אל תרחמו עלי - חיי מופלאים משתוכלו לדמיין

20/07/2021 | 10 תגובות | 3 דקות קריאה

זיק הולילנד אהב את זה

רוצה לקבל התראות על פוסטים חדשים למייל? לחץ כאן

kobi בתאריך 20/07/2021, 06:26

העשיר הוא השמח בחלקו.
אני מאוד רוצה רכב מפנק, ואני מאוד אוהב את תענוגות החיים, אבל אני יודע שבלי ויתורים מסויימים יהיה לי קשה להגיע ליעדים שלי, אדם שחי חיי פאר ושפע לכאורה ולא על חשבון העתיד שלו שלא נדבר על חשבון ההוה שלו זהו אדם עם יעדים ומטרות ומנגד האדם שציינת עם הפוזה והכיסים המלאים וחשבון מעוקל זהו עשיר בדמיון ושיבושם לו.
אבל אסור להסתכל על משפחה מהסטטוס של השופוני ומנגד על משפחה שחיה לכאורה ב"סגפנות" ולהביע דעה, כי מה שמתרחש בבית זה מה שחשוב, הם בני הבית מאושרים מה סגפנות או מהפוזה והטלפונים מהבנק או מהפוזה בלי טלפונים מהבנק זה לא מעניין, העיקר שהמשפחה מאושרת! קרא עוד »

תודה זיק, נהנתי לקרוא. המחשבות שעלו לי בקריאה:

1. התועלת שלנו מכסף הינה מונוטוניות. למשל, כל אדם מעדיף 2X על X.

*אבל* התועלת ממוצרי הצריכה אינה עולה מונוטוניות עם עלות המוצר. יכול להיות שאתה נהנה מהרכב הידני שלך יותר ממה שהיית נהנה מג'יפ, או שהרווחה מארוחות משפחתיות בבית גבוהה עבורכם יותר מאשר ארוחה במסעדה. אני למשל מעדיף לגור בקומה נמוכה כדי שאוכל לעלות ברגל. אפילו ההנחה הכלכלית המקובלת שלכל מוצר צריכה יש ערך חיובי (ולכן נסכים לקבל מוצר בחינם) כבר לא נכונה היום, למשל לפי התפיסה המינימלסיטית. ההעדפות שלנו הטרוגניות ולא מונוטניות בשווי המוצר.

2. כמו שקובי כתב למטה, כמות הצריכה והחסכון\השקעה היא בעיית שקלול תמורות בין ההווה לעתיד. יכול להיות שאתה מונע מעצמך היום כדי שיהיה לך יותר (עם ריבית דריבית) מחר? למשל, מי שנמנע מטיול משפחתי ארוך בחו"ל בגלל עלותו על אף שידו משגת, עושה זאת בגלל התועלת העתידית שיכולה להיות לו עם הכסף. אבל התועלת העתידית היא משהו שאנחנו מדמיינים, ואינה ידועה מראש. זאת בעיה אמיתית, כיוון שהרבה אנשים מתחרטים על דברים שהם לא עשו. הם כדאי לצאת לטיול הזה עכשיו או בעוד חמש שנים?

3. אם ניקח את ההשוואה שעשית בפוסט, ונשנה את השווי הנקי של התל-אביבי ל 20 מליון דולר. האם הוא עשיר ממך? על פי ההגדרה של שווי נקי, כן. האם הוא מאושר ממך? לא ברור. אם היית חי את חייו, האם אתה היית מאושר יותר? גם לא ברור. האם היית משפר את אושרך אם היו לך 20 מליון דולר? אני נוטה להאמין שכן. כלומר, ייתכן והעשיר השמח בחלקו יכול להגדיל את חלקו ולכן גם את שמחתו. אם אתה שמח ממה שיש, זה לא אומר שלא תוכל להיות שמח יותר. אתה הרי פועל לטובת העושר (והאושר) שלך, ומבין שכסף זה אילוץ ולא המטרה. זאת בעיני תודעת עושר (ואושר) אמיתית. קרא עוד »

שמע, אני באמת נהנה לקרוא את הכתיבה שלך, 🙏🏼
אני חושב שאתה מביא פרספקטיבה אחרת על חיסכון ועל כסף, הדרך שלך לנתח סיטואציה רק מראה כמה אתה דבק במטרה שלך.
אני לא חושב שלראות אורח חיים הוא זה שיכול לרמז על נכונות כלכלית.
נכון, יהיו מקרים בהם נראה אדם לובש חולצה שעולה 3000 ש״ח ותבין באופן טוטאלי כי היגיון ונכונות כלכלי אין בזה. (ואני איתך). 👆🏼
עם זאת, אחרי פגישות רבות עם אנשים שמגיעים לאתר מסלול נכון לכסף שלהם שוכחים לא מעט למה הם חוסכים, מה עומד מאחורי המספרים, התשואות, האחוזים הריביות המינופים ועוד המון מושגים שלחלקנו מעלה אדרנלין פנימי.
בסוף התהליך כולנו מחזיקים סכום כסף ביד שאמור להספיק למה שנראה לנו מהותי מספיק בשביל להגיד לעצמי ״הצלחתי״.
האחד יראה את זה בישיבה בסלון יחד עם הילדים, עם רדיאטור פינתי ולוח ״שבץ נא״
ובמחינתו מדובר בהישג ענק! כל מהות החיים חונה לו שם.
השני יכול לראות את הסיטואציה המוצלחת הזו שהוא רואה את הילד לבוש בחולצה של פיליפ פליין ושעון של רולקס – גם אם זה לא בהכרח פרופורציונלי לשווי הנוכחי שלו.

הצלחה, מטרה, יעוד הם שפות שונות, כל אחד מאיתנו מצליח לקטוף את רגעי האושר שלו במקומות אחרים.
מה שכן, כולנו פה מתאספים כדי לנסות ולתמוך ברעיון שתכנון נכון, יביא לידינו את ההישג הזה.

אז לא טווסים, ולא רכבים ידניים, לא סנדלים תנ״כיות וגם לא החלפת מוצרי חשמל על בסיס קבוע הם אלו שידרגו את רמת האושר או ההצלחה שלנו.
לשמחתי, גם לא המספר התופח בסך החסכונות וההשקעות שלנו הוא שירמז על אושרנו.

ברגע שאתה זיק, הצלחת להגיע לרמת דיוק שכמעט והכניסה אותי לסיטואציה :
״משפחה זו מבשלת יחד ארוחות עשירות ומגוונות מחומרים טריים - פיצות, פנקייקים, פוקאצ'ות,
מרקים, סטייקים, שניצלים, המבורגרים עם כל התוספות המשוגעות. הבישול מבוצע תמיד בשיתוף
הילדים שמתמוגגים מלישת הבצק, פיזור הרוטב והגבינה על הפיצות, חיתוך הסלט, ציפוי השניצלים
בפירורי לחם (אחרי שהם שוטפים ידיים כמובן ;))״
מראה לנו שאת התמונה הסופית שלך, הצלחת לצייר ולתמחר באופן כמעט אבסולוטי.

נתקלתי בלקוחות שהברק בעיניים שלהם נדלק ברגע שהעלאת את הרעיון של טיול משפחתי בתאילנד מעבר בין האיים ומדלגים בין אטרקציות, וכאלה שבכלל לא יכולים לחשוב על הרעיון הזה.
האחד חושב על הרעיון של יום חופשי בשבוע עם הילדים כבר מגיל 40 ולאחר זה נשמע כמו חסר היגיון להיות עם הילדים שלו יום שלם כל שבוע.

האחד יראה את חברו בתודעת עוני והשני יראה חסר פרופורציות, סגפנות, טווסיות או איך שלא נצייר את זה, אין כאן נכון או לא נכון.
גם שמגיע אדם להגשמה כזו, בסוף אני אמור ואמון להגיע איתו להגשמת היעד שהוא הציב ולא אחד שאני החלטתי.

אם הגיע אלי אדם שרואה את כל מהות חייו בדירה מול הים, או רכישה של למבורגיני – אתן את דעתי, אסביר ואנסה להבין אבל בסוף - אני צריך לבנות איתו את המסלול הכי יעיל, גם אם אני לא מצליח לראות עין בעין איתו את ההיגיון או הרצון הנ״ל לחיי האישיים או בכלל.

זכיתי ללמוד אימון לקלף לעצמי ולקרובים שלי שכבות עד ההגעה למקור.
״being״ קוראים לנו בשפה מקצועית, ״הלמה?״ אני עושה את זה- הוא שמתרגם את התוצאה למוצלחת או עוד לא.
אני חושב שבחיי האישיים יש קצת משתי הסקאלות, ועשירים יש לאורך כל הדרך ובכל צד.

מאחל לך שתמיד תחייך עם הסובבים אותך והם אלייך בחזרה כפליים,
שתמשיך לסחוף אחריך אנשים שרואים את עולמם דרך או אולי באמצעות עולמך. 🏆

תודה על השיתוף! ❤️ קרא עוד »

היי פוסט מעולה,
יש לך איזשהו גליון או מחשבון או משהו דומה שאיתו אתה מצליח לעקוב אחרי ההוצאות החודשיות?