במחשכים יושב לו גובלין וסופר באובססיביות חסכונותיו. בגדיו מרופטים מלאים בטלאים וסוליות סנדליו מתפרקות. הוא אינו רואה תועלת מיוחדת בבילויים או באכילת אוכל שנעשה מחומרי גלם מובחרים. מיותרת בעיניו החלפת מזרן בלוי ושקוע שקפיציו חורקים בכל תנועה. אין מה לדון איתו ברכישת טלוויזיה חדשה כל עוד בישנה יש מספיק פיקסלים פעילים. בכל רהיט שבא להתפרק הוא יתקע עוד מסמר ועוד אחד אך לא יעלה בדעתו להחליפו. דירתו ראויה אך בקושי למחיה ובחוץ זרם חופשי של ביוב. לעבודתו המרוחקת קילומטרים מביתו ידדה בסנדליו המתפוררים כשרק חיסכון הוויתור על הרכב דוחף אותו להמשיך ללכת. כל יומו מתנקז לרגע בו יוכל לשוב לספור את ערימת המטבעות ההולכת וגדלה בהתמדה.

הגובלין הזה הוא מי שיכולתי להיות לולא פגשתי את היפה בנשים. קלף המזל ששלפתי בחיים אלה.

קרדיט: אלחנן פורטן באמצעות תוכנת Midjourney

בכדי להבין על איזה נתיב הייתי בתחילת חיי המשותפים עם היפה בנשים אספר סיפור אחד. חדר לידה, היפה בנשים היתה קרובה ללידתו של ג' בנינו הבכור. היא ביקשה בדחיפות שאספק לה "ביסלי". המוח שלי החל לעבוד. חשבתי לעצמי: "במכולת של בית החולים בטח יבקשו על שקית קטנה 10 שקלים לפחות, אבל הבית שלנו מרוחק כרבע שעה הליכה ואם איני טועה היתה שקית ביסלי על השיש". יצאתי לדרכי בהליכה מהירה הגובלת בריצה ולמזלי אכן גיליתי שקית ביסלי על השיש. חשתי שמחה ובושה בו זמנית. שמחתי על כי אתן ליפה בנשים את מבוקשה בלי להוציא 10 שקלים על מה שעולה 2 בסופר. בה בעת חשתי בושה על איזה מן אדם אני שבשביל 8 שקלים אני נותן להמתין חצי שעה לזו שבעוד שעות אחדות תעניק חיים לבני הבכור. בעודה חווה סבל שאף פעם לא אכיר, אני לא הרחקתי לראות מעבר ל-8 שקלים. אולי ברגע שפסעתי חזרה מבעד לשערי בית החולים החלה לחלחל ההבנה כי אני חייב להשתנות ושאני גם אעשה את זה לטובת היפה בנשים, לטובת הילד הזה שעוד רגע יגיח לאוויר העולם, אבל יותר מהכל רציתי להשתנות לטובת עצמי. לא אהבתי את מי שהרגשתי שאני מדרדר להיות.

אני מזדעזע מהמחשבה של מה עלול היה לקרות לולא איפשרתי ליפה בנשים לשנות אותי. אני אסיר תודה שנתיב האימה הזה נחסך ממני. בזכותך, היפה בנשים. אין דרך באמת לגמול לך על ההשפעה על חיי ודרכי הפיננסית בפרט. רק קבלי מכתב תודה צנוע זה.

ליפה בנשים,

אני נוטה להיות קל דעת לפעמים. תודה שידעת לעצור אותי מלהיכנס להרפתקאות בהן נטיתי לגמד סיכון שהיה מרוח על הקיר אך סרבתי לראות בלהט הרגע. את ראית. ציננת התלהבות ומנעת אסון כלכלי ושבר פנימי שלי.

תודה שידעת לעצור את אובססיית המרדף אחר עוד מטבע ועוד אחד, מההתעסקות בפרוטות שהאפילה לעיתים על הכל. כעת אני רואה שלא היה היגיון לחסוך 30 אגורות על טונה או חצי שקל על פסטה. השפעת חיסכון כזה בראיה ארוכת טווח היא אפסית אך האוכל ערב פחות לחך.

תודה שלימדת אותי שלפעמים לחסוך זה לשלם ביוקר אחר כך.

תודה על שאת רואה את התמונה הגדולה כשאני לפעמים מסתכל על הפרטים. בזכותך הבנתי שלפעמים להוציא היום זה לקבל הרבה יותר בעתיד. תודה שהראית שמה שלעיתים נראה כבזבוז קונה יתרונות גדולים שבעתיים. המונית משדה תעופה קונה זמן ורוגע ביום הטיול הראשון כשכולם כבר מותשים וכמהים לשים קץ לטרטור עם המזוודות. תשלום על כביש 6 מאפשר לצאת מאוחר יותר מהבית, מצמצם את תסכול העמידה בפקק ואף מפחית בלאי לרכב. מקרר חדש חוסך בצריכת החשמל על פני הטרקטור בן ה-30 אותו החליף וכן גם נוח יותר לשימוש. המתווך ששכנעת אותי לשכור את שירותיו מכר לנו את הדירה בזמן קצר ובמחיר טוב יותר ממה שהייתי משיג לבד.

תודה שפקחת את עיני שגם לנזיר מותר ליהנות ואין זה חטא. שאין טעם לבחור את מתנת פסח הכלכלית ביותר. שדווקא חג זו הזדמנות לפנק את עצמי באוזניות בשווי 800 ש"ח שלעולם לא הייתי קונה לעצמי בשיגרה. לפני שנפגשנו לא האמנתי שאבחר משהו שהוא לא תו קניה לסופר.

בזכותך הבנתי שמותר גם להתחדש אפילו שהישן עוד לא נפח את נשמתו. קניה של חדש כשהישן מראה סימני גסיסה יכולה למנוע ימים של חוסר אונים בלי מוצר מתפקד. וגם אם החלפה זה סתם פינוק, פינוק מדי פעם אין משמעו אובדן דרך אלא הוא מאפשר להתמיד בדרך.

בזכותך למדתי שיש דברים חשובים מכסף כמו זמן איכות וחוויות.

תודה שגרמת לנו לחוות חוויות בלתי נשכחות בשנים הצעירות שלנו. נתת משמעות לרגעים שבמקום שיהיה בהם ואקום, אני נזכר בחוויות נפלאות שהן חלק ממי שאני היום ומי שאני רוצה להיות בעתיד.

תודה על כי העמדת מראה למול עיניי שכסף לא עוזר בעולם הבא. אט אט למדתי בזכותך לשחרר ולהגדיל את הזרזיף שיוצא מהחיסכון לטובת פינוק ושיפור רמת חיים. החיים הם עכשיו. הבשלה זו שחוויתי בזכותך הובילה גם למפנה מחשבתי בו אני נוגע בקודש הקודשים המוכר בשם "קרן השתלמות" תוך כדי הפרישה המוקדמת ומקדים אותה בשנים רבות (!), כי מה תועיל קרן ההשתלמות כשכבר לא אהיה?

שיחררת אותי מאובססיית התבוננות על החיים דרך החור שבגרושים שהייתי שקוע בלצבור. לפנייך החיסכון היה חזות הכל. השיחרור פקח את עיניי ושיפר את חיי, לימד ליהנות מהחיים וכשלמדתי ליהנות נהייתה לי אנרגיה גם להשתפר ולהצליח כאדם, מה שהביא שפע נוסף לחיי. לנגד עיניי נגלו לפתע הזדמנויות חדשות שהתמקדות בחיסכון וספירת מטבעות חסמה מלראות קודם לכן. הבנתי שלהוציא כסף היום זה להרוויח בעתיד. שהתמונה רחבה יותר כשחדלים מלהתבונן דרך החור שבגרוש.

אבל לא רק התנהלות פיננסית למדתי ממך.

האנרגיות שלך סוחפות אותי לביצוע מעשים.

את יודעת לשאול את השאלות הנכונות כשאני נמצא בצמתי החלטה שדרכן אני מבין באיזה נתיב לבחור.

ממך למדתי שאין מה להתרפק על הישגים של היום אלא לחשוב תמיד על הצעד הבא.

השכלתי שאם רוצים לגרום למישהו לעשות משהו, צריך לגרום לו להבין שההשלכות של לא לעשות גרועות בהרבה.

הבנתי את הערך של לעשות את מה שנדרש היום ולא לשקוע רק בפרויקטים ארוכי טווח.

הפנמתי שלדחיינות יש מחיר ואין זמן טוב יותר לפעול מאשר היום.

ממך למדתי שתנועה הם החיים עצמם.

שינית את חיי לנצח והסטת נתיבם. את האדם שנהייתי אני חב לך. בזכותך אני גירסה טובה יותר של עצמי גם כלפי עצמי וגם כלפי סביבתי.

הדרך לא היתה קלה אבל השתנתי. תודה לך על מי שנהייתי. תודה אף יותר על מי שלא הפכתי להיות, גובלין שסופר שוב ושוב מטבעותיו במחשכים. לא יודע לאילו עוד רמות של שפל הייתי מגיע בלעדייך. אבל למזלי את איתי, שומרת ומאזנת שלא אאבד צלם אנוש.

תודה שהפכת אותי לבנאדם, בערך.

ומה אומר לכם הצעירים?

חפשו זוגיות שבה האובססיה לא מזינה עצמה אלא מוצאת קונטרה ואיזון. זוגיות מעצימה ומשלימה היא כזו שבה אין אחד שמכתיב, אין פירגון לכל גחמה ואין התנגדות לכל חלום. זוגיות שיוצרת צמיחה יודעת ללכת בתפר ולהעמיד מראה כשצריך אבל גם לחזק כשבאמת מגיע. קלישאתי ככל שישמע, הפכים משלימים. בני זוג שיש ביניהם התאמה בכלל ופיננסית בפרט יכולים לטרוף יחד כל חלום.