מה היה לנו עד עכשיו?

באחד הפוסטים הראשונים בסידרה הצגנו את הרעיון של "מדד". רעיון פשוט להפליא שהוא תשתית לכשעצמה לאסטרטגיה ברת קיימא להשקעה בשוק ההון. הרעיון המסדר בסידרה זו התחיל להתבהר והוא פשוט עד כאב: "בחר מדד או כמה מדדים, עקוב אחריהם במשך כל הדורות". כמו כן, התחלנו לשטוח את הסיבות שבגינן השקעה פסיבית במוצרים מחקי מדד תוביל לאורך זמן לביצועים עודפים על פני השקעות מנוהלות (עוד יושלם פוסט בנושא).

בפוסט הקודם דיברנו על מושגי יסוד בקרנות נאמנות, הסיווגים השונים וההבדלים העיקריים בין הסיווגים.

מטרת פוסט זה להתחיל להכיר את תעשיית קרנות הנאמנות המקומית והמגמות שמאפיינים אותה בשנים האחרונות. תעשיה זו משתנה ומשתכללת במהירות. ניתן לציין בשביעות רצון שחלק ניכר של השינויים הוא לטובת המשקיעים. מעניין לראות את המגמות ביחס לסקירות קודמות כמו למשל זו של הסולידית. כמו כן, אל מול צרכיו של המשקיע הפסיבי, נוכל להתחיל לבצע ניפוי ראשוני של הקרנות הרלוונטיות מתוך ההיצע העצום. בהמשך הסדרה, ככל שהמשקיע יסגר על הרכב התיק שלו ברמה של המדדים הדרושים להשגת המטרות, יבוצע drill down של הניירות הספציפיים על סמך תהליך ניפוי סדור.

מנהלים out חקיינים in

מבט על התפלגות קרנות הנאמנות (גרף 1) לא נותן רמז לכך שהתעשיה שינתה את פניה לחלוטין מאז תחילת האלף הנוכחי. איזה מסע זה היה... לפני שנת 2000 תעשיית הקרנות שלנו היתה כולה על טהרת הקרנות האקטיביות. מי שחפצה נפשו להשקיע מבלי לבחור מניות בעצמו, צריך היה לתת את כל אמונו במנהל ההשקעות שיעשה זאת עבורו במסגרת קרנת נאמנות אקטיבית בדמי ניהול אסטרונומיים של מעל 2%. הסנונית הראשונה לבשורת השינוי הגיעה בשנת 2000 אז הושקה תעודת הסל הראשונה בארץ (הגלגול הקודם של "קרן הסל"). בשנת 2008 הושקה הקרן המחקה הראשונה. היום כבר ניתן לומר שהמגמה כמעט הושלמה. כמותית, קרנות פתוחות חולשות על 1121 משוק הקרנות (פחות ממחצית). את היתר תופסות הקרנות הפסיביות שנחלקות לקרנות סל, קרנות מחקות וקרנות חוץ. מבחינת שווי שוק, יש עוד דרך לעשות למוצרים מחקי המדד. נכון לסוף 2021, מתוך סך תעשיה של 398.5 מיליארד ש"ח, 224 מיליארד מושקעים בקרנות אקטיביות (56.2%). היתר נחלקים בין קרנות סל עם 26.6% וקרנות מחקות עם 17%. הציבור יותר מודע לחשיבות הפסיביות מפעם אך עדיין מעדיף לסמוך על המומחים שינצחו את השוק עבורו.

משב רוח מרענן שהגיע בשנת 2019 הוא כניסת קרנות חוץ. חידוש שעשוי לאורך זמן לדחוף את המחירים מטה לטובת הצרכן הישראלי. עם זאת, לא ניתן בשלב זה להכריז על מהפכה, שכן חלקן של קרנות חוץ הוא 39, שבריר האחוז מתוך השוק כולו. בתחילת השנה גורלן של קרנות החוץ של בלאקרוק עמד בסימן שאלה עם קשיי השיווק של קרנות בלאקרוק שנבעו מביקוש נמוך יחסית. לוקח זמן להטמיע שינוי, אך לא נאמר נואש. אמנם הציבור עדיין מסרב לסגל את השינוי במלואו ונותר ברובו עם השמות המקומיים, אך הקרנות הזרות עדיין כאן ויש תחושה שאט אט הציבור יותר מכיר, מתעניין ומשקיע בהן. עוד על זה בהמשך הפוסט. בנימה אישית, אני מאוד מקווה שהמגמה של כניסת מנהלים זרים תימשך שכן יש לה השפעה חיובית על היצע המכשירים הזולים והאיכותיים לכלל הציבור וגם הפחתה רוחבית של עלויות עקב התחרות.

גרף 1

כמה זה עולה לנו ה"חוויה" האקטיבית?

בפשטות, הנתונים לא משתמעים לשתי פנים. אפילו אם נשים בצד את הביצועים ההיסטוריים של כל סוג של ניהול (אקטיבי/פסיבי), על התהום הפעורה בין השניים מבחינת המחיר לא ניתן להתווכח. קרנות אקטיביות יעלו לכם בממוצע 1.00%, בעוד קרנות פסיביות יעלו לכם 0.44% בממוצע בלבד, פחות מפי 2. על אף השונות בתוך כל קבוצה שגם עליה יש לתת את הדעת (ועוד נעשה זאת), ההתבוננות על נתון ה"מאקרו" של דמי הניהול שופכת זרקור עוצמתי למדי בנוגע לכדאיות ההשקעה בכל קבוצה. התוצאות חותכות, אם כי לא מפתיעות. תשלום של יותר מפי 2 בדמי ניהול לקרנות האקטיביות ישחוק תשואתכם לאורך זמן מבלי להציע שום ערך ממשי בתמורה.

גרף 2

צלילה מעט מעמיקה יותר שבה מפרקים את הקטגוריה הפסיבית לתת משפחות (מחקה, סל וחוץ) מצביעה על יתרון בולט לקרנות החוץ. כאן, פתאום ההחלטה להשקיע בצורה פסיבית נראית מובהקת יותר. בעוד קרנות פתוחות עולות בממוצע 1.00%, קרנות חוץ עולות בממוצע 0.23%.
גם בהסתכלות על קרנות חוץ כתת משפחה של קרנות פסיביות מגלים יתרון יחסי. אמנם מדובר, נכון לכתיבת שורות אלה, בפלח זניח משוק הקרנות, אך נקווה שנבחרת זו תמצב עצמה כסמן ימני שלאורו גם הקרנות עוקבות המדדים של גופים ישראלים יאלצו בלית ברירה להוזיל עלויות. נציין בהזדמנות זו שקרנות מחקות זולות בממוצע מקרנות הסל המקומיות שלנו. באשר להבדלים בין קרנות סל ולקרנות מחקות בהיבט הסחירות דנו כאן.

גרף 3

מי השמות הבולטים בתעשיית קרנות הנאמנות?

לפחות מבחינה כמותית קרנות של ענקי הבית (קסם, מגדל, מיטב, הראל) שולטות בשוק ביד רמה. התוצאות בגרף 4. במקום הראשון תמצאו את קסם עם 376 קרנות. במקום האחרון תמצאו את השם החדש LYXOR עם 3 קרנות בלבד.

גרף 4

אם לבחון את העלויות שנגבות ע"י מנהלי ההשקעות על המוצרים, התמונה לא משתמעת לשתי פנים. מאחר ואתר זה מקדם בעיקר את הגישה הפסיבית בהשקעות, מוצגים בגרף 5 דמי הניהול עבור כל גופי הניהול לפי סדר עולה. קרנות החוץ החדשות מובילות עם דמי ניהול נמוכים, כאשר הזולה ביותר היא של ISHARES עם 0.22%. במקום האחרון "אלטשולר-שחם קרנות" עם הקרנות ה-SMART-BETA שלהם שעולות 0.88%. לשלם פי-4 על מוצר "פסיבי" ביחס לחלופות? מופרך.

גרף 5

באילו נכסים משקיע הציבור וכמה הם עולים לנו?

לפי נכסי השקעה, כמותית (גרף 6), בולט אגח בארץ עם 1025 קרנות. בגיזרת המניות, כמותית קרנות החושפות למניות בחו"ל עוקפות קרנות של מניות בארץ ויש בכך משב רוח מרענן ביחס להטיית הביתיות המובהקת שאיפיינה פעם את פרופילי ההשקעה. מבחינת שווי שוק, הנתון שאותי מדהים שמעל 56% מכספי הציבור מושקעים באג"ח. במניות 35% בלבד. הציבור סולידי מדי בייחוד אם הוא משקיע לטווח הארוך. עוד נתון לא מלבב שהוא שיותר ממחצית מהכסף שמושקע במניות, הולך למדדים בארץ. הטיית ביתיות הלכה למעשה עם הסיכונים הנגזרים מכך.

גרף 6

מבחינת עלויות, נתמקד שוב, ברוח האתר, בקרנות הפסיביות. קרנות העוקבות אחר אגח בארץ הן הזולות ביותר עם 0.16%. הקרנות היקרות ביותר הן ממונפות עם דמי ניהול של 1.48%. אלו בלאו הכי פחות רלוונטיות להשקעה פסיבית. מפתיעות לרעה קרנות העוקבות אחר מחירי סחורות. פלח זה רלוונטי לחלק מהמשקיעים הפסיביים בתור גידור לאינפלציה. בארץ, עקב תחרות מועטה מאוד בפלח זה, תשלמו סכום אסטרונומיים של מעל 1%. לא מן הנמנע לפזול לקרנות שנסחרות בבורסות זרות למי שחפץ בסחורות בתיק שלו. יש לשים לב לסיכון של הטלת מס ירושה על קרנות אמריקאיות ועל כן למשקיע ישראלי עדיפות קרנות אירופאיות. הבחנה נוספת שחשוב לשים לב אליה שבגיזרת האג"ח הזר והמניות בחו"ל, האלטרנטיבות של קרנות החוץ זולות משמעותית ביחס לקרנות מקומיות (ההבחנה מוצגת בגרף).

גרף 7

אחרית דבר

בפוסט זה הכרנו היכרות ראשונית את תעשיית קרנות הנאמנות בארץ. ראינו איך הקרנות נחלקות לפי סיווגים, נכסי השקעה ומנהלים ואיך דמי הניהול מושפעים מכך. תובנות שעוד נרחיב עליהן בעתיד, מתחילות להתגבש: הפער לטובת ניהול פסיבי הוא עצום ואם יש קרן חוץ שעוקבת אחר המדד שמעניין אתכם אז הפער לטובתכם גדול אף יותר.

זמנים של שינוי עוברים על התעשיה והם לטובתנו כמשקיעים פסיביים. אם בעבר, למשקיע פסיבי כמעט ולא היה מה לחפש בארץ הקודש, היום המצב שונה בתכלית. קרנות המקיפות סלי מניות נרחבים ניתנות לרכישה בזיל הזול ובשקלים בייחוד הודות למנהלים הזרים שנכנסו לאחרונה לארץ. קרנות אג"ח מקומיות גם כן זולות וניתנות לרכישה ממנהלים ישראלים. עדיין ישנן קטגוריות, כגון סחורות, שבהן השוק המקומי אינו מפותח מספיק ומי שחפץ בשילובן יאלץ לרעות בשדות זרים.

זו רק טעימה ראשונה שמטרתה להכיר את המושגים ובהמשך נצלול להשוואות מעמיקה בכל קטגוריה ונגזור משמעויות של כדאיות.