אם חוסכים מגיעים למקומות מופלאים

פורסם בתאריך: 28/02/2021, 09:38

מבלי שהייתי מגיע לסך נכסים משמעותי, לא הייתי מעז להכניס יום אחד לפני שנתיים את הנתונים לגיליון אקסל ולתת מקום למחשבות על פרישה מוקדמת פתח כניסה לעולם שלי. נרצה או לא, כסף הוא תנאי מקדים להשגת יעדים מגוונים. צד נוסף בסיפור הוא ההפנמה שאני באמת רוצה את הפרישה, לא רק כי אני יכול, אלא כי אני רוצה. על כך בעתיד. כאן, על חשיבות הבנת ערך הכסף וכוחו של חיסכון שאיפשרו לי להתחיל ולהשתעשע ברעיון לפני שנתיים.

עבורי, הרעיון כי ניתן לרכוש את היכולת לפרוש מוקדם הוא שיא בתהליך שהחל כשהייתי ילד במהלכו התוודעתי לכוחו של הכסף בהשגת מטרות ברמות שונות בחיים החל מהרובד הבסיסי בכיסוי הוצאות קיום, ועד ליכולתו הכמעט מיסטית לייצר עוד מעצמו ולרכוש מוצרי priceless כמו זמן חופשי. בפוסט זה, אני רוצה להתמקד בחשיבות הטמעת ערך הכסף והחיסכון מגיל צעיר, אבל אעשה זאת באופן מאוד אישי. במקום לספק רשימת מכולת, אגע בנושא דרך החוויה האישית שלי. לי עצמי יש קושי לקרוא פוסטים של מומחים יודעי דבר שבאים להטיף לקוראים איך לחסוך. החיסכון הוא תהליך מאוד אינדיווידואלי רווי פרמטרים אודות המצב הייחודי של הפרט, ולא בהכרח כזה שיכול להתיישר לימין לעצותיו של המתכנן הפיננסי. אבל כן, בכדי שיהיה תוקף לדברים, לדעתי, בסוגיה מסוג זה חייבת להופיע החוויה האישית. כשמישהו שמעולם לא גידל ילד מודיע בחגיגיות כי יש להגביל לילדים את כמות החוגים והחטיפים, צר לי אך אין בכך כל ערך בעיני, אפילו אם יש היגיון טכני מאחוריי הטיעונים.

אני ממש לא מתיימר להיות prototype לאיך עושים דברים נכון. עשיתי טעויות רבות שרק עליהן ניתן לכתוב מאמר שלם. אבל כן, שיוך לקצה הסקלה החסכנית והתעסקות כמעט כפייתית באופיו של הכסף מגיל צעיר הובילו אותי לנקודה שבה לפתע התגלתה בפניי האפשרות לפרישה המוקדמת.

המפגש המשמעותי הראשון שלי עם ערך הכסף התקיים בהיותי ילד בן 11. כבר בתור ילד, נחשפתי לצד הנוקשה של הכסף וכמה הוא חיוני. גדלתי בבית בו הוריי לא חיו בפזרנות יתרה לטעמי, ועם זאת, מדי חודש בחודשו ראיתי את אימי סוגרת את מחברת ההוצאות עם מבט עגום. לא דיכאון, אבל מעין השלמה חרישית שהינה חלף עוד חודש והמצב הדרדר עוד קצת. עוד חודש שהסתיים במאזן שלילי. כשהמציאות מאופיינת במלחמת חורמה בהוצאות שוטפות, על חיסכון אין כלל מה לדבר. כמו סוס שחסמו את שדה ראייתו. אימי, שדיברה איתי בפתיחות על הכל, הראתה לבקשתי את המחברת ואת משמעות המספרים. לעיתים נדרשת התבוננות מהצד בכדי להציב מראה אל מול המציאות - "אמא, חייבים להוציא פחות מהמשכורת", כך אמרתי. המשכורות של הוריי היו ברמת המינימום. עם זאת, הבנתי כבר אז כי גם כשנראה שעל פניו התנאים לרעתך, ניתן לשאוף ליותר. שלוט במה שאתה יכול. מצב נתון הוא לא גזרת גורל. בתהליך משפחתי משותף, כל הנתונים נכנסו למחברת, בעידן טרום המחשב הביתי, ברמת פירוט גבוהה יותר משנרשמו בה קודם. ההבדל היה שהרישום, בשונה מקודם, לא בוצע רק לשם הרישום אלא לשם ניתוח. כל הוצאה נבחנה בזכוכית מגדלת. קודם בוצע ניפוי ראשוני, ואחר כך עוד אחד ועוד אחד, עד אשר ההוצאה התכנסה אל מתחת לסף ההכנסה. ואט אט, בעקבות התערבותו של ילד בין 11, המשפחה הצליחה להתרומם אל מעל המים ולאחר מכן אף לחסוך. אני מעריך שעלי לברך על כך שכבר בגיל צעיר הכרתי את ההיבט הבסיסי ביותר של כסף, כמנגנון של הישרדות וכלי לכיסוי הוצאות מחיה.

אל התחנה הבאה בגילוי עולם החיסכון הגעתי בתקופת התיכון, עת חיפשתי כיצד ניתן להפיק מעט מזומנים בעבור כישוריי. כך הגעתי אל עולם השיעורים פרטיים. תשוקה לתחום ההוראה הוא מוטיב שמלווה אותי כל חיי. הסכומים היו קטנים, 30 עד 50 ש"ח לשעה במחירי שנות אלפיים המוקדמות. אבל ההתמדה עשתה את שלה ובשיטתיות מילאתי מעטפות במזומנים בלי שהיה לי יעד מה לעשות עם הכסף. לימים, רק כשהגיע צורך אמיתי בדמות רכב ראשון, המזומנים מצאו את כתובתם בכיסו של שכן שמכר לי את הפיאט פונטו שלו.

Responsive image

שלב מכונן נוסף במסע גילוי החיסכון וניצול עוצמתו הגיע תקופה קצרה לאחר תחילת שירות הקבע שלי עם הגילוי כי חיסכון זוהר במלוא הדרו כשהוא מושקע ועושה כסף נוסף. המשכורות הראשונות החלו להיכנס לחשבוני בסוף שנת 2010. לאחר ניסיון קצר וכושל להרוויח בשוק ההון, החלטתי להיכנס, ברוח התקופה, אל שוק הנדל"ן הגואה. בקצב חיסכון של 5000 ש"ח בחודש שהיו כ50% מההכנסה, בצירוף פיקדון חיילים משוחררים, תוך שנתיים הצלחתי לחסוך דיו לצבירת הון התחלתי מספק לרכישת דירה הכי זולה שאפשרה התקופה - דירת 3 חדרים בלוד. למזלי הרב, הדירה הגיעה מצוידת בנכס רב ערך בדמות שוכרת ששילמה בעקביות סכום צנוע של 1900 ש"ח בחודש. היו שאמרו שהסכום הוא זניח, לא שווה את ההתעסקות, מה אני מתאבד בשביל עוד אלפיים שקלים בחודש. אני ראיתי זאת אחרת בשני היבטים. לעיתים, 1900 ש"ח נוספים בחודש יכולים להיות הבדל בין לא לחסוך ללחסוך או בין לחסוך מעט ללחסוך הרבה יותר. בנוסף, היה זה (ועודנו) זרזיף מזומנים שטיפטף לחשבוני באופן אילם, שלא היה תלוי בהאם אקום בבוקר לעבודה או לא. כך גיליתי את ההכנסה הפסיבית. כעבור מספר שנים רכשתי במשותף עם אישתי דירה נוספת, אך על כך נקדיש פוסט אחר, נדל"ני יותר במהותו. המטרה שלי כאן היא להציג נקודות מפנה שבהן התגלה עבורי עולם החיסכון, ולא להתמקד בסוג השקעה כזה או אחר.

כך מתקרבים לעת הנוכחית שבה התגברתי על הכישלונות הקודמים בניסיון להיכנס לשוק ההון ופתחתי לפני מספר שנים תיק השקעות פסיבי. החלטה זו באה בעיקר בעקבות הצטברות של מזומנים מיותרים בחשבון העו"ש שהתאפשרו הן בעקבות התנהלות חסכנית וגם עקב תזרים המזומן שהמשיך להגיע מאותה דירה קטנטונת שבה אני מחזיק כמעט עשור. כך הלכה למעשה גיליתי את אפקט הריבית דריבית - תזרים שמגיע באופן יציב וכעת ניתן להשקיעו בהשקעה נוספת. באותה עת לא ראיתי נכס אטרקטיבי מספיק ברמת המחירים הנוסקת בשוק הנדל"ן ובעקבות קריאה מרובה, והרצון לגוון את אופן ההשקעה פניתי לפתיחת תיק השקעות פסיבי.

כעת, לאחר תהליך רב שנים של הבנת משמעות הכסף, התנהגותו וכוחו, לכשהזנתי את הנתונים לגיליון אקסל, גיליתי שהפרישה המוקדמת ניתנת להשגה במישור הטכני, אם אכן ארצה להשיגה. אם לא הייתי חוסך מגיל צעיר מאוד, כנראה שלא הייתי רואה תוצאה ברת היתכנות.

אחרי התיאורים הללו, פשוט אוציא את זה. שמי זיק ואני מכור לחיסכון. החיסכון הוא חלק מה-DNA שלי. אני מודע לזה שהחיסכון גולש למחוזות שיהיו כאלה (וגם היפה בנשים) שיכנו כאובססיה או התמכרות. אין הרבה ימים בהם אני לא מעדכן גיליונות, מחפש עוד נותן שירות שניתן לקצץ משכרו, מקדם הליכי רישום לדירה בטאבו, מאזן תיק השקעות, מבצע יישורי קו בביטוחים, מוודא שאין עמלות עו"ש, מחליף לכרטיס אשראי בלי עמלות, טוען קופוני מבצעים באפליקציה של הסופר, מעביר טפסים לקבלת החזרי הוצאות בעבודה, מתמקח על דמי ניהול בקרן השתלמות, מנהל משחקי חתול ועכבר עם העירייה למקסום הפיצוי על נפילתי לבור במדרכה. אעצור בזה, אבל מרגע תחילת המשפט קפצו לי עוד 10 סעיפים בתוכנית עבודה לתקופה הקרובה. כל יום מתחיל בביצוע פעולה כלשהי שמייעלת ברמה כזו או אחרת את ההנהלות הכלכלית ותורמת לחיסכון. תמיד מוצא לעשות עוד משהו. אני לא סובל מזה, הייתי סובל אם הייתי מגיע למקום שבו כבר אין מקום לשיפור.

יש ערך רב בהבנת ערך הכסף והחיסכון כבר מגיל צעיר אך אף פעם לא מאוחר להתחיל לחסוך, תמיד ניתן לעלות עוד שלב ולבצע עוד אופטימיזציה. המפתח להצלחה והשגת ייעדים הוא התמדה, תחזוקה בלתי פוסקת ושזירה של יעילות כלכלית באורח החיים. חיסכון שאינו דרך חיים לא יצליח לכתת את הסלע האיתן שמאיים להסתיר לעד את האופק. אני מודע להיותי שייך למקום די קיצוני בסקלת הפזרנות-חיסכון והתעסקות כמעט בלתי פוסקת בעניין. אתם לא צריכים להיות במקום כזה אם אינכם רוצים. אבל כן, ברמת אינטנסיביות כזו או אחרת, בכדי לחולל שינויים טקטוניים, החיסכון צריך להיות משהו שכמעט ואין יום שהוא אינו נוכח.

זו לא הטפה להשקעה מסוימת. לא לנדל"ן. לא לשוק ההון. החיסכון הוא תנאי בסיסי להגעה למקום שהזדמנויות השקעה יתגלו לנגד עינינו. כל אחד, לפי פרופיל הסיכון שלו והתקופה שבה החיסכון זמין לו, ינצל את החיסכון באופן שונה. בתקופה שהחיסכון הראשון המשמעותי היה זמין לי, ההזדמנות לבעלות על דירות נראתה לי אטרקטיבית. בשלב מאוחר יותר היה זה שוק ההון.

זו גם לא הטפה לפרישה. אבל כן, חיסכון כדרך חיים, יאפשר לכם להסתכל על העולם ממקום אחר, דרך משקפיים צבעוניות, ולראות שלל צבעים ומחזות שנסתרים מעיננו בעודנו כלואים בקצר האינסופי של השקמה-אטרף בוקר-פקקים-עבודה-פקקים-שינה.

Responsive image

האיזון חשוב, מודה שגם עבורי נדרשים שיכנועים עצמיים להפנים זאת. כבני אדם אנו נוטים להגיע לנקודות קיצון ולהשתייך למחנה ה"קמצנים שיקברו עם הכסף" או "הפזרנים שחיים פעם אחת". לכל צד יש מה ללמוד מהאחר. הכסף הוא לא חזות הכל. אבל כן, אם לראות מעבר ליכולת שהוא מעניק לנו לקנות חיזוקים חיוביים ברי חלוף, הוא חומר לעיצוב חיים כשם שפסל חושף קסם מתוך גוש חסר צורה. ומהעבר השני גם סתם ליהנות ולשרוף כמה שקלים על שטות זה בסדר. "פזרנות" מבוקרת שבאה במינון שבו היא מפיגה מתח וממלאה באנרגיה חיובית היא שבירת שיגרה חיונית במרוץ החיסכון והגשמת היעדים ברמת המאקרו.

על הכותרת של פוסט זה חשבתי יותר משחשבתי על כל פוסט אחר עד כה. החיסכון הוא תהליך בריא, זאת כנראה כולנו יודעים. אבל עבורי הוא הרבה מעבר לזה. עבורי הוא סיפור על הילד שהייתי והמבוגר שנהייתי, על איך שילד שמכניס לקופת חיסכון מאולתרת יכול להגיע בבגרותו למקום שהחיסכון, בשקט בשקט, עשוי לשנות את מסלול חייו, לגלות בפניו אפשרויות נוספות. כשאדם חוסך הוא מגלה, אט אט, עולם חדש של הזדמנויות שהיה נסתר עבורו. עולם, שלולא החיסכון, עלול שלא להתגלות.

0 תגובות

אהבתם ורוצים לקבל תכנים נוספים? עקבו אחר עמוד הפייסבוק של עלילות זיק