רגע של נוסטלגיה. מי שהיה כאן בשנות ה-90 ודאי זוכר את הטאמגוצ'י - גאדג'ט אלקטרוני חביב אותו מגדלים על ידי סיפוק צרכיו החיוניים בלחיצת כפתור. החייזר הקטן לא דרש יותר מאוכל, חיבוק וטיול, אבל גם לא הגיב היטב אם שכחנו מקיומו. במובן מסוים, תיק השקעות משול עבורי לחיית מחמד אלקטרונית. ראשית, מקימים אותו בעולמנו הדיגיטלי ולאחר מכן נדרשת תחזוקה וירטואלית שוטפת. בדומה לטאמגוצ'י, אם לא נתחזק כלל או נתחזק יותר מדי, נגרום למושא אהבתנו שלנו סבל, מה שיכול להוביל ללכתו בטרם עת.

אחת מפעולות התחזוקה היחידות שדורש תיק השקעות הוא איזון. כפי שתיכף נסביר, אין מדובר בפעולה מסובכת יתר על המידה, אך היא בחזקת פעולת האחזקה החיונית ביותר לשלומו של תיק ההשקעות הפסיבי. מדוע? תיכף נעמיק בנושא. איך וכמה? הו, זה כבר יותר מורכב ואין מוסכמה אוניברסלית. זהו פוסט מבוא בנושא ולטעמי הוא כולל את ה-essentials הדרושים להבנת הצורך באיזון ויישומו הלכה למעשה.

ראשית, נסביר מהו איזון ומהם העקרונות לביצועו. בפוסט על עיקרון הפיזור בתיק השקעות, הצגנו כי אחד העקרונות הבסיסיים לקיומו של תיק השקעות יעיל הוא הפיזור. הצגנו בהרחבה כי ביישום עיקרון הפיזור אנחנו מרכיבים את תיק ההשקעות ממספר נכסים המניבים תשואה והקורלציה ביניהם נמוכה. אבל מה קורה במשך הזמן? הנכסים מתנהגים באופן שהוא, במצב אידיאלי, במגמה מנוגדת אחד לשני. אם, לצורך העניין, בעת ביצוע ההשקעה הקצנו אחוז מסוים לכל נכס בתיק, בחלוף הזמן ההקצאה הזו בהכרח לא תישמר. מה המשמעות של חריגה מהותית מההקצאה מקורית? כעת ברשותנו תיק חדש עם הקצאה חדשה ופרופיל סיכון שונה, ולא התיק שאליו התכוון המשורר לכשציווה על עצמו את תיקו.

הערה לחנונים - אם היינו משקיעים בנכסים שהקורלציה ביניהם קרובה למושלמת (למשל, עבור 2 קרנות העוקבות אחר אותו מדד הקורלציה תהיה קרובה ל-1), המשקלים בקירוב היו נשמרים. אך איזו משמעות יש לתיק כזה? מה עשינו בזה? להחזיק ביותר מנייר אחד העוקב אחר נכס מסוים זה מנוגד לעיקרון נוסף שנדבר עליו - פשטות. יתרה על כך, קורלציה גבוהה בין נכסים מצביעה על פיזור לא אפקטיבי בתיק.

מה, אם כך, עלינו כמשקיעים פסיביים לעשות? כאן נכנס למשחק האיזון. ביצוע איזון הוא השבה של התיק למשקליו המקוריים. קיימים מספר אופנים לעשות זאת. אין שיטה נכונה באופן אוניברסלי ויש בהחלט מקום לקחת בחשבון את אופי התיק ומידת ההתעסקות המקובלת על המשקיע. אלו הן שיטות האיזון העיקריות:

1. מכירה מהנכסים שחרגו ממשקלם ההתחלתי כלפי מעלה וקניה מהנכסים שירדו. שיטה זו מתאימה בעיקר לתיקים שאין בהם הפקדות חדשות או משיכות והדרך היחידה לאזן היא באמצעות מכירה וקניה.
   לגבי תדירות הביצוע, קיימות 2 גישות: קלנדרית ומבוססת אחוזים. בראשונה נאזן במועדים שנקבעו מראש (חודשי, רבעוני וכו), בשניה נאזן רק כשאחד הנכסים חורג ביותר מ % מסוים מהקצאתו המקורית (למשל 5% חריגה). אם אין חריגה לא נאזן כלל, יהא פרק הזמן ללא איזון ארוך ככל שידרש.


2. קניה או מכירה עודפת לצורך השבה למשקלים מקוריים. שיטה זו מתאימה לתיקים בשלב הצבירה או הצריכה. למשל, אם אני הולך להפקיד לתיק 50-50 סכום חודשי של 10000, לא אקנה 5000 מכל נכס, אלא אקנה יותר מהנכס שירד בערכו. במצב של צריכה מהתיק המצב הוא הפוך, אמכור יותר מהנכס שעלה יותר בערכו. הערה למתקדמים: נציין כי בתיקים מאוד גדולים ההפקדה עלולה שלא להספיק בכדי להחזיר את התיק לגבולות הגיזרה. ניתן לשלב כלל משלים מבוסס אחוזים, בו בחריגות גבוהות נמכור בנוסף מהנכסים שעלו ונקנה מאלו שירדו.

נמחיש באמצעות דוגמא מהעת האחרונה איך מתרחשת חריגה מאיזון. מי שהשקיע ב-1.1.2020 בתיק המורכב מ-40% המושקעים בקרן העוקבת אחר מדד מניות ACWI, עוד 40% בקרן העוקבת אחר מדד אג"ח ממשלתיות בריבית קבועה ל-5+ שנים ו-20% בקרן העוקבת אחר מחירו של הזהב, גילה בשיאו של המשבר שיש חריגה מהותית מההקצאה הראשונית שלו. בסימולציה הבאה, אנו מציגים השקעה של סכום חד פעמי של 10,000 ש"ח בתיק הנ"ל (גרף כחול). יתר העקומות (ACWI, אגח, זהב) נועדו רק לצורך הדגמת המגמות השונות של הנכסים בתקופה זו. לחצו לשחזור הסימולציה בלשונית חדשה. אל תשכחו ללחוץ על Analyze portfolios לקבלת תוצאות.

את מהלך העניינים בפרק זמן קצר וסוער זה ניתן לסכם בטבלה הבאה:

מה בעצם אנחנו למדים? בתקופה שנבחנה, המניות ירדו בחדות ב-21.7%, הזהב עלה ב-7.9% והאג"ח ירד קלות ב-2.5%. מאחר והנכסים השתנו ברמות כה שונות אחד מהשני (הודות לקורלציה הנמוכה), המשקל של כל אחד מהם השתנה ביחס להקצאה המקורית (40-40-20) וכעת היא עומדת על (34.1-42.4-23.5). כלומר, מי שהשקיע באופן הזה החזיק, בנקודת זמן של 1.4.2021, בתיק אחר שלו הקצאת נכסים שונה ואף פרופיל סיכון אחר. באופן בולט השתנתה הקצאת הפלח המנייתי שבמקור הוקצה לו 40% וכעת הוא תופס פחות מ-35% מהתיק. זה שינוי מהותי.

נדגים כיצד יש לאזן את התיק בשתי השיטות שהוזכרו קודם לכן. ראשית, נשיב את התיק לאיזון בשיטה הראשונה שהוצגה. בטבלה הבאה אנו רואים בעמודת "הפעולה הנדרשת" שכדי להשיב את הפלחים למשקלים המקוריים, נדרשת פעולת מכירה בניירות הזהב (gold) והאג"ח (bonds) לטובת רכישה של נייר המניות (ACWI). לאחר האיזון מתקבלים הסכומים בכל פלח בעמודה "סכום לאחר איזון". זוהי פעולה שאולי מנוגדת לאינטואיציה של משקיע "היסטרי", מאחר וקונים דווקא מהנכס הפסיד ומוכרים מהנכס הרווחי. כלכלית, כמובן יש בפעולה הזו היגיון רב, מאחר ואנו "נועלים" רווחים בסחורה אחת וקונים סחורה אחרת במחירי סוף עונה.

וכעת, נאזן בשיטה השנייה, דרך הפקדה של 10,000 ש"ח. בטבלה הבאה אנו רואים כי עלינו לקנות מכל אחד מהפלחים בכדי להשיב לאיזון המקורי. עם זאת, הכמות שיש לרכוש שונה מהקצאה המקורית. לולא הסטייה המהותית מהמשקלים המקוריים, היה עלינו לקנות 4000 מניות, 4000 אג"ח ו-2000 זהב. במקום זאת, נוצר מצב בו עלינו לקנות יותר מניות (4543.91 ש"ח), ופחות אג"ח וזהב (3775.9 ו-1680.18 בהתאמה). רכישה של יותר מניות במחירי רצפה של שיא המשבר, לא רע, הא? יתרון של השיטה הזו הוא כמובן הימנעות מאירוע מס הכרוך בשיטה הראשונה. עם זאת, הימנעות זו מתאפשרת רק עבור משקיע שנמצא בשלב צבירת ההון שלו.

למה בעצם כל זה טוב? קיים קונצנזוס כמעט אקסיומאטי שאיזון הוא פעולה הכרחית. ההסברים הם קצת בנפנופי ידיים. ראשית, האיזון מסייע להתאים את הסיכון באופן שוטף לצרכיו של המשקיע. מי שבחר ב-40% מניות, עשה זאת כי הוא אינו מעוניין בהרבה יותר מזה או הרבה פחות מזה. אי ביצוע איזון, עלול להוביל בדיוק לשם. בנוסף, אומר בזהירות שיש באיזון אלמנט של תזמון שוק ומנגנון לניצול הזדמנויות. כמובן שתזמון שוק במובן הרגיל, המבוסס על אינסטינקטים פרימאטיים של המשקיע, מנוגד לכל עיקרון של השקעה פסיבית. אבל כאן זה שונה. כאן, דרך כללים מבוססי אסטרטגיה ברורה שהוגדרה מראש, המשקיע נדרש למכור ביוקר ולקנות בזול. ההבדל הוא מהותי, שכן בשיטה זו הרגש מנותק והפעולה של האיזון היא מכאנית. תזמון השוק המובנה, עשוי, במקרים מסוימים, אף לשפר תשואה בנוסף לשליטה בסיכון.

נבחן את הדוגמא הקודמת ונראה מה קורה לפרמטרים של התיק במצב שבו הוא לא מאוזן (drifting) אל מול מצב שבו מבוצע איזון כל חודש. לחצו לשיחזור בלשונית חדשה.

בפרק זמן שנבחן רואים שיפור בתשואה (8.3% ביחס ל 7.99%) ובמקדם שארפ! אם כך, נראה שאכן איזון הוא תזמון שוק מבוסס אלגוריתם שיכול להפחית סיכון ולשפר תשואה. זה מתחיל להיות מעניין... אני בטוח שבשלב זה יוצת דמיונם של חלקכם בנוגע לפוטנציאל הגלום באיזון. אינכם לבד. עם זאת, מאחר והדיון בסוגיה לא קצר ומרתק בפני עצמו, נשאיר אותו לפרק הבא בנושא האיזון, שם נראה כי מדובר בתחום שהוא עדיין בגדר חידה בהיבטי אופן האופטימיזציה שלו ותוחלת ההשפעה שלו. על דבר אחד אין מחלוקת - איזון הוא כלי יסוד בארגז הפסיבי ומשמש כלי עיקרי לניהול תיק ההשקעות הישנוני שלנו.

מאחר וברצוני להשאיר אתכם עם כלי פרקטי גם בלי המתנה לפוסט הבא בנושא איזון, אתן כאן ספוילר. אל תיתנו לביצוע איזון להפוך למטרה שלכם בחיים. את השוק אתם לא תכו בהשקעה פסיבית, עם או בלי איזון. התכלית שלו היא שליטה בסיכון, לא מקסום התשואה.

אזנו אך אל תאזנו יתר על המידה. כן, חשוב לבצע איזון. כמה? המינון האידיאלי הוא כזה שלא יגרום לכם להתייאש מתחזוקת תיק ההשקעות. מי שיש לו תיק עם הפקדות פעילות, יוכל לנצלן לאיזון (אין צריך להגיע לדיוק של מאיות האחוז), מי שאין לו הפקדות שוטפות, בהחלט יוכל להסתפק בהסתכלות על התיק פעם בחצי שנה או אפילו פעם בשנה ולהחליט אם לאזן על סמך רמת ה"זליגה" של כל פלח. אם, למשל, פלח כלשהו חרג ביותר מ-5%, רק אז יבוצע האיזון. התעסקות בשברירי האחוז תוביל לאירועי מס ועמלות מיותרות ותרומתם השולית להצלחתנו תשאף ל-0.