תתפלאו - השקעה בשוק ההון מעוררת חששות גם אצלי

פורסם בתאריך: 18/08/2021, 12:43

ואולי זו טעות? אולי הכל טעות?

קוראים רבים שנחשפים לתכנים שלי, מקבלים רושם שאני "אחד שיודע", "אחד עם ניסיון" ושניתן פשוט לקבל חלק מהרעיונות כאן בכדי להגיע אל יעדיהם הנחשפים.

זה שלא לי ולא לאף אחד האחר אין מושג מה יהיה זה, אני מקווה, מובן או לפחות נשמע סביר. ארצה לצאת כאן בתגלית מרעישה - אני לא רובוט מסחר, אני ייצור בשר ודם עם חששות וספקות ולעיתים חרטות והלקאה עצמית. אווטאר עלול להטעות ולספק רושם מוטעה ולהשכיח שגם מאחוריו נמצא אחד האדם, על כל החסרונות ונקודות הטורפה. יהיה זה מתנשא, שקרי ומטעה להציג את עצמי כגלופה לאיך לעשות הכל נכון. אני לא חושב שיש מישהו שלא טועה ולא נשאב למחוזות פנימיים שליליים וספקות לגבי צדקת הדרך, לא משנה כמה הוא חקר תחום מסוים ואף כתב עליו לטובת קוראים אחרים.

מי שאומר שהוא פועל באופן קר לחלוטין ללא ספקות וחרטות וללא וטעויות מתכחש או מטעה. אני לא יודע מה גרוע יותר.

כשאתה נכנס להשקעה לטווח ארוך, אתה מסתכל על הכל במבט על, מפוקח, מגובה מחקרים.

בחלוף הזמן מתחילות תהיות, מתעוררים חששות, רגשות כגון תסכול ואף קנאה יכולים להופיע. לפתע היסודות עליהם נבנתה התוכנית ניצבים מול ספקות עצמיים. אני לא חסין מכל אלה. יש לי חולשות.

לדעתי חשוב להיות ער ומודע לעצמך, פן יגרם נזק גדול יותר. הרגליים נהיות קרות בשלב זה או אחר. זה טבעי. על כן, אני אומר בגלוי - יש לי חששות ורגעים שונים של הלקאה עצמית ממגוון סוגים. כאן אפרוט את החששות ויתר רגשות שליליים שלי ספציפית בנוגע להשקעה שלי בשוק ההון:


  1. יש בי חשש ממפולת שתגיע בעיתוי אומלל רגע לפני שאצטרך לצרוך מתיק ההשקעות (הפרישה המוקדמת).

  2. חשש יותר גדול מזה מהמפולת הוא דווקא מתקופות מונוטוניות של עליה או תקופות של דשדוש. תקופות אלו, כמו זו הנוכחית, מעירות חשש מאובדן תשואה אלטרנטיבית. ההשקעה שלי בשלב זה דפנסיבית למדיי ואינה עומדת בעת הנוכחית בקצב של משקיעים שהקצו אחוז גבוה יותר למניות. יש אפילו ניצוצות של קנאה. מתחילת השנה התיק שלי עשה "רק" 4% ולא מעל 10% כמו של מי שהשקיע 100% מכספו במניות.

  3. החשש הקודם נותן פתח לחרטה על בחירת התמהיל. הלא היה זה נכון יותר להקצות יותר משקל למניות? אולי לנכס אחר ש"עשה" או "יעשה" יותר?

  4. חשש שהתשואות הנמוכות הנוכחיות יהפכו לנורמה ולא יגיע תיקון.

  5. קבעתי טקטיקת השקעה במנות של סכום גדול (DCA). בדיעבד, נכון היה להשקיע את הסכום בבת אחת. יש תסכול מאובדן תשואה שלא תחזור.

אני יכול להסביר לעצמי מדוע, ככל הנראה, אוסף האמוציות הללו חסר ביסוס אמיתי, חסר טעם ותוכניתי לא תיפגע אם אתמיד בה כמות שהיא:

  1. כל חוכמה בשוק ההון היא "חוכמת בדיעבד". לא ניתן היה לחזות את נסיקת מדדי המניות התקופתית שהובילה ל"ביצועי חסר" של התיק ולחוסר הכדאיות של מיצוע ההשקעה (DCA).

  2. מחשבה על מה שיכול היה להיות זו הלקאה עצמית שלא בונה דבר ואין באמת דרך לשנות את העבר כמו שגם לא ניתן לחזות את העתיד.

  3. שילובם של נכסים בעלי קורלציה נמוכה למניות ("פיזור בין נכסים") יכולה להיתפס כשמרנות של התוכנית שלי שגוזרת עלי תשואה נמוכה בתקופות גאות בשווקי המניות. בפועל, הדרך הנכונה היא לראות בכך תשלום של דמי ביטוח בעבור הגנה אפשרית שאקבל כשיגיע הברבור השחור, ואני יודע שהוא יגיע. סטטיסטית הוא תמיד מגיע. הנכסים שיורדים בשלב זה בערכם, יגיבו, כנראה, בחיוב בסביבות כלכליות אחרות כגון אינפלציה או האטה ועל כן יש טעם ממשי להחזיקם כחלק מתפיסת התיק המפוזר. לפיזור יש פרס ויש מחיר. הפרס הוא שבתקופות שפל ארגיש שלא נפלתי עמוק מדי. המחיר? בתקופות גאות לא אשיג את התשואה הפנומנלית של שוק המניות. אולי השוק ימשיך להמריא ואפסיד זמנית עוד 10% כי לא ידעתי זאת מראש. מנגד, אולי השוק יקרוס וזמנית ארוויח 10% כי לא אהיה טבול גוף מלא באש הגיהנום. למי שמפזר השקעתו אין זה משנה מה יכול היה להיות, כי מראש הוא מוותר על התשואה הפנומנלית ביותר.

  4. ההתמדה חשובה יותר מהתמהיל הספציפי. ככל שאדבוק בתוכנית לאורך זמן בלי "לזגזג", כן יגיעו התשואות. שינויים על סמך חוכמת בדיעבד יתבררו כטעות ללא צל של ספק.

  5. השקעה בשוק ההון היא, כתפיסה, מעשה לטווח ארוך. אין כל חשיבות למה שקורה החודש וגם לא השנה. זאת בניגוד כמובן לאידיולוגיה של התקשורת הכלכלית שמשווה ביצועי חודש יולי מול ביצועי חודש יוני בתחושת חשיבות עצמית מבעיתה.

  6. גם אם תגיע קריסה רגע לפני הפרישה המוקדמת, משיכה לפי אחוז משיכה בטוח, צריכה, תיאורטית להוביל להצלחה בטווח הארוך, שכן היא לוקחת בחשבון עיתויי פרישה אומללים (סיכון רצף תשואות). כמו כן, אוכל להגיב תוך כדי תנועה, כמו למשל דרך עבודה במשרה חלקית או צמצום מסוים של הוצאות.

הפחדים שתוארו קודם לכן נמצאים איפשהו בתת מודע, מתי יותר ומתי פחות. בשיגרה פחדים אלו לא עוברים מסה קריטית ברמה שהם משתלטים עלי. יחד עם זאת, סבורני שכל בן אנוש יכול למעוד ולא משנה כמה הוא יסביר לעצמו באופן לוגי מדוע פחדיו חסרי ביסוס. ברגע של משבר הפחדים עלולים לקחת פיקוד.

על כן, הגעתי למסקנה שבמקום להתמודד עם פחדים שספק אם תוחלת הנזק שלהם תבוא לידי מימוש, אני אטפל בפחד הכי גדול שלי - הפחד לאבד עשתונות, להיכנס לוורטיגו ולהמיט אסון על עבודה של שנים ארוכות. היתרון בטקטיקה זו הוא שבזמן שהסיכונים של השוק אינם בשליטתי, בסיכון שבגורם האנושי אני בהחלט יכול לשלוט. תוחלת התשואה שבנטרול הנזק העצמי גבוהה בהרבה מתוחלת התשואה שבניסיון היסטרי להתמודד עם סיכונים שלא בשליטתי כגון סיכונים שבהשקעה בשוק ההון.

איך אני מציל את עצמי מעצמי?

באמצעות שתי דרכים שלא קשורות כלל ועיקר להבנה אנליטית של צדקת דרכי.

דרך אחת היא חיפוש תעסוקה אחרת. ככל שאני עסוק בדברים אחרים (כמו משפחה, עבודה, חברים, הבלוג הזה), כן יש לי פחות זמן להתבונן בגרפים. ומה יוצא מזה? אחרי הרבה זמן שאיני מביט, אני רואה את התשואות הטובות ביותר. שיעמום והתעסקות יתר עלולים להוביל לטעויות כמו למשל הערכת יתר של סיבולת סיכון.

גם הדרך השניה שבזכותה אני מצליח להתמיד אינה קשורה לתובנה עמוקה במיוחד. אני מצליח להישאר על המסלול מאחר וקבעתי חוזה השקעה עצמי, כזה שימנע ממני ככל האפשר שימוש בשיקול דעת. אני לא סומך על עצמי לקבל החלטה נכונה בשעת משבר. בתקופה שהכל נינוח - יותר. בתקופה שיפרוץ משבר - פחות. לכן תכנתתי את עצמי ברמה המפורטת ביותר שיכולתי עם כללים ברורים שאני לא מהרהר בהם יותר. אלו היסודות האקסיומטיים של דינאמיקת ההשקעה שלי. לדעתי, זה נכון וחשוב ואני אקדיש פוסט אחר שבו אשתף מהם גבולות הגיזרה שלי שאותם אני לא חוצה. האם זה אומר שאסור לשנות לעולם? זה כמובן גם לא נכון, וגם לגבי מתי ואיך לשנות נדרשים קריטריונים. גם על תפיסתי בעניין זה אכתוב במקום אחר. כך או אחרת, אני מאמין שפעולה של תכנות עצמי מסייעת בקבלת החלטות שקולות שמנטרלות במידת האפשר השפעה של רגש.

חלק מהחוזה העצמי הנ"ל הוא קיום תמידי של שכבות הגנה לעת חירום. הראשונה היא סכום נזיל של עשרות אלפי ש"ח. שכבה נוספת של הגנה היא קרן השתלמות שאני שומר לעצמי את היכולת ליטול ממנה הלוואה זולה אם יידרש לי סכום חד פעמי במפתיע. קיומן של אפשרויות אלו מסייעת לי להתמיד בתוכנית ולא להילחץ כשיש מפולות או כשיש צורך בביצוע רכישה גדולה, ולא לפזול לכיוון מכירת קרנות מחקות בהן אני מחזיק.

ככל שהזמן שלי בשוק מתארך, כך האמוציות השליליות דוהות. הזמן בשוק מייצר חוסן מתוך ניסיון. סיגלתי לעצמי כבר תחושה מסוימת של השוק. זה שונה מלהתבונן בגרפים לפני שצוללים פנימה. כשאתה מושקע, החוויה היא שונה ומוחשית יותר. הרי זה הכסף שלך שחווה את הטלטלות. למדתי להבין איך אני מרגיש כשיש עליות, איך בתקופות של שממה ואיך בנפילות. ככל שאני משתפשף, אני מתוודע למחזוריות של הדברים, מבין יותר את הדינמיקה ומתרגש פחות מברבורים שחורים למיניהם.

תנו לעצמכם להרגיש. תהיו מודעים לחולשות שלכם. ממקום של הכרה בעצמכם, פתחו אסטרטגיות לנטרול הסיכון הגדול ביותר של השקעתכם - אתם עצמכם.

כדי להימנע מוורטיגו העיניים צריכות להישאר על המכשירים: על המטרות ועל התוכנית. לא משנה כמה זה קשה לנווט במים סוערים, אין מקום לחרטות על מה שהיה ולא ישתנה יותר.

0 תגובות

אהבתם ורוצים לקבל תכנים נוספים? עקבו אחר עמוד הפייסבוק של עלילות זיק