כל משקיע רוצה להרוויח. ארחיק לכת ואומר שכל בן אנוש רוצה להרוויח. אבל זו בערך אחת מנקודות הדימיון היחידות בין משקיעים. קשה למצוא שני משקיעים שעושים בדיוק אותו דבר, חוץ ממקרים שבאופן מכוון העתיק האחד מחברו. קיימות סיבות מגוונות להבדלים בין תיקי הנכסים של המשקיעים והן כוללות: זיקה ואמונה באופן השקעה מסוים, אסטרטגיה, טמפרמנט של המשקיע, מידת נכונות ללימוד עצמי, רמת אמונה במומחים, רמת ההתעסקות שהמשקיע מוכן שהשקעתו תגזול ממנו, אופק השקעה, הון זמין להשקעה, מטרות ההשקעה, ציפיות הסביבה, ניצול הזדמנויות, חשיפה לשיווק, חשיפה לידע של מעגל קרוב ועוד. ברגע שקיימים כל כך הרבה גורמים שמעצבים את ההשקעה, אין זה פלא שאין דרך אחת משותפת. לדעתי השונות הזאתי אינה דבר רע. אין דרך אחת או נכונה יותר מאחרות להגיע ליעדים פיננסיים.

בתוך כל עושר הדרכים השונות הקיימות לשגשוג כלכלי, יש דרך אחת שעליה תדבר סדרת הכתבות הנוכחית - תיק השקעות פסיבי בניהול עצמי. דרך זו היא לא מתכון פלא להתעשרות, היא לא בהכרח טובה או נכונה מדרכים אחרות, היא לא בהכרח תתאים לנסיבות האישיות של כל אחד, ואפילו אם היא מתאימה למישהו אז לא בהכרח יש להשקיע בה את כל ההון העומד לרשות המשקיע.

ועדיין, יש בדרך הזו, של תיק ההשקעות הפסיבי בניהול עצמי, קסם שהוביל אותי לכתיבה של שורות אלה. בכדי להסביר, ננסה להבין באופן מאוד כללי מהו בעצם תיק השקעות פסיבי. ברמה הבסיסית ביותר, מדובר על דרך מבוססת השקעה בשוק ההון שבה המשקיע ישאף ליהנות מרווחים באופן הדורש התעסקות מינימלית ככל הניתן, על כן נכנה דרך זו "פסיבית". אם ננסה לפרוט ממעוף הציפור במה כרוכה דרך זו, תיק השקעות פסיבי בניהול עצמי הוא אפיק השקעה שבו המשקיע פותח חשבון מסחר בברוקר כלשהו (לדוגמא - הברוקרים בארץ הם בנקים ובתי השקעות). עבור המשקיע, חשבון מסחר זה הוא לא יותר מממשק מחשב שמשמש כארגז ריק שאותו ימלא בניירות ערך נושאי תשואה לפי הקצאה קבועה מראש (משקל באחוזים לכל נייר) שהוא יקבע לעצמו. תקוותו של המשקיע שהקומבינציה הנבחרת של ניירות הערך תעלה בערכה עם הזמן. בתיק פסיבי, המשקיע "יצמצם מגע" ויקטין חיכוך עם התיק. אם להוציא את שלב הצריכה מהתיק, האינטרקציות היחידות שיהיו למשקיע עם התיק יהיו לכשירצה להזרים כסף חדש פנימה או שהקצאת הנכסים בתיק תחרוג באופן משמעותי מהתיכנון המקורי (פעולת איזון שנרחיב עליה בפוסט אחר). מדובר במלאכה כה פשוטה, טכנית ומשעממת, עד כי ההתעסקות המועטה עלולה לעורר חשש "האם זה הגיוני שנרוויח עם כל כך מעט התעסקות?". וזהו כנראה הקסם ששבה את לבי, עת הבנתי שדרך זו היא אחת השיטות היעילות ביותר בהיבט עלות-תועלת במעלה הגבעה לרווחה כלכלית.

קרנם של תיקי השקעות פסיביים מצויה במגמת עליה אדירה בעולם מזה זמן רב ובארץ בשנים האחרונות. אני מייחס זאת לפחות באופן חלקי להמצאותנו בעידן זמינות המידע ולשיפור ההיצע של מוצרי ההשקעה הפסיביים. יש בכך סילוק של שני מכשולים עיקריים שמנעו פריחה מוקדמת יותר של תחום ההשקעות הפסיביות. מכשול ראשון היה היעדר זמינות החומר הטכני שלפיו ניתן לייצר תיק השקעות פסיבי בשיטת "עשה זאת בעצמך". התקופה בה המידע לא היה כה נגיש וזמין שירתה יפה את מנהלי ההשקעות שיכלו למתג את עצמם ביתר קלות כמומחים בלעדיים בתחום ההשקעות בשוק ההון. מכשול שני היה היצע דל ביותר של מכשירי השקעה שמתאימים להרכבת תיק שכזה. כל זה השתנה מקצה לקצה בתקופתנו. כיום, המידע נגיש בחינם ברמות איכות שונות ברחבי הרשת. קורא שיקדיש מרץ לא מבוטל, יגיע בסופו של דבר לתכנים איכותיים שלפיהם ניתן לפעול. היצע קרנות הנאמנות מחקות המדד, שהן חומר הגלם בתיק השקעות פסיבי, ביצע בארץ קפיצת מדרגה מהותית בשנים האחרונות, אם כי יש עדיין מקום לשיפור בתחום זה.

אם כך, מדוע בעידן בו המידע זמין לכל דורש אני מוציא כאן את הגרסה שלי, ב"הוצאת זיק", לתיק השקעות פסיבי בניהול עצמי? ערך מוסף ראשון הוא המצאות כל התכנים תחת מעטפת מסודרת אחת. כתיבת בלוג היא אתגר אדיר עקב נטייתו לחוסר סדר ובלאגן. כאן, אני מנסה להתמודד עם הבעיה ולעטוף פוסטים מפוזרים לכדי רצף קריאה אחד שייסע לקורא לא ללכת לאיבוד בדרכו. זהו ניסיון יומרני שלי לייצר "ספר מקוון" של ממש עם תוכן עיניינים שאתם רואים בראשיתו של דף זה, שיאפשר לקורא ליצור רצף קריאה ולעבור בקלות מנושא לנושא תוך שהוא מתחיל ממצב של ידע מועט ומסיים עם כל הידע הדרוש להקמת ותחזוקת תיק השקעות פסיבי. ערך מוסף נוסף הוא שילוב דוגמאות וסימולציות אינטרקטיביות שהקורא יכול להפעיל ו"לשחק" תוך שהוא מקבל אינטואיציה של מונחים אבסטרקטיים כגון: תשואה, סטיית תקן, יחס תשואה לסיכון ועוד. בהמשך הדרך, יוכל הקורא לנצל כלים אלו בכדי לבצע אופטימיזציה לתיק שלו עצמו.

למי יכול להתאים תיק השקעות פסיבי ולמי פחות? בהיבט אופק ההשקעה, הדרך של השקעה פסיבית בשוק ההון עשויה להתאים בעיקר למשקיעים בעלי אופק השקעה ארוך. פועל יוצא מכך הוא שהכסף המושקע אינו דרוש בטווח הקצר. שימושים אפשריים של תיק השקעות פסיבי באופק השקעה ארוך יכולים להיות מימון חלקי או מלא של פרישה מעבודה ע"י צריכה איטית ומבוקרת מהתיק, השארת ירושה, כרית ביטחון למקרים של פגיעה ביציבות תעסוקתית. תיק השקעות פסיבי מתאים פחות לכספים שמיועדים בטווח הקצר למימון הוצאות גדולות (כגון רכישת דירה). זאת מאחר ובטווח הקצר שוק ההון עלול להיות מסוכן ותנודתי ושוויו של התיק עלול לצנוח לקראת מועד השימוש בו. בהיבט הטמפרמנט, השקעה פסיבית עשויה להתאים לאנשים שרוצים להשקיע זמן ומאמץ מינימלי בכדי להעלות את ממונם. בכך הם במודע מוותרים מראש על תשואה פנומנלית שיכולה להתקבל בשיטות השקעה אחרות בהן תרים אחר נכסים "חמים". התשואה הריאלית הממוצעת שיצפה המשקיע הפסיבי תנוע בטווח 5%-6% בשנה. יתכנו שנים טובות בהרבה ויתכנו שנים גרועות בהרבה. מכאן נגזרת תכונה קריטית להצלחה בהשקעות פסיביות - סבלנות. תיק השקעות פסיבי גם לא יתאים עבור מי שנרתע מאחת מתכונותיו היחודיות - צבירה אוטומטית של הדיבידנד לתוך יתרתו כפי שמקובל בקרנות נאמנות בארץ. לטעמי תכונה זו היא אחד היתרונות המעניינים של תיק השקעות פסיבי בייחוד בשלב צבירת ההון מאחר והיא תורמת לאפקט הריבית דריבית. בנוסף, היעדר תזרים בשלב הצבירה מונע פיתוי לשימוש בו. עם זאת, ישנם משקיעים שיראו בכך חיסרון, שכן, בניגוד לנדל"ן מניב למשל, לא מרגישים את פירות ההשקעה. לטעמי תפיסה זו אינה מוצדקת מאחר וניתן לבצע מכירה מבוקרת של ניירות ערך מתיק השקעות בכדי לייצר תזרים בשלב הצריכה.

גם בקרב אלו שהשקעות פסיביות בשוק ההון מתאימות להם, רק חלק ימצאו ערך בניהול עצמי של התיק. תיק השקעות פסיבי בניהול עצמי (שהוא תת קבוצה של השקעות פסיביות בשוק ההון) מתאים למשקיעים שחפצים להקדיש זמן בלימוד התחום ולהרוויח בכך את היכולת להשקיע באופן אפקטיבי לא פחות ממנהלי השקעות מנוסים ובעלות נמוכה ביחס למכשירים מנוהלים. מנגד, תיק בניהול עצמי לא יתאים למשקיעים שמבקשים לקבל הלוואה (למנף) כנגד כספי התיק. כמו כן, משקיעים שאינם מעוניינים להשקיע את הזמן בלימוד או תחזוקה כפי שיתוארו בסדרת כתבות זו, יעדיפו לצעוד בשבילים אחרים. אין לי כל נימה של ביקורת כלפי משקיעים הנוקטים בדרכים אחרות, שכן כפי שציינתי תיק הנכסים הוא תוצאה של שיקולים, צרכים ונסיבות ייחודיים של המשקיע. אין דרך בלעדית אל עבר רווחה כלכלית ולי אין קנאות דתית כלפי הדרך הנוכחית, מדהימה ככל שתהיה בעיניי.

סידרה זו בנויה בצורת "ספר מקוון". קיים תוכן עניינים בראשית העמוד (שעשוי להתעדכן מעת לעת), שם ניתן לראות מה התוכנית (הסילבוס). ניתן לנווט בקלות לפרקים אחרים. יתכן כי סדר פירסום הפרקים לא יהיה בהכרח לפי סדר תוכן העניינים (אחרי הכל לא ניתן לנתק באופן מלא את הכאוטיות מבלוג). בכל פעם שפוסט חדש בסדרה יפורסם, הוא יופיע כקישור אקטיבי בתוכן העניינים. מי שמנוי לרשימת התפוצה במייל, יקבל על כך התראה (כמו גם בכל פוסט אחר). רישום לרשימת התפוצה מתבצע דרך העמוד הראשי.

סדרה זו בנויה כך שתתאים לקוראים שיש להם היכרות מועטה עם עולם ההשקעות הפסיביות ועל כן היא מתחילה מהיסודות והמונחים הבסיסיים. עם זאת, הסדרה כוללת גם תכנים שיכולים להתאים לקוראים מתקדמים. אלו יוכלו לברור את הפוסטים הספציפיים שחיוניים עבורם מתוך תוכן העניינים. כתפיסה, הסדרה כוללת את המינימום הדרוש, לדעתי, בכדי להקים תיק השקעות פסיבי ולתחזקו. אני לא אכלול כאן פוסטים שהם בגדר העמקה וארכז אותם בסדרה אחרת "מתקדמת" שבה ניתן יהיה לצלול לרבדים נוספים של תיק השקעות פסיבי.

בסדרה זו אשתדל לסקור את כל התהליך התודעתי והפרקטי שעל המשקיע לעבור בכדי לפתוח ולתחזק תיק השקעות פסיבי בניהול עצמי שישיא לו, בתקווה, רווחים ושעימו יוכל לחיות בהרמוניה למשך פרק הזמן שיגדיר לעצמו. זה לא טריוויאלי, מאחר וטכנית ניתן לפתוח תיק השקעות ביומיים, אך בכדי שהתיק ישרת את מטרותיו של המשקיע ויביא אותו לכדי הגשת מטרות פיננסיות, תדרש הבנה עמוקה יותר של ההשלכות והמשמעויות של הרכבת ותחזוקת תיק שכזה. יישום נכון של העקרונות דורש זמן ובשלות.

כך יראה מבנה הסדרה. נתחיל מהיכרות עם מושגים כגון מדד, קרנות נאמנות בדגש על אלו שמחקות מדדים, תשואה, סטיית תקן, יחס שארפ, תשואה חסרת סיכון ועוד. הבנה של מושגים אלו היא בבסיס הידע הדרוש כדי להבין את יתר הסדרה. לאחר מכן, נעסוק בעקרונות המנחים בבניית תיק השקעות כגון: קביעת רמת סיכון, פיזור, דמי ניהול ופשטות. לטעמי זהו החלק החשוב ביותר, שכן התיק שיתאים למשקיע הספציפי הוא כזה שמקיים את הפשרה הטובה ביותר עבורו בין העקרונות הללו, המנוגדים לעיתים. החלק הבא יסקור את קרנות הנאמנות שנסחרות בבורסה הישראלית שיכולות להתאים בתור "חומרי גלם" להרכבת התיק. החלק העוקב יציג מספר דוגמאות לתיקי השקעות פסיביים שיכולים לשמש כנקודת התחלה עבור המשקיע במלאכת מציאת התיק המתאים לו. לאחר מכן, מספר פוסטים יוקדשו ליישום הפרקטי של כל מה שנלמד לפני - תנאים מקדימים לפתיחת התיק, הסגרות על הרכב התיק, פתיחתו הלכה למעשה ואופן רכישת קרנות הנאמנות לפי סוגן. החלק האחרון יוקדש לשלבי "החיים לצד התיק" והוא יכלול פוסטים על פעולת האיזון החשובה וההיבט הפסיכולוגי שבלי ספק יהיה לו חלק משמעותי בהצלחה.

הערה: המיקוד בדוגמאות יהיה בתיק שנפתח בברוקר בארץ. הסיבה לכך היא היכרותי הטובה עם הפיתרון, כמו גם המענה הטוב שהוא נותן לתיק השקעות פסיבי, בייחוד בעקבות היצע משופר של מכשירי השקעה עוקבי מדדים תוצרת כחול לבן שניתן לרכוש. לא אתייחס כמעט לבתי השקעות זרים, אם כי גם זה פיתרון נהדר עם יתרונותיו וחסרונותיו ביחס לחלופה המקומית. לטעמי, התכנים שיוצגו בסדרה זו יתאימו עם התאמות מסוימות גם למי שיבחר לנהל את תיק ההשקעות שלו בברוקר זר.

בנימה אישית, אדגיש, לטובת הצלחת הקורא, שהמוכנות הנפשית להשקעה חשובה יותר מכל מיקרו-החלטה לגבי הרכב התיק. ייטב אם המשקיע ייקח את הזמן ויבשיל לביצוע השקעה. ישנם מקרים בהם המשקיע מרגיש לחץ להשקיע עקב החשש כי האינפלציה שוחקת את חסכונו בעובר ושב. לדעתי, יש להתנער ממחשבות אלו ולהשקיע קודם בלימוד. חיפזון להשקיע עלול להוביל לכישלון עקב חוסר הכנה מוקדמת וחוסר הבנה של מאפייני ההשקעה והדינמיקה שלה. מסיבה זו, אין לי תשובה לגבי משך הזמן שייקח לקורא להגיע למצב שהוא פותח תיק השקעות על סמך תכנים אלו. פרק זמן זה הוא לא פונקציה של כמות המלל שיש לקרוא כמו שהוא תוצאה של הזמן האינדיווידואלי שלוקח לעכל את הדברים וליישמם באופן הנכון לקורא.

על מה לא נדבר בסדרה? לא נתעכב על מכשירי השקעה אחרים שאינם תיק השקעות פסיבי בניהול עצמי. לא נדבר על מיקומו של תיק ההשקעות הפסיבי בתוך פאזל הנכסים המלא של המשקיע. ברור שסל הנכסים המלא יכול לכלול גם נדל"ן, קרן השתלמות, פנסיה ועוד. עם זאת, אין בכוחי לייצר חליפה מותאמת אישית לנסיבות הייחודיות. במידה ודרך זו, כפי שאני פורט אותה, יכולה להתברר כבעלת ערך עבור אדם זה או אחר, הסדרה הזו תהיה רלוונטית עבורו, אך הוא יצטרך לגזור ממנה בעצמו את הפיתרון האינטגרטיבי המתחשב בתמונת המצב הכוללת שלו ובכל מערך נכסיו. בסדרה זו אני גם לא אכפיש דרכי השקעה אחרות באופן מגמתי. כן, יש לי ביקורת על מכשירי השקעה מסויימים, אבל, כפי שציינתי, לכל משקיע יש את סט הדרישות והמאפיינים שלו. נושא נוסף שלא ניגע בו בסדרה זו הוא שלב הצריכה מתיק ההשקעות (השלב בו מוכרים את הניירות בכדי לממן הוצאות באמצעותם). לנושא זה מוקדש אגף נפרד באתר זה.

אני מאוד מקווה שמי שמרגיש שרצונו לפסוע בשבילי ההשקעה הפסיבית ימצא ערך בסדרה הזו. מלאכה רבה לפנינו, אז בואו נצא לדרך...