1. לקצרים בזמן - כל התורה בפוסט אחד! (פוסט נוכחי)
  2. מבוא
  3. מהו מדד?
  4. פיאסקו ההשקעות המנוהלות (עתידי)
  5. מהן קרנות נאמנות?
  6. מדידת ביצועי תיק השקעות
  7. עקרונות בבניית תיק השקעות
  8. מה שמים בתוך התיק?
    • אבני הבניין של תיק השקעות (עתידי)
    • ארגז הכלים המנייתי המסונן (עתידי)
    • הרכבת פלח המניות המושלם
    • ארגז הכלים האגחי (עתידי)
    • נכסים משלימים (עתידי)
    • הבשורה האירית בשקלים (עתידי)
  9. שלבי הקמת התיק
  10. תיקים לדוגמא
  11. תחזוקת התיק
  12. לקריאה נוספת

תיק השקעות פסיבי בניהול עצמי - מורה נבוכים שיקח אתכם מ-zero ל-hero

21/05/2023 | 117 תגובות | 46 דקות קריאה

פוסט מיוחד זה מהווה בחזקת מורה נבוכים להשקעה פסיבית ארוכת טווח בשוק ההון. השתדלתי לכלול כאן כל פיסת ידע עדכנית שתאפשר לקורא להבין את כלל עקרנות היסוד ולגלוש לפרקטיקה של מילוי התיק, הקמתו בפועל בברוקר שמתאים לצרכיו ורכישת הניירות. הדגש שלי כאן הוא פישוט רעיוני מוטה ביצוע. השתדלתי לא להחסיר אף פרט רלוונטי ומנגד לא לסבך לרמה שהקורא ירגיש שזה "גדול עליו".

בכוונת תחילת פישטתי ודילגתי על פירוט נושאים מסוימים בכדי לשמור על חוויית קריאה קולחת ככל הניתן. היכן שיש מקום להעמקה נוספת קישרתי לפוסטים אקטואליים.

מאחר ואנו חיים בעולם דינאמי שכל תחום מכשירי ההשקעה הפסיביים ומערכות המסחר עובר התקדמות גדולה בקנה מידה היסטורי, יתכנו עידכונים בפוסט עם רוח הקידמה.

סבורני שמי שימצא זמן לקרוא מדריך זה ולהפנימו יוכל להרכיב לעצמו תיק יעיל, זול ורווחי שעשוי לשנות את חייו, לסייע באימוץ הרגלי השקעה נכונים עם מיעוט עלויות וגורמים מיותרים בין המשקיע לכספו, ולאפשר לקצור תשואות משמעותית גבוהות ביחס להשקעה מנוהלת.

הנחות עבודה

  1. המדריך מיועד לתושבי ישראל שאינם בנוסף גם אזרחי ארה"ב. בעוד חלק מהעקרונות בהרכבה תקפים גם לאמריקאים, זהות הברוקר והניירות צריכה להיבחן באופן פרטני.

  2. המדריך דן בתיק הפרטי. בעוד חלק מהעקרונות (למשל הרכבת פלח מנייתי) יכולים להתאים גם לתיק פטור (קרן השתלמות בניהול עצמי למשל), כל הפוסט מניח הרכבת תיק פרטי, AKA תיק ממוסה. הכוונה לתיק הקולט את ההכנסה הפנויה (ההפרש בין ההכנסות להוצאות).

1. איזו תשואה גישות השקעה שונות מנסות להשיג?

ראשית, יש להבין את מונח "תשואת השוק" שהיא מעין סמן ימני בהשקעות בשוק ההון. מדובר בתשואה שמשיג מדד ייחוס מפוזר כגון מדד עולמי. תשואה כזו היסטורית היא 10% במונחים נומינליים ו-7% במונחים ריאליים.

בפשטות, השקעה פסיבית בניהול עצמי פשוט תתחקה אחר מדד הייחוס ותשיג את ה-10% לפי ביצועי העבר בניכוי דמי ניהול ומיסים.

השקעה אקטיבית, מטרתה להכות את מדד הייחוס, קרי להשיג יותר מ-10%.

אז מה עדיף? להשקיע פסיבית לבד ולהשיג את ה-10% או לתת למנהל השקעות להכות את השוק עבורנו?

2. למה בכלל תיק השקעות בניהול עצמי?

בקצרה...
כי למרות שזה מנוגד לאינטואיציה, למשקיע פרטי יש סיכוי גבוה לקבל תשואה מותאמת סיכון גבוהה משל מנהל השקעות, תוך השקעת זמן אפסי בלימוד ובביצוע, בתנאי שהוא לא יפריע לעצמו להצליח.

באריכות...
ירצו לטעון מנהלי ההשקעות שדמי הניהול המופקעים אותם הם דורשים מהווים עלות לגיטימית בעבור שירותיהם המקצועיים. המשקיע המתחיל ירצה להאמין שכן, זה נשמע סביר, שיש לתת לכל אחד לעסוק במשלח ידו. הרי אם בלמים נחליף במוסך ובמעבר דירה נזמין הובלה, למה שלא ניתן למנהל השקעות מומחה להשקיע עבורנו?

אז מסתבר שדווקא בהשקעות לטווח ארוך בשוק ההון מדובר בסיפור אחר לגמרי שיש לספר.

סטטיסטית בשנה מסוימת סיכויה של קרן אקטיבית להכות מדד ייחוס הם כ-50%, ממש כמו לעשות עץ או פאלי. על פניו נשמע כמו משהו שיש לפחות לבחון כי אם נצליח לפגוע בגוף שנמצא ב-50% הנכונים, נביס את השוק. הבעיה המהותית נוצרת אם מסתכלים על פני פרק זמן ארוך יותר. יש שלל מחקרים שמראים שעל פני תקופה ממושכת הסיכויים להכות מדד ייחוס צונחים הרבה מתחת ל-50%. אחד היסודיים הוא המחקר של יוג'ין פאמה וקנת' פרנץ' זוכי פרס הנובל. הם הראו במחקרם שאם לקחת על פני זמן את התיק הכולל של כל מנהלי ההשקעות הוא יהיה בעל ביצועים דומים לשוק, אבל אם לשקלל את דמי הניהול אז רוב הקרנות יפגרו אחר תשואת השוק. זה mind blowing. גם הקרנות שנותנות תשואה שמצדיקה את העלויות אינן ניתנות לחיזוי אלא נודעות רק בדיעבד.

כלומר, השקעה אקטיבית נידונה לכישלון ביחס למדד ייחוס שניתן בקלות להתחקות אחריו דרך השקעה פסיבית.

למה זה קורה?

סיבה ראשונה היא הלחץ שמנהלי השקעות מצויים בו להשיג תוצאות באופן מיידי. הרצון להתברג באופן עקבי גבוה בטבלת התשואות כדי לגייס לקוחות לא מאפשר להם לתת זמן להשקעות הנוכחיות להניב פירות בטרם יזגזגו להשקעה אחרת. לחץ זה מונע מהם את היתרון שיש בשפע בידיו של משקיע פרטי - סבלנות וזמן בשוק.

סיבה שניה היא ההתחלפות של מנהלי השקעות. אפילו אם במקרה קלעתם לבית השקעות שיש שם מנהל unicorn הוא בסבירות גבוהה יפותה לעבור כביש למקום שמשלם לו יותר וחוזר חלילה. אז לאורך זמן תשואה שגבוהה מתשואת שוק לא תתאפשר ולו בגלל משחק הכיסאות הזה.

סיבה שלישית - לא נעים לומר אבל יש הרבה מנהלי השקעות לא מספיק מוכשרים.

סיבה רביעית היא אותם דמי ניהול מפלצתיים שגובים מנהלי הקרנות האקטיביות שיכולים להגיע ל-2% ואף יותר! עלויות כה גבוהות מהוות משקולת על מנהל ההשקעות, כי מצד אחד הוא כמובן לא יוותר על שכרו, אך מצד שני ידרש לנצח את השוק בלפחות פער דמי הניהול. זו משימה שהיסטורית התבררה כבלתי אפשרית.

אפשר לבחון את המצב בארץ במכשיר מנוהל יחסית זול (אם להשוות למוצרים מנוהלים אחרים) כמו קופת גמל להשקעה. העלויות מורכבות מ-0.5% של עלות בסיסית (דמי ניהול גלויים) שעליהן יושתו עוד 0.9% לכל הפחות של עלויות סמויות: 0.3% על השקעה לא יעילה מבחינת מיסוי דיבידנד (ניגע בזה בהמשך), 0.1% הוצאות ניהול השקעות, 0.5% על שמירת סכום במזומן בקופה. כלומר 1.4% של עלות בהשקעה מנוהלת! למול זה השקעה פסיבית, כפי שתיכף נראה, ברת יישום בעלות של 0.1-0.2%. פער של 1.3%.

נבחן מה למשל פוטנציאל החיסכון עבור הפקדה חודשית של 5000 ש"ח לתיק שמושקע באפיק מנייתי שנותן 10% לשנה, למשך 25 שנים, בין השקעה ב-0.1% להשקעה ב-1.4%. חישוב במחשבון ריבית דריבית מראה אמת שבל תיאמן: 1.18 מיליון ש"ח הבדל! מוזמנים לשחק במחשבון עם מספרים שיותר קרובים לקצב ההפקדה שלכם. עד כמה כספכם לא חשוב לכם? על מה ולמה שתשלמו משכורת למנהל השקעות שיתן לכם 0 ערך בעבור הסכום הזה במקום שהכסף ישמש לרווחה גבוהה יותר בפרישה המוקדמת שלכם או לעתיד של ילדכם? זה פשוט מטורף לא לעשות מאמץ, לקרוא את הפוסט הזה ולהשקיע בקלות בעצמכם. זה יכול לשנות את חייכם!

Responsive image
איור 1 - השקעה מנוהלת גוזלת מיליונים מהעתיד שלכם!

יש לציין שמגרש המשחקים של הניהול העצמי הוא גדול. ניתן כמובן לייקר מעט את ההשקעה בכדי לשלב נכסים שאנו רואים לנכון. עם זאת, שאיפה לאזור של 0.1% זה מעין sweet-spot שמגלם חיסכון ענק שיותיר מיליונים בכיסכם.

פרדוקס ההשקעה בכלי מנוהל מתחדד עם הטרנד הנוכחי של השקעה במסלול S&P500 או מסלול עולמי. למה זה כל כך מופרך? איזו סיבה בעולם יש לקחת השקעה פסיבית ביסודה שעלותה נעה בין 0.03-0.07% באופן עצמי ולהתעקש על לשלם עליה פי 20 דרך הצבת גורמים מיותרים של שיווק, הפצה וסתם אוכלי חינם בינינו לבין הכסף? זה משולל כל היגיון.

גופי ניהול גדולים כמובן לא רוצים שתנהלו לבד את השקעתכם ולכן יעסקו במסע הפחדה שצריך לבחור במומחה, יפרסמו כתבות מגובבות אודות תשואות פנומנליות ששייכות לאיזה חודש אקראי בשנה מבלי להזכיר במאום ששנה קודם הם היו בתחתית הרשימה. קיים קרקס שלם שמטרתו להרחיק משקיעים מניהול עצמי כדי להמשיך ולשמן תעשיה שחבריה חיים בפאר ומתקיימת מתוך ידיעה שאין לה ערך מוסף.

בעוד בעבר היתרון היחסי של מנהלי השקעות היה היעדר אלטרנטיבות השקעה למשקיע הפרטי, כיום לדאבונם של מנהלי הקרנות, אנחנו בעיצומו של עידן של שינויים ושיפורים שמביא את בשורת התיק בניהול עצמי לאנשים כמוני כמוכם. מערכות המסחר ומכשירי ההשקעה הופכים לנגישים ולאיכותיים יותר מיום ליום והופכים את מלאכת הרכבת התיק לפשוטה מאי פעם עבור המשקיע הפרטי.

תנאי המשחק השתנו. הסטטיסטיקה מתכתבת כיום עם אפשרויות ההשקעה בשטח. במציאות כזו האמת העירומה היא שכל אחד יכול!

לא רק שכל אחד יכול, תיק בניהול עצמי יביס, ברוב המקרים, תיק מנוהל עקב יתרון כפול. היתרון הראשון הוא היעדר משקולת של עלויות כבדות שמכבידה על התיק מאחר וישנם בהישג יד מכשירי השקעה זולים בהם יש מיעוט גורמים בין המשקיע והכסף. בנוסף, בניגוד למנהל השקעות, יש למשקיע פרטי את "יתרון הסבלנות" מאחר והוא אינו מצוי תחת לחץ להתברג גבוה בטבלת התשואות של חודש מסוים והוא אינו חייב דין וחשבון לאף אחד זולת עצמו. באופן זה הוא יכול לקצור בנחת את תשואת השוק במקום לזגזג בהיסטריה בין מניות וסקטורים.

ועדיין, למרות שכל אחד יכול, לא כל אחד יצליח. יש כמה תנאים מקדימים להצלחה.

תנאי מקדים ראשון להצלחה הוא להשתחרר מאמונה מגבילה שנדרש מנהל השקעות תותח כדי לקצור תשואה גבוהה. זה לא נכון על סמך נתוני עבר וזה עוד פחות נכון היום עם הזמינות המדהימה של מכשירי השקעה (שתיכף נסקור) שמביאים את בשורת תיק בניהול עצמי לפתח ביתו של אחת ואחד מכם. זה עוד פחות נכון בהינתן הפשטות של העשיה. לא מדובר בבחירת מניות, לא בניתוחי מאקרו כלכלה. מדובר בקריאה של הפוסט ומעקב אחר העקרונות המתוארים בו.

תנאי שני הוא היצמדות למספר כללים פשוטים בהיבט הטכני בהרכבה שתיכף נסקור ולא פחות חשוב בהיבט הפסיכולוגי במהלך חיי ההשקעה.

תנאי שלישי הוא ויתור על הרצון להכות שוק. זה אמנם נשמע טריוויאלי אבל תאוות בצע עלולה להשתלט מעת לעת. יש לזנוח אותה ולהחליפה בענווה ובהבנה שדווקא עשיה משעממת ונטולת זוהר יכולה להביא תוצאות שלא חלמתם עליהן. זה אומר שיש לוותר במודע על איתור השקעות פנומנליות שידועות רק בדיעבד. לבטח יהיו תמיד כאלה.

תנאי רביעי הוא קורטוב של סבלנות. יתכן והתוצאות לא יהיו מיידיות אך הן לבטח יגיעו עבור מי שיתמיד בעקביות.

3. תהליך הקמת התיק ממעוף הציפור

מנקודה זו ואילך נצלול בחלקים 4-9 לשלבי התיכנון וביצוע של התיק. כך זה יראה:

Responsive image
איור 2 - תהליך התיכנון והרכישה ממעוף הציפור

4. עקרונות בתיכנון תיק השקעות

בחלק זה אתן את הדעת על 4 שיקולים עקרוניים לאורם יש לתכנן תיק השקעות. עדיין לא נתכנן את התיק אך נשמור בחלק האחורי של הראש שלאור ארבעתם צריך להיבחר לבסוף התיק. זה המצפן להקמת התיק בראיה שלי.

4.1 סיכון

כולנו רוצים תשואה גבוהה ככל הניתן אך זו כרוכה בסיכון, מדובר במונחים שלא ניתנים להפרדה. תשואה, אחרי הכל, היא פרמיה על נטילת סיכון. אם כך, יש להשלים שבלי לסכן את כספנו אין מה לפלל לקצירת תשואה. התשואה הריאלית לה אנו מייחלים לבטח לא תגיע מאפיק דל סיכון כגון קרן כספית שנותנת לא יותר מריבית שמפסידה לאינפלציה וגוזרת הפסד ריאלי.

הסיכון יכול לבוא לידי ביטוי בשלל צורות. סיכון יכול להתבטא בחיתוך זמני ועמוק מאוד בשוק, כפי שקרה במשבר הקורונה, הוא יכול גם לבוא לידי ביטוי בדימום איטי ומתמשך שייקח יותר מ-10 שנים להשתקם ממנו לרמות שיא חדשות כפי שקרה במשבר הדוט קום בשנת 2000. המשקיע צריך להיות ערוך לתרחישים מגוונים וככלל אצבע לירידה בטווח הקצר של עד 50% שזמן השיקום ממנה יקח שנים.

בהקשר של תיק השקעות "קלאסי", כפי שאני מציג בפוסט זה, הסיכון (ופוטנציאל התשואה) נגזר כפועל יוצא של אחוז המניות שבו. בחירת הקצאה מנייתית היא בבסיס תהליך התיכנון ואציג דרך לעשות זאת בהמשך.

למה חשוב כל כך "לפגוע" ברמת סיכון מיטבית? קביעת סיכון בתיק השקעות תקבע את גורלו ואת התשואה שנראה ממנו יותר מכל פרמטר אחר. בחירה של סיכון נמוך מדי עלולה להוביל לתשואת חסר מתמשכת. מנגד, בחירה של סיכון גבוה מדי עלולה להוביל להשלכת המשקיע מסיפון השוק תוך נעילת הפסד, מאחר והתיק לא תאם את יכולתו לשאת סיכון. כשל אחר בהפרזה בקביעת הסיכון (אפילו אם בהיבט הרגשי יכולנו להתמודד עם סיכון) הוא תכנון של תיק "מסוכן מדי" ביחס לאופק ההשקעה שעלול להוביל למצב שהכסף נדרש בדיוק כשהתיק מצוי בהפסד עמוק. מרפי עובד שעות נוספת בתיקים שלא תוכננו כהלכה. אם כך, חשוב מאוד שרמת הסיכון תהיה תואמת לסיבולת הסיכון שנגזרת מאופק ההשקעה והאופי של המשקיע.

העוגה העקרונית של "הקצאת הנכסים" תחלק את התיק שלכם למניות ולאגרות חוב. החלוקה הספציפית היא כאמור אינדיווידואלית וטעות תהיה להעתיק משכנכם. זה בדיוק מה שנעשה בסעיף 6.1.

להעמקה לגבי מונח הסיכון עם דוגמאות להשלכות של נטילה לא מושכלת ניתן לקרוא כאן.

4.2 פיזור

את התיק שנגבש נרצה לחלק בין "נכסים" שונים כגון מניות, אגרות חוב, סחורות וכו'. כל נכס כזה מהווה "פלח" בתוך התיק. כל פלח ניתן להרכבה באופנים שונים, מאחר ויש הרבה סוגי מניות, הרבה סוגי אגרות חוב וכו'. הפרקטיקה של איך לחצות התיק לפלחים ואיך למלא כל פלח היא "הפיזור".

קיימים שני סוגים של פיזור - פיזור בתוך חלק מסוים של התיק (מכנה אותו גם "פיזור אורכי") ופיזור על פני כמה פלחים (מכנה אותו "פיזור רוחבי").

Responsive image
איור 3 - שני מימדי הפיזור

הפיזור האורכי, בתוך פלח מסוים, משמעו, למשל בהקשר של פלח מנייתי, לקנות את כל המניות שקיימות ביוניברס. תשואת פלח המניות תהיה בהתאם להתנהגות השוק כולו שהיסטורית הניב כ-7% במונחים ריאליים. היתרונות ברכישת השוק כולו הם ייתור הצורך לקלוע למניה הטובה ביותר או הסקטור החם והתנהגות הפלח לא תושפע מנפילה חדה של מניות ספציפיות. מנגד, יש להבין שיש בכך ויתור מודע על התשואה הפנומנלית שתיתן מניה מסוימת שתיוודע בדיעבד. בעיקרון הזה טמונה נגישותה של ההשקעה הפסיבית. האפשרות הזו להצליח בהשקעות בלי בעצם לצלול לעומקם של ניתוחי חברות וסקטורים.

בהקשר זה, אחד הלבטים הפופולריים של ימינו הוא - "האם להשקיע ב-S&P 500 או במדד עולמי?". מקור הדילמה בתשואות הגבוהות יותר של מדד ה-S&P500 בשנים האחרונות. הגרף הבא מאיר זרקור עוצמתי במיוחד על חשיבות הפיזור בתוך הפלח המנייתי. הגרף מציג את התחלפות ההובלה בין ארה"ב לבין יתר העולם בהיבט תשואות כל 10 שנים לערך. מי שיגביל את שדה ראייתו ל-12 שנים האחרונות יתהה מדוע יש להשקיע מחוץ לגבולות ארה"ב. הגרף כמובן מרמז שהעתיד עשוי להשתנות כהרף עין, אם העבר הוא אינדיקציה כלשהי. איש לא יודע לומר מתי יתרחש היפוך המגמה. פיזור זו התרופה היחידה לחוסר ודאות בנוגע לעתיד.

Responsive image
איור 4 - ביצועי שוק המניות האמריקאי ביחס ליתר העולם, קרדיט: www.hartfordfunds.com

פיזור רוחבי על פני נכסים שונים, הוא יישום הלכה למעשה של שליטה ברמת הסיכון שהזכרנו קודם. פיזור כזה שבוצע כהלכה על פני מספר נכסים בעלי תוחלת תשואה חיובית וקורלציה נמוכה, עשוי לשפר את יחס התשואה לסיכון הנמדד למשל דרך "יחס שארפ" של התיק. הדבר מתאפשר עקב קיזוז הדדי של התנודות תוך שמירה על תשואה חיובית. יש להבין שבעוד פיזור כזה בא להפחית תנודתיות של התיק ולאפשר התנהגות חלקה יותר שלו, הוא בא במחיר של ויתור על תשואת שוק המניות. יש לכך יתרונות, למשל, כשאופק ההשקעה קצר או משיש קושי מנטלי אצל המשקיע להישאר אדיש אל מול תיק שצבוע באדום. מילויו של התיק בנכסים מגוונים יגדיל את הסיכוי שהתיק ישיג תשואה עקבית למול סביבות מאקרו משתנות שאין לנו כמשקיעים פסיביים עניין להגיב אליהם ונרצה שהתגובה תתחולל מתוך התיק עצמו. מי שרוצה להעמיק בנושא כולל צלילה לתיאוריה מאחורי עיקרון הפיזור הרוחבי יוכל לעשות זאת כאן.

באיור הבא הלקוח מתוך גלריית התיקים נציג את השפעת הפיזור על פני נכסים שונים בתיקים "השילוש הקדוש" שהוא 100% מנייתי, 50-50 הקלאסי ותיק "כל העונות". התוצאה היא שתיקים מפוזרים בהקשר הזה משיגים תנודתיות נמוכה בהרבה ועל כן קלים להכלה אך גם תשואתם נמוכה יותר.

Responsive image
איור 5 - השוואת תיקי השקעות בעלי פרופיל סיכון שונה

פיזור, על שני מימדיו, האורכי והרוחבי, פוטר אותנו מלהגיב לשינויי מאקרו, לנסיקה של כלכלות מסוימות ולקריסתן של אחרות, לטרנדים ברי חלוף ולכאלה שהם כאן להישאר. יש משהו מאוד משחרר בפיזור והוא התגלמות ההשקעה הפסיבית שאם בנויה נכון מזינה עצמה ויוצרת צמיחה, כמעיין המתגבר. משקיע שאינו מצוי בסטרס יוכל להתמיד בהשקעתו לאורך זמן. במקביל, יוכל המשקיע יכול לעסוק בעיסוקים מהנים בהרבה או בלעשות כסף בדרכים אקטיביות אחרות שבהן הוא מתמחה ומהן הוא נהנה.

4.3 פשטות

אם זה לא פשוט זה לא יהיה או שזה כנראה לא נכון (ציטוט של המנחה שלי לדוקטורט). אני נתקל בלא מעט מקרים של אנשים שאוספים עוד קרן ועוד אחת ועוד אחת ומגיעים ל-10 ניירות ויותר. אובססיית השלמות משתלטת ומכתיבה את התיק תוך התעלמות מהתועלת השולית הדועכת של ניירות משלימים במשקל שברי אחוזים. תיק טוב יכול להיות מורכב מ-1 עד 4 ניירות. נר לרגליו של המשקיע צריכה להיות ההבנה שעם ההשקעה הזו צריך לחיות במשך שנים ארוכות. ריבוי ניירות מכביד רגשית בפן הזה ויוצר תחושה של מיאוס וקושי להתמיד. קשה מאוד לאזן תיק מסובך ויותר קשה להבין ולהסביר לעצמך מה המשמעות של כל נייר בחלוף הזמן. ספקות שעלולים להתעורר עלולים להוביל לביצוע טעויות ואף לגרום לנו למאוס בהשקעה. אני לא מזלזל בחשיבותן של מניות שווי שוק קטן וגם בהפחתה של 0.05% בדמי ניהול אבל הייתי מציע לשקול בכובד ראש אם שווה עבור מטרות אלה ליצור משהו שיהיה לא פשוט לחיות לצידו.

4.4 עלות

דמי ניהול נמוכים - זו הסיבה המקורית שבגינה ויתרנו על השקעה מנוהלת. במעבר מהשקעה מנוהלת (קופות גמל להשקעה, פוליסת חיסכון, קרנות נאמנות אקטיביות) להשקעה פסיבית, העלויות השילו מרבית ממשקלן. משמעות הסעיף כאן היא "אם כבר אז כבר". ככלל, ננסה להפחית ערך זה ככל הניתן בכדי להשאיר בכיס שלנו כמה שיותר מהתשואה שלנו. לבטח יתכן tradeoff בין דמי ניהול ליתר השיקולים כמו פיזור ופשטות. למזלנו, ישנן אפשרויות השקעה מעולות בהיבט פיזור ופשטות שעלותן נמוכה מאוד.

ארבעת העקרונות סיכון, פיזור, פשטות ועלות הם מצפן ההשקעה שלאורם יש לבנות תיק השקעות שמותאם לכם כמו כפפה ליד.

Responsive image
איור 6 - מצפן ההשקעה

5. בוחרים ברוקר

מה זה ברוקר? ברוקר הוא הגוף שיספק את הקופסא שאותה תמלאו בתוכן לפי מה שתיכף אציע. זאת בניגוד להשקעות מנוהלות כגון גמל להשקעה ששם הקופסא מגיעה מלאה בשלל junk לפי ראות עיניו של מנהל ההשקעות.

הקופסא אמנם מגיעה ריקה אך לבחירה שלה יש חשיבות.

בהשקפה שלי מדובר בהחלטה עקרונית שכן, למרות שהקצאת הנכסים (חלוקת העוגה) לא תהיה מושפעת ממנה, בחירת הניירות תהיה מושפעת ישירות. החלטה נבונה בנוגע לזהות הברוקר יכולה לשרת את מטרותיו ארוכות הטווח של המשקיע כחלק מתיכנון הוליסטי של סל הנכסים של משק הבית וגם אסטרטגיית פרישה לכשתבוא. אין מטרת פוסט זה לצלול לכל הרבדים של ההחלטה הזו. אעשה ניסיון לפשט את התהליך המחשבתי ולהאיר זרקור על נקודות המפתח בהחלטה.

5.1 ברוקר ישראלי מול ברוקר זר

בבסיס ההחלטה אודות זהות הברוקר הבחירה העקרונית היא בין ברוקר ישראלי לברוקר זר שאפרוט בקצרה את ההבדלים ביניהם.

עבור "המשקיע הישראלי המצוי" ברוקר ישראלי יהיה ברוב המקרים הבחירה הדיפולטיבית והמתבקשת. בברוקר ישראלי קיים היצע מצוין של ניירות בשקלים המתאימים לתיק השקעות שעלותם זולה ומייתרת המרת מט"ח הלוך ושוב. המבחר האיכותי הוא הרבה בזכות מסחר בקרנות זרות המוצעות בשקלים. בברוקר ישראלי נהנה המשקיע ממיסוי ריאלי על ניירות בשקלים מה שחוסך המון כסף בתשלומי מס. היתרונות הנוספים הם היצע של קרנות אג"ח ישראלי שלא קיימות בברוקר זר וניכוי מס במקור שמייתר הגשת דו"ח למס הכנסה למי שלא מחויב בכך.

ברוקר זר, מנגד, הוא בעל היגיון במקרים מאוד ספציפיים: 1. המשקיע רוכש כחלק מהאסטרטגיה בתדירות גבוהה ניירות במטבע חוץ שאין להשיג מקבילים שלהם בבורסה הישראלית ובכך יהנה בברוקר זר מחיסכון בעמלות המרת מט"ח ורכישה. 2. המשקיע מחפש אפשרות למינוף זול באופן יחסי אותו ניתן להשקיע בניירות נוספים או להוציא מחוץ לחשבון. 3. המשקיע חפץ בשינוי סדר מכירה (AKA מכירה בשכבות או Last In First Out), אף על פי שלפי תקנות מס הכנסה אינה חוקית. משחק בסדר משיכה יכול להוביל במקרים מסוימים לחיסכון במס אך זה צריך להיבחן כחלק מראיה הוליסטית של תוכנית הפרישה. 4. המשקיע הוא אמריקאי.

אציין שאטרקטיביות של מערכת מסחר אינה שיקול מבחינתי, ודאי לא למשקיע פסיבי. סט הפעולות הדרוש לרכישת ניירות הוא קצר וניתן בקלות to master it בכל ברוקר אחרי ניסיון או שניים.

5.2 ברוקר ישראלי: בנק או בית השקעות?

באם בעקבות סעיף קודם רצוננו ברוקר ישראלי, הבחירה המהותית כאן היא בין בנק ישראלי לבית השקעות ישראלי.

העלות העיקרית היא ההחזקה השוטפת של התיק בברוקר. בעוד בנק גובה בדיפולט דמי משמרת של 0.2-0.6% בשנה מכל התיק, בית השקעות יגבה כדרך קבע רק 15 ש"ח לחודש וזו עלות שהיא נטולת קשר לגודל התיק. בתיקים קטנים זה אמנם לא משמעותי אך בתיק של מאות אלפי שקלים ההבדלים יתנפחו למימדי עתק. למשל על תיק של מיליון תשלמו בבנק 2000 ש"ח בשנה בעוד בבית השקעות תשלמו 180 ש"ח.

עמלות המסחר לניירות בשקלים בבנק יהיו כ-0.2% מסכום הרכישה, בעוד בבית השקעות יהיו סביב 0.08%.

גם בגיזרת מסחר חו"ל יש יתרון מהותי לבית השקעות עם המרת מט"ח של 2 אגורות מרווח מהשער ורכישה ב-5$ לטרייד. לעומת זאת בנק יגבה על המרת מט"ח 0.1% עמלת המרה בתוספת של 3 אגורות מרווח מהשער. עמלת מינימום לרכישה בבנק תהיה כברירת מחדל כ-25$.

בנק עשוי לפתות בביטול דמי משמרת והפחתה של עמלות. עם זאת, יש לשים לב שמבצע כזה הוא לשנה ודורש לשמור אצבע על הדופק. בנוסף, עבור מי שרוכש ברמה חודשית, ביטול של דמי משמרת לא יוצר יתרון ביחס לבית השקעות מאחר ובבית השקעות החשבון "מתקזז" כלומר משלמים רק את הגבוה בין העמלות וה-15 ש"ח הקבועים.

כלומר, הפיתרון שלא דורש מיקוח ומסע ומתן, לא מאלץ חידוש תנאים פעם בשנה ובו תשלמו ברוב המקרים לא יותר מ-15 ש"ח בחודש הוא בית השקעות.

יש לשים לב שבתי השקעות דורשים מינימום הפקדה ראשונית של כ-20,000 ש"ח. האם זה אומר שלא ניתן להשקיע עד שמגיעים לצבירת סכום זה? ממש לא. בסכום קטן יש יתרון לבנק כי ניתן להתחיל להשקיע דרך הבנק גם בסכום אפסי. בהגעה ל-20K ניתן לנייד את ניירות הערך לבית השקעות. פעולה זו אינה מהווה אירוע מס מאחר והניירות עוברים as is והיא כרוכה בעמלה מפוקחת של 5 ש"ח בלבד.

לאחרונה בית ההשקעות "אקסלנס" יצא במבצע משתלם במיוחד בו חתך את עמלות המסחר לכל הקרנות המחקות וקרנות הסל ל-0.07%, בנוסף הוא ביטל דמי טיפול של 15 ש"ח למשך שנתיים ראשונות ואף מעניק 100 ש"ח מתנה למצטרפים חדשים. עמלות המסחר בארה"ב הן של 5$ לטרייד דרך מערכת מתקדמת מבית אינטרקטיב ברוקרס ויתרון מובהק שעלות זו תקפה גם לקרנות דולריות שנרכשות באירופה (בשונה מבתי השקעות אחרים שם זה יעלה 20$). סכום מינימלי להצטרפות הוא 20,000 ש"ח וניתן גם לנייד ניירות ערך מברוקר אחר בשווי הזה. כל זאת ניתן לקבל דרך ההטבה בקישור הזה. גילוי נאות: גם אני מתוגמל על הצטרפותכם דרך הקישור. כל ההטבות על חשבון "אקסלנס".

6. צוללים פרקטית לתיכנון התיק

משהפנמנו את העקרונות המנחים לתיכנון התיק (חלק 4) והבנו את זהות הברוקר שעמו נעבוד, לפחות ברמה של ישראלי או זר (חלק 5), ניתן לפסוע לתיכנון התיק.

6.1 הבנה ראשונית של סיבולת סיכון והקצאת נכסים למניות ואג"ח

מציאת סיבולת סיכון היא מלאכה שצריכה להיות תפירה של כפפה לידו של המשקיע הספציפי. לא של חברו, שכנו או מישהו מהפייס.

ניתן לחלק את תהליך קביעת סיבולת הסיכון ל-2 שלבים : שלב 1 - הערכת הסיבולת, זה השלב שנתמקד בו כעת. שלב 2 - כיול הסיבולת.

היכולת לשאת סיכון, aka סיבולת סיכון היא השאלה העקרונית בתיכנון התיק. יש מגוון מודלים להערכת מספר הזהב. יש לשים לב להבדל בין הסיכון ש"הגיוני לקחת" לבין הסיכון שהמשקיע "מסוגל לקחת".

"הגיוני לקחת" הוא פונקציה של אופק אובייקטיבי שנקבע על פי הזמן שניתן לומר בסבירות גבוהה שהכסף לא ידרש. בכדי להבין איך אופק ההשקעה משפיע על פרופיל הסיכון שהגיוני לקחת, נתבונן בגרף הבא המראה הסתברות להפסד בהשקעה במדד מדינות מפותחות לפי טווח הזמן. רואים שסיכון של אפיק מנייתי דועך ככל שמשך ההחזקה גבוה יותר ועד לסיכוי 0 להפסיד אם מחזיקים מעל 13 שנה. מהגרף ניתן להבין שאם אופק ההשקעה הוא 15 שנים אין היגיון משיקולים קרים ואובייקטיבים גרידא להקצות 50% למניות ולו מהסיבה שהיסטורית תשואה חיובית היא בעלת סבירות של 100%. יתרה מכך, הקצאה שמרנית מדי תפחית סיכוי להגיע ליעדים פיננסיים. יש לשים לב שהאופק הוא פונקציה לא רק של ייעוד הכספים, אלא גם של היציבות התעסוקתית, הון אנושי (כמה קל יהיה למצוא עבודה), מידת תלות במקורות ההכנסה שלכם. כל אלו ישפיעו על הסיכוי שאובייקטיבית תדרשו לכספים בטווח הקרוב. כלומר, ככל שהאופק רב יותר והתלות בכספים נמוכה, ניתן להגדיל אחוז מניות עד 100%. לקריאה נוספת.

Responsive image
איור 7 - הסיכויים להפסיד כסף בהשקעה מנייתית מפוזרת, קרדיט: nutmeg.com

"מסוגל לקחת" זו כבר החלטה פסיכולוגית והיא תלויה באופי ובמבנה האישיותי של המשקיע. מבחן אופי הוא סובייקטיבי לחלוטין והוא תלוי ברמת החרדה שתרגישו כשהשוק יתרסק ללא התראה מוקדמת. אין דרך לכמת את זה באופן מדויק עד שלא חווים משבר בפועל, על כן הצעתי היא לקבוע אחוז נמוך ממה שנדמה לכם ואם תגיעו למשבר ותרגישו שאתם צוחקים לסכנה בפנים תגדילו את החשיפה למניות מעט.

אם כך, יש לפניכם משימה לא פשוטה בעליל שמטרתה לשערך מה רמת הסיכון שמתאימה לתיק ההשקעות שלכם, קרי איזה אחוז להקצות למניות.

אם לפרוט התהליך לשלבים, הייתי עושה זאת כך:


  • בכדי למצוא מספר מתאים חשבו קודם כל באופן אובייקטיבי על טווח ההשקעה שלכם והסיכוי שתדרשו לכסף בטווח הקצר. הכסף דרוש בעוד 20 שנה ומעלה? יש לכם מקורות הכנסה יציבים שלא קשורים לתיק, כגון נדל"ן ומשכורת? יש לכם כרית מזומן בעו"ש? הון אנושי גבוה ויכולת למצוא עבודה בקלות? האם ניחנתם באופי אפאטי לירידות והן גורמות לפיהוק? ככל שעניתם "כן" על יותר שאלות, ניתן להקצות יותר משקל למניות, אפילו קרוב ל-100%. 100% זו הקצאה לרובוט עם אופק אינסופי. ככל שעניתם "לא", על יותר שאלות יש להפחית את אחוז המניות.

  • יש מגוון כללי אצבע שמאפשרים לדייק יותר את האחוז. אני חשבתי על הנוסחה הבאה שמתחשבת גם בגיל הנוכחי וגם באופק:

    stock % = (110 - age)/(150 - ofek) * 100

    נדגום מספר מקרים מהנוסחה. בן 20 עם אופק של 50 שנה (שומר את הכסף לפנסיה קלאסית) יקצה 90% למניות. בן 20 עם אופק של 20 שנה (רוצה לפרוש מוקדם), יקצה 69% למניות. בן 40 עם אופק של 20 שנה, יקצה 54%. למה פחות מבן 20? אילוציו בחיים של בן 40 שונים משל בן 20 והקושי למצוא עבודה במקרה של פיטורים הוא גבוה יותר. בן 40 שיוצא לפרישה מוקדמת (אופק 0), יקצה 47% למניות מאחר והטלטלות שהוא מוכן לספוג בתיק שלו קטנות יותר.


  • אבל אלו רק כללי אצבע. השאלה האמיתית שיש לשאול, היא מה באמת נרגיש אם השוק יכנס למשבר סינגולרי. נסו באמת לדמיין מצב שהשוק מתרסק ב-50%. נאמר וההקצאה הראשונית שחשבתם עליה (לפי הנוסחה שלי או נוסחה אחרת) היא 50% מניות. אם השוק יתרסק ב-50%, אז התיק עלול להיחתך ב-25%. חשבו על איך תרגישו במצב זה. חשבו גם בערכים אבסולוטיים. למשל אם התיק יהיה בגובה של מיליון ש"ח טרם המשבר ויאבד מערכו 250k בשיאו של המשבר. אם המחשבה על אובדן הון שכזה גורמת לכם זעזוע, אז יש להקטין את אחוז המניות עד שתתכנסו לאחוז שגורם לכם תחושה נוחה. אם המחשבה על אובדן סכום שכזה נשמעת לכם זניחה, נסו להגדיל את הקצאה למניות במעט. אם המחשבה על אובדן שכזה מרגישה לכם בדיוק כזו שתוכלו לישון היטב לאורה, מאחר והיא הולמת בדיוק את האופק, החוסן המנטאלי והמקורות הכנסה הנוספים שלכם, אז זו ההקצאה המדויקת. זכרו: עד שלא תחוו משבר אמיתי לא תדעו מה הסיבולת האמיתית לסיכון. זה קריטי לקלוע היטב באיטרציה הראשונית ועדיף להקצות מעט פחות ממה שאתם חושבים שאתם מסוגלים בכדי לא להיות מופתעים מעוצמת הזעזוע ברגע האמת. במצב שתקלעו קרוב למסוגלות תוכלו לכייל הדרך בעקבות משבר. הסכנה היא בהפרזה בהערכת סיבולת סיכון שיכולה להתרחש בתקופה של גאות בשווקים ולגרום למשקיע ללקות בתחושת בלתי שבירות מדומה.

מה בין סיבולת סיכון ופרישה מוקדמת? במאמר מוסגר, למרות שניתן להרכיב תיק לכל אופק, המלאכה פשוטה יותר כשיוצאים מנקודת הנחה שהאופק של התיק הוא אינסופי. ניתן לחתור מלכתחילה לתיק שמפנים אליו סכומים שלא מיועדים להתחלף בהשקעה אחרת. באופן זה ניתן להגדיל סיכון וגם את תוחלת התשואה. הרי ראינו שעל פני תקופות של למעלה מ-15 שנים, מדדי מניות נותנים, על סמך ניסיון העבר, תשואה חיובית ולמעשה הסיכון נעלם. עצם ההבנה הזו יכולה לשמש מזור פסיכולוגי ולאפשר העלאת סיכון בלי שתנודתיות קצרת טווח תדיר שינה מעיני המשקיע. באשר לשימוש בתיק, באם הצריכה היא הדרגתית, למשל על פי כלל 4%, אז ניתן אכן להתייחס לתיק כבעל אופק ארוך מאוד מאחר והכסף לא נדרש בבת אחת. תקופה סוערת הופכת לפחות אקוטיות אם צורכים רק 4% בשנה, לכל היותר ניתן להפחית מעט את קציר הפרי. עקב כך, סיבולת הסיכון יכולה לגדול ועימה אחוז המניות, על אחת כמה וכמה שלפי מחקרי עבר לתיק יש סיכוי גבוה יותר לשרוד כשההקצאה המנייתית גבוהה. אז שיקלו להתייחס לתיק כחלק אינהרנטי מחייכם ולא כאפיזודה חולפת. באופן זה תוכלו להנות מכל העולמות: לשפר חוסן פסיכולוגי, לשפר תשואה ע"י הגדלת סיכון ולשפר חוסן כלכלי דרך העמדת קרן עושר משפחתית ששם לצידכם לנצח.

בסיכומו של סעיף זה צריך להיות ברשותכם מספר באחוזים שיוקצה למניות. למשל, אם בחרתם 80% מניות אז התיק יראה בחלוקה עקרונית באופן המוצג באיור 8. זה השלד של התיק.

Responsive image
איור 8 - חלוקה ראשונית של התיק למניות ויתר הנכסים

מה שתואר עד כה, זו רק הקביעה הראשונית. יש כאמור את מה שמגיע בפרקטיקה. חוויה חיובית בקביעת סיבולת סיכון תחשב ככזו שהמשקיע הצליח לאחוז בקרני השור (או יותר נכון הדוב) בתמרוניו החדים של השוק. עצם היכולת להישאר על הסיפון היא הצלחה מאחר והיא תעיד שהסיכון שנקבע היה איטרציה ראשונה מושכלת וגם ימנע נזק הכרוך במכירת הפסד מתוך אובדן עשתונות. במצב זה תיווצר הזדמנות לכייל את הסיבולת מתוך ניסיון. יגיע משבר ויהיה קל מדי? משעמם? ניתן להגביר באיטיות את הסיכון. יהיה קצת קשה? ניתן יהיה להפחית סיכון.

6.2 אילו מכשירי השקעה נבחר לתיק שלנו?

בטרם נמלא את התיק בתוכן, יש להבין מה יהיה סוג התוכן הזה? הזכרנו שיש יתרון בלהשקיע באופן מפוזר על פני מספר רב של מניות ואגרות חוב ובעלות נמוכה ככל הניתן. הדרך הכי יעילה לעשות זאת היא להצמד למדדים רחבים מאוד של מניות ואגרות חוב. האפשרות הפרקטית לעשות זאת היא דרך רכישה בחשבון המסחר של קרנות סל וקרנות מחקות - מכשירי השקעה מאפשרים חשיפה למדדים מפוזרים בעלות נמוכה מאוד. ההבדלים בין קרנות סל לקרנות מחקות נוגעים בעיקר לאופן המסחר שאציג בחלק 8. מבחינת רלוונטיות למשקיע פסיבי אין הבדל בין קרנות סל לקרנות מחקות והשיקול המוביל צריך להיות מנפיק, הרכב ודמי ניהול.

כעת נמלא את התיק המתהווה בתוכן.

6.3 קווים מנחים בבחירת הניירות לתיק

  1. מגבילים את הבחירה לקרנות סל ולקרנות מחקות שעלותן נמוכה ככל הניתן. הסיבה, ברוח הפוסט, היא לוותר על קרנות אקטיביות מנוהלות יקרות להחריד.

  2. נצמדים לקרנות הצוברות, בין אם בחרנו בברוקר זר או ישראלי. הכוונה לקרנות שלא מחלקות דבר לחשבון המסחר אלא צוברות כל דיבידנד (במקרה של מניות) או קופון (במקרה של אג"ח) למחיר. קרנות אמריקאיות מחלקות, על אף מחירן הזול, מפסידות לאורך זמן לקרנות צוברות מאחר וחל בהן מיסוי דיבידנד כבד באופן כפוי בניגוד לדחיית המס בקרנות צוברות. ספציפית, קסמן של קרנות איריות נעוץ במיסוי דיבידנד מקל של 12% בממוצע, בניגוד למיסוי של 28.75% בקרנות אמריקאיות ו-30% בקרנות ישראליות ויש בכך חיסכון כספי עצום לאורך זמן. בהחזקת קרנות אמריקאיות יש גם להיות מודעים למס עיזבון דרקוני של 40% על כל הסכום לצבירות של מעל 60K$. במידה ומחזיקים קרנות בשקלים בברוקר ישראלי זה לא סתם ניצחון, אלא זה נוקאאוט מרגע 0 עקב מיסוי על רווח ריאלי. העמקה בהשוואה הזו ניתן למצוא כאן ודוגמא מעשית להשוואה בין קרנות העוקבות אחר מדד עולמי כאן.

  3. העדפה של מנפיק זר. מנפיקים ישראלים "מתגאים" בטריק של הנפקה במחיר נמוך והקפצת דמי ניהול לכשסך הנכסים בקרן נהיה גבוה. לקרנות זרות אין מוניטין כזה, ואם העבר מצביע על העתיד, הן דווקא מפחיתות דמי ניהול לאורך זמן ככל שהתחרות בשוק הקרנות הפסיביות עולה. בקטגוריה של מדדי מניות קיים יתרון מהותי נוסף לקרן זרה אירית על פני ישראלית והוא מיסוי דיבידנד מקל של כ-12% בממוצע ביחס ל-30% בישראלית. יש לשים לב שלא לכל נכס תהיה הפריווילגיה להשקיע בקרן זרה. בעוד עבור מדדי מניות רחבים, אגרות חוב זרות וסחורות כגון זהב יש היצע משובח של קרנות איריות זרות, לנכס כגון מדד אגרות חוב של ממשלת ישראל נידרש לבחור בין קרנות של מנפיקים תוצרת כחול לבן.

  4. לא נתבונן בתשואות עבר ונניח שהן נטולות קורלציה לעתיד לבוא. ניצמד לעקרונות שדנו בהם בחלק 4: התאמה לסיבולת סיכון, פיזור, פשטות ועלות נמוכה ונרכיב לאור זה את התיק. למשל, היותם של שווקים מתעוררים בעלי תשואת חסר בעשור האחרון זו לא סיבה להותירם מחוץ להרכב תיק. כנ"ל אגרות חוב ממשלתיות. איננו פועלים על סמך תגובות לסביבת מאקרו אלא מסתכלים על תיק, ככזה שבאופן אידיאלי ילווה אותנו כל חיינו על פני סביבות משתנות שאין סיבה אקוטית להגיב אליהן. פסיביות פר-אקסלנס.

6.4 מניחים את היסודות בפלח המנייתי

את הפלח שהקצאנו למניות לפי סיבולת הסיכון (סעיף 6.1) נמלא כעת ב...מניות. לפי חזון תיק ההשקעות הפסיבי השאיפה היא לעשות זאת בכיסוי עולמי מירבי ששואף ל-100% משוק המניות העולמי (פיזור אורכי שהזכרנו בסעיף 4.2), בדמי ניהול נמוכים (סעיף 4.4) ככל הניתן ובמספר מינימלי של ניירות (סעיף 4.3). כלומר, בעולם אוטופי היינו בוחרים נייר בודד שמכסה 100% מהעולם בדמי ניהול 0. חלומות לחוד ומציאות לחוד. אמנם היצע הניירות המתאימים להשקעה פסיבית בפלח המנייתי השתפר פלאים בשנים האחרונות אך עדיין, ככל שננסה לכסות את הפלח המנייתי נאלץ להתמודד עם tradeoff בין "כיסוי עולמי", "עלות", ו"פשטות" (כמות ניירות). ככל שננסה להשתפר בפרמטר מסוים, נתפשר על אחר. המשקיע צריך להבין עם עצמו מה חשוב לו יותר. האם הוא מעדיף לשלם מעט יותר לטובת כיסוי טוב בנייר אחד, או שהוא מעדיף לוותר מעט על כיסוי ולהעלות סיבוך בכדי לחסוך בדמי ניהול. בפוסט הצגתי שיטה להעניק ציון לקומבינציות שונות עבור הפלח המנייתי. כאן אציג לכם את האפשרויות הטובות ביותר שקיימות כרגע בנמצא בהתאם לברוקר אותו בחרתם בחלק 5 (ישראלי או זר).

מי שפניו מועדות לברוקר ישראלי ימצא בעיקר 2 אפשרויות מצוינות:

  1. קרן בודדת 1159235 מבית בלאקרוק העוקבת אחר מדד ACWI המכסה 85% משוק המניות העולמי בעלות של 0.2%.

  2. אפשרות כיסוי ב-3 קרנות שזכתה גם לכינוי "השילוש הקדוש" בבלוג זה. במקרה זה העלות המשוקללת של הפלח המנייתי תהיה 0.1% שזה זול יותר ביחס לחלופת נייר בודד אך הפשרה כאן היא הסיבוך הנלווה ל-3 ניירות וכיסוי פחות של 76% משוק המניות העולמי. יש לבחון סיבוך זה גם בקונטקסט של התיק השלם שאם הוא יכולל עוד ניירות כגון אג"ח (סעיף 6.5) אז מלאכת האיזון (סעיף 9.1) תהיה מורכבת יותר. פירוט הניירות:

    • 1159250 - קרן מבית בלאקרוק העוקבת אחר מדד ה-S&P 500 בעלות של 0.07%. משקלה של הקרן בפלח המנייתי יהיה 60% בכדי להתקרב למשקל ארה"ב בכלכלה העולמית. הערה: אלטרנטיבה ראויה ביותר היא 1183441 מבית אינבסקו בעלות של 0.05%.

    • 1159094 - קרן מבית בלאקרוק העוקבת אחר מדד MSCI EUROPE בעלות של 0.12%. משקלה של הקרן בפלח המנייתי יהיה 25% בכדי להתקרב למשקל אירופה בכלכלה העולמית.

    • 1159169 - קרן מבית בלאקרוק העוקבת אחר מדד ה-MSCI Emerging Markets IMI בעלות של 0.18%. משקלה של הקרן בפלח המנייתי יהיה 15% בכדי להתקרב למשקל השווקים המתעוררים בכלכלה העולמית.

מי שפניו מועדות לברוקר זר ימצא 3 אפשרויות מצוינות:

  1. קרן בודדת ISAC מבית בלאקרוק העוקבת אחר מדד ACWI המכסה 85% משוק המניות העולמי בעלות של 0.2%. הקרן זמינה במגוון בורסות כפי שתראו בדף הקרן ואחת הפופולריות היא בבורסת לונדון ב-$. קרן זו ניתנת למינוף באינטרקטיב ברוקרס.

  2. קרן בודדת IMID מבית SPDR העוקבת אחר מדד ACWI IMI המכסה כ-99% משוק המניות העולמי בעלות של 0.17%. הקרן זמינה במגוון בורסות כפי שתראו בדף הקרן ואחת הפופולריות היא בבורסת לונדון ב-$. יש לקחת בחשבון ש-IMID לא אפשרית למינוף באינטרקטיב ברוקרס.

  3. כיסוי ב-3 קרנות. מדובר באפשרות מקבילה לזו שהצגנו בשקלים ("השילוש הקדוש"). במקרה זה העלות המשוקללת של הפלח המנייתי תהיה 0.1% שזה זול יותר ביחס לחלופות בנייר בודד אך הפשרה כאן היא הסיבוך הנלווה ל-3 ניירות וכיסוי פחות של 76% משוק המניות העולמי. פירוט הניירות:

    • CSPX - קרן מבית בלאקרוק העוקבת אחר מדד ה-S&P 500 בעלות של 0.07%. הקרן זמינה במגוון בורסות כפי שתראו בדף הקרן ואחת הפופולריות היא בבורסת לונדון ב-$. משקלה של הקרן בפלח המנייתי יהיה 60% בכדי להתקרב למשקל ארה"ב בכלכלה העולמית.

    • SMEA - קרן מבית בלאקרוק העוקבת אחר מדד MSCI EUROPE בעלות של 0.12%. הקרן נסחרת ביורו ובפאונד. משקלה של הקרן בפלח המנייתי יהיה 25% בכדי להתקרב למשקל אירופה בכלכלה העולמית.

    • EIMI - קרן מבית בלאקרוק העוקבת אחר מדד ה-MSCI Emerging Markets IMI בעלות של 0.18%. הקרן זמינה במגוון בורסות כפי שתראו בדף הקרן ואחת הפופולריות היא בבורסת לונדון ב-$. משקלה של הקרן בפלח המנייתי יהיה 15% בכדי להתקרב למשקל השווקים המתעוררים בכלכלה העולמית.

6.5 משלימים את התיק במידת הצורך

מה זה במידת הצורך? מי שלפי סיבולת הסיכון שבחנו בסעיף 6.1 יש הקצאה לנכסים שאינם מניות. מי שהתיק שלו 100% מנייתי יכול לדלג על סעיף זה.

תזכורת: ככלל, דילול כזה הוא יישום של הפיזור הרוחבי (סעיף 4.2) שבא לשרת את המטרה של הפחתת סיכון בתיק בלי לגרוע יתר על המידה מהתשואה. נכסים כגון אגרות חוב וזהב הם היסטורית בעלי תוחלת תשואה חיובית, לפחות נומינלית, ובעלי קורלציה נמוכה למניות. על כן, הם יכולים לשכך נפילות במשברים. בנוסף במשברים הם יוצרים עיוות בתיק ותופסים לפתע משקל גבוה יותר ממה שהוקצה להם קודם. בכך הם מאפשרים ביצוע איזון (עליו נדבר ב-9.1) בו ירכשו מדדי מניות בזול, בין אם בקניות שוטפות ובין אם אם במכירה יזומה של אג"ח או זהב שעלו בערכם כדי לרכוש עוד מניות.

שילוב של חומרי דילול יכול להיעשות על סמך 2 אסטרטגיות עיקריות.

אסטרטגיה 1 - תיק רזה בחלוקת מניות אג"ח

ללא צל של ספק, הסמן הימני בהפחתת סיכון בתיקי השקעות הוא שילובן של אגרות חוב.

מהי אגרת חוב? אגרת חוב הינה נייר ערך שנסחר בבורסה שמונפק ע"י מגוון גופים שהבולטים שבהם הם מדינות וחברות. האגרת היא למעשה הלוואה שרוכש האגרת מעניק למנפיק שלה ובתמורה הוא מקבל תשלומי ריבית (קופון). היסטורית, אגרות חוב היו בעלות קורלציה נמוכה למניות ועל כן הן עשויות להוות נכס שמרסן תנודתיות של התיק, למתן נפילות של התיק במשברים ובמקביל אף לתת תשואה. הריבית שנותנת האגרת תלויה ברוב המקרים בריבית במשק ובטווח שלה (מה מועד תשלום החוב האחרון). יש לשים לב שככל שטווח זה ארוך יותר, האגרת תהיה בעלת אופי תנודתי יותר ורגישה יותר לשינויי ריבית במשק. בהמשך ניגע בהשלכות של תכונה זו על תיכנון התיק.

מאחר ומדובר בפלח סולידי של התיק, נעדיף להיצמד לאגרות חוב ממשלתיות שהסיכון בהן נמוך משל אגרות חוב של חברות.

באיזה אופן כדאי להיחשף לאגרות חוב ממשלתיות? למרות שאגרת חוב ניתנת לרכישה באופן ישיר, בתיק פסיבי הצעתי היא להיחשף לאגרות חוב דרך קרנות מחקות שמחזיקות בתוכן מגוון של אגרות חוב. בכדי להבין את היתרונות שבכך, ראשית יש לציין שבעוד אגרת בודדת פולטת לחשבון קופון (ריבית) ממנו מנוכה מס, קרן מחקה צוברת את הקופונים למחירה, ממש בדומה לדיבידנדים בקרנות מנייתיות. למעשה, יש בכך אוטומציה שמפשטת את תהליך השקעה ומייתרת התעסקות עם השקעה מחודשת של קופונים. בנוסף, נחסכים מאיתנו אירועי מס על הקופונים והמס נדחה עד למימוש יחידות של הקרן. כמו כן, נחסכות עמלות שכרוכות בהשקעת קופונים מחודשת. בנוסף, בתקופה של ריבית עולה, קרן מחקה תהנה באופן אוטומטי מהזינוק בתשואות מאחר והקופונים יושקעו אוטומטית באג"חים בתשואה גבוהה יותר. להסבר נוסף על התנהגות אגרות חוב בסביבת ריבית עולה ניתן לקרוא כאן ולשחק עם סימולטור הקרנות המחקות. יתרון נוסף של החזקת קרן מחקה בא לידי ביטוי בתקופות של אינפלציה והוא מיסוי של 25% על רווח ריאלי, בניגוד למיסוי נומינלי באגרות שקליות בודדות (כלומר תמיד ישולם מס). בהיבט של התאמה למטרות של המשקיע, קרן מחקה מאפשרת לקבוע טווח מסוים שמתאים לאופק ההשקעה ופיזור על פני אג"חים שונים ותיכף אגע באיך נכון לעשות זאת.

מבחינת היצע הקרנות המחקות לאגרות חוב נוכל למצוא קרנות של אג"ח כללי שכוללות את כל סוגי האגרות. כמו כן יהיו קרנות ממוקדות של אג"ח שקלי לפי חתכים של זמן לפידיון: 0-2, 2-5, 5+ שנים. כנ"ל יהיה גם בקרנות של אג"ח צמוד.

בהיבט סוג האגרת יש יתרון בלשלב סוגים שונים, גם אגרות בריבית קבועה (שקליות) גם אגרות צמודות וגם אגרות בריבית משתנה. פרקטית זה אומר בחירה בקרן אג"ח כללי או שילוב של קרן שקלית וקרן צמודה. באופן זה בעצם ניישם את עיקרון הפיזור האורכי (סעיף 4.2), בתוך פלח האג"ח. הסיבה לחשיבות הפיזור כאן היא שכל סוג אגרת מגיב טוב יותר בתנאי מאקרו אחרים. ניקח למשל את האגרות השקליות והצמודות. אגרת צמודה למדד מגלמת למעשה את ציפיית האינפלציה. אם האינפלציה בפועל תואמת לציפיה אז תשואתה זהה לזו של מקבילתה בריבית קבועה. מאחר ואין לדעת מאיזה צד של התחזית ניפול, יש בפיזור בין שקליות וצמודות בגדר פיזור והפחתת סיכון. בדיוק כמו שעושים במשכנתא.

באשר לקביעת הטווח של האגרות המתאימות לתיק, מאחר ואגרות ארוכות רגישות יותר לשינויי ריבית, יש לנקוט במשנה זהירות. בפוסט הראתי שככל שמתאימים טווח אגרת לאופק השקעה, הסיכון של נפילת מחיר כשהריבית עולה נעלם וניתן אף לקצור תשואה גבוהה יותר. עם זאת, לטעמי, גם בהשקעה ארוכת טווח אין להפריז עם הטווח מאחר ופרק הזמן לשיקום יכול להיות ארוך. ניתן בהחלט להסתפק גם לטווח ארוך בקרנות של 2-5 שנים או באג"ח כללי שהטווח הממוצע בו הוא סביב 6 שנים. כמובן שאם אופק ההשקעה קצר יותר יש לקצר עד כדי 0-2 שנים או אפילו להשתמש בקרן עוקבת אחר מדד מק"מ או קרן כספית.

אם לסכם את האפשרויות:

  1. השקעה מעל 5 שנים:

    • אפשרות א': קרן מחקה של אג"ח כללי, לדוגמא: 5131792 (ד"נ 0.12%)

    • אפשרות ב': קרן מחקה של אגרות שקליות 2-5 שנים, לדוגמא: 5111422 (ד"נ 0.03%) + קרן מחקה של אגרות צמודות 2-5 שנים, לדוגמא: 5117379 (ד"נ 0.03%)

  2. השקעה בין 2-5 שנים:

    • קרן מחקה של אגרות שקליות 0-2 שנים, לדוגמא: 1146166 (ד"נ 0.02%) + קרן מחקה של אגרות צמודות 0-2 שנים, לדוגמא: 5131701 (ד"נ 0.1%)

  3. השקעה עד 2 שנים:

כלל הדוגמאות הן להמחשה בלבד. דמי הניהול נכונים למועד פירסום הפוסט ויכולים להשתנות. תוכלו לבחור את הקרן הזולה ביותר בכל קטגוריה מתוך רשימת הקרנות המלאה.

בברוקר זר ניתן לבחור קרנות איריות צוברות איכותיות כגון:


  • VDST - קרן צוברת של ואנגרד לאג"ח ממשלת ארה"ב בטווחי פידיון 0-1 שנים.

  • IBTA - קרן צוברת של בלאקרוק לאג"ח ממשלת ארה"ב בטווחי פידיון 1-3 שנים.

  • CBU7 - קרן צוברת של בלאקרוק לאג"ח ממשלת ארה"ב בטווחי פידיון 3-7 שנים.

אסטרטגיה 2 - בחירת תיק מוכן עם טוויסט

מאז יצאו המחקרים הראשונים אודות עוצמתו של הפיזור בשיפור יחס תשואה לסיכון, הפליגו בדימיונם המוחות הפיננסיים הגדולים במטרה לאתר את הקומבינציה המושלמת. בגלריית תיקי השקעות אני מציג 12 תיקים איקוניים שכאלה. התיקים הם מגוונים מאוד וכוללים נכסים שונים כאשר המטרה היא למצוא את קומבינציית הזהב. יש לשים לב שהתיקים מתאימים לסיבולות סיכון שונות ועל כן לא יתאימו לכל אחד. ניתן לעיין בהם, לקבל השראה ולבחון לאיזה קו מחשבה אתם מתחברים. חלק מהתיקים שתגלו שם הם פשוט יישום של אסטרטגיה 1 שהצגתי כאן קודם בה מחלקים את העוגה בין מניות בפיזור רחב לאגרות חוב. כך למשל תיק 100% מניות, השילוש הקדוש, תיק השקעות לילד בכיתה ב, הירושה של וורן באפט, בוגלהדס, מרגריטה, no brainer ו-50-50.

יתר התיקים כוללים טוויסטים קיצוניים יותר ומשולבים בהם נכסים מאוד אגרסיביים שאינם מדדי מניות כגון: זהב, אגרות חוב ארוכות, ריט, סחורות ומזומן. דוגמא קלאסית לתיק כזה היא תיק "כל העונות" שסקרנתי בהרחבה כאן. יחד עם תיק "הצלחה לא קונבנציונלית", "Permanent potfolio" ו-Golden butterfly portfolio (שלא סקרתי בגלריה) מדובר במשפחה מאוד לא שיגרתית של תיקים שמטרתם להשיג ביצועים בתנאי מזג אוויר פיננסים משתנים. ככלל, ניתן לומר שאלו תיקים דפנסיביים שמתאימים למשקיעים סולידיים מאוד שקרובים מאוד לפרישה, לא רוצים לחוות זעזועים ובעיקר מחפשים לשמר את הונם. אז קחו זאת בחשבון.

רוצה לומר - ברוב מוחץ של המקרים, אסטרטגיה 1 תוביל אתכם לתיק שאתם מחפשים אלא אם אתם חובבים נכסים לא שגרתיים.

6.6 מלטשים למרות שלא חייבים (אופציונלי)

אני דוגל בפשטות ולא בכדי ציינתי "פשטות" כעיקרון בעל משקל כחלק ממצפן תיכנון התיק. על כן, לדעתי, בחלק ניכר מהמקרים, זה מיותר להוסיף עוד משהו. למה? להתעסקות בשברי אחוזים יש ערך שולי פוחת. אם האחוזים האחרונים שהשפעתם בטלה בשישים גורמים לבלימה ושיתוק מעודף ניתוח עדיף להמנע מהם. לא באמת ניתן לדעת לאיזה כיוון המיקרו-אופטימיזציה תיקח את התיק ובלאו הכי השפעתה האבסולוטית זניחה, לבטח למול התמדה לאורך זמן.

עידון של פלח המניות: מי שבכל זאת רוצה עוד micro-layer של אופטימיזציה, יכול לחשוב על תוספות לפלח המנייתי כגון מניות קטנות שחסרות במדד עולמי (קרן WSML) או מניות ערך קטנות (קרנות USSC+ZPRX) שיש להן תשואה היסטורית טובה משל מדד עולמי. אם בוחרים בקרן העוקבת אחר מדד ACWI המכסה 85% מהעולם כנתח עיקרי של פלח המניות, אז קרנות אלו יכולות להוות 15% מפלח המניות. להרחבה על הרעיונות האלה ניתן לקרוא כאן.

עידון של פלח האג"ח: את פלח האג"ח ניתן לעבות בכמה דרכים. דרך אחת היא לשלב קרן מחקה של אג"ח קונצרני. ניתן לשקול למשל קרן העוקבת אחר מדד "תל בונד מאגר" שכולל את כל השוק הקונצרני בארץ (לרשימת הקרנות הזמינות). יש לקחת בחשבון שיש בכך בגדר העלאת סיכון בפלח סולידי אך אפשרות לסחיטת תשואה נוספת מפלח האג"ח. דרך שניה היא לשלב מעט אג"ח זר בתיק ישראלי. אפשרויות טובות בהקשר זה הן קרנות חוץ של בלאקרוק, כמו למשל: 1159177, 1159276. כאן יש לקחת בחשבון את חשיפת פלח האג"ח הסולידי לתנודות של שער חליפין, לא בהכרח השפעה מומלצת.

6.7 מקבעים את הרכב התיק

ברגע שידועה לכם זהות הברוקר (שלב 5), ברור לכם מה הקצאת הנכסים של התיק שלכם (שלב 6.1), כלומר איזה אחוז יוקצה למניות ואיזה לאג"ח (ונכסים אחרים אם ישנם), עיצבתם את פלח המניות שלכם (שלב 6.4), תיכננתם את פלח הנכסים המשלימים שלכם באם קיים כזה (שלב 6.5), ואולי הוספתם עוד מיקרו-שכבת אופטמיזציה לפלחים (שלב 6.6), ניתן לעצב את התיק באופן סופי.

אתן כאן דוגמא ל-2 תיקים של 80% מניות. אחד בברוקר ישראלי ואחד בברוקר זר.

דוגמא 1 - תיק של 80% מניות ו-20% אג"ח בברוקר ישראלי
במקרה זה פלח המניות מכוסה בשילוש ניירות. פלח האג"ח מכוסה דרך קרן מחקה של אג"ח כללי. יש לשים לב שמאחר וגודלו של פלח המניות הוא 80% יש לחשב את המשקל של כל נייר בתיק דרך הכפלת משקלו בתוך הפלח ב-0.8. הקרן על מדד ה-S&P 500 תתפוס 60*0.8=48%. הקרן על מדד אירופה תתפוס 25*0.8=20%. הקרן על מדד שווקים מתעוררים תתפוס 15*0.8=12%.
נוצרת החלוקה הבאה:

  • קרן למדד S&P 500 (1159250) - משקל 48%

  • קרן לאירופה (1159094) - משקל 20%

  • קרן לשווקים מתעוררים (1159169) - משקל 12%

  • קרן למדד אג"ח כללי (5131792) - משקל 20%

דמי ניהול משוקללים לתיק כזה יהיו כ-0.1%.

את תהליך ההרכבה ניתן לתאר באיור הבא:

Responsive image
איור 9 - דוגמא להרכבת התיק המלא

דוגמא 2 - תיק של 80% מניות ו-20% אג"ח בברוקר זר
במקרה זה פלח המניות מכוסה בקרן מדד עולמי ופלח האג"ח בקרן של אגרות ממשלת ארה"ב בטווחים 1-3 שנים.
נוצרת החלוקה הבאה:

  • קרן למדד עולמי (סימול ISAC) - משקל 80%

  • קרן למדד אגרות חוב ממשלתיות 1-3 שנים (סימול IBTA) - משקל 20%

דמי ניהול לתיק כזה 0.17%.

7. נערכים לרכישת הניירות

כעת יש ברשותכם תיק סופי שקבעתם לעצמכם. אתם יכולים לתפוח לעצמכם על השכם. לא כולם מגיעים כה רחוק. בטרם תירכשו ניירות בחשבון המסחר שלכם יש לסגור כמה קצוות.

  1. אם טרם עשיתם זאת, יש כמובן לפתוח חשבון מסחר בברוקר שבחרתם. כאמור האפשרות הטובה ביותר לעשות זאת בארץ היא לעניות דעתי דרך "אקסלנס" בהצטרפות דרך ההטבה של האתר.

  2. לאחר פתיחת החשבון יש להעביר סכום כסף ראשוני (20,000) בהעברה בנקאית למספר החשבון שקיבלתם. שימו לב שבהפקדות הבאות אתם גמישים לחלוטים ויכולים להפקיד כמה ומתי שבא לכם. יש לצלם מסך של אישור העברה ולדווח באזור האישי בבית ההשקעות אודות ההעברה (תקבלו פרטים על כך לאחר הפתיחה של החשבון). למחרת היום, הסכום צריך להשתקף במערכת המסחר (זאת ודאו בשדה 1 באיור 10).

  3. קביעת אסטרטגיית רכישות. אישית אני מאוד ממליץ להחליט כמה ומתי תעבירו על בסיס שוטף. ככל שהדבר מתוכנן מראש, הדבר מסייע בניתוק הרגש שיכול רק להפריע בהשקעות. ניתן למשל להחליט שיום אחרי כניסת המשכורת תעבירו סכום X לחשבון המסחר. ניתן גם לקבוע כל תאריך אחר. הייתי אף מציע להחליט על שעה קבועה לרכישה, כל זה במטרה להיות רובוטיים ככל הניתן בתהליך.

Responsive image
איור 10 - תצוגת היתרות בחשבון המסחר ופקדים לשליחת הוראה חדשה

8. רוכשים ניירות

סוגי הניירות שנרכוש

המכשירים הרלוונטיים למשקיע פסיבי הם קרנות סל וקרנות מחקות. במידה וממלאים חשבון מסחר ישראלי בניירות שנסחרים בבורסה שלנו אז ההבדלה הטכנית היא ע"י הספרה הראשונה. קרנות סל יתחילו בספרה "1" ואילו קרנות מחקות בספרה "5". רכישה של קרנות סל היא מעט מורכבת יותר ואותה אדגים כאן בפירוט.

שעות מסחר

ללכת על בטוח זה לרכוש בימים ב'-ה' בין השעות 10:30-16:30. בימים ובשעות אלו יסחרו כל סוגי הניירות. יתכנו ימים ללא מסחר ולכן בטרם ביצוע פעולה יש לוודא כי המסחר "רציף" בשדה 1 באיור 11.

רכישת קרן סל

בדוגמא זו נרכוש את קרן הסל של בלאקרוק העוקבת אחר S&P 500 (שמספרה 1159250) כפי שנבחרה בסעיף 6.7 דוגמא 1. נפעל לפי השלבים הבאים:

  1. נחליט איזה סכום ישאר בחשבון במזומן כדי לכסות דמי טיפול ועמלות. 200 ש"ח זה סביר. כלומר סך הרכישות שלנו יהיה 19,800 ש"ח.

  2. נחשב את הסכום שנשקיע בנייר. במקרה זה חישבנו שמשקלו של הנייר העוקב אחר S&P 500 יהיה 48%. אם כך, הסכום שנשקיע בנייר ברכישה הזו יהיה 48% מתוך 19,800, כלומר 9504 ש"ח.

  3. נזין את מספר הנייר (1159250) בשדה 2 באיור 10 ונלחץ על כפתור "שליחת הוראה" (מסומן ב-3). יפתח חלון כמו באיור 11. הערה: בפעמים הבאות שנרכוש את הנייר הוא יופיע בדף הבית ונוכל פשוט ללחוץ על סימול "גלגל שיניים" + קניה.

  4. יש לוודא שהשלב "רציף" (1).

  5. יש לבחור קניה (2).

  6. יש לוודא שסוג ההוראה הוא LMT (3) המגבילה את מחיר הקניה. ניתן גם לקנות ב-MKT אך זה good practice כדי לשלוט בפעולת הקניה ללא הפתעה של זינוק פתאומי במחיר.

  7. יש לחשב כמות לרכישה. נתבונן במחיר בשורה הראשונה של ההיצע (שדה 8) הנקוב באגורות, ונחלק אותו ב-100 לקבלת ערך בשקלים, במקרה הזה 1578.80 ש"ח. נחלק את הסכום שהגדרנו לרכישה - 9504 ש"ח במחיר 1578.80 ונעגל כלפי מטה כדי לקבל מספר יחידות שלם, נקבל 6 יחידות.

  8. נזין את מספר היחידות שקיבלנו לשדה 5, יש לוודא שהכמות הזו גדולה מהמינימום המצוין בשדה (6) אחרת לא תאושר הפעולה.

  9. נבחר מחיר באגורות (7) שהוא גבוה ב-10 אגורות מההיצע הנוכחי (8) כדי לוודא שגם אם המחיר עולה לפני שליחת ההוראה היא תתבצע. נזין 157890.

  10. יש לוודא שהשווי בשדה 9 נמוך מעט מהסכום שהוגדר לרכישה (9504), אם כן זה בסדר.

  11. לחיצה על "שלח" (10) ואישור בחלון שיפתח אחרי זה.

  12. יש לוודא בלשונית "הוראות" שכל הרשימה שם ריקה מקרנות סל (קרנות מחקות שמתחילות ב-5 זה בסדר). אם עדיין יש משהו, אז ההוראה לא התבצעה עד הסוף. יש ללחוץ על "גלגל שיניים" ליד הנייר, ללחוץ "עדכן" ולהעלות מחיר למחיר העדכני במסחר (שדה 8).

Responsive image
איור 11 - מסך לדוגמא לשליחת הוראה עבור "קרן סל"

רכישת קרן מחקה

רכישה של קרן מחקה (שמתחילה ב-"5") היא פשוטה בהרבה. היא בעצם התהליך שהוסבר לקרן סל פרט לזה שכמות היחידות (5) מחושבת לפי המחיר המסומן ב(4). אין היצע וסוג ההוראה יהיה KRN בלי יכולת לשנותו. אין מה לבדוק את לשונית ההוראות כי ההוראה תישאר פתוחה עד לסוף יום המסחר אז היא תתבצע.

ניתן לקבל מעט יותר פירוט לגבי אופן הרכישות עם דוגמא מלאה לקרן מחקה ועוד כמה טיפים בפוסט.

9. חיים לצד התיק

זהו, שרדתם את הפוסט, הכרעתם בסוגיית הברוקר, שיערכתם מה סיבולת הסיכון שלכם, התלבטתם בין עולמי לשילוש, ובשעה טובה רכשתם את הניירות בפעם הראשונה.

מה הלאה?

אז בגדול מתפנים לעיסוקים מהנים, וכשיש כסף זמין מזרימים לתיק וצוברים רווחים לאורך זמן. אבל כאן אנסה לתת כמה טיפים מניסיוני שיאפשרו חיים הרמוניים לצד התיק.

9.1 מאזנים את התיק

אני בכוונה רושם את זה כסעיף קטן ולא כפרק כי לטעמי לא כדאי להפריז בחשיבות האיזון.

מה זה איזון? אם בתיק שלכם פלחים מגוונים (מניות ואג"ח למשל), אחרי זמן מה הם יחרגו מהמשקל המקורי שלהם. במצב זה יש לבצע איזון שמטרתו להחזיר את הפלחים למשקלים המקוריים.

איך ניתן לבצע איזון? קיימות שתי דרכים. הדרך הראשונה היא מכירה של יחידות מפלח שעלה בערכו ורכישה של יחידות מפלח שירד בערכו. הדרך השניה היא במעמד הרכישה בתזרים החודשי לרכוש יותר מהפלח שירד בערכו ופחות מזה שעלה בערכו.

מה היתרונות של ביצוע איזון?

  1. חריגה מהמשקל המקורי משמעותה שפרופיל הסיכון שקבעתם לתיק כבר לא נשמר. דרך ביצוע איזון ניתן לשלוט בסיכון של התיק.

  2. קיבוע רווחים - כשמוכרים פלח שעלה בערכו ורוכשים פלח שירד בערכו מקבעים רווח.

  3. רכישה בזול - כשקונים סחורה שצללה למטה, בין אם דרך כסף חדש ובין אם דרך מכירה בפלח אחר, מנצלים ירידה בשוק בכדי לאסוף סחורה רבה יותר במחיר נמוך.

כלל ברזל באיזון: לא לאזן יותר מדי! איזון מוגזם עד לרמה של שברי אחוזים מייצר קשיים יותר משהוא עוזר לתיק. ראשית, לא תמיד ניתן לאזן בצורה מדויקת כי יש ליחידות בקרנות מסוימות עלויות שיכולות להגיע לאלפי שקלים. שנית, איזון דרך מכירה של פלח מסוים שעלה בערכו משמעותו אירוע מס. שלישית, פעולות איזון תדירות יעלו הרבה עמלות. רביעית, יש מחקרים שמראים שדווקא אם נותנים לתיק קצת "לזלוג", ניתן להגיע לתשואה גבוהה יותר.

לאור כל זה, עבורכם שנמצאים בשלב הצבירה בו אתם מפקידים כסף טרי אני מציע:

  • השתדלו לאזן דרך הזרמת כסף חדש.

  • אל תנסו לדייק יתר על המידה, תמיד ניתן לתקן ברכישה הבאה.

  • אם אחרי הזרמת כסף חדש התיק עדיין חורג ביותר מ-5%, בצעו איזון "ברוטאלי" של מכירה ורכישה. זה יקרה רק בתיקים גדולים.

לינקים חיוניים:

  1. פוסט מקיף על איזון, חשיבותו ואופן ביצועו

  2. קובץ לביצוע איזון דרך רכישות חדשות

  3. מחשבון מהפכני המאפשר איזון דרך רכישת נייר בודד בלבד

9.2 שורדים פסיכולוגית

ניתן לכתוב על זה מגילות אבל המטרה כאן לתת את התמצית. המפתח מבחינתי הוא להפנים שהאויב הגדול ביותר של התיק שלכם והצלחתו ארוכת הטווח הוא אתם עצמכם. ככל שתצמצמו מגע, תתמידו בתוכנית המקורית שלכם, לא תרגישו צורך להציל את התיק דרך מכירה בירידות, תמנעו מדילוג לסקטורים שהיו הכי טובים אתמול, תפעלו באופן אוטומטי לפי הכללים שקבעתם לעצמכם ותסננו רעשי רקע, סיכויי ההצלחה שלכם ישאפו ל-100%.
תעיפו גם מבט בסט הכללים הפשוט שרשמתי בפוסט הזה.

היישום הפרקטי הכי טוב שאני מכיר להשרדות פסיכולוגית הוא הסעיף הבא.

9.3 קובעים חוזה השקעה פשוט עם עצמכם

הכוונה כאן לקביעת לסט כללים מנחים שלאורם תפעלו לצד התיק. לטעמי ככל שאתם מגדירים מראש את האופן שכסף נכנס לתיק, עד לרמה של יום ושעה, ומשאירים כמה שפחות פרטים תלויים באוויר, כך ההשקעה תהיה אוטומטית ומנותקת רגש ואתם תוכלו להשקיע, לשכוח מזה ולהניח לתיק לנפשו לצמוח בעודכם עוסקים בפעילויות מהנות יותר.

ניתן גם להעלות כללים אלו על הכתב בכדי לתת להם תוקף. למשל:

  1. החלק מהתזרים השוטף שינותב לתיק:_____.

  2. ההפקדה לתיק ורכישת הניירות תתרחש אחת ל_____חודשים.

  3. הרכישות יתבצעו ביום קבוע בחודש _____ / ביום קבלת המשכורת. שעת הרכישה תהיה: _____

  4. במקרה של קבלת בונוס, _____ ינותב לתיק.

  5. איזון התיק דרך מכירת ניירות ורכישת אחרים, יבוצע אם אחד הפלחים חרג ב_____ ביחס למשקלו המקורי.

כל שזה ישמע מיותר, מתווה כזה יכול לעשות את ההבדל בין לעשות שטויות לבין להשאר על המסלול הנכון.

לרעיון מצוין זה נחשפתי לראשונה בפוסט של הסולידית.

9.4 כיול במידת הצורך

זה לא טאבו לכייל במידת הצורך את התיק. אבל במידת הצורך.

יתכן ויגיע יום בו תרצו להחליף נייר יקר בנייר זול יותר או מפוזר יותר. בחנו כדאיות בצורה קרה ומחושבת, באמצעות מחשבון בדיקת כדאיות מעבר, והחליפו במידת הצורך.

ניתן גם לתקן בעקבות הבנה מחודשת של סיבולת סיכון שלא הבנו באיטרציה הראשונית של קביעתה. אחרי הכל, עד שלא תחיו לצד התיק ובפרט במשברים, לא תבינו עד הסוף כמה סיכון אתם מסוגלים לשאת. זה לגיטימי לגמרי לתקן במידת הצורך. אם יחלוף משבר ותרגישו שהיה לכם קל מדי, תוכלו להעלות מעט הקצאה למניות, למשל דרך הזרמת כסף טרי באופן ממוקד לפלח המניות בכדי לתקן את משקל מעלה. אם חלף משבר והרגשתם שהיה קשה משחשבתם, ניתן לתקן הקצאה למניות כלפי מטה.

10. שאלות ותשובות

שאלה: יש לי סכום חד פעמי גדול, האם להשקיע אותו בבת אחת או במנות? תשובה: נטו מתמטית עדיף להכניס הכל במכה מאחר ורוב הזמן השוק מצוי במצב של עליה. עם זאת, אני אוהב להתבונן על זה בתור סוגיה של מזעור חרטה. נסו לדמיין שני תרחישים: 1. הכנסה של כל הכסף במכה כדי לגלות שלמחרת השוק מתרסק ב-50% ולוקח לו שנים להתאושש? או 2. הכנסה של הכסף על פני תקופה של חצי שנה שבמהלכה השוק רק עולה ולמעשה אתם מפספסים תשואה עקב אי הכנסה של כל הכסף בהתחלה? החלופה שתגרום פחות חרטה היא החלופה הטובה ביותר. ניתן גם לחשוב על פיתרון היברידי של הכנסת חצי מהסכום במכה וחצי לפרוס על פני תקופה. בכל אופן, לא הייתי "מורח" את הזרמת הכסף על פני יותר מחצי שנה.

שאלה: האם כדאי לסכן את כספי בשוק? תשובה: יש לזכור שאי נטילת סיכון היא סיכון בפני עצמו. סכום כסף שנותר במוזמן נעכל ע"י פגעי האינפלציה. מנגד, השקעתו של כסף בשוק לאורך זמן בעלת סיכון הולך ופוחת ככל שההשקעה נעשית למשך זמן רב יותר עם סיכויי תשואה הולכים ועולים.

שאלה: האם כדאי לחכות לעיתוי טוב כדי להיכנס לשוק? תשובה: על סמך ניסיון העבר היכולת לתזמן כניסה אופטימאלית לשוק היא בלתי אפשרית. זה תקף גם לשוק שמרגיש "גבוה" וגם לשוק שמרגיש "נמוך". אין לדעת האם זה פיק או שפל. מי שנמנע מלהיכנס בשוק עולה עלול למצוא עצמו מפסיד עליות של עוד מאות אחוזים, כפי שקרה למי שהרגיש שהשוק עלה מאוד בשנת 2015 וכדאי להמתין מעט. מי שנמנע מלהיכנס בשוק שמרגיש נמוך ו"עלול להתרסק עוד", עלול לפספס הזדמנות כניסה במחיר נמוך ואטרקטיבי. שוק יכול להתפוצץ כמו מלוע של תותח תוך ימים ספורים כפי שקרה במרץ 2020.

שאלה: האם לרכוש מכשירים מנוטרלי מט"ח? תשובה: ההשקפה שלי היא שמדובר במשהו מיותר לחלוטין. מדובר נטו בספקולציה בדבר כיווני מטבעות. מאחר ועסקינן בהשקעות בעלות תוחלת ולא בספקולציות מטבע חוץ, איני רואה כל יתרון לייקר את התיק ולמלא אותו במכשירים לא יעילים (קרנות מנייתיות מנוטרלות הן רק של מנפיקים ישראלים) בעבור תוצאה נטולת תוחלת חיובית. ההייפ סביב קרנות מנוטרלות עולה כשהשקל מתחזק, אבל חשבו על זה ככה - כמה פעמים בחייכם המגמה של דולר-שקל התהפכה? אם הראיה היא לטווח הארוך אין כל טעם לבצע פעולה שיש לה תרומה חיובית רק במחצית מהזמן ואילו ביתר הזמן יש לה תרומה שלילית.

אחרית דבר

תם ולא נשלם.

נתתי כל מה שהיה לי בכדי להעביר את חזון התיק הפסיבי בניהול עצמי כפי שאני רואה אותו. הכל ב-one shot מרוכז. יכול להיות שתצטרכו לישון על זה ולשוב לקריאה חוזרת. אני באמת מאמין שמה ששיתפתי כאן איתכם יכול להוות מפתח להצלחה ארוכת טווח ולצבירת הון משמעותי שישרת את מטרותיכם הפיננסיות.

afik194, dafna ו-9 נוספים אהבו את זה

הפרק הבא: מבוא

רוצה לקבל התראות על פוסטים חדשים למייל? לחץ כאן

כתיבת תגובה לפוסט

117 תגובות

זעירא עפר בתאריך 21/05/2023, 19:11

יוצא מן הכלל, אלוף. תודה🙏🌹

אופק בתאריך 21/05/2023, 20:02

היי זיק
אתה לא חושב שעדיף שפלח האגחי להרכיב סל אגרות חוב בודדות כדי ״להיפגש״ עם הכסף גם בעת משבר.
כסף שלא נמצא באפיק המנייתי נמצא באפיק אחר כי זה כנראה כסף שאני צריך למטרה מוגדרת לעוד x שנים. נניח 5. לכן אני רוצה להבטיח בסבירות יחסית גבוהה שבעוד 5 שנים אקבל את הקרן ששמתי + ריבית צנועה. אם אשקיע בקרן כלשהי ובדיוק אחרי 5 שנים יש משבר כנראה היא קרא עוד »

זיק הולילנד הגיב לאופק בתאריך 22/05/2023, 07:34

מבחינת התנהגות, קרן מחקה של אג"ח היא דומה לאג"ח בודד כי היא פשוט ממוצע של כל האג"חים בפנים. אז בדיוק כמו שבאגרת בודדת ניתן להמצא במצב הפסד אחרי כמה שנים כך גם בקרן מחקה. הפיתרון זה התאמת של המכשירים לאופק (בפוסט נתתי את ההתאמה הזו ממה שחקרתי). אם תרצה לקבל אינטואיציה, בניתי מחשבון של התנהגות קרנות מחקות אג"ח ושם תגלה שם את הכסף צריך בעוד 5 שנים אז יכולה להתאים קרן 2-5 (וודאי קרא עוד »

אופק הגיב לזיק הולילנד בתאריך 22/05/2023, 19:27

אולי לא הסברתי את עצמי כמו שצריך.
בשונה ממדד שבו מנהל הקרן רוכש כל הזמן אגרות חוב חדשות, באגרת בודדת אם המנפיק עומד בהתחייבות שלו אז אתה מקבל את הכסף בתקופה שהוגדרה (בלי קשר למחיר שלה בבןרסה)

חן הגיב לזיק הולילנד בתאריך 29/06/2023, 06:26

הי פרסמת כאן את המדדים הרלוונטיים לקניית קרן מנייתית אבל לא קרן אגח. האם יש לך דוגמא לקרן אגח שמזכירה את המדד העולמי?

זיק הולילנד הגיב לחן בתאריך 29/06/2023, 06:31

קרא בעיון יש הכל

אלי בתאריך 22/05/2023, 07:15

היי זיק, לא התייחסת להבדל בין השילוש המקודש לתעודה העולמית ACWI האם אתה מעדיף את העולמית למען הפשטות? האם השילוש המקודש לא אמור להניב תשואה יותר גבוהה מהעולמית על בסיס העבר ?
במידה וכבר יש את השילוש הקדוש, האם כדאי למכור ולקנות את העולמית, להשאיר ורק רכישות חדשות לעשות בעולמית? ובמידה וכן, איך להתייחס כעת למשקלים (כשיש גם את השילוש וגם את העולמית, ובIRA את מדדי המניות הקטנות)

זיק הולילנד הגיב לאלי בתאריך 22/05/2023, 07:26

התייחסתי להבדלים בין החלופות. זה מאוד אינדיווידואלי מה לבחור. אם חשובים לך פשטות וכיסוי אז עולמי. אם חשוב לך מחיר אז שילוש. עוד שיקול זה אם יש לך ניירות נוספים, כי אם כן אולי תעדיף שפלח המניות יהיה פשוט יותר. בפוסט העמקתי בנושא עם שיטת ניקוד לחלופות.

אלי הגיב לזיק הולילנד בתאריך 22/05/2023, 09:08

1. במידה וכבר יש את השילוש הקדוש, האם כדאי למכור ולקנות את העולמית, להשאיר ורק רכישות חדשות לעשות בעולמית? ובמידה וכן, איך להתייחס כעת למשקלים (כשיש גם את השילוש וגם את העולמית, ובIRA את מדדי המניות הקטנות)
2. האם העולמי כולל גם את הבינוניות כמו VOE ? אם ככה זה גם מייתר את רכישת התעודה VOE ולכן יהיו רק 3 תעודות ACWI בפרטי (ZPRX,ZPRV באייראיי) נשמע הרבה יותר פשוט ונוח

אבידן בתאריך 22/05/2023, 09:00

לגבי סעיף הקנייה, זה בעצם אומר שהמינימום לקנייה של קרן מחקה snp500 הוא באזור 1500 שח? כלומר אם אני משקיע בתיק השילוש הקדוש ומפקיד כל חודש 1000, לא אוכל לקנות בכל חודש snp500? מה נכון לעשות במקרה כזה?

זיק הולילנד הגיב לאבידן בתאריך 22/05/2023, 09:13

יש 2 פיתרונות
1 - לקנות עולמי שם כל יחידה זה 250 ש"ח.
2 - להמשיך עם שילוש ולא לקנות כל חודש, אלא אחת לחודשיים. במצב זה ניתן בכל פעם לחשב את האחוזים בתיק, לראות מי הקרן שחורגת הכי מטה מהקצאה מקורית ולקנות רק ממנה באותה רכישה. לאורך זמן זה מתכנס להקצאה הדרושה.

א.ג. בתאריך 22/05/2023, 10:38

תודה על הפוסט. יש לי תיק מסורבל עם קרוב ל-10 קרנות שרכשתי במהלך שנתיים האחרונות. הייתי רוצה להיפטר מרובן ולאזן את התיק, אבל חוששת מ-'ארוע מס'. מה היית ממליץ במקרה זה?

זיק הולילנד הגיב לא.ג. בתאריך 22/05/2023, 10:39

יש קישור בסעיף 9.4 למטרה הזו של בחינת כדאיות.

יעל בתאריך 23/05/2023, 09:27

קראתי פעמיים !! מקיף וממצה, תודה על ההשקעה !! :)

1159235 כולל את כל השילוש הקדוש לא ?
1159235 כולל שוק ישראלי נכון ?

לגבי ארוע צבירת הדיבידנד והשקעתו מחדש , האם מקבלים הודעה על כך או שזה פשוט קורה ברקע ? איך אפשר לוודא ולראות את נתון של הסכום בעצם

תודה !

זיק הולילנד הגיב ליעל בתאריך 23/05/2023, 11:15

היי
1159235 כולל גם שילוש וגם את ישראל (בקטנה, כן? שוק קטן).
לגבי אירועי חלוקה, לא מכיר מקום שמרכז את המידע של כל מניות המדד הזה. ניתן לעשות עבודת נמלים ולחקור את הניירות המובילים במדד. המידע הזה כן פומבי.

יעל הגיב לזיק הולילנד בתאריך 23/05/2023, 11:27

תודה רבה
ולגבי ה"שילוש הקדוש"?
המדד העולמי כולל את אותן אחזקות?

זיק הולילנד הגיב ליעל בתאריך 23/05/2023, 11:32

כן, העולמי כולל את ה"שילוש הקדוש" בתוכו וקצת יותר (כמו ישראל למשל, שווי שוק בינוני בארה"ב, יפן וכו'). אגב, יש קצת מהשילוש שלא נכנס לעולמי, כמו למשל שווי שוק קטן של שווקים מתעוררים כי העולמי לא כולל שווי שוק קטן. אבל זה זוטות לדעתי.

איתי בתאריך 23/05/2023, 11:40

מעולה! תודה רבה.
אני יכול להגיד שהתחלתי לבנות בספטמבר 22 תיק השקעות כמו שהצגת, המבוסס על קרנות איריות וקרנות אגח 2-5 שנים. נכנסתי במנות בתקופה של חצי שנה, מסיבות פסיכולוגיות כמובן, כמו שהסברת בפוסט.
בנוסף, אני מחזיק אחוז מסוים מהתיק בביטקוין. ביטקוין נותן לי תעודת ביטוח מהאינפלציה ומהיחלשות מטבעות הפיאט, וכל זה בדמי ניהול אפס.

שוב תודה, ובהצלחה לכל המשקיעים :)

איתי הגיב לאיתי בתאריך 23/05/2023, 11:43

דרך אגב, במושג השילוש הקדוש אני משתמש בנושא אחר לחלוטין.
השילוש הקדוש שלי מתייחס לפירות במוזלי שאני מכין: בננה, תות וקיווי :)

רוית בתאריך 23/05/2023, 13:09

מודה שעוד לא הצלחתי להבין לגמרי את ההבדל בין קרן מחקה לקרן סל. נראה שאתה ממליץ עלקרן מחכה מצד שני ההצעות של התיקים במאמר כוללות רק קרנות סל.

זיק הולילנד הגיב לרוית בתאריך 23/05/2023, 13:19

יש פעמים שאני אומר "קרן מחקה" ומתכוון לכל מכשיר שעוקב מדד - זה יכול להיות קרן מחקה או קרן סל, שתיהן עוקבות אחר מדד. זה באמת לא עקרוני אם זה קרן מחקה או קרן סל, שתיהן עושות אותה עבודה והבחירה צריכה להיעשות על סמך דמי ניהול, מנפיק והרכב.

רוית הגיב לזיק הולילנד בתאריך 23/05/2023, 13:20

באיזה אתר יהיה לי קל למצוא אותן ולהשוות את הרכיבים הנ״ל?

זיק הולילנד הגיב לרוית בתאריך 23/05/2023, 13:33

בתור משקיעים פסיביים אנו רוצים את הקרן הכי טובה לפי מדד מסוים. כלומר קודם בוחרים מדד ואחרי זה נייר. בדיוק באופן הזה בניתי את מערכת מיפוי הקרנות ששם לכל מדד יש את כל הניירות לפי דמי ניהול. קישור .

גור הגיב לזיק הולילנד בתאריך 10/03/2024, 16:52

מצטרף לשאלה, ספציפית לגבי אג"ח. יש משמעות אם מתחיל ב1 או ב5?

זיק הולילנד הגיב לגור בתאריך 11/03/2024, 09:30

אין לזה משמעות פרט לאופן הקניה. מה שמתחיל ב5 קצת יותר מהיר לקניה כי לא צריך לשים לימיט אלא פשוט מקבלים במחיר הוגן בסוף יום מסחר.

אלי בתאריך 24/05/2023, 05:21

1. במידה וכבר יש את השילוש הקדוש, האם כדאי למכור ולקנות את העולמית, להשאיר ורק רכישות חדשות לעשות בעולמית? ובמידה וכן, איך להתייחס כעת למשקלים (כשיש גם את השילוש וגם את העולמית, ובIRA את מדדי המניות הקטנות)
2. האם העולמי כולל גם את הבינוניות כמו VOE ? אם ככה זה גם מייתר את רכישת התעודה VOE ולכן יהיו רק 3 תעודות ACWI בפרטי (ZPRX,ZPRV באייראיי) נשמע הרבה יותר פשוט ונוח

זיק הולילנד הגיב לאלי בתאריך 24/05/2023, 13:57

1. הבחירה בין השילוש ועולמי היא לא חד משמעית. תלוי מה אתה מעדיף - דמי ניהול נמוכים (שילוש) או פיזור ופשטות (עולמי). אם אתה מחליט שאתה רוצה לעבור לעולמי ניתן בהחלט לעשות איתו רק רכישות חדשות. ניתן להתייחס לכל המנח המנייתי כמקשה אחת מבחינת משקלי בתיק. אם זה מסבך, אז אפשר גם למכור את השילוש אבל זה תלוי ברווחים שיש לך שם כי אולי תעדיף לא לחולל אירוע מס.
2. מדד קרא עוד »

אלמוג בתאריך 24/05/2023, 08:50

נראה ש1183441 זולה יותר מ1159250. מדוע אם כך אתה ממליץ דווקא על 1159250?

זיק הולילנד הגיב לאלמוג בתאריך 24/05/2023, 09:06

שתיהן מעולות. אין לי העדפה.

יונתן בתאריך 25/05/2023, 18:27

זיק שלום, תודה רבה על המדריך המקיף!
שאלה אחת - נניח אני מחליט להקצות 5% מהתיק לזהב. בדקתי עכשיו וראיתי שפקודות הקנייה והמכירה המינימליות לקרנות המחקות של הזהב מגיעות לשווי של 2,000 ש''ח ויותר. האם זה לא ימנע ממני לאזן את התיק כמו שצריך בעתיד בהנחה ואני ארצה למכור למשל זהב בשווי פחות מ2000ש''ח?

זיק הולילנד הגיב ליונתן בתאריך 25/05/2023, 18:31

זה בכלל לא בעיה לדעתי. צריך להסתכל על איזון כמשימה ארוכת טווח. זה בסדר שהתיק לא יהיה מאוזן ברגע מסוים. הקובץ שצרפתי בסעיף האיזון מאפשר להתחשב בעלות מינימום לפעולה. המשמעות היא שחורגים בפעולה מסוימת ומתקנים ברכישה הבאה.

מירי בתאריך 27/05/2023, 12:15

תודה על פוסט מעולה.
מספר שאלות טכניות בנוגע לאגח
1. כשקונים תעודת סל מחכה אגח ממשלתי - איך הפועל מתקבלים התשלומים בסוף התקופה? האם עלי לבצע פקודת מכירה או שהקרן והריבית שנצברה משתחררים ישירות לחשבון מסחר ללא ביצוע פעולת מכירה

2. אם קונים אגח ממשלתי או קונצרני * ישירות * (לא באמצעות תעודת סל)? איך מתקבלים התשלומים לחשבון? קופון על ריבית שנתית מתקבל אוטומטית לחשבון? והקרן עצמה מתקבלת בסוף התקופה (האם אוטומטית קרא עוד »

זיק הולילנד הגיב למירי בתאריך 28/05/2023, 10:33

1. בקרן מחקה כל התשלומים מתרחשים בתוך הקרן ואף פעם לא מגיעים לחשבון. הכסף יגיע לחשבון רק כשתמכרי יחידות של הקרן. למעשה מחיר יחידת הקרן מגלם את כל הדינמיקה הפנימית.
2. זה מתקבל אוטומטית.
3. ה-1.3 מיתרגם לגובה קופון שהקבע בהנפקה כלומר 1.3 אגורות. אז כן, תקבלי 1.3 אגורות ובסוף את הערך הנקוב (100 אגורות).
התשואה שונה מריבית נקובה מאחר והיא תלויה במחיר שבה נרכשת האגרת. אם המחיר יורד אז ה-1.3 אגורות קופון קרא עוד »

גיא אהרוני בתאריך 29/05/2023, 18:53

היי זיק, קודם כל תודה רבה על המדריך המפורט!
רק שאלה, גם 1159250 וגם 1183441 שתיהן קרנות איריות צוברות דיבידנדים שפשוט נסחרות בישראל?
וכביכול 1159250 ו cspx זה אותו נייר שפשוט נסחר בבורסאות שונות?

זיק הולילנד הגיב לגיא אהרוני בתאריך 29/05/2023, 20:32

כן, כל מה שרשמת מדויק

יונית בתאריך 30/05/2023, 05:39

וואו! איזה פוסט מושקע. תודה רבה.
האם יש לך המלצות לפעולה אבל בהתאם לדגש בפוסט, לאזרח ישראלי שהינו אזרח ארה"ב? מגישה דוח שנתי בארה"ב ובישראל, מחזיקה בחשבון IB, אם זה עוזר.

זיק הולילנד הגיב ליונית בתאריך 30/05/2023, 11:57

אז לדעתי זה רעיון טוב להמשיך להחזיק חשבון ב-IB לאזרח אמריקאי. מבחינת ניירות הייתי נזהר מניירות שאינם אמריקאים עקב PFIC. אז כל מה שרשמתי בפוסט מבחינת עקרונות יהיה כמובן תקף, אבל למשל בתור קרן עולמית הייתי בוחר VT או VTI+VXUS. בתור קרן אג"ח משהו כמו BND או BIL בתלות באופק.

דורון בתאריך 30/05/2023, 18:38

פוסט מעולה, אני רואה שאתה כותב על הקרנות האיריות של בלאקרוק, מה לגבי אינבסקו, 1185164 INVESCO MSCI WORLD UCITS ETF ACC למשל?

זיק הולילנד הגיב לדורון בתאריך 30/05/2023, 18:50

אינבסקו מעולים. אני לא נגד. ספציפית הקרן הזו פחות מפוזרת מ-ACWI מאחר וכוללת רק שווקים מפותחים. ניתן להשלים אותה עם שווקים מתעוררים. העניין שדמי הניהול המצרפיים יהיו עדיין קרובים ל-0.2% ו-2 ניירות במקום 1. גם לפשטות יש ערך.

דורון הגיב לזיק הולילנד בתאריך 01/06/2023, 14:51

תודה רבה על התגובה זיק! שאלה נוספת, אתה ממליץ לרוב המשקיעים על השקעה דרך בית השקעות או ברוקר ישראלי, מה לגבי השיקול של השקעה בברוקר זר כגידור גיאו-פוליטי? סביר להניח שארה״ב ואינטראקטיב ברוקרז שם יותר יציבים מישראל במובן הזה, לא?
(כמובן שזה מחייב הגשת דוחו״ת וכו׳, אבל במקרה הפרטי שלי, אני מגיש בכל מקרה)

ארנון נימי הגיב לדורון בתאריך 06/09/2023, 20:03

ככל שידוע לי, אם אתה מבצע רק פעולות קנייה ואתה לא מרוויח ריבית על המזומן שיושב לך בחשבון, אתה לא צריך להגיש דוחות

שמעון הגיב לזיק הולילנד בתאריך 21/05/2024, 18:56

מה לגבי מכירה בשכבות?
היית ממליץ לערבב בין אינבסקו ובלאקרוק על מנת להיות מסוגל למכור בשכבו בצורה חוקית?
כלומר, לקנות בלארוק מדד עולמי במשך שנתיים ואז אינבסקו מדד עולמי במשך שנתיים.
תודה.

Nadsag בתאריך 03/06/2023, 09:09

המון המון תודה!
פוסט מקיף ומפורט שנותן תחושה שהשד לא כל כך נורא, ועושה חשק להשקיע :-)

ירון בתאריך 09/06/2023, 06:49

היי זיק
תודה רבה על הפוסט המצוין. רכזת את כל המידע, והצלחת להנגיש אותו בצורה מצוינת.
אתמול בערב, התחלתי בפתיחת חשבון באקסלנס טרייד, אבל העמלות השונות היו שונות ממה שפרסמת.
אני רוצה לסיים את תהליך הרישום. אודה לעזרתך בקבלת ההטבות דרכך.
תודה לך על הכל

זיק הולילנד הגיב לירון בתאריך 09/06/2023, 08:24

היי ירון,
הדף עמלות שמופיע בסוף אינו רלוונטי. ביום עסקים קרוב ייצור איתך קשר נציג ויעדכן לכל העמלות שצוינו כאן. לא תהיה כל בעיה עם זה.

אבי בתאריך 17/06/2023, 19:12

פוסט מצויין, באותה הרמה כמו הסולידית.

nadav בתאריך 18/06/2023, 12:08

תודה רבה על הפוסט!
חייב להודות שהחזקתי מעמד בקריאה, עד סעיף 6.3.3, אז דיברת על "מנפיק זר", מה זה אומר בכלל מנפיק? חסר הסבר, האם זה קשור ל"בלאקרוק"? שוב, מונח שהופיע ללא שום הסבר. בתור מי שרוצה לראשונה להיכנס להשקעה פסיבית, היה חסר לי הידע הנדרש להבין את זה.
בינתיים גוגל עזר לי להבין אבל אני חושב שלא יזיק להוסיף הבהרה בגוף הפוסט.

מתן בתאריך 21/06/2023, 09:54

למה לא לפתוח רק בקופ"ג להשקעה ולמנף אותן?

חן בתאריך 30/06/2023, 06:26

הי זיק, אולי לא שמתי לב אבל בפרסום של המדדים למניות קטנות לא ראיתי אופציה לקנות מדד מניות קטנות בשקלים. האם יש כזה?

זיק הולילנד הגיב לחן בתאריך 30/06/2023, 06:59

אין בשקלים

אבי בתאריך 04/07/2023, 07:29

האם לדעתך צריך לקחת בחשבון את איך שהעולם יראה לאחר מלחמת רוסיה-אוקראינה ולאחר שרוסיה תנצח(ככל הנראה) במלחמה מה שיגרום להתערבות של נאטו, על הרכב התיק?
למשל בגלל מצב של אי וודאות אז עדיף לקחת פחות סיכון?

עמית בתאריך 14/07/2023, 12:09

אלוף תודה רבה.
מדוע הכנסת קרנות במטח אשר נסחרות בלונדון ולא בבורסת ארה״ב?
איזה סימול יש לETF של השילוש הקדוש דולרי אשר נסחר בארה״ב?

זיק הולילנד הגיב לעמית בתאריך 16/07/2023, 07:43

לאזרח ישראלי אין לדעתי יתרון ברכישת קרנות אמריקאיות עקב מס עיזבון + חוסר יעילות מבחינת מיסוי דיבידנד. אם בכל זאת אתה מעוניין בקרנות אלו אז ניתן לקנות VT או VTI+VXUS.

אבירם. בתאריך 16/07/2023, 05:11

פוסט מדהים.
תודה רבה על הכל, בהחלט סגרת לי כמה פינות חשובות

נועם בתאריך 16/07/2023, 05:36

תודה רבה על הנגשת המידע!

איך נכנס חישוב מיסוי הדיבידנדים לתיק המסחר העצמאי?
עבור קופת הגמל להשקעה חישבת את זה בתור 0.3%, אבל לא ראיתי שהכנסת לחישוב את מיסוי הדיבידנדים (הטוב יותר, אך עדיין רלוונטי) לחישובים של תיק המסחר העצמאי.

איך הוא בא לידי ביטוי?

תודה רבה!

זיק הולילנד הגיב לנועם בתאריך 16/07/2023, 07:45

ה-0.3% זה ההפרש בעצם בין הגמל להשקעה למסחר עצמאי במיסוי דיבידנד. בתיק עצמאי הדיבידנד ימוסה 15% ואילו בגמל להשקעה 30%, הפרש של 15%. בהנחת דיבידנד של 2% בשנה יוצא פער תשואה של 0.3%.

נועם הגיב לזיק הולילנד בתאריך 16/07/2023, 08:50

תודה על התגובה!

אני מבין את ההפרש, אני מנסה להבין מה להכניס בפרמטר של דמי הניהול במחשבון הריבית דריבית. אני מניח שעבור מחקה מדד s&p500, דמי הניהול הגלויים הם 0.07%. השאלה היא מהם כל דמי הניהול, כולל הסמויים.

תודה!

זיק הולילנד הגיב לנועם בתאריך 25/07/2023, 12:02

בכדי להקל על המשימה פיתחתי מחשבון שמאפשר לקחת בחשבון גם את נושא מיסוי הדיבידנד.
https://zekestories.com/calculators/etf_compare

גיא בתאריך 22/07/2023, 17:18

תודה! לגבי קרנות USSC+ZPRX, הן נסחרות גם בבורסה אצלנו? אפשר לקנות את זה בשקלים?

זיק הולילנד הגיב לגיא בתאריך 25/07/2023, 12:00

לא ניתן, יש להמיר מטבע ולרכוש בבורסה זרה. זה אפשרי כמובן דרך אקסלנס או כל ברוקר מקומי אחר.

עוז הגיב לזיק הולילנד בתאריך 24/01/2024, 10:36

תודה רבה זיק על הפוסט המעולה.
בהמשך למה שכתבת לגבי רכישת קרנות USSC+ZPRX בפועל, אם אני באקסלנס אני צריך קודם להמיר חלק מהשקלים למט"ח כדי בכלל לראות את הניירות במערכת?
תודה רבה

נתן בתאריך 25/07/2023, 11:23

היי זיק,
אין לי מילים!!!
באמת הפוסט הכי מושקע ומועיל שנתקלתי בו אי פעם!!! וזהו, אני בדרך להשקעה לטווח ארוך של מליון וחצי שקל בזכותך...
שתי שאלות חשובות: כאדם עם עצבי ברזל וסיבולת מקסימלית לתנודות וסיכונים, מה בעצם ייתן לי את התשואה הגבוהה ביותר?, הכיוון שלי צריך להיות השקעה לטווח ארוך עם פיזור מינימלי?
שאלה הנוספת: איפה אני יכול לראות מה תהיה התשואה שלי בממוצע? אני מתכוון לאיזה תשואה אפשר להגיע עם נטילת קרא עוד »

זיק הולילנד הגיב לנתן בתאריך 25/07/2023, 11:59

חשוב להבין שהגדלת סיכון לא מבטיחה הגדלת תשואה. כלומר יכול מאוד להיות שתגדיל סיכון דרך השקעה בסקטור או מניה והסיכון לא יפוצה בדמות תשואה עודפת. באופן אישי מעדיף להמנע מביסוס השקעה אמונה בסקטור ממוקד. אבל *אם* ממש היו מכריחים אותי, הייתי הולך על 80% פיזור עולמי ו20% נאסד"ק.

לגבי השאלה השניה, כל תשובה שלא תהיה תתבסס על העבר ולא תבטיח דבר בנוגע לעתיד.

נתן הגיב לזיק הולילנד בתאריך 25/07/2023, 14:24

תודה זיק!!
אין לי מילים!

יוסי בתאריך 30/07/2023, 16:35

ראשית - כל הכבוד. ברור ומאיר עיניים.
שנית - לפי הנוסחה שלך, קיבלתי שרק שליש מהתיק שלי צריך להיות מנייתי. וזו אפשרות שפחות מופיעה בדוגמאות שלך.
חשבתי אם כן לקחת (בהדרגה) שליש עוקב SNP, שליש אגח ממשלתי (ואני לא בטוח אם רק ישראלי או חלק אגח אמריקאי) ושליש אגח קונצרני.
מקווה שזה נשמע הגיוני.

זיק הולילנד הגיב ליוסי בתאריך 30/07/2023, 18:46

שים לב שהנוסחה מתאימה למשיכה חד פעמית של כל הסכום. יש הערה שאם המטרה למשוך קצבה באופן הדרגתי אז ניתן ואף עדיף להעלות הקצאה מנייתית באופן משמעותי.

אלמוג בתאריך 06/08/2023, 20:03

שאלה לגבי ההטבות בבתי ההשקעות – לקהילה ידע שווה כסף יש הטבה אצל מיטב בנוסף לאקסלנס המזכה גם היא בפטור דמי טיפול לשנתיים. נראה שבאופן תיאורטי ניתן להתחיל בבית השקעות אחד, וברגע שנגמר הפטור מדמי טיפול לשנתיים ניתן לעבור לבית השקעות אחר, ובכך בעצם לחדש את ההטבה. ניתן להמשיך כך, ובעצם להגיע למצב של פטור קבוע מדמי טיפול. האם זה משהו שנהוג לעשות או שאני מפספס משהו?
תודה

אלמוג הגיב לאלמוג בתאריך 15/01/2024, 22:34

יש עלות להעברת הניירות בין בתי ההשקעות שימחק את כל מה שתחסוך כביכול. ובינינו, גם אם ההעברה הייתה בחינם, הכאב ראש של המעבר לא שווה את הסכום הזעום שעולים דמי הטיפול...

מתן בתאריך 11/08/2023, 12:21

היי,
לא הבנתי איך הדמי ניהול מחושבים:
דוגמא 1 - תיק של 80% מניות ו-20% אג"ח בברוקר ישראלי

רק הדמי ניהול של האג"ח זה 0.1

זיק הולילנד הגיב למתן בתאריך 11/08/2023, 13:18

ממוצע משוקלל, לא חיבור

איתי בתאריך 12/08/2023, 19:23

פוסט מרתק

לא כל כך הבנתי מתי מבצעים קניה נוספת מלבד 20 אלף השקלים הראשונים.הכוונה היא במידה ואני מעביר ל חשבון כל חודש סכום מסויים. צריך להקצות את הסכום לחלקים שונים בתיק?

זיק הולילנד הגיב לאיתי בתאריך 12/08/2023, 19:39

בהפקדה הראשונית של ה20 אתה מבצע חלוקה לפי המשקלים של התיק.
לאחר מכן אתה מפקיד מתי שאתה רוצה וכמה שאתה רוצה. את הסכומים האלה אתה גם מחלק לפי המשקלים שלי התיק.

איתי הגיב לזיק הולילנד בתאריך 13/08/2023, 18:46

אז זאת הכוונה שאתה כותב הרכישות יתבצעו ביום קבוע בחודש? בחלק האחרון

זיק הולילנד הגיב לאיתי בתאריך 14/08/2023, 14:14

לדעתי יש לזה יתרון כי קביעה של מועד קבוע מנתקת רגש

פיני קמינר בתאריך 13/08/2023, 16:05

היי זיק. תודה על זה! זה אדיר!
אני רק שאלה: אחרי שהכנסת בפעם הראשונה סכום לחשבון וקנית ניירות, בפעם הבאה שתרצה להוסיף כסף לחשבון, זה בעצם אומר לבצע את תהליך קניית הניירות שוב? מה זה אומר להכניס עוד כסף לחשבון? תודה

זיק הולילנד הגיב לפיני קמינר בתאריך 13/08/2023, 16:16

כן, זה בדיוק לחזור על הפעולה של להעביר עוד כסף ולקנות עוד מהניירות. דיברתי על זה קצת בחלק 9 עם לינק לקובץ שמאפשר חישוב של כמה לקנות מכל נייר.

שרון בתאריך 18/08/2023, 12:35

הי זיק,
שאפו על האתר בכלל ועל הפוסט הספציפי בפרט !

בתור אחד עם 20 שנות לימוד במערכת החינוך + אקדמיה, לא ברור לי איך הנושאים שאתה מכסה באתר אינם חלק משיעורי חובה לכל תלמיד תיכון.

יש לי שתי שאלות בנוגע לפוסט:
1. אני בעל שליטה יחיד בחברה (רווחי החברה לאחר מס חברות צבורים בחברה - אני לא מושך אותם כדי לחסוך את מס הדיווידנד). האם יש הבדל תפעולי בהשקעה פסיבית באמצעות חברה לבין קרא עוד »

טל הגיב לשרון בתאריך 19/08/2023, 18:23

סופר מעניין, תודה!!
האם יש הבדל בסיכון בשמירת הכספים אצל ברוקר לעומת בנק?

זיק הולילנד הגיב לטל בתאריך 20/08/2023, 07:14

לא רואה הבדל בסיכון כשמדובר בברוקרים מפוקחים שהם חברי בורסה. זה כולל את בתי ההשקעות (אקסלנס, איביאיי, מיטב, פסגות) ואת כל הבנקים.

זיק הולילנד הגיב לשרון בתאריך 20/08/2023, 07:15

היי
לגבי 1, בהחלט ניתן לרשום תיק השקעות על שם חברה. איני מומחה לדבר וממליץ שתצטרף לקבוצה "צועדים עם זיק לחופש כלכלי" בפייס ותשאל כדי לקבל תשובה מכאלה שעשו זאת.
2. אין כל בעיה לרכוש ניירות דולריים בברוקר מקומי.

Op בתאריך 05/09/2023, 07:04

זיק
ממש תודה על הפוסט המלמד והמושקע ככ
לא מובן מאליו 🙏🏽

ארנון נימי בתאריך 06/09/2023, 20:09

פוסט מדהים!
איך ניתן להוסיף פיזור מטבעי לתי השקעות פאסיבי?
אני רוצה להימנע מלהשקיע את כל התיק בנכסים נקובים בדולרים או בשקלים, למשל ע"י חשיפה ליורו. יש לך המלצה על נכסים שנקובים ביורו שיתנו ערך דומה לנכסים שציינת?

דני בתאריך 07/09/2023, 11:52

פוסט מעולה!!
שאלה ... האם כל מה שנאמר נכון גם לניהול תיק לא ממוסה ב IRA, נכון?
במידה ולא, לאילו הבדלים (אם בכלל) אצטרך להתייחס בבניית תיק IRA? (של קרנות ההשתלמות).

זיק הולילנד הגיב לדני בתאריך 10/09/2023, 13:33

סה"כ הגישה היא דומה. נתתי דגשים ב פוסט ספציפי לנושא .

שיר בתאריך 26/09/2023, 03:03

פוסט מעולה ! ברור ומניע לפעולה. תודה רבה

גדי בתאריך 27/09/2023, 21:03

היי זיק. תודה רבה על פוסט מהמם.
שאלה לי- המחשבון שפיתחת לחישוב הרווח בקרנות השונות (תוך לקיחת חשבון מיסוי דיבידנד), לקחת בו בחשבון גם שבאמריקאית את הדיבידנד עצמו, שהושקע בחזרה בקרן, לא ממסים שוב בסוף, ובאירית כן ממסים שוב בסוף?
ובקשה נוספת, קצת חצופה- יהיה אפשרי אולי שתוסיף במחשבון גם את האופציה של הפקדה חודשית קבועה, וכן הכנסת נתון של כמה שנים לפני הפרעון מפסיקים להפקיד חודשית? ניסיתי למצוא משהו דומה באינטרנט קרא עוד »

זיק הולילנד הגיב לגדי בתאריך 03/10/2023, 13:54

כן, באירית יש כפל מס אבל יש גם דחיית מס וזו תופעה שכאמור מנצחת לאורך זמן.
אשקול שידרוג שהצעת.

אלון בתאריך 04/10/2023, 15:34

היי
רשמת שמכירת אגח במחיר יותר גבוה משקנינו זה אירוע מס.
אם אני משקיע דרך אקסלנס, אני צריך מתישהו לדאוג בקשר לאירוע מס?
תודה!

זיק הולילנד הגיב לאלון בתאריך 04/10/2023, 15:46

אם יהיה אירוע מס אז אקסלנס ינכו את המס עבורך. אז לא תדרש בירוקרטיה מצידך.

אודיה בתאריך 23/10/2023, 13:23

היי זיק, קודם כל תודה רבה על המדריך, הוא כתוב בצורה כל כך ברורה ומאירת עיניים!!
אשמח לשמוע מה אתה חושב לגביי השקעה ראשונה לטווח ארוך, אם חושבים רק לפי תשואה (לא עם לב חלש) מה עדיף לדעתך: תיק 100% מניות ( מדד עולמי) או הירושה של וורן באפט(S&P500 ואג"חכפי שמוצג בגלריית תיקי הששקעות שלך)
והאם כדאי לחלק את ההשקעה בין מדד עולמי לS&P500?
תודה רבה!!

זיק הולילנד הגיב לאודיה בתאריך 23/10/2023, 14:09

בעצם איור 4 והטקסט שבא לפניו מסבירים למה עדיף עולמי. מהסיבה שפיזור זו תרופה לחוסר ודאות..

אודיה הגיב לזיק הולילנד בתאריך 23/10/2023, 14:20

תודה על התגובה,
האם נראלך יש יתרון מבחינת תשואה לחלק את הסכום בין המדד עולמי והS&P או שעדיף את כל הסכום במניה אחת?
תודה

זיק הולילנד הגיב לאודיה בתאריך 23/10/2023, 14:23

מאחר ועולמי כולל בתוכו את כל הסנופי, חלוקה בין השניים שקולה להשקעה במדד עולמי "חדש" שיש בו משקל יתר לארה"ב. יש כאלה שעושים זאת אך אישית לא רואה סיבה.

גלי בתאריך 26/10/2023, 19:44

תודה רבה על הפירוט, עזר לי להבין המון דברים שלא היו ברורים.
עשיתי טעות (כנראה) והשקעתי את כל הסכום שתכננתי להשקיע (40 אש"ח) ב1159250 (מחקה מדד SP500).
אני בת 21, מתכננת שהכסף ישכב בחשבון כמה שנים טובות (מעל 15).
הבנתי שהיה עדיף להשקיע את הסכום ב1159235,
או לפחות לפזר את הסכום בין כמה קרנות שונות לפיזור גלובלי רחב.
השאלה מה כדאי לעשות עכשיו, אחרי שכבר השקעתי את הכסף?
האם כדאי שכל סכום שאפקיד בחשבון קרא עוד »

זיק הולילנד הגיב לגלי בתאריך 26/10/2023, 19:57

ניתן לתקן לכיוון השילוש...

פיש בתאריך 30/10/2023, 19:41

תודה רבה על הפוסט המושקע והשיתוף במידע האיכותי

אריאל בתאריך 21/11/2023, 13:02

היי זיק, קודם כל תודה על הכל! קראתי את המדריך בעיון כמה פעמים, ואני מרגיש שלמדתי המון ושעשית לי המון סדר בעולם ההשקעות, מעריך זאת מאוד :)

שאלה אחת נשארה לי, לגבי הפלח הסולידי בתיק ההשקעות וספציפית לגבי אג"ח:
בשיא הכנות, מרגיש שהנושא הזה עדיין קצת מעל לראש שלי ושמדובר בעולם מורכב יותר מעולם המניות.
מה היתרון של אג"ח על פני קרן כספית לטווח של למשל 10 שנים מהיום?
אם אני מסתכל 5 קרא עוד »

זיק הולילנד הגיב לאריאל בתאריך 23/11/2023, 14:18

ראשית יש להבין שקרן כספית היא לא שונה מאג"ח אלא היא פשוט מקרה פרטי של אג"ח קצר מאוד.
ברגע שמבינים זאת אז גם מתבררת התשובה לשאלה שלך. קרן כספית (שהיא אג"ח קצר לכל דבר) לא מגיבה בצורה חזקה לשינוי ריבית ולמעשה רק עוקבת אחר הריבית במשק. אגרות חוב ארוכות יותר, רגישות יותר לשינוי ריבית וברגע שהריבית עולה הן יורדות בשיעור חד יותר. זו הסיבה להבדלי התשואות בשנים האחרונות. איפה אז קרא עוד »

מוטי בתאריך 29/11/2023, 11:49

תודה רבה על הפוסט המושקע.

במידה ויש לי פוליסת חיסכון בפניקס מסלול s and p, דמי ניהול 0.44, רווחים של כ- 60k, איך ניתן לבצע את החישוב האם שווה לבצע אירוע מס ולהעביר את הכספים לתיק עצמאי.

הפוליסה קיימת כ- 6 שנים, גיל 40.

זיק הולילנד הגיב למוטי בתאריך 29/11/2023, 12:37

יש מחשבון בדיוק לזה כאן .

אורן שהרבני בתאריך 11/01/2024, 14:45

תודה רבה!

בן בתאריך 18/02/2024, 22:42

תודה על המידע. חדש בהבנה בתחום מנסה לדעת בכדי לפתוח תיק השקעות. בתור אזרח ישראלי אבל תושב חוץ (לא אמריקאי) בשנים האחרונות, האם ניתן :
לרכוש קרנות איריות במסגרת השילוש הקדוש כפי שהומלץ
?
האם יש דברים שאליי להצהיר כגון מיסוי ?
תודה.

דרור בתאריך 19/02/2024, 11:21

הי זיק
פוסט מעולה. אצטרך לקרוא עוד כמה פעמים.
שאלה.
יש לי חשבון ב SCHWAB שמחזיק כמה אלפי דולרים של ESPP ממקום העבודה.
כשאני מחפש את הקרנות שהמלצת עליהם: ISAC ו IBTA, אני לא מוצא אותם.
האם יכול להיות ששם אני יכול לסחור רק בקרנות אמריקאיות, בעוד שהנ"ל איריות?

או שאני מפספס משהו?

אם כן, יש המלצה לקרנות דומות, אבל אמריקאיות?

תודה רבה

דרור

זיק הולילנד הגיב לדרור בתאריך 11/03/2024, 09:27

יש קרן אמריקאית למדד עולמי בשם VT. קרן אגח שקופצת לי היא BIL לקצרים ו BND לשוק.

אבי כהן ארזי בתאריך 25/02/2024, 20:23

זיק תודה רבה על כל המדריך המושלם הזה, האם יש הבדל בין קרנות שנסחרות בשקלים לכאלו שנסחרות בדולרים

זיק הולילנד הגיב לאבי כהן ארזי בתאריך 11/03/2024, 09:26

יש הרבה הבדלים בעיקר בנושא המיסוי והעמלות. ככל שהמדד שמעניין אותך נעקב ע"י קרן ישראלית לא רואה סיבה לקנות קרן זרה.

דרור בתאריך 23/03/2024, 05:33

היי.
נראה לי שהלכתי קצת לאיבודץ
יש לי קרן IRA. הפלטפורמה היא של בנק הפועלים.

השאלה שלי מה השיקולים בין בחירת ETF ישירות (לדוגמא SCHG) לבין חיפוש קרן ישראלית.
אני קניתי ישירות את ה ETF ולאור העובדה שאתה מפנה לקנות קרנות ישראליות אני חושש שעשיתי טעות.

תודה ושבת שלום
דרור

איגור בתאריך 04/04/2024, 20:38

היי זיק,
מה רמת הסיכון בהשקעה בקרן מחקה של זהב, כמו שאתה מציע בגלריית תיקים ומדבר על זהב גם כאן.
האם זהב יכול להשתוות לאג"ח כלשהו (מדינה,קונצרני) מבחינת הסיכון או שזה כמו מניות רק בקורלציה הפוכה להן ?

זיק הולילנד הגיב לאיגור בתאריך 05/04/2024, 08:33

זהב בראיה שלי זה נכס משלים שיכול לשפר סטיית תקן של התיק תוך ויתור מסוים על התשואה. לא הייתי מקצה יותר מ-15% לנכס מהסוג הזה.

איגור הגיב לזיק הולילנד בתאריך 06/04/2024, 19:16

תודה על המענה, המצב אצלי הוא כזה יש לי תיק מסחר עצמאי ,שהוא דומה לתיק כללי בהשתלמות (36% מדדי מניות, 17% אג"ח קונצרני קרן סל מחקה אג"ח AAA, קרן אג"ח ממשלתי 15% , כול השאר 32% זה קרן כספית ומק"מ). המחשבה שלי להחליף את החלק של האג"ח הקונצרני בזהב כדי לייעל הביצועים בתיק ולהוות "קונטרה" למניות מבלי להעלות את הסיכון בצורה משמעותית.
האם לדעתך זהו מהלך הגיוני או שזה מיותר?

Dror בתאריך 09/04/2024, 08:46

היי זיק.

תודה על הפוסט. לגבי הגלריית תיקים. לא הצלחתי להבין אם מדובר במסחר בישראל או בחו''ל, או שניהם?

לדוגמה תיק זיק:
מניות עולם 40.0 1159235 ISHARES MSCI ACWI UCITS ETF 0.20
אג"ח ממשלתי ארוך 35.0 5111489 PTF תל גוב-שקלי5+ 0.11
זהב 15.0 1147875 פסגות LBMA Gold AM ETF 1.22
אג"ח ממשלתי כללי 10.0 5131792 הראל מחקה תל גוב-כללי 0.12

במערכת כמו IBI סוחרים בשני מערכות נפרדות לחו''ל ולארץ

זיק הולילנד הגיב לDror בתאריך 09/04/2024, 08:57

כל אלה ניירות שזמינים לרכישה בארץ.

מישהו בתאריך 09/05/2024, 12:44

היי זיק, מדוע בחלק הסולידי בתיק לא לרכוש פשוט את iShares $ Treasury Bond 7-10yr UCITS ETF? אני זוכר שכל מאמר שעסק בחלק הסולידי בתיק השקעות פאסיבי לרוב דיבר על אג"ח עם מח"מ בינוני-גבוהה, שכן הקורלציה שלו עם שוק המניות לרוב הייתה שלילית (ולכן טובה מאוד לאיזונים) ובנוסף כך גם נקבל תשואה גבוהה יותר שתעזור לשרידות התיק בפרישה ובצבירה לצמחיתו, זה גם נתמך ע"י השוואת סימולציות שעשיתי בPortfolio visualizer, קרא עוד »

מישהו הגיב למישהו בתאריך 09/05/2024, 13:41

אגב שכחתי לציין שסיכון מט"ח לא רלוונטי מבחינתי כי אני אשתמש בקרן אג"ח לאיזון בלבד עם הבלקרוק האירית בת"א שמחקה את s&p

נילי בתאריך 20/05/2024, 03:57

המון תודה. בפעם הראשונה אני קוראת הסבר פרקטי למה עושים ואיך ולא גיבוב מלחיץ של מונחים לא ברורים עם מספרים ואותיות של קרנות. ופתאום אני מבינה שאני יכולה לעשות את זה .זה הרבה פחות מפחיד. שאלה פרקטית אני רוצה להשקיע עבור הילדות בנות ה5 שלי לטווח ארוך במסלול עם סיכון גבוה. ובמקביל להשקיע עבור עצמי במסלול יותר סולידי. אני לא רוצה חשבון על שמן מכל מיני סיבות.איך אני עושה את קרא עוד »

זיק הולילנד הגיב לנילי בתאריך 20/05/2024, 07:02

יש 2 אפשרויות שבעצם הבנת בעצמך:
1. לפתוח חשבון באקסלנס (למשל דרך ההטבה ציינתי), לפתוח חשבון נוסף בברוקר אחר (מיטב, ibi). בכל מקרה החשבון הנוסף יהיה על שמך והבנות מוטבות בחשבון. בגיל 18 לטפל ברישום.
2. לנהל חלוקה ברמת הניירות. למשל נייר אחר לכל בת (יש מספיק ניירות לכל מדד). בגיל 18 להעביר מתנה את הנייר ללא אירוע מס לחשבון שכל אחת תפתח בעצמה...

ויס בתאריך 28/05/2024, 05:57

היי.
יש לי 90000 שח להשקיע במכה ומתכנן לשים עוד 600 כל חודש באופן עצמאי.
המטרה לפדות אותם עוד 12 שנה (גיל 50) או אולי עוד 30 שנה (גיל 68 בפנסיה).

לאור הנתונים - השאלות:
1. האם כדאי לי לפתוח עצמאי IBI או ללכת לקופת גמל עם 0.4% [הצעה קיימת בפועל]?
2. במחשבון שלך פה ממכשיר יקר לאחר נראה היה שעדיף לי ללכת על גמל משום מה, בכל מיני קונסטלציות שהכנסתי לו. מה ההסבר?
3. מה קרא עוד »

עוד תכנים ברשתות החברתיות

המקום לשאלות שלכם וללימוד משאלות של אחרים הוא בקבוצת הפייסבוק הייחודית צועדים עם זיק לחופש כלכלי.

בדף הפייסבוק האישי עלילות זיק אני משתף סיפורים קצרים על השקעות ועל המסע לפרישה מוקדמת.

מי שבקטע של ציוצים, יכול לעקוב אחריי בטוויטר.