1. מבוא
  2. מהו מדד? (פוסט נוכחי)
  3. מהן קרנות נאמנות ואילו מתאימות לתיק הפסיבי?
  4. איך מודדים ביצועים של תיק השקעות? (פוסט זה טרם נכתב)
  5. עקרונות בבניית תיק השקעות
    • קביעת רמת הסיכון (פוסט זה טרם נכתב)
    • פיזור
    • פשטות (פוסט זה טרם נכתב)
    • עלות נמוכה (פוסט זה טרם נכתב)
  6. מה שמים בתוך התיק?
    • ארגז הכלים המנייתי המסונן (פוסט זה טרם נכתב)
    • הרכבת פלח המניות המושלם (פוסט זה טרם נכתב)
    • ארגז הכלים האגחי (פוסט זה טרם נכתב)
    • נכסים משלימים (פוסט זה טרם נכתב)
  7. תיקים לדוגמא
    • 10 תיקים קלאסיים (פוסט זה טרם נכתב)
    • תיק כל העונות
    • דבילי עד גאוני (פוסט זה טרם נכתב)
    • Golden butterfly (פוסט זה טרם נכתב)
    • תיק זיק (פוסט זה טרם נכתב)
  8. שלבי הקמת התיק
    • תנאים מקדימים (פוסט זה טרם נכתב)
    • מחברים הכל יחד ונסגרים על הרכב התיק (פוסט זה טרם נכתב)
    • בוחרים את הברוקר (בית השקעות / בנק) (פוסט זה טרם נכתב)
    • איך רוכשים את קרנות הנאמנות? (פוסט זה טרם נכתב)
  9. תחזוקת התיק
    • איזון
    • האלמנט הפסיכולוגי (פוסט זה טרם נכתב)
  10. לקריאה נוספת

מהו מדד ואיך הוא עוזר למשקיע המבולבל?

פורסם בתאריך: 03/07/2021, 15:52 | 2 תגובות

לא ניתן להתחיל את מסע ההשקעה הפסיבית בלי לחדד מונח בסיסי מעין כמוהו - מדד. מדד כל כך טבוע בבסיס ההשקעה הפסיבית שהוא הפך להיות שם כמעט נרדף לה. "אני הולך להשקיע במדדים", יאמרו פעמים רבות מי שפניהם מועדות להשקעה פסיבית. עיקרו של הפוסט הוא להסביר את המונח מדד בדגש על היישום בשוק ההון ולתאר בקווים מנחים כיצד מנצלים אותו לטובת השקעה פסיבית יעילה.

יש לציין כי פוסט זה קשור בחבל הטבור לפוסט הבא הדן בקרנות נאמנות. למרות זאת, החלטתי להפריד את הדיון בקרנות נאמנות לפוסט נפרד גם כדי להגיש את הארוחה במנות קטנות וגם בכדי לתת את היחס הראוי לכל נושא. הפרדה זו שאני מתעקש עליה היא חשובה גם מאחר ונוצר בלבול בקרב משקיעים שלעיתים לא יודעים להבחין בין מדד לקרן נאמנות.

אז מה זה מדד?


אם לבחון את הגדרת ה"מדד" במילון, או בשמו הלועזי אינדקס (index), זהו ציון מספרי המראה בנקודות שינוי במשך הזמן בתופעה מסוימת. ניתן למדוד כל דבר כשיש עניין בכך. הצורך לעקוב אחר התפתחות תופעות קיים בתחומים מגוונים בחיינו. דוגמאות נפוצות מחיי היומיום של כולנו הן: מדד המחירים לצרכן, מדד האושר, מדד ג'יני, מדד תשומות הבניה, מדד יוקר המחיה, מדד בתי ספר ועוד ועוד. על כן, נוצר מצב שהמונח מדד הפך גנרי למדי ומוכר לנו בדיסיפלינות שונות בחיים ולאו דווקא מהשקעות פסיביות. הגנריות הזו עלולה לטשטש מעט את היותם של מדדים הכוח המניע של ההשקעה הפסיבית ואבן השתיה שלה הלכה למעשה.

לערכו המספרי האבסולוטי של מדד אין משמעות עמוקה לכשעצמה. פעמים רבות מחליטים כי ביום עלייתו של המדד לאוויר ינתן לו ערך שרירותי מסוים, למשל 100 כפי שקרה ביום עלייתו לאוויר של מדד ת"א 125 בשנת 1999 (ת"א 100 בשמו דאז). זה שמדד X שווה עכשיו 394 זה נתון חסר ערך בפני עצמו. מה שחשוב זה כמה הוא שווה היום ביחס לכמה היה שווה לפני שבוע, חודש, שנה, עשור. על כן, מסתכלים על השינוי באחוזים שחווה המדד על פרק זמן מסויים. למשל מדד ג'יני בישראל (הבוחן אי שיוויון) עמד בשנת 2010 על 0.384 ואילו בשנת 2017 על 0.352. מה למדים מכך? לפי מדד ג'יני אי השיוויון בין ההכנסות ירד בפרק זמן של 7 שנים בכ-8.3%. חשוב להדגיש, כי תוצאה זו היא בהתאם למדד הספציפי, ג'יני במקרה זה, ותלויה בקשר בל ינתק במדיניות קביעתו. האם המדד הוא טוב, שקוף ומתאר נאמנה את התופעה שלשמה הוא נוצר? זו כבר שאלה אחרת לגמרי.

לרוב המדדים נבנים על ידי חברות שזו מומחיותן. חברות אלו מבצעות אנליזה מתמדת לגבי השיטות להרכבה של המדדים (תיכף ניגע ב-2 מהן), ממציאות מדדים חדשים, מעדכנות ומפרסמות את נתוני המדדים. חברות מפורסמות שעוסקות בנושא המדדים בתחום הפיננסים הן: S&P (Standard & poor's), MSCI, FTSE. כל אחת מחברות אלו עוסקות במגוון רחב של מדדים, אך מאחר ושמן נקשר במדדים ספציפיים למשל, S&P 500, לפעמים יש בלבול בין חברת המדדים למדד ספציפי כזה או אחר.

במציאות בה יש ריבוי אדיר של מדדים, באופן טבעי נוצר מצב שמדדים מסוימים "תפסו" יותר מהאחרים. היקף שימוש במדד תלוי גם באיכות בנייתו, חשיבות והיקף התופעה שהוא מתאר, מידת שיווקו בכלי התקשורת ועוד.

דוגמא לבניית מדד


כאמור מדד יכול להיבנות לטובת מעקב אחרי תהליך כלשהו. לרוב המדד ישרת צורך אמיתי מסוים ולא יומצא כך סתם. נמחיש תהליך הרכבת מדד ואתגרים אפשריים הכרוכים בכך דרך דוגמא. בכוונת תחילה נתנתק לרגע משוק ההון, מאחר ומדד יכול לתאר כל תהליך שחשוב למדוד.

פרופ' מיכאלי נתבקש לתת מענה לאלימות הגואה בכיתה ג2 בבי"ס "האילנות הגבוהים". הפרופ' קבע שיטת טיפול בכדי למגר את תופעת האלימות. בכדי לקבוע את אפקטיביות הטיפול, הוא הציע לקבוע מדד לרמת האלימות בכיתה. בשלב הראשון הוא החליט לחבר את סך אירועי האלימות בכל חודש, לרבות קללות, אגרופים וחרמות. בחודש הראשון (המדידה הראשונה) נספרו 30 קללות, 20 אגרופים ו 5 אירועי חרם. המדד נקבע על 55. בחודש השני (המדידה השניה) נספרו 37 קללות, 17 אגרופים ו2 אירועי חרם. מדד האלימות המחושב שהתקבל הוא 56. במקביל הופץ משוב בו נתבקשו הילדים לדרג את רמת הביטחון והאווירה בכיתה. להפתעת הפרופסור בשאלון עלה באופן חד משמעי כי האווירה בכיתה השתפרה. תוצאה זו סתרה על פניו את המדד שנקבע.

לאחר חשיבה מחודשת, הבין פרופ' מיכאלי כי כנראה הפער נובע מכך שלא כל אירועי האלימות זהים בחומרתם. נכון יותר היה לקבוע כי החומרה של חרם גבוהה משל אגרוף ושל אגרוף גבוהה משל קללה. בניסיון השני הוא החליט לעדכן את המדד ולתת לקללה משקל של 1, לאגרוף משקל של 2 ולחרם משקל של 4. לאחר העדכון התקבל מדד אלימות של 90 בחודש הראשון ושל 79 בחודש השני. לאחר התאמה זו המדד שיקף בצורה נכונה יותר את התחושות של התלמידים לגבי הירידה ברמת האלימות ושיפור האווירה בכיתה.

שנה לאחר מכן, פרופ' מיכאלי בחן שוב את מצב האירועים בכיתה ומ-40 קללות, 24 אגרופים ו-3 חרמות קיבל כי מדד האלימות עמד על 100, גבוה ממה שהיה בחודש הראשון לטיפול. תחילה הוא החל להטיל ספק בנוגע לאפקטיביות הטיפול לאורך זמן. עם זאת, לאחר בחינה מעמיקה יותר של הנתונים הוא שם לב לפרט שמספר הילדים בכיתה עלה מ-30 בשנה הראשונה ל-40 בשנה לאחר מכן. באופן טבעי נדרש לעדכן את המדד כדי להתאימו לשינויים בגודל האוכלוסיה. על כן הוא ערך את המדד כך שהוא מחולק (מנורמל) למספר התלמידים בכיתה. לאחר חלוקה זו, נצפתה המשך ירידה ברמת האלימות שנה לאחר תחילת הטיפול (המדידה השלישית). כלל התוצאות של חישובי מדד האלימות ב-3 האיטרציות מצורפות בטבלה הבאה. גירסה 1 עפ"י החיבור הפשוט שבוצע בתחילה, גירסה 2 הכוללת את שקלול חומרת האירועים, גירסה 3 הכוללת נירמול לפי גודל הכיתה.

Responsive image

מדוגמא זו אנו מבינים שהרכבה של מדד היא מלאכה לא טריוויאלית שגובלת באומנות ובכדי שתעביר מגמות בצורה נכונה ואוביקטיבית, יש לקחת בחשבון מגוון רחב של קריטריונים. מסיבות אלו יש חברות שמדדים היא המומחיות שלהן ולא פעם הן נדרשות לעדכן מדדים ולשפרם על סמך תובנות שנרכשות תוך כדי ריצה. בנוסף, ראינו גם שלערך של המדד אין משמעות אלא רק לשינוי בערכו. כך למשל אין זה משנה שהערכים בגירסה 3 נמוכים מאלו שבגירסה 2. מה שחשוב שבגירסה 3 יש תאור מהימן של התופעה ורואים בבירור את היחלשות תופעת האלימות בכיתה.

מדדים בשוק ההון

בהקשר של פוסט זה וסידרה זו בכללותה, נתמקד במדדי מניות וסחורות נוספות, הבאים לספק תיאור של התנהגות השוק ברמת המאקרו ("כיוון השוק"). סוגי המדדים בשוק ההון הם מגוונים ולרוב מסווגים בהתאם לסוג הסחורה שהם מתארים: מדדי מניות, מדדי אג"ח, מדדי סחורות ועוד. בזאת רק מתחיל הסיווג של המדדים בשוק ההון. בתוך כל תת קבוצה קיים עושר אדיר. למשל, במניות קיימים מדדים כלל עולמיים (השוק כולו), אך גם מדדים שהם חיתוכים. דוגמאות לחיתוכים יכללו: חיתוך לפי רמת הפיתוח של המדינות המרכיבות את המדד (מדינות מפותחות/שווקים מתעוררים), חיתוך לפי מדינות ספציפיות (ארה"ב, יפן, ישראל וכו'), חיתוך לפי יבשות, חיתוך לפי שווי שוק (גודל החברות המרכיבות את המדד), חיתוך לפי סקטורים (טכנולוגיה, אנרגיה, נדל"ן, ביוטכנולוגיה וכו'). גם באג"ח וסחורות נוספות קיימים חיתוכים שונים ומגוונים.

הסתכלות על מדד מניות, למשל, עשויה להצביע על הכיוון הכללי של אותו שוק שנבחן ע"י המדד. ברור שמניות מסוימות עשויות להיות במגמה שונה מהמדד שהן מוכלות בו. עם זאת, פעמים רבות, הסתכלות על מדד מניות רחב עשויה להצביע על הסנטימנט הכללי: "שוק שורי" כאשר השוק דוהר באופן מובהק קדימה וסוחף את מרבית המניות שבו, "שוק דובי" כאשר יש צלילה רוחבית במחירי מניות, או שוק מדשדש שכיוונו טרם נקבע באופן מובהק.

בתחום ההשקעות, מדד, ברוב המקרים, יעלה בהקשר של מניות. ככה זה שמניות הן מנוע הצמיחה העיקרי של כל תיק השקעות. זה כמובן לא אומר שבנכסים האחרים בתיק, לא נשקיע דרך מדד. גם בפוסט הנוכחי, עיקר המיקוד הוא במדדי מניות.

אופן חישוב המדד


קיימות מספר שיטות לקביעת ערך המדד. שתיים מהשיטות הנפוצות ביותר הן:

  1. מדד שווי שוק - בשיטה זו מחיר מניות החברות המרכיבות את המדד משוקלל לפי שווי שוק של החברות. למשל במדד S&P 500 לחברת Apple משקל של 5.89 ואילו לחברת NVIDIA משקל של 1.38 (נכון למועד כתיבת הפוסט). המשמעות היא שבחישוב המדד לפי שווי שוק, שינוי של 1% במחירה של חברת Apple ישפיע הרבה יותר על ערכו של המדד מאשר שינוי של 1% במחירה של חברת NVIDIA.

  2. מדד לפי משקל זהה - לכל המניות המרכיבות את המדד ניתן משקל זהה. אם לבחון את הדוגמה הקודמת, שינוי של 1% במחיר חברת Apple ושל 1% במחיר חברת NVIDIA ישפיע באופן זהה על שינוי בערך המדד לפי משקל זהה. זאת למרות ששווי השוק של החברות שונה.

קיימים יתרונות וחסרונות לשתי השיטות שתוארו וכך גם לשיטות נוספות שלא תוארו כאן. עם זאת, סטנדרט הזהב בתחום מדדי המניות הוא לפי שווי שוק. הסיבה לכך היא יחס אפקטיבי של תשואה לסיכון. מדדים המחושבים לפי שווי שוק נשלטים ע"י חברות גדולות שנוטות להיות פחות פגיעות בתקופות של משברים. יתרה מכן, בהיצע המוצרים שמאפשרים השקעה במדדי מניות (קרנות נאמנות), הרוב הגורף הוא לפי שווי שוק ועל כן, מעשית, ברוב המקרים ימצא עצמו המשקיע מתלבט בין מדדי שווי שוק.

מה יתרונות ההשקעה במדדים?

להשקעה במדדים בכלל ובמדדי מניות בפרט מספר יתרונות שלאורם יש לשקול השקעה בשיטה זו:

  1. ראשית, ומעל הכל השקעה במדד מניות רחב עשויה להניב רווחים ריאליים לאורך זמן. מדדים רחבים הניבו היסטורית כ-7% תשואה ריאלית. הנחת העבודה היא שככל שהמין האנושי ימשיך להתפתח, להעיז, ליצור, להקים ולייעל חברות, זאת בשילוב עם גידול אוכלוסיה, הדבר ישתקף בהמשך עליית ערכן של חברות ורווחיהן. מאחר והשקעה במדד רחב לא ממוקדת במדינה או סקטור או מניה מסוימים, הדבר שקול בעצם להשקעה בעולם כולו והבעת אמון בו. באיזשהו מקום, השקעה במדד, היא הימור בעד המין האנושי ויכולתו להמציא את עצמו מחדש. אם העבר הוא איזושהי אינדיקציה לגבי העתיד, תהיה זו טעות להמר נגד המין האנושי. וגם מה הטעם להמר נגדו, הרי אם המין האנושי ייכחד, איזו משמעות תהיה לחשבון ניירות הערך שלנו? כל עוד אנחנו כאן (בני האדם), להשקיע במדדים רחבים, זהו הימור מושכל לטובת המשך הקידמה והקיום שלנו על הגלובוס. זו לפחות האמונה שלי. אני נוטה להיות אופטימי לרוב. יש שיקראו לי תמים. התשובה שלי שאם יגזלו ממני האופטימיות והתקווה לא יוותר לי דבר.

  2. המדד משחרר את המשקיע מהצורך לנחש מי המניה או הסחורה החמה. פעילות מסחר יומי במניות היא פעילות אקטיבית הדורשת המון זמן ומאמץ. אפילו אם ישנם יחידי סגולה שצולחים משימה זו בהצלחה, לא ניתן לכנות השקעה מסוג זה כ"השקעה פסיבית". זו עבודה לכל דבר ועיניין שדורשת לימוד ופעילות מתמדת. זאת בנוסף לסטרס הנלווה לדבר. מנגד, פעולת ההשקעה הפסיבית במדד רחב, דורשת קרוב ל-0 זמן לאחר השלמת הקמת התיק.

  3. השקעה במדד רחב, אינה דורשת מיומנות. אם ההיסטוריה היא אינדיקציה כלשהי, דרך זו צפויה לאורך זמן לספק את תשואת השוק ללא מאמץ גם עבור משקיעים שלא שמעו מעולם על אף אחת מהחברות שהם משקיעים בהן דרך המדד. מנגד, פעולות תזמון שוק האופיניות למסחר תוך יומי הן משחק שקשה מאוד להצליח בו וברוב המקרים הצלחה בו היא נחלתם של יחידי סגולה שרוב הסיכויים שרובנו איננו נמנים בהם. על כן, יהיה זה הימור מושכל לא להצטרף למשחק זה שהסיכוי להפסיד בו גבוה מהסיכוי להרוויח.

  4. השקעה במספר רב של מניות ובמקרה הקיצוני בשוק כולו, עשויה לשפר את יחס התשואה לסיכון של פלח המניות של התיק (ובכך של התיק בכללותו). כלומר, מדד רחב יוצר פיזור "תוך נכסי". פיזור זה עשוי להוביל להתנהגות חלקה יותר שקרובה יותר לממוצע רב שנתי ולמתן סיטואציות של תקופות דהירה ותקופות קריסה. השקעה כה רחבה אינה תלויה במשבר בחברה ספציפית ואף בקריסה מוחלטת של חברה כזו אחרת, או אפילו כלכלה כזו או אחרת. מי שהיה מושקע באופן שמפוזר גלובאלית לא ניזוק מהמשבר המתמשך בשוק המניות היפני כשם שניזוק מי שהשקיע במדד ה-Nikkei בשנת 1989. גם מי שהשקיע באופן מפוזר גלובאלית חווה בעוצמה מופחתת את זעזוע משבר הדוט קום ביחס למי שהיה מושקע במדד ה-Nasdaq בשנת 2000. השקעה רחבה בעצם מנטרלת סיכונים של השקעה ממוקדת בכלכלות של מדינות, סקטורים או במניות בודדות שלא בהכרח יפוצו לאורך זמן. בכך השקעה כזו משאירה סיכון יחיד שהוא סיכון השוק הכולל. מיתון במיקרונזיה או יציאה מהאופנה של מניות ביוטכנולוגיה יהיו "רעד קל בכנף" עבור מי שישקיע באופן מפוזר גלובאלית.

  5. יתרון נוסף שנחדד אותו יותר בפוסט שידון בקרנות נאמנות הוא שהצמדות למדד היא גם תהליך זול שממקסם תשואה.

השקעה במדדים היא חוזה עם עצמך שלא מתאים לכל אחד


חרף כל היתרונות, המחקרים, ופוטנציאל הרווח לאורך זמן, ההשקעה במדדים היא מלאכה, שלדעתי, לא מתאימה לכל אחד. משקיע שפונה לדרך זו צריך להבין היטב לתוך מה הוא נכנס. יתרה מכך, דרוש אופי מסוים בכדי להשקיע דרך מדדים.

השקעה במדדים רחבים מתאימה בעיקר למשקיעים לטווח ארוך. משקיעים שזקוקים לכסף נזיל בעוד מספר שנים מועט עשויים למצוא את ההשקעה במדדים כלא מתאימה עבורם. כן, הסבירות לעליה של המדדים היא קיימת ואף מצופה, אך הדגש החשוב הוא שזו מצופה בטווח הארוך. בטווח הקצר המדדים עלולים לקרוס בעשרות אחוזים. מי שישקיע את כספו במדד מניות, עלול לגלות רגע לפני שהוא זקוק לכספו, כי השווי של השקעתו נחתך במידה רבה.

סבלנות היא תכונה עקרונית הדרושה להצלחה בשיטת השקעה זו. בסבירות גבוהה הרווחים יגיעו, אך יתכן ויידרש לכך זמן רב וגם אורך רוח בכדי לצלוח משברים שעלולים להתפרש על פני שנים רבות.

השקעה במדד רחב דורשת ענווה מסוימת, ניתוק מהמחשבה כי יש ביכולתנו לרכב על שוורים דוהרים ולרדת מהם בזמן. לו היינו יכולים באופן שיטתי לקנות מדד כאשר הוא בשפל ולמכור אותו בשיא, היינו בוודאות מתעשרים מעבר לכל דימיון. המציאות היא שונה, ובפועל לא נמצאו בני תמותה שמסוגלים לתזמן את השוק באופן עקבי ומדויק. על כן, חלק ניכר מדרך "ההשקעה הפסיבית" הוא להשלים מראש עם תשואת שוק ממוצעת ולהכיר בחוסר יכולת לייצר תשואה פנומנלית. הענווה מתבטאת לא רק בויתור על פעולות תזמון, אלא גם בהשקעה מודעת במדדים שלא בהכרח השיגו ביצועי שיא בשנים האחרונות. משקיעים שבוחרים להשקיע במדד צר וחם עקב תשואתו בשנה האחרונה, עלולים לגלות כי חטאו בחטא ההיבריס ובתאוות בצע. פעמים רבות הם לא חשים את הסכנה הגוברת ובזים למדד רחב יותר שהפיק ביצועי חסר. הלוגיקה צריכה להצביע דווקא על ההפך - הסכנה היא בפסגה לא בתחתית. לאורך זמן למדדים נטיה להתכנס לממוצע ועל כן אלו שחוו עליה חדה יותר, מועדים לפורענות יותר.

איך נברור את המדדים שמתאימים לנו להשקעה?


בטרם ניגע בשאלה כיצד ניתן להשקיע במדד הלכה למעשה (זאת נעשה בפוסט על קרנות נאמנות), נניח לרגע שניתן להשקיע בו as is (מה שלא נכון) ולהצמיד אליו את השקעתנו. לדוגמא, אם מדד ה- S&P 500 עלה ב28%, באותו שיעור תשתנה גם השקעתכם. אם המדד ירד ב-14% איתו גם תרד שווי השקעתכם בשיעור זהה.

כאמור יש מדד לכל דבר, ההיצע הוא אדיר. אם יש כל כך הרבה מדדים, איך בכלל מתכנסים? איך זה פסיבי להשקיע כשיש כל הרבה מדדים שניתן לבחור מתוכם ואולי להשקיע בהם? האם נכון להכיר ולהשקיע בכולם? כמובן שכלל וכלל לא.

כפי שנראה בהמשך הסדרה, כמשקיעים פסיביים נרצה לפרק את התיק שלנו למספרי building blocks שהם נכסים עם מתאם נמוך. בכל נכס כזה נרצה בתקווה לשלב מדד (דרך נייר) אחד. נרצה להתרכז במדדים רחבים, לא סקטוריאליים ולא מרוכזים במדינה אחת (מדד מניות רחב, מדד אג"ח רחב שמקיף את שוק האג"ח, מדד של סחורות מגוונות וכו'). לעיתים זה לא יתאפשר, מסיבות של היצע מכשירים. לעיתים מתוך אסטרטגיה שאנו קובעים לעצמנו נרצה לתת משקל יתר לסוג סחורות מסוים (מניות שווי שוק קטן, סחורה ספציפית כגון זהב, אג"חים בעלי תוחלת תשואה גבוהה יותר). That said, השקעה במספר מצומצם של מדדים רחבים זהו כלל אצבע ואיטרציה ראשונה מוצלחת כנקודת פתיחה לעיצוב תיק ההשקעות שלנו.

כך או אחרת, למרות קיומו של מלאי מדדים עצום, כמשקיעים פסיביים יהיה לנו עניין להכיר רק מספר מצומצם של מדדים. בפרקים הבאים נצלול לארגז הכלים שמתוכו יהיה קל יותר לבחור מדד מתאים להשקעה בכל נכס. ניתן דוגמאות לכמה קלאסיקות.

  1. דאו ג'ונס - יש ביקורת רבה על אופן חישובו של המדד הוותיק אבל קלאסיקה זו קלאסיקה. הרבה לפני S&P 500, מדדי MSCI, נאסד"ק ואחרים, היה כאן מדד שבוחן את ביצועי 30 החברות המובילות בארה"ב. הוקם לפני 136 שנים ב-1885 ומבט על ביצועיו נותן מושג מצוין לגבי מה המין האנושי השיג בתקופה זו, מה היו הקשיים בדרך וכמה השתלמה הסבלנות לאלו שדבקו בתוכניתם לאורך זמן.

    Responsive image
    מדד Dow Jones 1900-2021, קרדיט: tradingeconomics.com


  2. S&P 500 - אין צורך להציג את מדד הדגל של השוק האמריקאי המגלם את ביצועי 500 החברות הגדולות שבו לפי שווי שוק. המדד כה פופולארי שלפעמים הוא מהווה שם נרדף להשקעה פסיבית או לפחות נקודת פתיחה למשקיע הפסיבי המתחיל. יש לא מעט משקיעים גדולים שמאמינים שהמדד מספיק מפוזר ואין צורך ללכת רחוק יותר מלהשקיע בו את כל הכסף ופשוט לחכות.

  3. MSCI World - אחד ממדדי הדגל של חברת המדדים MSCI הסוקר את ביצועי חברות שווי שוק גדול ובינוני של כלל המדינות המפותחות בעולם. זהו מדד המחושב לפי שווי שוק ומחושב משנת 1969.

    Responsive image
    מדד MSCI World 1969-2021, קרדיט: MSCI.com


  4. מדד אג"ח ממשלתי כללי של מדינת ישראל - מדד הכולל את כלל אגרת החוב שהונפקו ע"י מדינת ישראל ומספק מענה הולם למשקיעים שמעוניינים להיחשף לסל אג"ח מגוון תוך ניצול היתרון של הביטחון שבהשקעה באג"ח ממשלתי.

סיכום ומה הלאה


הישענות על מדדים רחבים ומדד מניות רחב בפרט, הינה מלאכה שבשילוב גישה נכונה עשויה להרבות את ממונכם תוך שהיא תגזול מכם מאמץ ומיומנות אפסיים. אם לבחון ביצועי עבר ולקוות שהם יתנו רמז לגבי העתיד, השקעה במדד מניות רחב צפויה להניב כ-7% רווח ריאלי תוך טשטוש השפעות של כלכלות מסוימות, סקטורים ספציפיים ומשברים בחברות סינגולריות.

תשואת שוק ממוצעת זהו הישג נאה לדעת רבים, אך יש להפנים שזו לא דרך "להביא המכה". מי שהימר על טסלה בעיתוי הנכון "עשה" הרבה יותר. האם אתם תוכלו לזהות את הטסלה הבאה או שתעדיפו ללכת על ה-7%? זה תלוי בכם ובאמביציות שלכם. חייב להתוודות שאני מחשיב את עצמי כאחד שמוותר מראש על הניסיון לבחור את המניה המנצחת ואחתום כבר עכשיו על 7% מפלח המניות שלי בממוצע הרב שנתי. אין דרך עדינה לומר זאת - השקעה פסיבית מוצלחת היא משעממת ותדרוש מכם השלמה עם בינוניות משמימה. זה לא טריוויואלי, שכן בני האדם שואפים להישגיות כדרך טבע. סבלנות ומשמעת אינן תכונות נפוצות במחוזותינו אך היסטורית הוכח כי דווקא אלו יובילו לתוצאות הטובות ביותר. למען יתפח חשבון המסחר שלכם - חפשו מצוינות וריגושים בתחומים אחרים.

בפוסט זה הבנו בגדול מה זה מדד והיתרונות של השקעה בו. חלקינו אף עשו חושבים ובחרו מדדים להשקעה. כך למשל ישעיהו שהתלהב מאוד ממדד האלימות של פרופ' מיכאלי. ישעיהו מאמין כי האלימות תגבר בבי"ס "האילנות הגבוהים" ועל כן הוא מעוניין להצמיד את כספו למדד האלימות בבית הספר. כיצד הוא יעשה זאת? כפי שרמזנו בפוסט זה, לא ניתן להשקיע במדד באופן ישיר. בפוסט הבא על קרנות נאמנות נדבר על מכשירים "ברי-השקעה" שדרכם ניתן להיחשף למדד כזה או אחר בתיק ההשקעות שלנו. "החדשות הרעות" - לא ניתן להשקיע בכל מדד ולישעיהו צפויה אכזבה מאחר ואין בשלב זה דרך להצמיד השקעה למדד האלימות. "החדשות הטובות" - קיים היצע מצוין של מכשירי השקעה לרשות המשקיע הפסיבי שדרכם ניתן ליצור תיק השקעות יעיל, זול ומפוזר. מה הכוח המניע של מכשירים אלו? איך לא - מדדים.

הפרק הקודם: מבוא

2 תגובות

יואל מרקוס בתאריך 03/07/2021, 18:06

פשוט ונהיר, כרגיל… 👏👏

גילי בתאריך 07/07/2021, 13:47

מקיף , תודה

אהבתם ורוצים לקבל תכנים נוספים? עקבו אחר עמוד הפייסבוק של עלילות זיק