקטן כל כך בתור "רכב משפחתי". אנחנו אוטוטו מסיימים 8 שנים של שביעות רצון מלאה עם רכב זה, מותאמת לצרכינו "בצפיפות מסוימת".

בשנת 2015 החלטנו לבצע שינוי מהפכני בחיינו ועברנו לגור הרחק הרחק, בבירה הצפונית לטובת לימודי הדוקטורט שלי. בכך יצאנו למסע מדהים בן 5 שנים שרק עליו ניתן לחבר פוסט נפרד. השינוי מבחינת המגורים התבצע בהדרגה. בסוף 2014 החלטנו לרכוש דירה בחיפה (על רכישה זו אני מפרט בהרחבה בפוסט הזה). מאחר והמעבר יכול היה להתבצע במאי 2015 בלבד, נטשנו בסוף 2014 את הדירה השכורה ששכרנו רק שנה קודם לכן ועברנו לתקופת "גישור" של מגורים צפופים אצל משפחתי. זאת בכדי להימנע מתשלום של שכ"ד במקביל למשכנתא על הדירה שנרכשה בחיפה.

המעבר לחיפה התרחש במאי 2015. הסופיות של מעבר דירה תמיד הדהימה אותי. יום בהיר אחד כל הציוד עולה על משאית, כל החיים שהכרת לפני כן מוחלפים בחיים שונים לחלוטין. כך פתחנו פרק מופלא של חיים בצפון. ישר אחרי המעבר חוויתי תקופה שספק אם תחזור של 4 חודשים של "stay at home daddy" עם פעוט. עם המעבר לחיפה הייתי מובטל מספר חודשים ולקחתי החלטה להשאיר את בני הבכור "ג" איתי לזמן איכות של אושר צרוף וגם חיסכון לא מבוטל עד לחזרתי לשוק העבודה בספטמסר 2015.

לא הכל היה פשוט. תקופה זו של 6 שנים התאפיינה באינטנסיביות יוצאת דופן של לימודי דוקטורט, עבודה במשרה שוחקת אך מרחיבת אופקים באופן מיוחד. זה היה קשה מאוד. שילוב של הורות עם עבודה במשרה מלאה ולימודי דוקטורט בין הטיפות, בלילות וסופ"שים גבו מחיר של בריאות מדרדרת ותחושה של לחימה אינסופית על "זמן". לא הייתי מוכן לוותר על זמן איכות עם "ג" בשנותיו הראשונות ואני מרגיש שחרף הקשיים, ילדותו המוקדמת לא נפגעה. הרבנו לטייל כמשפחה בסופי שבוע תוך ניצול נופיו עוצרי הנשימה של הצפון. אם יש משהו שהייתי שוקל לעשות אחרת זה לא להעמיס כל כך הרבה מחויבויות במקביל. זה לא עושה טוב לבריאות וגם לא למורל. כשזמן הוא מצרך במחסור, נוצרת קרקע פוריה לעימותים בבית ולרגשות אשם עקב הויתורים שאתה עושה.

מה שאיפיין את השנים הללו יותר מכל דבר - הכשרתי, on job training, להיותי אב גאה בארץ ישראל ל-"ג" ולאחר מכן ל"א".

"ג" (יליד 2014) הוא יותר ממה שאי פעם יכולתי לחלום שילד שלי יהיה. מבלי שהוא מכוון לכך במודע, בטבעיות נונשלנטית, הוא הופך את ההורות לו לחוויה אינטנסיבית של הרפתקאות ורגשות. ילד שנותן המון אהבה אך גם שואב כל מיליגרם של אנרגיה הורית שנותרה בך אחרי יום עבודה של 12 שעות. בינינו? מגיעה לו כל שניית תשומת לב שהוא מצליח לשאוב בזכות תחמנותו יוצאת הדופן. גדולתו? בכל פעם שאתה נופל במלכודת שלו, אתה מוצא את עצמך, מבלי ששמת לב, שקוע באינטרקציה שהיא הנאה צרופה. ילד פיקח באופן מהפנט, בעל קליטה שאין שניה לה, הופך כל שניה איתו לרגע שאתה מצפה לו. מהיום שהגיח לעולם מילא את חיי באופן שלא דימיינתי בטרם הפכתי להורה.

בשנת 2018 הצטרף לחיינו "א", ילד מדהים (לא מתיימר להיות אובייקטיבי כלפי ילדיי). שונה מאוד מ-"ג". בעל charm שמושך אליו כל ילד וילדה בגן משחקים. חיוך בלתי נגמר, שיער גולש על כתפיו, מבנה גוף רזה באופן די מלחיץ ועבירות במעברים צרים שגם חתול מתקשה לעבור בהם. בניגוד לאחיו מצליח לייצר לעצמו תעסוקה ולא משתמש במניפולציות בכדי להסב את תשומת לב סובביו. בעל עולם דימיוני מופלא שאתה מרגיש בר מזל בכל פעם שאתה זוכה להיות שותף לו.

כל ילד הוא עולם אחר, מופלא וחדש. המדגם הקטן שלנו הראה כיצד ילדים מעוררים בך, כל אחד בדרכו הוא, רגשות שלא האמנת שקיימים בליבך הציני. כדברי ד"ר סוס בתיאוריו את השינוי שאהבה חוללה בגרינץ' - "They say that the Grinch's small heart grew three sizes that day".

פירוט סעיפי ההוצאות

אעבור על סעיפי ההוצאות השונים בתקופה זו בכדי לבחון את המגמות לאורך השנים ולנסות לגזור תובנות.

הערה: בסעיפים שהיו קיימים גם קודם לכן (הכל פרט לילדים), התקופה הנוכחית מוצגת בקו כחול ואילו הקודמת באפור, לטובת השוואה.

1. דיור - בתחילת התקופה התגוררנו בדירה בת 3 חדרים בפתח תקווה. במאי 2015 עברנו לחיפה לדירת 4 חדרים שרכשנו. בכדי להציג את הנתונים בצורה ברת השוואה, בתקופה של המגורים בדירה בבעלות אני מתייחס לשכר הדירה המקובל בעבור דירה דומה לזו שגרנו בה. בעצם שילמנו לעצמנו על השכירות. עלויות העיסקה (מימון, מיסים) אינן רלוונטיות להוצאה השוטפת והן נידונות בפוסט. ההוצאות שנכללות בסעיף זה כוללות חשמל, מים, ארנונה, ועד בית, אינטרנט. המגורים בחיפה זולים מאשר במרכז ולכן גרנו בדירה גדולה בהרבה מזו שבפתח תקווה במחיר זהה. יש לציין שהתפשרנו בשנים אלו על איכות האזור, מה שתרם לחיסכון בסעיף הדיור. גישרנו על הפער באיכות המיקום, ע"י הסעה של הילדים למסגרת איכותית במרחק של כ-5 דקות נסיעה ושמירה מתמדת על חיי חברה תוססים עבורם בסמוך למקום הגן עם החברים שרכשו שם.

   עקב העלות הדומה לשכירות, קיימת יציבות בהוצאה זו עם עליה קלה עם המעבר לחיפה. המומצע לכל התקופה הוא 4487 ש"ח. זו עליה של 1000 ש"ח ביחס לתקופה הזוגית שלנו בדירת 2 חדרים בקומה ה-4. ניתן לומר שהגדלנו את ההוצאה שלנו בסעיף זה בדלתא ההכרחית המינימלית כפי שנדרשה מהגדלת המשפחה. בגרף הבא מוצג ממוצע נע דו חודשי לתקופה זו של 6 שנים.
   
   



2. מזון - כאן מוצגות כלל הוצאות בסופרים ובמכולות שהן בשוטף. לא כלולות כאן הוצאות על מסעדות והזמנה של אוכל (אלו בסעיף בילויים). קניות שבוצעו בסופרים שאינן מזון, יכללו כאן (סבון, שמפו, חיתולים, מגבונים וכו'). אם יש סעיף שהעליה בו מדהימה במובן הלא חיובי בעיניי זה סעיף המזון. מסיבה זו אין משמעות לביצוע ממוצע על פני כל התקופה. נכון יותר לקשור את שני הזינוקים בהוצאה במשך התקופה ל-2 הילדים שבאו לעולם, בינואר 2014 הראשון ואחיו באוגוסט 2018. הממוצע בתקופה הראשונה עם ילד יחיד בין 2014 ל-07/2018 התאפיינה בהוצאה ממוצעת של 2022 ש"ח, עליה של כ-1000 ש"ח ביחס לתקופה ללא ילדים. בתקופה שבין 08/2018 ל-12/2019, הממוצע היה 2824 ש"ח, קפיצה של כ-800 ש"ח ביחס לילד יחיד. איני יודע אם ניתן היה להיות אופטימליים ו"רזים" יותר, אבל המגמות הללו ברורות ומובהקות: כ-1000 ש"ח גידול בהוצאה על מזון עם כל ילד שהגיע לעולם. מאחר ומדובר בסעיף בעל שונות גבוהה מאוד, מוצג גרף של ממוצע נע של 6 חודשים.
   
   


3. רכב - הוצאות אחזקה, ביטוחים, רישיון, דלק, חניות, כבישי אגרה. בינואר 2014 רכשנו רכב חדש שהוא ברשותנו עד היום. לשמחתנו ראינו את ההוצאה הממוצעת על רכב פוחתת באופן ניכר ל-1529 ש"ח, 410 ש"ח פחות ביחס לתקופה עם הרכב הקודם. ניתן לייחס שינוי זה בעיקר לאמינותו המוגברת של הרכב החדש ביחס לרכב הקודם שהיה רווי בתקלות בערוב ימיו, כמו גם לחסכוניותו המוגברת בתצרוכת דלק. גם כאן, כמו ברכב הקודם, בחרנו רכב קטן וידני, מה שסייע בחיסכון בדלק. גם כאן, בדומה לתקופה הזוגית, סייעה היכולת לחלוק רכב יחיד ולפעול בגמישות. יש לציין שבכדי להציג השוואה ביחס לתקופה הזוגית, לא מוצגות עלויות המימון של הרכישה שניתן היה לפרוס אותן על פני כל התקופה בתור "פחת" המשוערך בממוצע חודשי של 400 ש"ח. מאחר וחלק מההוצאות הוא במחזוריות שנתית (ביטוחים, רישיון), מוצג להלן גרף ממוצע נע של 12 חודשים.
   
   


4. ילדים - סעיף זה לא היה קיים עד 2014 ומשנה זו ואילך הפך להיות לדומיננטי בהוצאה הכוללת. עד כמה? עם הגעתו של "ג" ההוצאה בסעיף זה טיפסה מהר לכ-3000 ש"ח בחודש. בינואר 2015 חלה צניחה בהוצאות בסעיף זה למשך כ-8 חודשים עד לספטמבר 2015 מכמה סיבות. הסיבה העיקרית היא יציאתי לתקופת אבטלה שניצלתי בכדי להשאיר את הילד בבית ובכך לחסוך את ההוצאה על הגן. מ-09/2015 ועד 07/2018 ההוצאה בעבור ילד יחיד מטפסת חזרה. סה"כ ממוצע ההוצאה בתקופה שבה היה לנו ילד יחיד (01/2014-07/2018) הוא 2620 ש"ח. ב-08/2018 הגיע לעולם "א" ואיתו הביא עליה חדה בהוצאות. יש לציין שבמקביל, "ג" נכנס למסגרת עירונית שעבורה שילמנו על צהרון בלבד (935 בחודש במקום 2650 קודם לכן על גן פרטי). כלומר, העליה בסעיף זה היתה בשיעור "מאופק יותר". ממוצע ההוצאה בתקופה שבה היו לנו 2 ילדים (08/2018-12/2019) עמד על 4080 ש"ח. בגרף הבא מוצג ממוצע נע 5 חודשים לסעיף הילדים.
   
   


5. בילויים - להפתעתי, החל מהרגע שהגיעו הילדים, סעיף זה חווה קיטון משמעותי. מממוצע של 712 ש"ח בחודש לממוצע של 439 ש"ח בחודש בתקופה שסוקר הפוסט הנוכחי. אני מזכיר שנופשים בחו"ל, אליהם נדרשת היערכות מיוחדת ונתפסים כתקציב מיוחד, אינם נכללים כאן. כמשפחה אנחנו מתאפיינים בטיולים רבים עם הילדים בארץ, ים, טיולים בטיילת, יציאה לקמפינג, אטרקציות בארץ. אנחנו ממש לא נתקעים בין 4 קירות. לדעתי ממוצע של 439 ש"ח עבור חיי פנאי עשירים למדי עם הילדים בשוטף הם תוצאה שניתן להתגאות בה.
   מאחר ומדובר בסעיף בעל שונות גבוהה מאוד, מוצג גרף של ממוצע נע של 6 חודשים.
   
   


6. שונות - בסעיף זה בעיקר הוצאות "מיוחדות" שלא נופלות בקטגוריות שוטפות. דוגמאות עיקריות - ריהוט, ציוד לבית, מתנות יומולדת (לקרובים). הממוצע לכל התקופה 553 ש"ח. לדעתי מדובר בהישג לשמור על ממוצע כזה על פני תקופה ארוכה שבה רכשנו רק את המינימום הדרוש. If it ain't broke don't fix it המשיך להיות האני מאמין הצרכני שלנו. מאחר ומדובר בסעיף בעל שונות גבוהה מאוד, מוצג גרף של ממוצע נע של 6 חודשים.
   
   


7. השורה התחתונה - רואה לנכון לפצל את הסיכום לשתי תקופות. כזכור, כשהיינו זוג ההוצאה הממוצעת עמדה על 8123 ש"ח בחודש. עם ילד אחד (01/2014-07/2018) ההוצאה הכוללת הממוצעת עלתה ל-11503 ש"ח. עם שני ילדים, ההוצאה הכוללת הממוצעת עלתה ל-14388 ש"ח. להלן גרף המציג את ההוצאה הכוללת השוטפת ב-6 השנים הראשונות עם ילדים (קו כחול, ממוצע נע 6 חודשים):
   
   

הלאה

בפרק הבא, אעבור לסיכום שנתי שאנסה להתמיד בו בסיומה של כל שנה. הפרק הבא יסקור את שנת 2020 ויש לא מעט תובנות בהיבט של התנהלות משק הבית שניתן לרכוש משנה מטלטלטת זו.

תובנות

התבוננות על פרק זמן של 6 שנים, במהלכו, בהדרגה, המשפחה התרחבה עד ל-4 נפשות, הובילה אותי לתובנות הבאות בהיבט התנהלות פיננסית:

1. הילדים משנים את חוקי המשחק מכל הבחינות וספציפית בהיבט ההוצאות. יש להיערך כלכלית נכון להגעת הגוזלים. מעבר להוצאות החריגות של ההתחלה (שידת החתלה, עגלת תינוק), השוטף משתנה דרמטית. אם אנחנו יכולים לשמש איזושהי דוגמא, העולל הראשון הקפיץ את ההוצאה הכוללת בכ-3000 ש"ח. הבא אחריו בעוד כ-3000 ש"ח.


2. הוצאת המזון עולה משמעותית עם כל ילד. במקרה שלנו, כל ילד הגדיל את הוצאת המזון בכ-1000 ש"ח. אני משוכנע שניתן להיות יעילים יותר, אך ככלל אצבע זוגות הנערכים להגעת ילדים יוכלו להשתמש במספר זה. אני מדגיש סעיף זה, בכדי להשאיר כאתגר לכם הקוראים את הניסיון לצמצם את הגידול בהוצאה זו עם כל ילד. משהו בו היפה בנשים ואני לא צלחנו.


3. התאמת מגורים לצרכים האמיתיים הוא עיקרון שמתאים לכל שלב בחיים. ספציפית הוא נכון מאוד לשלב בו מגיעים ילדים. משפחה עם ילד אחד אינה זקוקה ליותר מ-3 חדרים ועם 2 ילדים אין צורך ביותר מ-4 חדרים. אין כל דבר רע בכך ש-2 ילדים קטנים יהיו יחד באותו חדר, הם עשויים דווקא ליהנות מאוד!

   ההתאמה צריכה להיות הדרגתית. טעות שרבים עושים היא מגורים בדירה מתוך ראיה לעוד 5 שנים קדימה. זה נכון שיש אי נוחות מסוימת בביצוע מעבר דירה ויש גם עלויות שהמעבר כרוך בהן. עם זאת, עלויות אלו, לדעתי, מתגמדות למול החיסכון עקב התאמה של הדירה לצרכים בכל שלב בחיים.



4. אומר בזהירות, שבשלב בו הילדים קטנים ניתן לשקול להתפשר על מיקום הדירה ולגור באזור מעט פחות אטרקטיבי. הסיבה לכך היא שילדים מאוד קטנים תלויים בכל מקרה בכך שההורה יוביל/יסיע אותם למסגרת חינוכית או לחבר. כשהילדים גדלים, טבעי לעבור לאזור "נוח" יותר עם מסגרות חינוכיות, חוגים ופארקים קרובים כדי שיוכלו להגיע לשם בגפם. כמובן, שמגורים באזור פחות "זוהר" יהפכו לקשים יותר ככל שיש יותר ילדים ויש לקחת זאת בחשבון. ילד יחיד קל יותר "לתמרן". דגש מאוד חשוב הוא שאם מחליטים להתפשר על המיקום בשלב שבו יש ילדים, אסור להגיע למצב בו יש התפשרות על מסגרת חינוכית או חיי חברה של הילד. חובה לוודא שמרכז חייהם של הילדים מתקיים בסביבה איכותית תוך הקפדה על פיתוח קשריו החברתיים. בשנים הראשונות, חיי החברה של הילד הם באחריות ההורה ואסור ליפול למקום של התבצרות עם הילדים בבית. מי שהתפשרות על סביבת מגורים תמנע ממנו "להשלים" את הצרכים הללו של ילדיו, יאלץ לגור בסביבה נוחה יותר שתשמש "מרכז חיים" ראוי עבורם גם בתחילת הדרך במחיר של עלויות גבוהות יותר.


5. החלפה לרכב חדש יותר עשויה להפחית הוצאות עקב תצרוכת דלק נמוכה יותר ופחות תיקונים. יש להיות עם האצבע על הדופק ו"לחתוך" כאשר ההוצאות על תיקונים מתחילות לחרוג מגבול הטעם הטוב.


6. השארת ילד בבית לתקופה - בתפיסתי, ילד חייב את המסגרת בלי ספק, אבל דחיה מסוימת של הכנסתו לשם יכולה להיות טובה גם לחיבור עם הילד וגם לחשבון הבנק. ניתן לנצל תקופות בחיים בהן אחד ההורים עובד מהבית או מובטל ולשקול להשאיר ילד בבית. באופן זה, לחסוך את הון התועפות שעולה מסגרת פרטית. הערה חשובה היא שככל שהילד גדל, היכולת לעשות זאת פוחתת (לדעתי הגבול שניתן לעשות זאת הוא גיל שנתיים). מה גם, שלהיות עם ילד קטן זה לא פשוט ויש להוות עבורו תחליף בהיבט ההתפתחותי למה שהוא היה מקבל בגן. זה לא מתאים לכל אחד וגם לא לאורך זמן. עם זאת, אם ניגשים נכון לסוגיה, ניתן להרוויח תקופה מדהימה של זמן איכות עם הילד שלכם, שקט נפשי בנוגע למי שמטפל בו וגם לחסוך סכומי עתק גם בפרקי זמן של מספר חודשים בהם אינו משולב במסגרת פרטית.


7. פריסת הילדים לתשלומים - ניתן לתזמן את הבאת הילדים כך שהחדש מגיח כשהקודם עובר למסגרת מסובסדת, בכך לרסן את העליה בהוצאות.


8. רק כשמביאים ילדים מבינים עד כמה יש סביב העולם המדהים הזה תעשיה מדהימה לא פחות של חיתולים עם קישוטי תחרה, מוצצים ארגונומיים, עגלות שניתן לקפל עם הזרת, מיטות ששרות שירי ערש, מתקני סטריליזציה שמופעלים ע"י wifi. כל הגימיקים במחירים אסטרונומיים פועלים על רגשות האשם של ההורים. לא קנית את היקר, ממותג והמשוכלל ביותר? התפשרת על הילד שלך! גזרת עליו חיי מצוקה! לרוב, השפיות נכנסת לתמונה בילד השני. זוגות צעירים - תוכלו לחסוך הון עתק אם תסגלו לעצמכם חשיבה מידתית כבר בילד הראשון. התחילו מלקנות את ההכרחי והבסיסי ביותר. ותרו על גדג'טים יקרים שיהפכו לפילים לבנים. סטרליזטור הוא דוגמא טובה למוצר מיותר. ניתן לחסוך המון במוצרי צריכה שוטפת לתינוקות: חיתולי מותג הבית של סופר-פארם מגלים ספיגה מדהימה בעלות שהיא שבריר מהמותגים המובילים. מגבוני מותג הבית של הסופרים יעלו גם כן כחצי מהמותגים ויעשו עבודה מעולה. אולי מה שהפתיע אותי יותר מכל זה התמ"ל של מותג הבית שהתינוק השני גמע בשקיקה ועלה כמחצית מהמותגים המובילים. רשתות שיווק מציעות באופן שיטתי מבצעים רבים על מוצרי מותג הבית לתינוקות. לסיכום, לחסוך על ילד לא הופך אתכם להורים פחות טובים. ההפך, הכסף שיתפנה יוכל להיות מופנה למה שחשוב באמת - יצירת חוויות לילדים.


9. משפחות כמהות להיות שותפות להוצאות הראשונות של ילדיכם. אם יש באמת נכונות, תשיתו עליהן לפחות חלק מההוצאות הראשוניות של שידת החתלה, עגלה, מיטת תינוק וכד'. לפחות במשפחות שלנו התחננו להיות חלק מהוצאה זו. win-win.


10. פלגו את העומס או הקדימו אותו לפני הגעת הילדים. אם אתם מרגישים שקיומן במקביל של מספר מחויבויות (ילדים, זוגיות, לימודים, עבודה, סטרטאפ וכו') גובה מחיר של בריאות, שלווה נפשית ומובילה אתכם למצבים של תסכול ומרדף אינסופי, שקלו בכובד ראש להפחית מהעומס.


11. ניתן לשלוט בתקציב ה"בילויים" אחרי הגעת ילדים לעולם ואולי אפילו לרסן אותו (כפי שהיה במקרה שלנו). ילד תופס כל חוויה בצורה שונה ובעוצמה שונה ממבוגר. לעיתים מה שיתפס בעיניו כחוויה יעלה מעט מאוד כסף. במקרה שלנו, יצאנו המון לטיולים בטבע, גני משחקים, קמפינג, ים. כל אלו הן חוויות עוצמתיות לילדים וחסכוניות מאוד עבור מבוגרים. ניתן לחסוך כסף לפעילויות מהנות יותר כגון נופש בחו"ל על פני ביקור תדיר במלונות ומסעדות בארץ. כמובן שיש לנצל באופן שיטתי הנחות והטבות דרך חברי מועדון למיניהם ונופשים מסובסדים במסגרת עבודה.


12. "בונוס" שמביאים הילדים הוא הלגיטימציה לבוא לאירועים לבד בטענה (הנכונה) שבן הזוג השני שומר על הילדים ובכך לחתוך מסעיף "בילויים" אפילו יותר. חיסכון של מאות שקלים לחתונה.


13. המשיכו להוציא רק את המינימום הדרוש גם כשמגיעים הילדים. קנו או החליפו רק מה שדרוש באמת.